נחמה שלמה זה סבא המלך המשיח אשריינו (:

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְנַחֲמֵנוּ מְהֵרָה עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ כִּי אֵין לָנוּ נֶחָמָה שְׁלֵמָה עַל שִׁבְרֵנוּ עַד אֲשֶׁר יָבוֹא מְנַחֵם צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.

(ימי מוהרנ"ת - סח') 

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

יש צדיקים שלהם גילה השם יתברך קץ הפלאות

וְהִנֵּה סָמוּךְ לְיוֹם רְבִיעִי, נִזְכַּרְתִּי שֶׁכְּבָר עָבְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים וַעֲדַיִן לא הָיִיתִי בְּבֵית הַקּוֹנְסְלֶיר (קוֹנְסוּלְיָא) אוֹדוֹת הַבִּילֶעט (כַּרְטִיס) שֶׁהִנִּיחוֹ הַקַּפִּיטַאן שֶׁלָּנוּ שָׁם וְצִוָּה לָנוּ שֶׁנֵּלֵךְ לְשָׁם לְקַבְּלוֹ וּלְהַחֲלִיפוֹ שָׁם וַעֲדַיִן לא הָיִינוּ בְּבֵית הַקּוֹנְסְלֶיר אוֹדוֹת הַבִּילֶעט, וְעַל כֵּן בְּיוֹם רְבִיעִי נִזְדָּרַזְנוּ אַחַר הַתְּפִלָּה, וְנָסַעְנוּ לְגַאלִיטֶע וְנָסְעוּ עִמִּי עַל סְפִינָה אַחַת אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁקָּנוּ בַּבּקֶר סְפָרִים אֶצְלֵנוּ כִּי רָצוּ לִקְנוֹת אֶצְלִי עוֹד סְפָרִים אֲחֵרִים. 

וּמִדֵּי עָבְרֵנוּ עַל הַיָּם דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה וְסִפְּרוּ לִי אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה שֶׁאוֹתִיּוֹת אֶמְצָעִיִּים שֶׁבְּתוֹךְ תֵּבַת יַעֲקב (כָּזֶה יוֹ'ד עַיִ'ן קוּ'ף בֵּי'ת) עוֹלֶה לֵב וּבִתְחִלָּה שָׁאֲלוּ אוֹתִי אֵימָתַי יָבוֹא מָשִׁיחַ הֵשַׁבְתִּי לָהֶם שֶׁזֶּה נֶעְלָם מֵעֵין כָּל חַי כִּי הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּנִיֵּאל סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם וַאֲפִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מִלִּבֵּהּ לְפוּמָהּ לָא גָלֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים לְלִבִּי גִּלִּיתִי וּלְאֵיבָרַי לא גִּלִּיתִי וְהִתְחִילוּ לַעֲסֹק עִמִּי בְּעִנְיַן פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ לְלִבִּי גִּלִּיתִי וְכוּ' וְהֵשַׁבְתִּי לָהֶם כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינַת לֵב, וְלָהֶם גִּלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֵץ הַפְּלָאוֹת, אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינַת אֵבָרִים וְלָהֶם לא גִּלָּה אַחַר כָּךְ אָמְרוּ לִי מִי נִקְרָא לֵב וְאָז הוֹדִיעוּ לִי עִנְיָן הַנִּזְכַּר לְעֵיל מֵעִנְיַן יַעֲקב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל אַחַר כָּךְ גִּלִּיתִי לָהֶם עִנְיָן הַנִּפְלָא שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל פָּסוּק כִּי לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ שֶׁהוּא סוֹפֵי תֵבוֹת י'וֹ'חַ'א'י' וְכוּ' כַּנִּדְפָּס בִּתְחִלַּת סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם מְאד גַּם אָמַרְתִּי לָהֶם מֵעִנְיַן וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְכוּ' שֶׁהוּא סוֹפֵי תֵבוֹת "תְּהִלִּים תְּשׁוּבָה" (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא ע"ג) וְלא יָכלְתִּי לוֹמַר לָהֶם כָּל הָעִנְיָן, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מְבִינִים בִּלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ שֶׁלָּנוּ וְכָל זֶה הָיָה בְעֵינֵינוּ לְפֶלֶא גָּדוֹל וִישׁוּעַת ה' נִפְלָא וְנוֹרָא, שֶׁזָּכִיתִי בִּסְטַנְבּוּל לְדַבֵּר מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְלִמְכּר שָׁם סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה.
(ימי מוהרנ"ת - חלק שני - אות צד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

החילוק שבין החסידים למתנגדים

וְהִנֵּה בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ, בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי רָץ בְּבֶהָלָה בַּשּׁוּק בְּאָדֶעס כְּדֵי לָבוֹא אֶל הַסְּפִינָה כִּי כְּבָר הִגִּיעַ חֲצוֹת הַיּוֹם, וּבְעוֹד אֵיזֶה שָׁעוֹת יִהְיֶה נִסְגָּר הַשַּׁעַר וְלא יַנִּיחוּ אוֹתָנוּ לֵילֵךְ אֶל הַסְּפִינָה וּכְבָר סִלַּקְתִּי לְהַקַּפִּיטַן כָּל הַמָּעוֹת הַיְנוּ הַמֵּאָה רוּבָּל שְׂכַר הַסְּפִינָה, וְהַסְּפִינָה מוּכֶנֶת לֵילֵךְ מָחָר עַל כֵּן נִבְהַלְתִּי מְאד וְהָלַכְתִּי בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל בְּתוֹךְ כָּךְ הוֹדִיעוּ לִי שֶׁבָּאוּ עַתָּה הַמְשֻׁלָּחִים מִוִּילְנָא הַנִּזְכָּר לְעֵיל וּבְתוֹךְ הַבֶּהָלָה וְהַחִפָּזוֹן לא יָכלְתִּי לְהִתְאַפֵּק, וְנִכְנַסְתִּי אֲלֵיהֶם וְדִבַּרְתִּי עִמָּהֶם מְעַט מְאד וּמָסְרוּ דִּבְרֵי פְּרִישַׂת שָׁלוֹם עַל יָדִי לָאָרֶץ הַקּוֹדֶשׁ, וְנִפְטַרְתִּי מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, וְעָלִיתִי עַל הַסְּפִינָה תְּהִלָּה לָאֵל (וּבְיוֹם רִאשׁוֹן פָּרָשַׁת אֱמר בִּהְיוֹתִי בְּקֻשְׁטָא זֶה תִּשְׁעָה יָמִים בְּבֵית רַבִּי אַבְרָהָם הַנִּזְכָּר לְעֵיל, בָּאוּ הַמְשֻׁלָּחִים מִוִּילְנָא הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל וְעָמְדוּ בָּאַכְסַנְיָא שֶׁלִּי וְהַמְשֻׁלָּחִים מַרְבִּים בְּהוֹצָאוֹת, עַל כֵּן לָקְחוּ הַחֶדֶר מִמֶּנִּי וְנָתְנוּ לָהֶם, וַאֲנַחְנוּ עָלִינוּ עַל הָעֲלִיָּה וְעָמַדְנוּ שָׁם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁעָלִינוּ עַל הַסְּפִינָה בְּיוֹם רְבִיעִי, פָּרָשָׁה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל.

בְּתוֹךְ שֶׁעָמַדְנוּ שָׁם יַחַד, דִּבַּרְתִּי עִמָּהֶם קְצָת עַד שֶׁהִתְחַלְנוּ לִכְנס בְּעִנְיַן וִכּוּחַ קְצָת שֶׁבֵּין חֲסִידִים לְמִתְנַגְּדִים, כִּי הֵם מֵהַכַּת הַמִּתְנַגְּדִים הַגְּדוֹלִים עַל כָּל הַחֲסִידִים כַּמְפֻרְסָם וְהִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר עִמָּהֶם מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים וַאֲנִי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֱמוּנָה בְּהַגָּאוֹן מִוִּילְנָא שֶׁנִּקְרָאִים עַל שְׁמוֹ אֲבָל הֵם הֵשִׁיבוּ לִי מִיָּד, וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה עִקַּר הַמְדַבֵּר, וְכֻלָּם הוֹדוּ לוֹ, עָנָה וְאָמַר וְכוּ' וְכוּ' אֱמוּנָה יִהְיֶה לִי בְּאָדָם וְכוּ' (בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ) כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֵּר עִמִּי, וְכֻלָּם הוֹדוּ לִדְבָרָיו וְהִתְחַלְתִּי לְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ אִם כֵּן מַהוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲבָל הֵם לא הִטּוּ אזֶן לִדְבָרַי כְּלָל, וְהֵשִׁיבוּ דִּבְרֵי שְׁטוּת וָהֶבֶל הַנּוֹגְעִים קְצָת לִכְפִירוֹת כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים גַּם אֱמוּנָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת, וְכַמְבאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה, וּבִפְרָט בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ תּוֹכָחָה בְּסִימָן ח' לִקּוּטֵי תִנְיָנָא וְאָז רָאִיתִי הֵיטֵב הַחִלּוּק שֶׁבֵּין חֲסִידִים לְמִתְנַגְּדִים, כִּי רָאִיתִי שֶׁאֲפִלּוּ בְּהַתַּלְמִיד חָכָם שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם וְחָסִיד גָּדוֹל גַּם בּוֹ אֵין לָהֶם אֱמוּנָה וְאַחַר כָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם בְּפֵרוּשׁ, אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאִם אֵין לָכֶם אֱמוּנָה בִּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁל הַחֲסִידִים, עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלָּכֶם, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ מַדְרֵגַתְכֶם שֶׁאֵין לָכֶם אֱמוּנָה כְּלָל.

וְהִנֵּה בְּתוֹךְ דִּבּוּרֵינוּ, רָצוּ לִדְחֹף אוֹתִי מֵהַבַּיִת וְכִמְעַט שֶׁהָיָה נַעֲשֶׂה מַחֲלוֹקֶת גָּדוֹל בֵּינֵינוּ, אֲבָל לא רָצִיתִי לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם הַרְבֵּה גַּם הַבַּעַל הַבַּיִת הִשְׁקִיט אוֹתָנוּ וְהִפְרִיד אוֹתָנוּ שֶׁלּא נָבא לִידֵי מַחֲלקֶת וְאִם לא הָיוּ פּוֹעֲלִים כָּל הַחֲסִידִים בִּנְסִיעָתָם לַצַּדִּיקִים אֶלָּא מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם עַל כָּל פָּנִים אֱמוּנָה בְּזֶה הַצַּדִּיק שֶׁהֵם מְקרָבִים אֵלָיו וּבְכַמָּה צַדִּיקִים דַּיָּם כִּי אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מִכָּל-שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וּמַאֲמִין בְּכֻלָּם, אַשְׁרֵי לוֹ גַּם הַמְשֻׁלָּחִים הַנַּ"ל לא רָצוּ לִנְסֹעַ עַל הַיָּם, וְדַעְתָּם לִנְסֹעַ בְּיַבָּשָׁה וְגַם גּדֶל הָעִכּוּב שֶׁל הַדֶּרֶךְ, וְגדֶל צַעַר הַטִּלְטוּל וְהַיְגִיעָה הַנּוֹגֵעַ עַד הַנֶּפֶשׁ לִסַּע עַל סוּסִים מַהֲלָךְ רַב כָּזֶה עִם אֲנָשִׁים פִּרְאֵי אָדָם, וְלִפְעָמִים הֵם מַכִּים אֶת הָרוֹכֵב וּשְׁאָר צָרוֹת הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר שֶׁסּוֹבְלִים בִּנְסִיעָה עַל הַסּוּסִים כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקֻשְׁטָא עַל כֵּן אָמַרְתִּי עַל ה' נַשְׁלִיךְ יְהָבֵנוּ וְנִסַּע עַל הַיָּם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם וִיבִיאֵנִי מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן).

(ימי מוהרנ"ת - חלק שני - עז'-עח')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

הבעטליר השביעי

ואחר שגמר המעשה של יום השישי סיפרו לפניו איזה סיפורים מהעולם, ענה ואמר העולם מדברים מהמעשה של יום השביעי. אך אף על פי כן לא ספרה ולא זכינו לשמעה עוד,. ואחר פסח כשנסעתי עימו לאומין אמר שלא נזכה לשמעה עד שיבוא משיח.

(ימי מוהרנ"ת - מג' - חלק ראשון)

מתוך סיפור נס הפתק מפי סבא ישראל רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים:

תכף כשגמרתי לקרוא, נכנסתי בשמחה כזאת, שלא בעולם הזה רק בעולם הבא. שמחה כזאת. התחלתי לרקד ולמחוא כפיים בניגונים כאלה של שמחה. והם מהישיבה הם שומעים שאני בשמחה כזאת מרקד. אז הם אמרו: "עכשיו הוא כבר בסדר גמור, הוא כבר, יש גושפנקא עליו, הוא משוגע". הם נכנסו לחדר, והוציאו אותי לחצר ועשו עיגול, כל הישיבה, ואני הייתי באמצע ורקדתי. כולם שמחו וכולם התלוצצו ממני: "המשוגע הוא מרקד", הם עמדו כמה שעות. הם אמרו: "הוא לא ייעף, אנחנו יותר עייפים, אנחנו לא יכולים לעמוד!" הם הלכו כולם, ואני נשארתי ורקדתי כל הלילה.