יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, וּבְוַדַּאי אֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אֲפִלּו אֶת עַצְמָן

הַכְּלָל שֶׁצְּרִיכִין הָרַבִּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, וּמִי שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ לְקָטָן בַּמַּעֲלָה, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת חֳלָיֵי נַפְשׁוֹ הָעֲצוּמִים, אַף גַּם מְקַלְקְלוֹ הַרְבֵּה. מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזֶּה הַקָּטָן בַּמַּעֲלָה הוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בַּמַּעֲלָה מֻפְלֶגֶת מְאֹד, שֶׁהוּא יָגֵעַ כָּל יָמָיו לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגַת וִידִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּדְרָכִים נִפְלָאִים, בְּשִׂכְלִיּוּת עֲמֻקִּים וְנִפְלָאִים נוֹרָאִים וַעֲצוּמִים וְנִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, עַד אֲשֶׁר בְּגֹדֶל כֹּחוֹ וְחָכְמָתוֹ הָרָמָה יָכוֹל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת וִידִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּכָל הָרְחוֹקִים מְאֹד, וּבְעֹצֶם כֹּחוֹ הִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה סְפָרִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה וְהִתְגַלּוּת חִדּוּשִׁים חֲדָשִׁים כָּאֵלֶּה, וְתַלְמִידִים יְקָרִים שֶׁמַּמְשִׁיכִין הֶאָרַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְדוֹרוֹת. 

וְזֶה הַקָּטָן בַּמַּעֲלָה אֲשֶׁר אֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ וְנָתִיב וּשְׁבִיל בְּהַמְשָׁכַת הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת לָעוֹלָם, כִּי גַּם בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה קַלָּה, וּכְשֶׁהוּא חוֹלֵק עַל צַדִּיק כָּזֶה, וְתוֹרָה כָּזֹאת, וְעַל אֲנָשָׁיו הָעוֹסְקִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל-יָדָם יְכוֹלִים לְרַפְּאוֹת גַּם הַחוֹלֶה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וַעֲדַיִן הוּא עוֹסֵק אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת גַּם בְּהַרְחוֹקִים וְהַחוֹלִים בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו הַיְקָרִים, וְזֶה חוֹלֵק עֲלֵיהֶם - בְּוַדַּאי הוּא מְקַלְקֵל הַרְבֵּה מְאֹד לְהַשּׁוֹמְעִים אֵלָיו לְהִתְרַחֵק מִמְּקוֹר חַיִּים כָּאֵלֶּה!

יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, וּבְוַדַּאי אֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אֲפִלּו אֶת עַצְמָן, מִכָּל שֶׁכֵּן אֲחֵרִים. וְאַף-עַל-פִּי כֵן הֵם נוֹטְלִים גְּדֻלָּה לְעַצְמָן וְרוֹדְפִים אַחַר הַהִתְנַשְּׂאוּת לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁלֹּא לְהַסְמִיךְ אוֹתָם שֶׁלֹּא לִיתֵּן לָהֶם שׁוּם תֹּקֶף וָעֹז, כִּי הֵם עַצְמָן אֵינָם חַיָּבִים כָּל-כָּךְ כִּי יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל לְהַנְהִיג הָעוֹלָם, אַךְ אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים לָהֶם תֹּקֶף וְעֹז וְנִסְמָכִים עַל-יָדָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, הֵם עֲתִידִים לִיתִֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

בְּזֶה הַזְּמַן אֵין בַּנִּמְצָא שֶׁיִּרְצֶה אֶחָד הִתְנַשְּׂאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם, עַל-כֵּן עַכְשָׁו אָסוּר לִרְדֹּף אַחַר הַהִתְנַשְּׂאוּת, אֶלָּא יִבְרַח מִן הַכָּבוֹד וְהַהִתְנַשְּׂאוּת בְּתַכְלִית בֶּאֱמֶת. 
(אב"י הנחל)

אין תגובות :