לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמוּנָה

שׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת לְהִשְׁתַּדֵּל מְאד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי. כְּדֵי לִזְכּוֹת לְבָרֵר הַמְדַמֶּה. שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה. לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא הָעִקָּר כַּנַּ"ל. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה. הֲלא גַּם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אִם לא יִהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה, לְעוֹלָם לא יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי יִפְּלוּ לוֹ עָלָיו קֻשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם בְּדַעְתּוֹ. מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק גָּבהַּ וְנִשְׂגָּב וְנֶעְלָם מִשֵּׂכֶל הָעוֹלָם מְאד. וְאִם כֵּן נָפַל פִּתָּא בְּבֵירָא, מֵהֵיכָן יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה. הֲלא אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק. וּלְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמוּנָה....
וְאִם כֵּן מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה?
שאָמַר שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁתְּלוּיִין זֶה בָּזֶה. וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה. אַךְ בֶּאֱמֶת גַּם זֶה מִסּוֹד סִתְרֵי הַבְּחִירָה, כִּי כּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ, כִּי כּחַ הַבְּחִירָה הִיא מִגְּדֻלַּת נִפְלְאוֹת הַבְּרִיאָה אֲשֶׁר בְּכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֵראשׁ וְעַד סוֹף לא נִמְצָא דָּבָר נִפְלָא יוֹתֵר מִזֶּה, כַּמְבאָר בַּסְּפָרִים שֶׁכּחַ הַבְּחִירָה הוּא. חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא יוֹתֵר מִכָּל הַחִדּוּשִׁים שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. (ליקוטי הלכות - אורח חיים הלכות ברכת הריח וברכת הודאה הלכה ד - יט)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא מלך ישראל וגואלו