אשכון את דכא

כתוב, יש פסוק: "אשכון את דכא" מי שהוא מדוכא, כן, עד דכא, החיות דכא, דכא, דכא, כן (סבא צוחק), "אשכון את דכא", וככה... ורבי נתן, רבי נתן הוא היה אצלו בתכלית הביטול, הוא ראה קדו... את האור של רבינו, הקדושה של רבינו, הוא... אז הוא, הוא היה בעניוות כזה, וגם כן היה קשה לו לקבל "תלמידי היקר", כן (סבא צוחק), רבי נתן, רבי נתן הוא היה אצלו אפס ואין, כי אי אפשר להיות בלי רבינו, רבינו הקדוש הוא, הוא, הוא..., הוא ראה את גדולת רבינו, אז הוא נתבטל לגמרי!, כן, כן, לא היה לו שום, שום, שום מחשבה של כבוד, של, של גאוה, של אני, אני, אני תלמיד של רבינו הקדוש, אני זוכה לשמוע תורות כאלו, מעשיות כאלו, והוא היה אפס ואין, הוא הבין שהוא רחוק מהשם יתברך לגמרי, נגד רבינו? אווו (סבא צוחק), כן, אבל הוא היה גאון, אבל אני, אני לא כלום, אני לגמרי, אדרבה הוא, הוא היה עניו, זה, זה רבותא גדולה, זה חכמה גדולה, איש כזה יהיה, יהיה אפס ואין? איך זה? זה למעלה מן הטבע, זה רבינו הקדוש האיר עליו, רבינו הקדוש עושה כלי כזה, "אשכון את דכא", שיהיה אצלו אפס ואין, כן, אם לא, אז לא יכול לקבל מרבינו, כן (סבא צוחק), ואני אפס ואין ממש!, הוא היה גאון, אבל... ואני ממש כלום.
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)