כפי אשר נודע הדבר אשר דיבר רבינו ז"ל בעת שגילה את המאמר שבליקוטי תנינא סימן כ"ח, דע שיש חילוקים בין התורות וכו'. ומוהרנ"ת ז"ל מעוצם הרגשו בזכות לבבו את עומק נוראות דבריו הקדושים, עד כי בערו בקירבו כלהבת שלהבת ממש, לא יכול להתאפק, ונתן את קולו בפני כל הניצבים עליו, אולי כך הוא הפירוש מה שאמרו חכמינו ז"ל "אין בן דוד בא אלא בהסח הדעת", היינו שיהיה בעולם ולא ידעו כי כבר הוא. (ובביאור יותר שמעתי מאבי ז"ל שאמר בזה הלשון: מע וועט שמיסען משיח משיח, צום סוף האט איז ער) ישוחחו משיח משיח, ולבסוף הנה הוא). ורבינו ז"ל גילה את עיניו והראה לו כי גם רב נחמן אמר כן, אי מן חיי אנא (בסנהדרין פרק חלק איתה "כגון אנא", אבל כמדומה לי מאשר שמעתי מאבי ז"ל שרבינו ז"ל סיים אז אנא הוא). ועיין בחיי מוהר"ן בשיחות השייכים להתורות שיש צדיק שהוא כלול מתרין משיחין יחדיו. וכפי הנראה ומבואר מדבריו הקדושים בעל פה שאלה הדברים סבבו על רבינו ז"ל בעצמו. ושאף על פי שנמצא בו גם מנשמת בן דוד, היה העיקר מצד משיח בן יוסף. ושאף על פי שגם האר"י ז"ל ועוד מיחידי הדורות היו מצד משיח בן יוסף, אבל בו נתקיים מאמר הכתוב (שבשבח התלמיד חכם שנקרא בשם אשת חיל), רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה.
(קונטרס ההוספות - רפה')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה