תענית אסתר - תורה ותפילה

וְעַל-כֵּן מִתְעַנִּין קֹדֶם פּוּרִים תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כִּי הַתַּעֲנִית הוּא תִּקּוּן תַּאֲוַת אֲכִילָה, (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר), וְהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַצְּדָקָה, בְּחִינַת אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקְתָא שֶׁעַל יָדָהּ נִתְתַּקֵּן פְּגַם הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁקְּצָת נוֹהֲגִין לִתֵּן מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים בְּיוֹם תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כִּי הַצְּדָקָה וְהַתַּעֲנִית הֵם בְּחִינָה אַחַת וְצָרִיךְ לְהַקְדִּים אוֹתָן, כִּי עַל יָדָם עִקַּר הַנֵּס כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל פְּגַם הָאֲכִילָה הוּא הַצְּדָקָה.
(ליקוטי הלכות - פורים הלכה ב')
*
וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית אֶסְתֵּר קוֹדֶם פּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְלוֹמַר סְלִיחוֹת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, וְלִצְעוֹק וְלִזְעוֹק אֵלֶיךָ מְאֹד מְאֹד. וְתִפְתַּח אֶת לְבָבִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב עֲוֹנוֹתַי בֶּאֱמֶת בְּלִבִּי, וְעֹצֶם צָרַת נַפְשִׁי אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִזְעוֹק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה כָּרָאוּי לִי לִזְעוֹק לְפִי רִבּוּי עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, וּפְגָמַי הַגְּדוֹלִים וְהָרַבִּים מְאֹד, עַד אֲשֶׁר יִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלַי בֶּאֱמֶת, וּתְמַהֵר לְהוֹשִׁיעֵנִי וּלְגָאֳלֵנִי מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי, וְתַעֲשֶׂה אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמוֹר בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. אָבִי מַלְכִּי יוֹצְרִי וּבוֹרְאִי וְעוֹשִׂי, הוֹרֵנִי הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַתְחִיל מִבְּחִינַת קְדֻשַּׁת פּוּרִים, כַּאֲשֶׁר רָמַזְתָּ לָנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, עָזְרֵנִי בְּדֶרֶךְ נֵס וִישׁוּעָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה, בְּדֶרֶךְ חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וְאֶזְכֶּה לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ הַתְחָלָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּיִּית בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בֶּאֱמֶת מִמַּה לְּהַתְחִיל וּבְאֵיזֶה דֶרֶךְ וְעֵצָה אֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.
(ליקוטי תפילות ח"ב - לז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות :