‏הצגת רשומות עם תוויות זמרת הארץ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זמרת הארץ. הצג את כל הרשומות

ג' נִּקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם הֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי וְגוֹ', וְשָׁם הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם.
וְשָׁם שֹׁרֶשׁ הַד' יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, בִּבְחִינַת עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְגוֹ', וְהֵם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַמֹּחִין כַמּוּבָן גַּם לְעֵיל (בְּסִימָן מ') וְעַל כֵּן אֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַאֲוִירָהּ מַחְכִּים, וְשֹׁרֶשׁ הַכֹּל הֵם הַד' אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַזַ"ל (ב"ב ע"ה) ג' נִּקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה וְאֵלּוּ הֶן: צַּדִּיקִים וּמָשִׁיחַ וִירוּשָׁלַיִם.

צַּדִּיקִים - שֶׁנֶּאֱמַר כּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְגוֹ'.

מָשִׁיחַ - דִכְתִיב וְזֶה שְּׁמוֹ אֲ‍שֶׁר יִקְרְאוֹ ה' צִדְקֵנוּ.

יְרוּשָׁלַיִם - דִכְתִיב וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם ה' שָׁמָּה אַל תִּקְרֵי שָׁמָּה אֶלָּא שְמָה, וְכֵן כְּתִיב כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ. 
וְשָׁם עִקַּר הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר וְכוּ' שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי, וְאָמְרוּ רַזַ"ל עֲשָׂרָה קַבִּין יֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְכוּ'.
וּכְתִיב (ירמיה ל"ג) וְסָלַחְתִּי לְכָל עֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם וְגוֹ', וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם שָׂשׂוֹן לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ וְגוֹ', בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וִירוּשָׁלַיִם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ לָהּ ה' צִדְקֵנוּ.

וְעַל כֵּן כָּל יִשְֹרָאֵל בִּפְרָט הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם וְנִכְלָלִין בְּזֶה הַיֹּפִי וְהַהִדּוּר וְכוּ' נִפְתָּחִין עֵינֵיהֶם וִיכוֹלִים לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל עַצְמָם אֵיךְ הֵם אוֹחֲזִים בְּכָל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהַד' יְסוֹדוֹת, וְגַם יכוֹלִים לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם כַּמּוּבָא בִּפְנִים.
(זמרת הארץ - ליקוטי תנינא - ס"ו ס"ז בראשית לעיני כל ישראל)

נ נח נחמ נחמן

ראש השנה בירושלים ועלייה להר הבית, אשריינו על הזכות בכל שנה ושנה

יְרוּשָׁלַיִם הִיא בְּחִינַת לֵב, וְהִיא בְּחִינַת יִרְאָה שְׁלֵמָה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, (וּכְבָר מְבֹאָר לְעֵיל שֶׁכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת לֵב וּבְחִינַת יִרְאָה), גַּם שָׁם עִקַּר הַדַּעַת.
וְשָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁכָּל הָעֲשָֹבִים וְהַצְּמָחִים מַּחֲזִירִים כֹּחָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה". שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ", יְּבוּל רָאשֵׁי תֵּבוֹת וַ'יֵּצֵא יִ'צְחָק לָ'שֹוּחַ בַּ'שָֹּדֶה, כַּמּוּבָא לְקַמָּן בִּפְנִים סִימָן י"א. וְשָׁם עִקַּר בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ בְּחִינַת "וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם". 
וְכֵן שָׁם עִקַּר בְּחִינַת מָטָר בְּחִינַת "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּו", וְאָמְרוּ רַזַ"ל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה. וְשָׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת הָרֵיחַ שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה עַל שֵׁם מוֹר וָרֵיחַ. וְכִּבּוּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה יְרִיחוֹ שֶׁנִּקְרֵאת כֵן עַל שֵׁם הָרֵיחַ.
(ישעיה ל"ג): חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵינוּ וְגוֹ', כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לוֹוִים מִשָּׁם כִּי שָׁם שׁוֹרֶשׁ הַשֶּׁפַע שֶׁל כֻּלָּם. וְזֶה וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְגוֹ'. וְשָׁם יְכוֹלִים לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם כְּלַל שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל, כִּי הִיא בְּחִינַת תֵּל תַּלְפִּיּוֹת שֶׁהַכֹּל פּוֹנִים לְשָׁם כְּמַאֲמָרָם זַ"ל. 
וְהִיא בְּחִינַת אֵם כָּל חָי, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל נִּקְרָאִים בְּנוֹת צִיּוֹן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם. 
וְהִיא בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא ד', וְנֶאֱמַר, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ, וְנֶאֱמַר, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ד', שֶׁהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְכֻוַּון נֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁלְּמַעְלָה, וְשָׁם בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּחִינַת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הַכֹּל, וְשָׁם יְכוֹלִים לַעֲשֹוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּחִינַת לְבֵיתְך נָאֲוָה קֹדֶשׁ, בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ד' לְאֹרֶךְ יָמִים בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא כְּיוֹמָא אֲרִיכְתָּא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. כִּי עִקַּר הַקְבִיעוּת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא שָׁם בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלָיִם. 
וְעַל כֵּן הָיְתָה הַלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁשָּׁם דָנִין כָּל הַדִּינִים סְּמוּכָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, לְכָל אֶחָד כְּפִי מְקוֹמוֹ, בְּחִינַת "בְּצֶדֶק תִשְׁפֹּט עֲמִיתֶך", כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵרְך לְכַף זְכוּת. וְעַל כֵּן נִקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַצֶּדֶק וְנֶאֱמַר "צֶדֶק יָלִין בָּהּ". וְזֶה שֶׁכָּתוּב "הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן", כִּי עַל יְדֵי שֶׁדָנִין שָׁם הַכֹּל לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי זֶה נִמְחֲלִין עֲוֹנוֹתֵיהֶם. וּמַחֲמַת שֶּׁכָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל כְּלוּלִים בְּשׁוֹפָר כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל כֵּן הָיָה כִּבּוּשׁ יְרִיחוֹ שֶׁהוּא כִּבּוּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר.
(זמרת הארץ - ליקוטי תנינא - סימן א' תקעו ממשלה)

ראש השנה של סבא המלך המשיח רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים עולה על הכל




עיקר תיקון הברית הוא ע"י קדושת ארץ ישראל בבחי' ונתתי לך וגו' ואתה את בריתי תשמור. ושם עיקר תיקון התפלה כמ"ש והתפללו אליך דרך ארצם. ושם עיקר צמיחת קרן משיח כמו שכתוב שם אצמיח קרן לדוד שם דייקא.
(זמרת הארץ - סימן פ"ג - ע"י תיקון הברית)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
המעשה הזאת לא שמענו עליה שום רמז וביאור. אך אותיות בולטות ומצטרפות מאליהם. כי מובן להדיא שמדבר מ סוד יחוד צדיק וכנסת ישראל שזה סוד בנין ירושלים וגאולת ישראל. ואיך שהשכינה כביכול מקושרת עם ישראל בקשר אמיץ ודביקות גדול ולא תפרד מהם לעולם ועד. וכל הסיבות שעברו על הבת-קיסר ועל החתן שהוא הבן-מלך והכל כדי להפריד ח"ו הקשר שביניהם. והיא בגודל חכמתה וצדקתה עברה על הכל והתנהגה עם כל א' כפי בחינתו. כי הגזלנים והרוצחים הרגה לגמרי והכל בחכמה גדולה כמבואר בפנים ונמלטה מבן הסוחר ומהמלך ועי"ז עברו עליהם יסורים גדולים כי נתגרשו ממקומם. ואיך שהמיתה מרחוק ע"י הזכוכית השורף את הקרח שהוא בן המלך הזקן (ומסתמא הי' מבחי' המלכות דסט"א כמובן) ושרפה את המוח שלו עד שנפל עי"ז למימי הים. ועי"ז נתגלגל הדבר עד שנתקבצו כולם ואז החזירה להמלך את הבנות-שרים ושב למדינתו ומלכותו. ולבן-הסוחר החזירה הספינה שלו עם הסחורה עם ריוח עשירות הרבה בכפלי כפלים ממה שהי' כי כבר הי' שם גם כל העשירות המופלג מאד שלקחה מן הגזלנים. ולהבן-מלך שהוא החתן שלה באמת אמרה נלכה ונסעה ושבו לביתם וכו'. ובודאי יש בכל עניין ועניין ובכל דיבור ודיבור מסיפורי מעשות אלו רזין גדולים ועילאין. והכל נוגע בסוד עולם התיקון וקיבוץ גליות לא"י והתגלות קדושת א"י ע"י מלך המשיח ובנין ערי יהודה וישראל בבנין עולם. (יה"ר שנזכה).
 (זמרת הארץ - סיפורי מעשיות - סימן ב' ממלך וקיסר) 

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

עִקַּר מְקוֹם הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת חִיּוּתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הַתְחָלַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה מִיְרִיחוֹ עַל שֵׁם הָרֵיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת תְפִלָּה.
(זמרת הארץ - סימן ב' אמור אל הכהנים)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ג' נקראו על שמו של הקב"ה ואלו הן: צדיקים ומשיח וירושלים.

מבואר לעיל כמ"פ כי א"י בפרט ציון וירושלים הם בחינת הצדיק יסוד עולם כמו שכתוב מציון מכלל יופי וגו'. ושם האבן שתיה שממנו הושתת העולם. גם נתבאר לעיל ששם שורש כל הד' יסודות כמ"ש ואגודתו על ארץ יסדה. וכמו שפירש הרב ברטנורא פ"ג דאבות. ושם שורש הד' יסודות שהם תלת גוונין דעינא ובת עין בבחינת עיני ד' אלקיך בה וגו'. והם נמשכין בשרשן מבחינת המוחין כמובן גם בסי' מ'. וע"כ אין חכמה כחכמת א"י ואוירה מחכים ושורש הכל הם הד' אותיות של השם הק'. 

וע"כ אמרו רז"ל (ב"ב ע"ה.) ג' נקראו על שמו של הקב"ה ואלו הן: צדיקים ומשיח וירושלים. 
צדיקים - שנאמר כל הנקרא בשמי וגו'. 
משיח - דכתיב וזה שמו אשר יקראו ד' צדקנו. 
ירושלים - דכתיב ושם העיר מיום ד' שָמה אל תקרי שָמה אלא שְמָה. 

וכן כתיב כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. ושם עיקר היופי והפאר וכו' של כל העולם כמו שכתוב מציון מכלל יופי וארז"ל עשרה קבין יופי ירדה לעולם תשעה נטלה ירושלים וכו'. וכתיב (ירמי' ל"ג) וסלחתי לכל עונותיהם וגו' והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ וגו' בימים הם תושע יהודה וירושלים תשכון לבטח וזה אשר יקראו לה ד' צדקנו. 

וע"כ כל ישראל בפרט היושבים בא"י וירושלים ונכללין בזה היופי וההידור וכו' נפתחין עיניהם ויכולים לראות ולהסתכל היטב על עצמם איך הם אוחזים בכל המידות הנמשכין מהד' יסודות. וגם יכולים לראות ולהסתכל בגדולת השי"ת ולהסתכל בעולם כמובא בפנים. 
(זמרת הארץ -  סימן ס"ו ס"ז-בראשית לעיני כל ישראל)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

מה שנאבדין ונתעלמין התורות והספרים של צדיקים גדולים

עיקר קדושת הזווג בבחינת זכו שכינה שרויה ביניהם היינו שם י"ה הוא בארץ ישראל בחינת י"ה בארץ החיים וכתיב ששם עלו שבטים שבטי י"ה וכנ"ל כמה פעמים. וארץ ישראל בעצמה כשישראל יושבין על אדמתם והם זכאים הם בחינת איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם. כי עיקר קדושת ארץ ישראל תלוי בשמירת הברית כמאמרם ז"ל על מנת ואתה את בריתי תשמור. 

ע"י מצות העומר עשה הקב"ה שלום בין איש לאשתו היינו ע"י מנחת קנאות כנ"ל. ואע"פ שישראל היו אז כשרים וגדורים מן העריות שהרי שם י"ה בחינת יחודא עילאה מעיד עליהם. ואם כן מה היה עושה הרוח קנאה שהוא בחי' רוחו של משיח בכאן. אך שזה היה בשביל חיזוק האהבה כמבואר בפנים. אך אעפ"כ מחמת שבזה העולם יוכל להתקלקל השלום ע"י רוח קנאה שבא בשביל אהבה על כן מוכרחים הצדיקים הגדולים להעלים תורתם וכו' בכדי שיסתלק הרוח קנאה שהוא בחינת רוחו של משיח השורה על אנפי אורייתא שמזה נמשך מה שנאבדין ונתעלמין התורות והספרים של צדיקים גדולים שזה בחינת שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים בשביל להטיל שלום וכו' כמב"פ.
(זמרת הארץ -  סימן ל"ב-יש צדיקים גנוזים)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים


ולעתיד כשיחדש עולמו ויתנהג העולם כולו ע"י השגחה ונפלאות ואז יתער שיר חדש בעולם. והשיר הזה הוא בחינת הקול המשקה את הגן ששם גדלים כל הריחות והיראות שזה בחינת משיח כמבואר בפנים. ושם זוכים לבי' מזונא דנשמתא שהיא בחינת יראה בחינת כי אין מחסור ליראיו כמב"פ. וע"כ כתיב בא"י לא תחסר כל בה.
(זמרת הארץ - סימן ח' תקעו תוכחה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים