הַצַּדִּיק מִתְנַהֵג בְּחָכְמָה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וּמַעֲלִים עַצְמוֹ וּמַסְתִּיר עַצְמוֹ מֵהָעוֹלָם רַק מְגַלֶּה לָהֶם מְעַט מִזְּעֵיר בְּאֹפֶן שֶׁיֵּדְעוּ וְיָבִינוּ שֶׁהַסּוֹד אֶצְלוֹ

אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִים וּמְבִינִים מַה שֶּׁהִשִּיג הַצַּדִּיק אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף הָיוּ בְּוַדַּאי כֻּלָּם כְּרוּכִים אַחֲרָיו וְהָיוּ מִתְקָרְבִים אֵלָיו בְּכָל נַפְשָׁם וּמְאֹדָם. אַךְ הַצַּדִּיק מִתְנַהֵג בְּחָכְמָה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וּמַעֲלִים עַצְמוֹ וּמַסְתִּיר עַצְמוֹ מֵהָעוֹלָם רַק מְגַלֶּה לָהֶם מְעַט מִזְּעֵיר בְּאֹפֶן שֶׁיֵּדְעוּ וְיָבִינוּ שֶׁהַסּוֹד אֶצְלוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם עַל עִנְיַן סוֹד הָעִבּוּר שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה חָכְמָה שֶׁיְּכוֹלִין לְגַלּוֹת לָהֶם מַה שֶּׁמְּגַלִּין וְאַף -עַל-פִּי-כֵן יִהְיֶה הַסּוֹד נִשְׁאָר אֶצְלוֹ וְכוּ' שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים דַּיְקָא וְכוּ' רַק עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין לָהֶם יָבִינוּ שֶׁהַסּוֹד אֶצְלוֹ. וְעַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם בְּחִירָה. כִּי בְּוַדַּאי אִם יִרְצוּ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יְכוֹלִין לְהָבִין מֵרָחוֹק עַל-יְדֵי זֶה שֶׁכְּבָר גִּלָּה לָהֶם שֶׁבְּוַדַּאי יוֹדֵעַ עוֹד מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּאֹפֶן שֶׁיְּתַקְּנֵם לָנֶצַח. אַךְ לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה וְכוּ'. וְכֵן מִתְנַהֵג הַצַּדִּיק בְּכָל הַשָּגוֹתָיו עַד שֶׁבֶּאֱמֶת מִתְקָרְבִים הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת. אֲבָל יֵשׁ שֶׁמַּרְבִּים לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת עָלָיו כִּי רוֹצִים לְהָבִין הַכֹּל. וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים מִתְגָּרֶה בָּהֶם הַבַּעַל דָּבָר וּמַכְנִיס בְּלִבָּם קֻשְׁיוֹת עָלָיו. כִּי בְּהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים מִתְגָּרֶה בְּיוֹתֵר שֶׁיַּחַלְקוּ עָלָיו מֵחֲמַת שֶׁעֲלֵיהֶם מִסְתַּכְּלִים הַרְבֵּה מִיִּשְׂרָאֵל

(ליקוטי הלכות - ראש חודש הלכה ז' אות מט')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך