[הַשָּׁנָה זֶה שְׁנַת שְׁמִיטָה, הַשָּׁנָה זֶה שְּׁבִיעִת, וְכָּתוּב בַּגְּמָרָא: "מוֹצָאֵי שְּׁבִיעִת נִגְאָלִין"] כֵּן, נוּ, אֲנִי, אֲנִי אֶחְיֶה, "עַד שֶׁיָּבוֹא מָּשִׁיחַ", אַחַר כָּךְ אֲנִי גַּם כֵּן אֶחְיֶה, כְּשֶׁיָּבוֹא מָּשִׁיחַ אָסוּר לִחְיוֹת?.
[תִּזְכֶּה לִרְאוֹת מְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ] כֵּן, כָּתוּב: "עַד, עַד שֶׁיָּבוֹא מָּשִׁיחַ", "מַיין פַייעֶרְל וֶועט טְלִיעֶן בִּייייייז (מוֹשֵׁךְ בְּתֵיבַת בִּיז) מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען".
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לִבְרָכָה, אָמַר עַל מָּשִׁיחַ, הַגְּמָרָא, יֵשׁ גְּמָרָא: שֶׁמָשִׁיחַ יָבוֹא בִּשְׁנַת בְּרָכָה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַשָּׁנָה שְׁנַת בְּרָכָה (סַבָּא צוֹחֵק), כֵּן.
אֲבָל רוֹאִים שֶׁמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יְתַקֵּן וִיכַפֵּר וִיַהְפֹךְ הַכֹּל, הַכֹּל, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
(שיחות סבא המלך רבינו נ נח נחמ נחמן בירושלים)
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה