ב"ה, כ"ו אֱלוּל תשכ"א, תֵּל-אָבִיב.
לִבִּי יַקִּירִי, מר ז.שזר, הַכּוֹסֵף וּבוֹעֵר לְהַצַּדִּיק בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁמְּחַזֵּק וּמְאַמֵּץ נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי גַּם בְּעֹצֶם שִׁפְלוּתוֹ וְשִׁחְרוּתוֹ, בְּתוֹךְ כָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַזֻּהֲמוֹת, וּמְבָרֵר וּמְגַלֶּה כָּל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בּוֹ, וּמֵאִיר בְּדַעְתּוֹ הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. שָׁלוֹם רַב.
יַקִּירִי וַחֲבִיבִי כִּלְבָבִי, דַּע כִּי אֵין אַתָּה יוֹצֵא מִמַּחֲשַׁבְתִּי, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת אֲנִי מְעוֹרֵר רַחֲמִים אֵצֶל בַּעַל הָרַחֲמִים שֶׁיָּחוּס עָלֶיךָ וִישַׂמַּח נַפְשְׁךָ בִּישׁוּעָתוֹ, שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה
שׂוּם לִבְּךָ הֵיטֵב, וְאַל תִּשְׁכַּח כָּל תַּגְמוּלוֹת ה' אֲשֶׁר גָּמַל עִמְּךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת נִצְחִי כָּזֶה, שׂוּם לִבְּךָ הֵיטֵב, וְאַל תִּשְׁכַּח כָּל תַּגְמוּלוֹת ה' אֲשֶׁר גָּמַל עִמְּךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת נִצְחִי כָּזֶה, שֶׁכְּבָר זָכִיתָ לִטְעֹם מְעַט מִצּוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי אֱמֶת נִפְלָאִים מְאֹד, הַמְחַיִּים נֶפֶשׁ כָּל חַי, וּכְבָר זָכִיתָ זֶה כַּמָּה שָׁנִים לִהְיוֹת נִמְנֶה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנְשֵׁי אֱמֶת הַנִּלְוִים אֶל הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת. קַוֹּה קִוִּיתִי לַה' שֶׁיּוֹסִיף חַסְדּוֹ עִמְּךָ שֶׁתִּזְכֶּה גַּם בְּזֶה הַשָּׁנָה לְהִשְׁתַּדֵל לְשַׁבֵּר כָּל הַמְנִיעוֹת וְעִיכּוּבִים וְלָבוֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשֵׁנוּ, וְהָעִקָּר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וּפֶלֶא אֶצְלִי מֵאַחַר שֶׁהַמְקֹרָבִים שֶׁלִּי מַאֲמִינִים לִי, לָמָּה לֹא יִזָּהֲרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִין אֵלַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִישׁ לֹא יֵעָדֵר. כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהִזְהִיר לַעֲשׂוֹת כָּרוֹז שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקֹרָב אֵלָיו יִהְיֶה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ, לֹא יֶחֱסַר אִישׁ. וְכֵן הוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת.
(אב"י הנחל - חלק א' - מכתב ס')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
לִבִּי יַקִּירִי, מר ז.שזר, הַכּוֹסֵף וּבוֹעֵר לְהַצַּדִּיק בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁמְּחַזֵּק וּמְאַמֵּץ נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי גַּם בְּעֹצֶם שִׁפְלוּתוֹ וְשִׁחְרוּתוֹ, בְּתוֹךְ כָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַזֻּהֲמוֹת, וּמְבָרֵר וּמְגַלֶּה כָּל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בּוֹ, וּמֵאִיר בְּדַעְתּוֹ הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. שָׁלוֹם רַב.
יַקִּירִי וַחֲבִיבִי כִּלְבָבִי, דַּע כִּי אֵין אַתָּה יוֹצֵא מִמַּחֲשַׁבְתִּי, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת אֲנִי מְעוֹרֵר רַחֲמִים אֵצֶל בַּעַל הָרַחֲמִים שֶׁיָּחוּס עָלֶיךָ וִישַׂמַּח נַפְשְׁךָ בִּישׁוּעָתוֹ, שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה
שׂוּם לִבְּךָ הֵיטֵב, וְאַל תִּשְׁכַּח כָּל תַּגְמוּלוֹת ה' אֲשֶׁר גָּמַל עִמְּךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת נִצְחִי כָּזֶה, שׂוּם לִבְּךָ הֵיטֵב, וְאַל תִּשְׁכַּח כָּל תַּגְמוּלוֹת ה' אֲשֶׁר גָּמַל עִמְּךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת נִצְחִי כָּזֶה, שֶׁכְּבָר זָכִיתָ לִטְעֹם מְעַט מִצּוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי אֱמֶת נִפְלָאִים מְאֹד, הַמְחַיִּים נֶפֶשׁ כָּל חַי, וּכְבָר זָכִיתָ זֶה כַּמָּה שָׁנִים לִהְיוֹת נִמְנֶה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנְשֵׁי אֱמֶת הַנִּלְוִים אֶל הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת. קַוֹּה קִוִּיתִי לַה' שֶׁיּוֹסִיף חַסְדּוֹ עִמְּךָ שֶׁתִּזְכֶּה גַּם בְּזֶה הַשָּׁנָה לְהִשְׁתַּדֵל לְשַׁבֵּר כָּל הַמְנִיעוֹת וְעִיכּוּבִים וְלָבוֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשֵׁנוּ, וְהָעִקָּר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וּפֶלֶא אֶצְלִי מֵאַחַר שֶׁהַמְקֹרָבִים שֶׁלִּי מַאֲמִינִים לִי, לָמָּה לֹא יִזָּהֲרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִין אֵלַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִישׁ לֹא יֵעָדֵר. כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהִזְהִיר לַעֲשׂוֹת כָּרוֹז שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקֹרָב אֵלָיו יִהְיֶה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ, לֹא יֶחֱסַר אִישׁ. וְכֵן הוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת.
(אב"י הנחל - חלק א' - מכתב ס')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
3 תגובות :
וּכְבָר זָכִיתָ זֶה כַּמָּה שָׁנִים לִהְיוֹת נִמְנֶה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנְשֵׁי אֱמֶת .. שזר אף פעם לא טס לאומן
בדיוק (:
כל הקיבוצים שסבא דיבר עם שזר היו על הקיבוץ של אנ"ש בירושלים.
עיין ימי שמואל - חלק ב' פרק קמד' עמודים עו'-עח'.
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים.
הוסף רשומת תגובה