רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, בְּכָל אֶחָד יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה כָּזֶה שֶׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, וְזֶה הַטּוֹב בְּכֹחַ רַבֵּנוּ הוּא יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל.
(שיחות סבא - קלטת 21 ב' 17:00)
*
יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ.
וּבְחִינָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזֹּאת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין.
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת בְּלִבּוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין. כִּי בְּזֶה הַבְּחִינָה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, זֹאת הַבְּחִינָה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה. וְשָׁם בְּהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, שׁוֹרָה הָאַהֲבָה, הַנִּקְרָא כֹּהֵן. וְהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, הוּא בְּחִינַת צַדִּיק לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ. וְהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, מֵאִיר לְלֵב חֲבֵרוֹ.
הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, הֵם עֲנָפִים לְהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַכֹּל צְרִיכִין לְקַבֵּל מִתְּחִלָּה מֵהַצַּדִּיק, וְאַחַר־כָּךְ יְקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין, וְכָל אֶחָד יְקַבֵּל מִנֵּהּ וּבֵהּ.
מֹשֶׁה הוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבַּתְּחִלָּה צְרִיכִין הַכֹּל לְקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת, וְאַחַר כָּךְ [צָרִיךְ] כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָאִיר בַּחֲבֵרוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְגַם יוּכַל לְהָאִיר מִנֵּהּ וּבֵהּ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה לד')
*
שֶׁכְּמוֹ שֶׁחִיּוּב עָלָיו לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ - כְּמוֹ כֵן הוּא חִיּוּב עָלָיו לְדַבֵּר עִם חֲבֵרָיו וּלְקָרְבָם אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וִיקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין (זֶה מִזֶה).
קִבַּלְתִּי אִגַּרְתְּךָ הַיָּקָר לִי מִכָּל הוֹן הַמָּלֵא דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְדִבְרֵי יְדִידוּת וְאַהֲבָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, וַאֲקַוֶּה כִּי בְּקָרוֹב נִזְכֶּה לְהִתְרָאוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד וּלְקַבֵּל דֵּין מִן דֵּין.
(אב"י הנחל)
*
שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בִּישׁוּעַת ה' וַחֲסָדָיו הָעֲצוּמִים שֶׁנְּשָׂאֲךָ ה', אוּלָם לֹא יָרוּם לְבָבוֹ מְאֵחַיו, וְיִזְכֶּה לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ וּלְהִתְנַהֵג בְּסַבְלָנוּת בְּישֶׁר צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים עִם הֲבָנָה וְהַנְהָגָה טוֹבָה יְשָׁרָה וְסַבְלָנוּת. בְּחַיָּיו תִּבָּנֶה צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית הַתְּלוּיָה רַק בְּהִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק הַנִּסְתָּר וְהַנֶּעֱלָם בְּתַכְלִית הָהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה.
(אב"י הנחל)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
