חיין, חיין בנו"ן, בנו"ן סופית, נו, אבל העיקר כמו, כמו שכתוב בפתק, בפתק עם מ"ם, מ"ם, חיים, נחמן עם מ"ם [בפתק כתוב חיין?] אהה? [לא כתוב חיין בפתק] "נ נח", "נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן", כתוב בפתק, [ואיפה, איפה כתוב חיין?] בפתק, "נַ נַחְ נחמן מאומן".
(קלטת 67 א' בהתחלה)
*
וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ, יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין (איוב כד). כִּי עַל יְדֵי שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים הַנִּקְרָאִים חַיִּים, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח): וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי – צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָם נִקְרָאִים חַיִּים, עַל יְדֵי זֶה, הוּא נוֹפֵל בְּחוֹלַאַת אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בְּחַיָּיו. הַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם מַאֲמִין שֶׁיִּחְיֶה מֵחֹלִי זֶה, כִּי אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כַּנַּ”ל. וְתִקּוּנוֹ – שֶׁיָּקִים אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, וְיַאֲמִין אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶהוּ: יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין – הַיְנוּ זֶה שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בַּחֲכָמִים הַנִּקְרָאִים חַיִּים, יָקִים זֹאת הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יָקוּם מֵחוֹלַאַת הַזֹּאת, שֶׁלֹּא הֶאֱמִין עַד עַכְשָׁו שׁוּם אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּם רְפוּאָה עַל מַכָּתוֹ, וְעַל יְדֵי אֱמוּנָתוֹ יִתְרַפֵּא.
(ליקוטי מוהר"ן נז')
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.