מַאֲכָלִים טְמֵאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁפָּגַם בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה פָּגַם בְּטִפֵּי הַמֹּחַ. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְקַלֵּל "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה". וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַשִּמְחָה, הֵפֶךְ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, אֲבָל אֵין יְכוֹלִין לְתַקֵּן כִּי אִם מַאֲכָלִים טְהוֹרִים שֶׁתִּקּוּנָם כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה, כַּמְבֹאָר שָׁם.
עִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא בְּנִיסָן, כִּי אָז הוּא זְמַן שֶׁנּוֹתְנִין הַהִתְמַנּוּת לְכָל הַמַּלְאָכִים, וְאָז נִתְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן וְאָז הוּא זְמַן שִׂמְחָתָם. וְחָשַׁב הָמָן לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁהוּא רָחוֹק מִנִּיסָן בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כִּי חָשַׁב שֶׁכָּל חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא רָחוֹק יוֹתֵר מִנִּיסָן, נֶחֱלָשׁ בּוֹ כֹּחַ הַמַּלְאָךְ יוֹתֵר, וְעַל כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר בַּאֲדָר דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִנִּיסָן.
וְזֶה שֶׁדִּקְדֵּק הַכָּתוּב, "הִפִּיל פּוּר מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר". 'לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר' דַּיְקָא, כִּי זֶה דַּיְקָא הָיְתָה מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה מֵאַחַר שֶׁהוּא חֹדֶשׁ הַשְּׁנֵים עָשָׂר מִנִּיסָן, שֶׁהוּא בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁאֵין חֹדֶשׁ אַחֵר רָחוֹק מִנִּיסָן יוֹתֵר מֵאֲדָר שֶׁהוּא הַחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן. עַל כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חָשַׁב שֶׁבּוֹ כְּבָר נֶחֱלָשׁ יוֹתֵר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ, כִּי עִקַּר הַחִזּוּק הוּא בְּנִיסָן כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב, "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד', לְשׁוֹן שֵׁנָה, כִּי עִקַּר כֹּחוֹ בִּזְמַן הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא הַשִּמְחָה, שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁדִּקְדְּקוּ, מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר וְכוּ', כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַשִּמְחָה הָיְתָה רְאוּיָה שֶׁתַּתְחִיל בְּנִיסָן, כִּי אָז הוּא עִקַּר חִדּוּשׁ הָרָצוֹן וְאָז הוּא זְמַן הַשִּמְחָה, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁחָשַׁב עָלֵינוּ הָמָן הָרָשָׁע לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ בַּאֲדָר עַל יְדֵי פְּגַם הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ"ל, עַל כֵּן אַחַר שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו עַל יְדֵי תִּקּוּן הַשִּמְחָה כַּנַּ"ל, עַל כֵּן עַתָּה אָנוּ מַתְחִילִין הַשִּמְחָה מֵאֲדָר, וְזֶהוּ, מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה, הַיְנוּ כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּכְנָס אֲדָר אֲזַי אָנוּ מַתְחִילִין בְּשִׂמְחָה, שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כֹּחַ הָמָן הָרָשָׁע, עַל יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא בְּנִיסָן, אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ יְכוֹלִין לְחַזֵּק כֹּחַ הַמַּלְאָךְ בְּכָל הַשָּׁנָה, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַשִּמְחָה, כִּי עַל יְדֵי הַשִּמְחָה נִתְחַזֵּק כֹּחַ הַמַּלְאָךְ כְּאִלּוּ נִתְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן אָז. וְעַל כֵּן עַתָּה מַתְחִיל הַשִּמְחָה מֵאֲדָר שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עִקַּר מַפָּלָתוֹ הָיְתָה בְּנִיסָן, כִּי אָז הוּא עִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - פורים - הלכה ג' אותיות א'-ג')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה