כִּי הוּא אֲשֶׁר נֶּאֱמַר עָלָיו מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמָשִׁיחַ דָּא מֹשֶׁה, אֲשֶׁר זָּכָה לֶאֱחֹז וּלְהִתְאַחֵד בְּהַכִּסֵּא הַנּוֹרָאָה אֲשֶׁר תָּשִׁיר אֶת שִׁיר נְעִימוּת הַשָֹּגַת אֱלֹקוּתוֹ עַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִימִין, פָּשׁוּט, כָּפוּל, שָׁלוּשׁ, רָבוּעַ, שֶׁהוּא "הויה" בָּאֲחוֹרַים שֶׁעוֹלֶה שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, לְעַנֵּג לָנֶצַח אֶת כָּל אֲשֶׁר יִזְכּוּ לָזֶה, וְלָכֵן מִסְפַּר שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ "נַחְמָן" כְּמִסְפַּר מִלּוּי "הויה" בָּאֲחוֹרַים כָּזֶה: "יוד, יוד הא, יוד הה וו, יוד הה וו הא" עִם הָאַרְבָּעָה כּוֹלְלִים (148).
(כוכבי אור - חכמה ובינה - ל')
*
"וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַייעֶרְל וֶועט טְלִיעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען" וְכַּנִּרְאֶה מִזֶּה שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, אֲנִי אֶהְיֶה שֶׁ"בִיאַת הַמָּשִׁיחַ" אֲנִי אֶחְיֶה, "עָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַייעֶרְל וֶועט טְלִיעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען".
(שיחות סבא - קלטת 76 א' 13:14)
*
גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה מִמִּצְרַיִם הָיָה אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁיִּהְיֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ לֹא יִהְיֶה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק, כִּי עַל שְׁנֵי אֵלּוּ הַגְּאֻלּוֹת נֶאֱמַר אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם, אֶהְיֶה עִמָּכֶם בְּצָרָה זוֹ אֲשֶׁר אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת וְכוּ'. אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ וְכוּ'.
וְעִקַּר כָּל הַגְּאֻלּוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט הֵם עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא בְּחִינַת מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁ"יִּהְיֶה שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת, מֹשֶׁה. כִּי הוּא הָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן וְהוּא יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְהוּא גַּם כֵּן גּוֹאֵל יִשְֹרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִכָּל צָרוֹתֵיהֶם וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם בְּכָל עֵת לְהוֹצִיא אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל מִגָּלוּת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת שֶׁהוּא עִקַּר גָּלוּת וְצָרוֹת יִשְֹרָאֵל.
(ליקוטי הלכות - הלכות אונאה הלכה ג' אות א')
גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה מִמִּצְרַיִם הָיָה אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁיִּהְיֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ לֹא יִהְיֶה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק, כִּי עַל שְׁנֵי אֵלּוּ הַגְּאֻלּוֹת נֶאֱמַר אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם, אֶהְיֶה עִמָּכֶם בְּצָרָה זוֹ אֲשֶׁר אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת וְכוּ'. אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ וְכוּ'.
וְעִקַּר כָּל הַגְּאֻלּוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט הֵם עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא בְּחִינַת מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁ"יִּהְיֶה שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת, מֹשֶׁה. כִּי הוּא הָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן וְהוּא יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְהוּא גַּם כֵּן גּוֹאֵל יִשְֹרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִכָּל צָרוֹתֵיהֶם וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם בְּכָל עֵת לְהוֹצִיא אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל מִגָּלוּת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת שֶׁהוּא עִקַּר גָּלוּת וְצָרוֹת יִשְֹרָאֵל.
(ליקוטי הלכות - הלכות אונאה הלכה ג' אות א')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה