סִפּוּר נֵס הַפֶּתֶק

 סִפּוּר נֵס הַפֶּתֶק - הֻקְלַט בְּאוּמַן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁל סַבָּא יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ בִּשְׁנַת תשנ"ה.

כָּל הַיְּהוּדִים עוֹשִׂים תַעֲנִית, וְאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי אֶת זֶה, לֹא עָשִׂיתִי תַעֲנִית (סבא צוחק), אָז נָפַלְתִּי וְנִתְבַּיַּשְׁתִּי מְאֹד, "מַה עָשִׂיתָ?", הַכְּלָל, כֻּלָּם עָשׂוּ לֵיצָנוּת מִמֶּנִּי, וְאָמְרוּ שֶׁאֲנִי יָּצָאתִי מִדַּעְתִּי וְאֲנִי כְּבָר מְשֻׁגָּע, כֵּן. 

הַכְּלָל, אֲנִי לָמַדְתִּי בְּיְשִׁיבָה בְּרַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס בִּטְבֶרְיָה, אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאָמַרְתִּי לְרַבִּי מֵאִיר, לְרַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס: "נִכְשַׁלְתִּי, נָפַלְתִּי, וְאֵין לִי שׁוּם עֵצָה אֵיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְאֵיךְ עוֹשִׂים דָּבָר כָּזֶה, וְלֹא מִתְבַּיְּשִׁים, לֹא מִתְבַּיְּשִׁים, תַעֲנִית שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל קָבְעוּ עֲלֵיהֶם תַּעֲנִית, מֵהַגְּמָרָא וְמֵהַדִּין, כֵּן, וְאֲנִי נִכְשַׁלְתִּי, נָפַלְתִּי, וְאָכַלְתִּי לִפְנֵי הַתְּפִלָּה", אֲנִי לֹא שָׁתִיתִי מַיִם לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְאֲנִי, וְאֲנִי אָכַלְתִּי לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, נָפַלְתִּי מְאֹד, וְנִתְבַּיַּשְׁתִּי מְאֹד, "מַה, מַה עָשִׂיתִי? מַה?" (סבא צוחק), אֲנִי נִתְבַּיַּשְׁתִּי, נָפַלְתִּי כָּל כָּךְ, וְלֹא מָצָאתִי שׁוּם מָקוֹם אֵיךְ לִחְיוֹת, וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת, "מַה עָשִׂיתִי?, תַעֲנִית שֶׁל שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, כָּל הַיְהוּדִים מִתְעַנִּים, רַק אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי תַעֲנִית, מַהההה עָשִׂיתִי?", הֲלֹא הָיִיתִי יָכוֹל לָמוּת מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה, מִגֹּדֶל הַנְּפִילָה, הַנְּפִילָה. 

הַכְּלָל, כֻּלָּם צָחֲקוּ מִמֶּנִּי, וְאֲנִי, אֲנִי הָלַכְתִּי לְצִיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס בִּטְבֶרְיָה, וְאָמַרְתִּי לוֹ: "כֻּלָּם מְצַחֲקִים מִמֶּנִּי, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה" (סבא צוחק). אָז אָמְרוּ לִי: "שֶׁתִּכָּנֵס לְהַחֶדֶר שֶׁלְּךָ וְתִּקַּח סֵפֶר, אֵיזֶה סֵפֶר שֶׁהוּא, וְתִפְתַּח אוֹתוֹ, וְתִּמְצָא, וְתִּמְצָא דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁתּוּכַל לְהַחֲיוֹת עַצְמְךָ", אָז עָשִׂיתִי כָּכָה, נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלִּי, וְהָיָה לִי הַסְּפָרִים שֶׁל רַבֵּנוּ, לָקַחְתִּי אֵיזֶה סֵפֶר, זֶה הָיָה סֵפֶר לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, חֵלֶק רִאשׁוֹן, חֵלֶק רִאשׁוֹן שֶׁל רַבִּי נָתָן, כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, הֵם, הֵם, הֵם מֵחַיִּים מְתַקְּנִים כָּל הָעוֹלָם, כָּל דִּבּוּר שֶׁלּוֹ. נִכְנַסְתִּי לְהַחֶדֶר שֶׁלִּי, וְהוֹצֵאתִי סֵפֶר וּפָתַחְתִּי אוֹתוֹ, וְמָצָאתִי שָׁמָּה פִּתְקָא, כָּתוּב שָׁמָּה, הָיָה מַשְׁמַע מֵהַפִּתְקָא, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל, בְּקוֹל גָּדוֹל: "אוֹי אוֹי אוֹייי אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל!", אַף עַל פִּי שֶׁאָכַלְתִּי קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְעָשִׂיתִי דָּבָר כָּזֶה, "אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם", אֲפִלּוּ אֲנִי יֵשׁ לִי תִּקְוָה עֲדַיִן (סבא צוחק). מָצָאתִי פִּתְקָא, וְכָּתוּב שָׁמָּה, כָּתוּב שָׁמָּה מַה שֶּׁכָּתוּב בְּהַפִּתְקָא, לָמַדְתִּי מִזֶּה, מֵהַפִּתְקָא, שֶׁעֲדַיִן, עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה, וְעֲדַיִן, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: "גִּיוַואלְד! אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל!", נוּ, אֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי, לָקַחְתִּי אֶת זֶה עָלַי, "אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל", אֲפִלּוּ אֲנִי יֵשׁ לִי עֲדַיִן תִּקְוָה. וְכֵן מָצָאתִי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה פְּעָמִים פִּתְקָאוֹת מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, הַפִּתְקָא אַחַת אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַל פֶּה, וְכָּכָה זֶה הַלָּשׁוֹן, אֲנִי פָּתַחְתִּי סֵפֶר וְהָיָה שָׁמָּה חֲתִיכַת נְיָר, וְהָיָה כָּתוּב כָּכָה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן עַל הַנְּיָר, כָּכָה, זֶה, זֶה, אֵלֶּה הַדִּבּוּרִים: מַה? - "מְאֹד הָיָה קָשֶׁה לִי לָרֶדֶת אֵלֶיךָ לְהַגִּיד לְךָ תַּלְמִידִי הַיָּקָר" יִשְׂרָאֵל בֶּער, "תַּלְמִידִי הַיָּקָר לְהַגִּיד לְךָ כִּי נֶהֱנֵיתִי מְאֹד מֵעֲבוֹדָתְךָ", אֲנִי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי, אֵיזֶה עֲבוֹדָה, אֵיזֶה פָּנִים אֲנִי יֵשׁ לִי, "נֶהֱנֵיתִי מְאֹד מֵעֲבוֹדָתְךָ וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי", יֵשׁ שִׂיחָה מֵרַבֵּנוּ זַ"ל: "אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל", "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי", יֵשׁ שִׂיחָה מֵרַבֵּנוּ שֶׁהוּא אָמַר, הוּא אָמַר, שֶׁהוּא אָמַר, הוּא כָּכָה, הוּא אָמַר כָּכָה: "גִּיוַואלְד! אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל!", אָז, אָז, מִזֶּה אֲנִי לָקַחְתִּי כֹּחַ לַעֲמֹד, בְּמִּלְחָמָה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד, כְּנֶגֶד הַחשֶׁךְ הַזֶּה, כְּנֶגֶד הַצָּרָה הַזֹּאת, אָכַלְתִּי לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, מַה, שָׁמַעְתָּ דָּבָר כָּזֶה?, מֵאֱלוּל, סְלִיחוֹת, מִיְּהוּדִים, מִתְעַנִּים, תַעֲנִית, תַעֲנִית, וְאֲנִי לֹא, לֹא, לֹא עָשִׂיתִי אֶת זֶה, וְאָמַרְתָּ, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר לִי: "וְסִימָן י"ז בְּתַמּוּז יֹאמְרוּ שֶׁאֵינְךָ מִתְעַנֶּה", הוּא, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי דָּבָר כָּזֶה, וְאָכַלְתִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, אַף עַל פִּי כֵּן, "אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל!", תַּתְחִיל מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ לִהְיוֹת יְהוּדִי.

(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)