‏הצגת רשומות עם תוויות ליקוטי הלכות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ליקוטי הלכות. הצג את כל הרשומות

הם למדו עם המלך המשיח דלעילא

 וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְכוּ', דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁמְּרַחֵף עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא (על פני התורה) שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם; הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כִּי מַיִם זוֹ תּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, אֲזַי: וְרוּחַ אֱלֹקִים, שֶׁהוּא רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, מְרַחֶפֶת וְחוֹפֵף עָלָיו וְשׁוֹאֵב רוּחַ חַיִּים.
(ליקוטי הלכות)
*
נוּ, אֲנִי הָלַכְתִּי עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּאֵיזֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת...
אָז הָלַכְתִּי מִבֵּית כְּנֶסֶת לְבֵּית הַכְּנֶסֶת וְכֻלָּם סְגוּרִים, וְלֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם, אָז נָפַל בְּדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה, תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הֵם הָיוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים.
הֵם הִתְפַּלְּלוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה, וְהֵם בָּנוּ הַבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהִשְׁתַּדְּלוּ בְּמָקוֹם שֶׁקָרוֹב, שֶּׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִהְיוֹת לְהַיָּם, כְּדֵי לִטְבֹּל וְלְהִתְפַּלֵל, אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה לִטְבֹּל, אֲבָל בְּהַחֹרֶף כְּשֶׁהָיָה קָשָׁה, הָיָה, הָיָה הַמַּיִם מַגְבִּיהִים עַצְמָם לְמַעְלָה, הָיָה מַּיִם הַרְבֵּה, וְהָיָה הַיָּם הוּא הָיָה מַגְבִּיהַּ עַצְמוֹ, וְנִכְנַס הַיָּם לְתוֹךְ הַבֵּית הַכְּנֶסֶת, כָּכָה עַד הֵנָּה, אָז לֹא יָכְלוּ, לֹא יָכְלוּ לְהִתְפַּלֵּל, אָז הִשְׁאִירוּ עַל כַּמָּה, עַל חֹדֶשׁ, שְׁנֵי חוֹדָשִׁים, הִשְׁאִירוּ אֶת כֹּל הַשֻּׁלְחָנוֹת וְ..., כֵּן, וְהַבֵּית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה הָיָה פָּתוּחַ, מַה יֵּשׁ שָׁמָּה?, לָקְחוּ הַסְּפָרִים וְהַכֹּל, רַק הַשֻּׁלְחָנוֹת. אָז נִכְנַסְנוּ לְבֵּית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה לְתוֹךְ הַיָּם, וְיָשַׁבְנוּ כָּל הַלַּיְלָה, וְלָמַד אִתִּי תּוֹרָה מִלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן.

...אָז אֲנַחְנוּ נִכְנַסְנוּ לְבֵּית כְּנֶסֶת הַזּוֹ, וְעָלִינוּ עַל שֻׁלְחָן וְלָמַדְנוּ תּוֹרָה ז' חֵלֶק ב' 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם', וְלָמַד אִתִּי הַתּוֹרָה הַזּוֹ כָּל הַלַּיְלָה, וְזָכִיתִי לַזֶה שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי טַעַם תּוֹרָה, טַעַם יִרְאַת שָׁמַיִם, טַעַם כְּמוֹ הַלַּיְלָה הַזּוֹ שֶׁלָּמַד אִתִּי הַתּוֹרָה הַזּוֹ, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם'. אָיֱי נוּ, נוּ. 

...אֲנַחְנוּ הָיִינוּ בְּבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁהַיָּם הָיָה שָׁמָּה כָּל הַלַּיְלָה, וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִישֹׁן...
(סבא ישראל)

נחמן מאומן





חוט של חסד תכלת שבציצית, נ נח נחמ נחמן, מוחל וסולח על הכל, הכל מתוקן

צִיצִית הוּא בְּחִינַת הַחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנִּקְלָע וְנִשְׁזָר מִן הַע”ב נִימִין, שֶׁעֲלֵיהֶם יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר שֶׁל חֶסֶד שֶׁיִתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁזֶּהוּ הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הָרֵיחוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַקּוֹל הַזֶּה דַּיְקָא יָכוֹל הַמּוֹכִיחַ לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְקַלְקֵל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַדְּרַבָּא, יִתֵּן וְיוֹסִיף רֵיחַ טוֹב בְּנִשְׁמָתָם עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ בַּקּוֹל הַזֶּה.

כָּל הַזְּמִירוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁל עַכְשָׁיו כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַשִּׁיר הַנַּ”ל שֶׁהוּא שִׁיר שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל הַחוּט שֶׁל ע”ב נִימִין הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל צִיצִית כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, כִּי תְּכֵלֶת כּוּרְסַיָּא דְּדִינָא, כִּי עִקַּר הַחוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁלֶּעָתִיד כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל צִיצִית כַּנַּ”ל, נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁבְּצִיצִית שֶׁהוּא ‘כּוּרְסַיָּא דְּדִינָא’, בְּחִינַת ‘הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין’, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַצִּיצִית, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): “עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן”, “עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ” זֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁנִּקְרֵאת ‘מַטֵּה עוֹז’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל כְּבוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְעִקַּר אוֹר הַלְּבוּשׁ הַזֶּה יִתְגַּלֶּה לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, בְּחִינַת “ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה’ עֹז”, כִּי אָז בְּמָלְכוֹ לֶעָתִיד, יִתְעַר הַשִּׁיר הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ עֹז, בְּחִינַת צִיצִית, בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד.

זֶהוּ שֶׁמִּתְעַטְפִין בְּצִיצִית בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּכְנִיסָתוֹ, כִּי עִקַּר סְלִיחַת עֲוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד.
*
צִיצִית הֵם בִּבְחִינַת שֶׁנִּתְהַפְּכִין הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת בִּבְחִינַת אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם וְכוּ' כַּצֶּמֶר יִהְיוּ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּתְעַטֵּף ה' יִתְבָּרַךְ בְּטַלִּית וְסִדֵּר שְׁלֹשׁ עֶשְֹרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁעַל יָדָם מְחִילַת כָּל הָעֲוֹנוֹת עַד שֶׁנִּתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְֹרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.
(ליקוטי הלכות)
*
הצדיק המנהיג האמת מלמד תמיד זכות על ישראל אפילו על הגרוע שבגרועים והפחות שבפחותים, כי בכולם נמצאים כמה שערות טובות מה שממשיכין עצמן לפעמים מרע לטוב כחוט השערה, ואלו השערות מתקבצים יחד ונקלעים ונשזרים ונעשה מהם אור הציצית הקדושים שהם בחינת חסד עליון ונורא מאד, שורש כל השלוש עשרה מידות של רחמים ששם נמחלין כל העוונות ונתהפכין לזכויות.
(אב"י הנחל)
*
הוא מוחל לנו על עוונותינו ועל התאוות, הוא מוחל לנו כמו ביום כיפור, הוא מוחל לנו, חלילה וחס לולא זאת, מי יודע? היינו כבר אבודים, ברוך השם, ה' אלוקינו ה' אחד.
(סבא ישראל)
*
עִקַּר כַּפָּרַת כָּל הָעֲוֹנוֹת הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן מְאֹד שֶׁהוּא הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַצַּדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין שָׁם כָּל הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל צֶמֶר שֶׁהָיָה תּוֹלֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָיָה מַלְבִּין הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. בְּחִינַת אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי צֶמֶר כְּבָשִׂים הוּא בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, לְנַקּוֹת יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת.
(ליקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז הלכה ג' אות ה')
*
מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וְכוּ'.
(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ה' אות י')
*
קשה מאד להתעורר מהשנה כי אם על-ידי בחינת הדרת פנים, שזה אי אפשר להיות כי אם על-ידי משיח שיבא במהרה בימינו, שהוא בחינת הדרת פנים, בבחינת "ועד עתיק יומיא מטה" וכו'. 'עתיק יומין' זה בחינת הדרת פנים.
מרדכי הוא "רב חסד", בחינת הדרת פנים, בחינת 'עתיק יומין', בחינת 'ספורי מעשיות של שנים קדמוניות' שעל-ידי זה יכולין לעורר מהשנה של כל השבעים פנים הנ"ל, כי 'מרדכי' בגימטריא 'רב חסד' (חוט של חסד).
(ליקוטי הלכות)
*
מָרְדְּכַי, 'תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי', מַרְדְּכַי הַיְהוּדִי, מַרְדְּכַי הַצַּדִּיק, 'תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי', הָאוֹר שֶׁל מָרְדְּכַי.
לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קוֹוֶיךָ לֹא יֵבוֹשׁוּ וְלֹא יִכָּלְמוּ, לֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ, זֶה הִתְחַזְּקוּת כָּזֶה, פּוּרִים זֶה אוֹר, אוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ.
(סבא ישראל)
*
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה שֶׁהַשֵּׁם שֶׁלּוֹ נַחְמָן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן, זֶה מְהַפֵּךְ כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַכְּפִירוֹת, וְכָל הַפְּשָׁעִים, וְכָל דָּבָר לֹא טוֹב הוּא מְהַפֵּךְ לְטוֹב. 
הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן זֶה מַמְתִּיק וּמְבַטֵּל וּמְשַׁבֵּר כָּל הָרָע, כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַכְּפִירוֹת, הוּא מְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹב.
רַק לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן מַסְפִּיק, הוּא מְהַפֵּךְ הַכֹּל, כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַפְּשָׁעִים, וְכָל הָרָע הוּא מְהַפֵּךְ לְטוֹב.
(סבא ישראל - קלטת 43 א' 30:19)

פורים שמח (:

אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת

וְזֶה בְּחִינַת אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת. 
הֶסַּח הַדַּעַת זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַדַּעַת כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יַתְחִיל בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אָז נִבְרָא הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. כִּי עִקַּר בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִקּוּנוֹ יִהְיֶה רַק אָז. 
וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִקֹּדֶם צִמְצוּם. וְזֶה בְּחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר כַּנַּ"ל וְתֵכֶף שֶׁיַּגִּיעוּ לְתַכְלִית הַצִּמְצוּם בְּחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת תֵּכֶף יָבֹא מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב וְכוּ'. הַיְנוּ בְּחִינַת תַּכְלִית הַצִּמְצוּם. וְאָז תֵּכֶף תַּתְחִיל הַבְּרִיאָה מֵחָדָשׁ, וְיָבֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.
(ליקוטי הלכות)

הָרָחֵל הַזֶּה כֻּלָּה קֹדֶשׁ

הָרָחֵל הַזֶּה כֻּלָּה קֹדֶשׁ קַרְנָהּ לַחֲצוֹצְרוֹת עוֹרָהּ לְתוֹף וְכוּ' צִמְרָהּ לִתְכֵלֶת וְכוּ', הַיְנוּ הַצֹּאן שֶׁהִיא עֲשִׁירוּת בְּשָׁרְשׁוֹ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, כִּי נִתְבָּרְרִין וְנִתְגַּלִּין עַל יְדֵי זֶה דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנַעֲשִׂין נִגּוּנִים וְשִׁירוֹת נִפְלָאִים, עַל יְדֵי בְּחִינַת שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹּף שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּשָּא וּמַתָּן וְהָעֲשִׁירוּת בִּקְדֻשָּׁה.
(ליקוטי הלכות)
*
מִתּוֹךְ מַעֲשֶׂה הָרְחֵלִים:
אֶחָד מִן הַלּוֹמְדִים אָמְרוּ לוֹ שֶׁלֹא יִלְמַד בְּזֶה הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, כֵּן, אֲנִי לֹא רָאִיתִי רַק מַה שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר, אָז הוּא כֵּן לָמַד, בָּאוּ רְחֵלִים וְנִכְנְסוּ לוֹ לַבַּיִת, וְיֹאכְלוֹ כָּל מַה שֶׁהֵם צְרִיכִים לֶאֱכֹל הֵם אָכְלוּ, וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, זֶה קְּלָלָה זֶה (סַבָּא צוֹחֵק), "אַה, הוּא לוֹמֵד בְּזֶה הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ", הוּא נָתַן לוֹ קְלָלָה, "יִּכָּנְסוּ רְחֵלִים בַּבַּיִת, וְיֹאכְלוֹ כָּל מַה שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים לֶאֱכֹל, וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם מַה לֶּאֱכֹל", הֵם אָמְרוּ לָהֶם, בְּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ הַזֶּה לֹא יִלְמְדוּ, וְהוּא לֹא שָׁמַע, הוּא לָמַד, אָז הוּא נָתַן לוֹ קְלָלָה, יָבוֹאוּ רְחֵלִים וְיִּכָּנְסוּ לוֹ לַבַּיִת, וְיֹאכְלוֹ כָּל מַה שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים לֶאֱכֹל, וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם מַה לֶּאֱכֹל, וְכָּכָה הָיָה.
(ישראל סבא)

חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ נ נח נחמ נחמן מאומן

זֶה בְּחִינַת חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ שֶׁהֵם בְּחִינַת טַלִּית וּתְפִלִּין, כַּמּוּבָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁיִּשְֹרָאֵל מְקַבְּלִין עַל עַצְמָן בְּכָל יוֹם עַל יְדֵי הַנָּחַת טַלִּית וּתְפִלִּין.
(ליקוטי הלכות)

כִּי צִיצִית כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וְכוּ'". 
*
רק לזכור את השם שלו נחמן מאומן.
(סבא ישראל)

וְכֵן תְּפִלִּין כְּתִיב בָּהֶם, "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ". 
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הוּקְשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לִתְפִלִּין וְכָל דִּינֵי כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה לְמֵדִים מִתְּפִלִּין.
*
רק להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן זה מספיק לנו לרפאות אותנו, להחיות אותנו, לחדש אותנו.
רק להגיד בבוקר ננח, בפה נ נח, לשיר בשמחה כן נ נח, ועל ידי זה יתקרבו כולם לרבינו, וזהו זה הגאולה, עיקר הגאולה הוא רבינו.
 נ נח נחמ נחמן מאומן הוא כולל כל התורה וכל הרפואות וכל הישועות.
(סבא ישראל)

אחד מסתובב בבית - סביבון סוב סוב סוב

אני רואה בבית, שהוא אחד, שהוא מסתובב בבית, והוא אצלו אור התורה, הליקוטי מוהר"ן, והליקוטי עצות, וכל הדיבורים של רבינו ז"ל, הם כולם אורות דרכים ועצות, איך להיות יהודי.
(שיחות רבי סבא ישראל)

אחד - אחד היה אברהם, מרדכי גמטריא אחד, גאולת פורים

איך להיות יהודי - מרדכי היהודי

מסתובב בבית -  בבית - תיבת נוח, "שבו בבית" 

הוא יגיד לכולם, לכל, לראש הממשלה, להנשיא: "אני לא צריך לכם, לכו, לכו, לכו, לכו, שבו בבית, אני לא צריך לכם
(רבי סבא ישראל)
*
אני רואה, יש אחד הוא מסתובב בבית, והוא בכל פעם, הוא שוכב עצמו על ה... ככה, כן, לנוח, והוא חושב העיקר חכמה, איך להיות יהודי.

אחד הוא מסתובב בבית - עניין המקיפים.
ועיין במאמר (בלקוטי תנינא, סימן ז') הנאמר בחנוכה, זה המתחיל ויהי מקץ ב' מרחמם ינהגם וכו', שם מבואר גם כן מענין עליונים למטה ותחתונים למעלה ומענין חנוכה שהוא חנוכת בית המקדש, עיין שם. 
וזה בחינת מקיפים הנאמר במאמר הנ"ל, היינו בחינת גלגל החוזר, דהינו דריידיל (סביבון) הנ"ל, היא בחינת מקיפים שמקיף וסובב.

שוכב עצמו - אֶחָד הָיָה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ וּסְבִיבוֹ הָיוּ יוֹשְׁבִים עִגּוּל וּסְבִיב הָעִגּוּל עוֹד עִגּוּל וּסְבִיב הָעִגּוּל עוֹד עִגּוּל, וְכֵן עוֹד כַּמָּה עִגּוּלִים, וּסְבִיבָם הָיוּ יוֹשְׁבִים עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּלִי סֵדֶר. וְאוֹתוֹ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בָּאֶמְצַע [כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב מֻטֶּה עַל צִדּוֹ] הָיָה עוֹשֶׂה בִּשְׂפָתָיו וְכֻלָּם סְבִיבוֹ הָיוּ עוֹשִׂים בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם אַחֲרָיו. 
וְאַחַר כָּךְ רָאִיתִי וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ [אֹותֹו הָאֶמְצָעִי] וְכֻלָּם הַיּוֹשְׁבִים סְבִיבוֹ הִפְסִיקוּ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם, וְשָׁאַלְתִּי מַה זֶּה. הֵשִׁיבוּ לִי שֶׁנִּתְקָרֵר וְנִגְוַע וּפָסַק מִלְּדַבֵּר וְהִפְסִיקוּ מִלְּדַבֵּר.
(חיי מוהר"ן - סיפורים חדשים - פג')

לנוח - נח-מן, שבת

זה הכל בשבילינו, להודיע לנו, לכל העולם, לכל אחד ואחד בביתו, אנחנו פה, תראה הוא שומע הדיבורים של רבינו ז"ל.

לכל אחד ואחד בביתו - וְאֶפְשָׁר לָזֶה מְרַמֵּז מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ וּסְבִיבוֹת הַנַּ"ל כַּמָּה וְכַמָּה עִגּוּלִים בְּלִי סֵדֶר. כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מֵהַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל, כִּי כָּל בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה נִמְשָׁךְ עַל יָדָהּ. וְאֶפְשָׁר זֶהוּ שֶׁמְּרַמֵּז שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם הַיְנוּ שֶׁהָיוּ מְגַלִּים בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּתְקָרֵר וְנִגְוַע הָאֶמְצָעִי הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְרַמֵּז לְהַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל, עַל כֵּן הִפְסִיקוּ כֻּלָּם לַעֲשׂוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם וּלְדַבֵּר, כִּי כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה הַזֹּאת נִצְטַנֶּנֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת שֶׁלָּהּ, אֲזַי אֵין כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. 
וְדוּק מְאֹד בְּעִיּוּן גָּדוֹל בַּמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל וּבְהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְתִזְכֶּה לְהָבִין עוֹד כַּמָּה רְמָזִים נוֹרָאִים.

דַּע, שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמָה בָּעוֹלָם, שֶׁעַל יָדָהּ נִתְגַּלֶּה בֵּאוּרֵי וּפֵרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, וְהִיא מְסֻבֶּלֶת בְּיִסּוּרִין, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל, וּבְמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, כִּי כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה (אבות פ"ו). וְכָל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה הֵן מְקַבְּלִין מִזֹּאת הַנְּשָׁמָה.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה כ')
*
אני ראיתי, בלילה, אחד יש שהוא מסתובב מכאן לכאן, הוא מסתובב, ואני יודע מי הוא, הוא מדבר לפעמים, רק מהתורה והמצוות, זה העבודה שלנו בעולם הזה.

בלילה אחד יש שהוא מסתובב
זה שאנו מדליקין נר חנוכה כל אחד בביתו למטה מעשרה טפחים, כי הצדיק הגדול ממשיך תקונים נפלאים כאלה, עד שמאיר בחינת השגת אלוקות על ידי צמצומים גם למטה בדיוטא התחתונה מאד, שהוא בחינת למטה מעשרה טפחים, שמעולם  לא ירדה השכינה לשם, כי בגודל כוחו יכול להאיר אפילו בהרחוקים והגרועים מאד, אם רוצים לקבל, בבחינת: "כי אשב בחושך, ה' אור לי", עיקר מצות נר חנוכה הוא להדליק ולהאיר אור האמת בעולם, שיזכו הכל לידע היכן הצדיק האמתי, שהוא ראש מובחר האמת שבין הצדיקים.

עיקר מצות נר חנוכה הוא, להדליק ולהאיר אור האמת בעולם, שיזכו הכל לידע היכן האמת, שמדליק ומאיר כל נפשות ישראל באורו של משיח בכל מיני חושך ואפילה, ומבטל כל החשכות וכל אהבות הנפולין, ומצילם משטף מים רבים המתגברים בכל פעם להחריב את העולם, להשכיחם התורה.

בחנוכה ממשיך כל אחד בביתו קדושת נרות המנורה, שהם בחינת אור הצדיק האמת, שהוא משה משיח, שמדליק ומאיר כל נפשות ישראל באור גדול גם בכל מיני חושך ואפילה, ומצילם משטף מימי המבול של כפירות ואמונות של שקר, שמביאים העולם לתוהו ובוהו, חס ושלום.
(אב"י הנחל)
*
אני ראיתי בחדר, אחד מסתובב מכאן לכאן, כן, ובכל פעם הוא שוכב עצמו ו... הוא שוכב קצת, ואחר כך הוא קם עוד פעם, עוד פעם, איך זוכים להיות יהודי?

מכאן לכאן - מלא וגדיש מקו לקו

הוא קם -
וְזֶה בְּחִינַת לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה רָאשֵׁי תֵּבוֹת נַחַ"ל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל [פרי-עץ-חיים שער חנוכה פרק ד]. זֶה בְּחִינַת "נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה" (משלי יח, ד), שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כִּי "נַחַל נֹבֵעַ" זֶה בְּחִינַת בִּינָה יוֹם הַשְּׁמִינִי, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת כַּיָּדוּעַ וְכַנַּ"ל:

שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁל הַמְּנוֹרָה שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן מַדְלִיק בְּכָל לַיְלָה זֶה בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כָּל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר, בִּבְחִינַת (שם ו, כג): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר", כִּי הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה הֵם שִׁבְעִים אוֹרוֹת, בְּחִינַת "תּוֹרָה אוֹר", בְּחִינַת פָּנִים מְאִירוֹת, וְאֵלּוּ הַשִּׁבְעִים פָּנִים שִׁבְעִים אוֹרוֹת, כְּלוּלִים בְּשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל-כֵּן הָיָה הַכֹּהֵן מַדְלִיקָם בְּכָל לַיְלָה, זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, כִּי בַּלַּיְלָה אָז מִתְפַּשֶּׁטֶת הַשֵּׁנָה בָּעוֹלָם, וְעַל-כֵּן אָז הָיָה הַכֹּהֵן מַדְלִיק הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר בְּחִינַת הַשֵּׁנָה שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם

שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים, שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעַת יָמִים. וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁבְּקֶרֶב שָׁנִים, אֲבָל אָז שֶׁטִּמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים וְרָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ תּוֹרָתוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁרָצוּ לְהַפִּיל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים וּלְקַלְקֵל וְלִפְגֹּם חַס וְשָׁלוֹם, כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן נַעֲשָׂה נֵס שֶׁדָּלַק הַשֶּׁמֶן שְׁמוֹנָה יָמִים, וּשְׁמוֹנָה יָמִים זֶה בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שִׁבְעִים שָׁנִים, כִּי שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת בִּינָה עָלְמָא דְּאָתֵי [עולם הבא], שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם הַשְּׁמִינִי כַּיָּדוּעַ

שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, בְּחִינַת יוֹם הַשְּׁמִינִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כַּנַּ"ל.

וְעַל-כֵּן יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם בַּלֵּילוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁל יְמוֹת הַחֹרֶף, כִּי אָז כְּשֶׁהַלֵּילוֹת הֵם אֲרֻכּוֹת זֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁדּוֹמֶה לְלַיְלָה, וְאָז דַּיְקָא מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וּמְשַׁבְּרִין הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁעַל יָדָם מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה אֲפִלּוּ מִי שֶׁהִתְגַּבְּרָה עָלָיו אֲרִיכַת הַשֵּׁנָה מְאֹד שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה
(ליקוטי הלכות - קדושין ב')

מחמד עיני מר ז.שזר המתאבק ומתייגע לרכוש החיים טובים של הצדיק
המעורר מהשינה את כל בני אדם שישנים את ימיהם ע"י מעשיות משנים קדמוניות
שכל ע" פנים של תורה נמשכים משם. אשרי חלקו שזכה לזה שלום וחיים טובים!
*
עכשיו הזמן של הגאולה, כן, יבוא משיח, ויהיה, יהיה חכם אמיתי כזה, שכל האפיקורסים, וכל הכופרים, יקבלו ממנו התורה הקדושה, איך להיות, איך זוכים להיות יהודי.

כל האפיקורסים וכל הכופרים יקבלו ממנו התורה הקדושה איך להיות יהודי -

עַל-כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל-שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר עַל-כֵּ֕ן עַל-כָּל-דִּבְרֵ֖י הָאִגֶּ֣רֶת הַזֹּ֑את וּמָֽה-רָא֣וּ עַל-כָּ֔כָה וּמָ֥ה הִגִּ֖יעַ אֲלֵיהֶֽם:  קִיְּמ֣וּ (וקבל) וְקִבְּל֣וּ הַיְּהוּדִים֩ | עֲלֵיהֶ֨ם | וְעַל-זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כָּל-הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכָל-שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:  וְהַיָּמִ֣ים הָ֠אֵלֶּה נִזְכָּרִ֨ים וְנַעֲשִׂ֜ים בְּכָל-דּ֣וֹר וָד֗וֹר מִשְׁפָּחָה֙ וּמִשְׁפָּחָ֔ה מְדִינָ֥ה וּמְדִינָ֖ה וְעִ֣יר וָעִ֑יר וִימֵ֞י הַפּוּרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה לֹ֤א יַֽעַבְרוּ֙ מִתּ֣וֹךְ הַיְּהוּדִ֔ים וְזִכְרָ֖ם לֹא-יָס֥וּף מִזַּרְעָֽם:

וַ֠תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת-אֲבִיחַ֛יִל וּמָרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת-כָּל-תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפּוּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית:  וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִ֗ים אֶל-שֶׁ֨בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מַלְכ֖וּת אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת:  לְקַיֵּ֡ם אֵת-יְמֵי֩ הַפֻּרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בִּזְמַנֵּיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁר֩ קִיַּ֨ם עֲלֵיהֶ֜ם מָרְדֳּכַ֤י הַיְּהוּדִי֙ וְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר קִיְּמ֥וּ עַל-נַפְשָׁ֖ם וְעַל-זַרְעָ֑ם דִּבְרֵ֥י הַצֹּמ֖וֹת וְזַעֲקָתָֽם:  וּמַאֲמַ֣ר אֶסְתֵּ֔ר קִיַּ֕ם דִּבְרֵ֥י הַפֻּרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְנִכְתָּ֖ב בַּסֵּֽפֶר.

אני ראיתי כל הלילה, אחד מסתובב מכאן לכאן, כל החדר, עכשיו נודע לי מי הוא, מי הוא זה, הוא כל ה..., כל הכח שלו וכל החכמה שלו הוא, "איך זוכים להיות יהודי?", איך זוכים לקיים התורה והמצוות?

מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְבַטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁל הָמָן, וּבִשְׁבִיל זֶה בִּימֵיהֶם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח.): קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ – קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר. 
וְזֶה: קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ – קִיְּמוּ זֶה בְּחִינַת רַגְלַיִן, וְקִבְּלוּ – זֶה בְּחִינַת יָדַיִן, וְהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ כַּנַּ"ל.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה י')
*
כמו שאמר רבינו ז"ל לפני השם יתברך בהתבודדות: "ריבונו של העולם, אבא יקר, אבא רחמן, גיועלד, איך זוכים להיות יהודי?

אבא יקר - בן מחפש בגנזי אביו



הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ

וְעִקַּר הָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת הוּא בְּהָרָצוֹן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁיִּהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל בְּרָצוֹן לְבַל יַעֲזֹב וְלֹא יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן מִשּׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם. וְזֶה עִקַּר הָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה. 
וְזֶה עִקַּר הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בַּעֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא רַק מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִבּוֹ בּוֹעֵר תָּמִיד בְּרָצוֹן חָזָק לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת. 
וְזֶה עִקַּר הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי הָעֲבוֹדָה בְּעַצְמָהּ אֵינָהּ יְקָרָה כָּל כָּךְ, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם וְכוּ'. 
וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְלֹא לְהִנָּצֵל מִשּׁוּם עֲבֵרָה כִּי אִם עַל-יְדֵי יְשׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
(ליקוטי הלכות)

רק מזכירין את השם נ נח נחמ נחמן מאומן זה באופן אוטומטי מהפך הכל לטוב, כל הרע, וכל העוונות, וכל הכפירות, וכל דבר, והוא מהפך הכל.
(ישראל סבא המלך) 

להמן הרשע הדוסי ימ"ש קשה לקבל את זה שאנו רק אומרים "נ נח".

המלך ישראל סבא  אמר:
להגיד רק "נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן" זה מספיק להחריב כל הסיטרא אחרא, כל החושך, זה ענין חדש לגמרי:
הוא זה השם, זה, זה כל התורה ותיקון כל העוונות וכל הפשעים וכל הכפירות, כן, הוא מהפך לגמרי,אשרינו שאנחנו יודעים מזה, אם לא? אנחנו לא, לא, לא יודעים כלום, רבינו הקדוש גילה שהשם שלו "נחמן", "נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן" זה מהפך כל העוונות וכל הכפירות וכל הפשעים, וכל דבר לא טוב, הוא מהפך לטוב, זה לא היה מעולם, זה חדש לגמרי:
השם שלו "נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן" זה ממתיק ומבטל ומשבר כל הרע, כל העוונות, כל העוונות וכל הפשעים, הוא מהפך הכל לטוב, כן
, לא עולה כסף:

וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים כִּי הָמָן הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת פְּגַם הַל"ט מְלָאכוֹת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת הֲמִן הָעֵץ וְכוּ' שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַל"ט מְלָאכוֹת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם ל"ט קְלָלוֹת וְכוּ' כַּיָּדוּעַ וְעַל-כֵּן עִקַּר קִנְאָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה עַל שֶׁהֵם מְשַׁמְּרִים אֶת הַשַּׁבָּת וּמְבַטְּלִים אֶת הַל"ט מְלָאכוֹת שֶׁבָּזֶה מַכְנִיעִים וּמַשְׁפִּילִים אוֹתוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן זֶה הָיָה עִקַּר מְסִירָתוֹ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְדָתֵיהֶם שׁוֹנוֹת מִכָּל עָם (הם אומרים רק נ נח נחמ נחמן מאומן) וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עוֹשִׂים שֶׁמַּדְחִין בשה"י פה"י שַׁבָּת הַיּוֹם פֶּסַח הַיּוֹם. כִּי עַל זֶה גָּבְרָה קִנְאָתוֹ וְכַעֲסוֹ מְאֹד עַל שֶׁמְּבַטְּלִים אֶת הַל"ט מְלָאכוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁעַל -יְדֵי זֶה דּוֹחִים זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הָמָן כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן רָצָה לִשְׁקֹל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף וְכוּ' לְבַטֵּל כֹּחַ הַשְּׁקָלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי הַשְּׁקָלִים שֶׁבָּאוּ בִּשְׁבִיל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן הֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַל"ט מְלָאכוֹת אֲפִלּוּ בִּימֵי הַחֹל כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּלָל שׁוּם מְלָאכָה אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹסְקִים בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמְלָאכָה רַק הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ (באופן אוטומטי) וְכוּ' וְכַנַּ"ל וְהוּא הָיָה מְקַנֵּא עַל זֶה כַּנַּ"ל. וְרָצָה לְבַטֵּל זֹאת וְזֶה שֶׁאָמַר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְכוּ'. אֶשְׁקֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה דַּיְקָא. כִּי רָצָה לְהַמְשִׁיךְ דַּיְקָא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה בְּחִינַת עֲשִׂיַּת מְלָאכוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְכוּ' כַּנַּ"ל. הֵפֶךְ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים כְּלָל שׁוּם מְלָאכָה אֲפִלּוּ בִּימֵי הַחֹל. רַק הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ כַּנַּ"ל בְּחִינַת וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ (ביבי והדוסים וכל העולם...) אֵינָם עוֹשִׂים וְכַנַּ"ל. וּמַפַּלְתּוֹ הָיָה עַל-יְדֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה מָרְדְּכַי הוּא בְּחִינַת מָר דְּרוֹר בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה רֵיחַ הַטּוֹב זֶה בְּחִינַת הַשָּגַת דָּרֵי מַעְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיֵּה וְכוּ' בְּחִינַת מֶה חָמִית וְכוּ' רַק כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא בְּחִינַת לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים וְכוּ'.
כִּי מַדְרֵגַת מָרְדְּכַי גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד כַּמּוּבָא שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וְכוּ' וְכַנַּ"ל אֶסְתֵּר הִיא בְּחִינַת הַשָּגַת דָּרֵי מַטָּה בְּחִינַת הַהֶאָרָה שֶׁמְּאִירִין עַל כָּל הַשּׁוֹכְנֵי עָפָר. דְּהַיְנוּ עַל כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁמֻּנָּחִים בְּמַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה שֶׁמְּגַלִּין לָהֶם שֶׁה' עִמָּם. שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֶסְתֵּר בְּחִינַת וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר שֶׁאֲפִלּוּ בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה גַּם שָׁם הוּא אָנֹכִי. כִּי גַּם שָׁם נִמְצָא ה' יִתְבָּרַךְ כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְאֶסְתֵּר הִיא הַהֵפֶךְ מִוַּשְׁתִּי הַמִּרְשַׁעַת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תַּחַת הַסִּרְפָּד יַעֲלֶה הֲדַס וְכוּ' כִּי וַשְׁתִּי בִּטְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת (השיר חדש) כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְקָמָה אֶסְתֵּר בִּמְקוֹמָהּ שֶׁשָּׁמְרָה אֶת הַשַּׁבָּת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק וְאֶת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאוּיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ שֶׁמָּנְתָה בָּהֶן אֶת יְמֵי הַשַּׁבָּת. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח אֶת הַשַּׁבָּת (להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן) וְה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו סִבֵּב סִבּוֹת. וּמִנֵּהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא שֶׁהָמָן הָרָשָׁע בְּעַצְמוֹ יָעַץ לַהֲרֹג אֶת וַשְׁתִּי שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת (את הפתק) וְעַל-יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הָיְתָה מַפַּלְתּוֹ שֶׁמָּלְכָה תַּחְתֶּיהָ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁבָּת מַלְכְּתָא (סבא המלך) וְעַל-יְדֵי זֶה הִכְנִיעָה אֶת הָמָן שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ פְּגַם ל"ט מְלָאכוֹת וְכַנַּ"ל:

(ליקוטי הלכות רבי נתן)

לעילוי נשמת כל הנפשות הקדושות מאוד שנהרגו על קידוש השם במסיבת הטבע, בבתים, ברחובות בישובי ארץ ישראל

אָז בִּשְׁנַת ת"ח שֶׁהָיָה אָז עֵת פְּקִידָה עַל בִּיאַת מָשִׁיחַ שֶׁהָיָה מוּכָן הַכָּבוֹד לָבוֹא לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים אָז לַגְּאֻלָּה עַל כֵּן נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר כִּי הַכָּבוֹד לָקַח וְאָסַף לְעַצְמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּהֶרְגוּ אָז עַל קִדּוּשׁ ה', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, כִּי הַנְּפָשׁוֹת הַנֶּהֱרָגִין עַל קְדֻשַּׁת ה' שֶׁהוּא לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ הֵם נֶאֱסָפִין וְנִכְלָלִין בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל יְדֵי הַנֶּהֱרָגִין עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ עַל קִדּוּשׁ ה' עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ וְנִתְכַּבֵּד כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן בְּכָל עֵת שֶׁרָצָה ה' יִתְבָּרַךְ לְהַגְדִּיל הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה וַעֲדַיִן לֹא הָיָה זְמַן הַגְּאֻלָּה בִּשְׁלֵמוּת הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיָּמוּתוּ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל עַל קִדּוּשׁ ה'.

וְזֶהוּ בְּחִינַת "וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי" הַנֶּאֱמָר בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה כְּבוֹד ה' הוּא בְּהַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן", "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת". וְעַל כֵּן בְּעֵת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁאָז יָרַד הַכָּבוֹד לְמַטָּה לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינַת כְּבוֹדוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן פְּגַם הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן אָז לְגַמְרֵי חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְעָשׂוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְאָמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ וְכוּ', וּבָזֶה פָּגְמוּ מְאֹד בִּכְבוֹדוֹ, כִּי נָתְנוּ הַכָּבוֹד לְהָעֲבוֹדָה זָרָה, עַל כֵּן מֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן פְּגַם הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה נִמְשַׁךְ שֶׁבִּזְמַן שֶׁבָּא הַכָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל, בְּעֵת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן נֶאֶסְפוּ אָז אֶל הַכָּבוֹד שְׁנֵי נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁמֵּתוּ אָז בְּעֵת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן בְּעֵת שֶׁיָּרַד וּבָא הַכָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל כִּי הַכָּבוֹד אֲסָפָם אֵלָיו בִּבְחִינַת כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי שֶׁנֶּאֱמַר עַל הִסְתַּלְּקוּת נֶפֶשׁ נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּעֵת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי דַּיְקָא, כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁיָּרַד אָז נִסְתַּלְּקוּ בִּבְחִינַת כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ וְכַנַּ"ל:

כִּי זֶהוּ כְּלָל הַיּוֹצֵא מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁכְּשֶׁאֵין זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת אֲזַי הַכָּבוֹד כְּשֶׁבָּא לְאָדָם הוּא אוֹסֵף אֵלָיו נְפָשׁוֹת וְנִסְתַּלְּקִין עַל יְדֵי זֶה נְפָשׁוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת אֲזַי הַכָּבוֹד מֵבִיא נְפָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת, עַל כֵּן אוֹ שֶׁמְּאַסֵּף נְפָשׁוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ שֶׁמֵּבִיא נְפָשׁוֹת וְכוּ', כָּךְ מְבֹאָר שָׁם. וְהַכֹּל כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין לְתַקֵּן הַכָּבוֹד אוֹ לִפְגֹּם בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ"ל.

וְעַל כֵּן גַּם בְּעֵת שֶׁנָּשָׂא דָּוִד אֶת הָאָרוֹן לִמְקוֹמוֹ מֵת עֻזָּא, זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי הַנַּ"ל, כִּי מִיתַת עֻזָּא וּמִיתַת נָדָב וַאֲבִיהוּא הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּיָּדוּעַ, כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל, וּבְיוֹתֵר בִּמְקוֹם הָאָרוֹן דַּיְקָא, כִּי שָׁם שׁוֹרֶה כְּבוֹד ה'. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנָּשְׂאוּ הָאָרוֹן לִמְקוֹמוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת כְּבוֹד ה', עַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלֵּק עֻזָּא, כִּי נִסְתַּלֵּק עַל יְדֵי הַכָּבוֹד וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁקֹּדֶם שֶׁנִּתְגַּלָּה מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּימֵי דָּוִד הָיָה דֶּבֶר מִקֹּדֶם וּמֵתוּ כַּמָּה אֲלָפִים נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּפָּסוּק שֶׁבְּעֵת הַדֶּבֶר נִתְגַּלָּה לְדָוִד מְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: "וַיֹּאמֶר דָּוִד זֶהוּ בֵּית ה' הָאֱלֹקִים" וְכוּ', כִּי עִקַּר כְּבוֹד ה' וְיִשְׂרָאֵל הוּא בִּמְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּבוֹד ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת", כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִבְנָה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עֲדַיִן לֹא הָיָה כְּבוֹד ה' וְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, כַּמּוּבָן בִּפְסוּקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ מֵאֹהֶל אֶל אֹהֶל" וְכוּ'. עַד שֶׁזָּכוּ בִּימֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁנִּבְנָה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא הַמְּנוּחָה וְהַנַּחֲלָה שֶׁאָז הָיָה עִקַּר כְּבוֹד ה' וְיִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן בְּעֵת שֶׁרָצָה דָּוִד לְגַלּוֹת מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא עִקַּר הַכָּבוֹד, נִסְתַּלְּקוּ אָז כַּמָּה נְפָשׁוֹת וְהַכֹּל עַל יְדֵי הַכָּבוֹד בִּבְחִינַת "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" וְכַנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת עֲדַיִן יֵשׁ אֲחִיזָה לְהַדִּינִים וְסִטְרָא דְּמוֹתָא בְּהַכָּבוֹד חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן בְּעֵת שֶׁבָּא הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל מִתְגַּבְּרִים הֵם אָז חַס וְשָׁלוֹם וְגוֹרְמִים שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ נְפָשׁוֹת אֶל הַכָּבוֹד.

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל זְמַן שֶׁאֵין הַכָּבוֹד נִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה לְמַטָּה לְהַגְדִּיל כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל עַל קִדּוּשׁ ה', כִּי מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיֵּצֵא הַכָּבוֹד מִבֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל כֵּן הַכָּבוֹד אוֹסֵף אֵלָיו נְפָשׁוֹת חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֵת שֶׁבָּא לְהָעוֹלָם כַּנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת וְכוּ'. אֲבָל בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּסְתַּלְּקִין נְפָשׁוֹת קְדוֹשִׁים אֶל הַכָּבוֹד עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִגְדָּל הַכָּבוֹד מְאֹד, כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל יְדֵי רִבּוּי הַנְּפָשׁוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַנִּכְלָלִים בּוֹ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עַל קִדּוּשׁ ה' עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְכַּבֵּד וְנִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל הַהֲרֵגָה שֶׁל שְׁנַת ת"ח מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אָז פְּקִידָה שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֻּחְזַר הַכָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא נִגְמַר הַכָּבוֹד אָז לְהִתְבָּרֵר בִּשְׁלֵמוּת, עַל כֵּן אָסַף הַכָּבוֹד אָז כַּמָּה נְפָשׁוֹת שֶׁנֶּהֶרְגוּ אָז עַל קִדּוּשׁ ה' כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת גַּם זוֹ לְטוֹבָה, כִּי בְּוַדַּאי יִנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה וְסוֹף כָּל סוֹף תִּהְיֶה הַפְּקִידָה לְטוֹבָה, כִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁנֶּהֶרְגוּ אָז כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כִּי כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנֶּהֶרְגוּ וּמֵתוּ עַל קִדּוּשׁ ה' מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הַיּוֹם כֻּלָּם מְנוּיִים וּסְפוּרִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל יְדֵי כֻּלָּם נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְכַּבֵּד וְנִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. כִּי בִּזְמַן הַגָּלוּת עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹד שְׁמוֹ הוּא עַל יְדֵי הַמֵּתִים וְנֶהֱרָגִים עַל קִדּוּשׁ ה' וְכַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִיתַת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו הָעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קִדּוּשׁ ה' וְכֵן כָּל הַקְּדוֹשִׁים וְכַמּוּבָא בַּכְּתָבִים מִזֶּה. נִמְצָא שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי אֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹד שְׁמוֹ וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה בִּמְהֵרָה שֶׁיָּבוֹא כְּבוֹדוֹ לְטוֹבָה, כִּי עַל יְדֵי אֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים נִתְתַּקֵּן הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת וְעַכְשָׁו מוּכָן הַכָּבוֹד לָבוֹא עָלֵינוּ בִּמְהֵרָה לְטוֹבָה וְיָבִיא לָנוּ נְפָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת רַבּוֹת בִּבְחִינַת "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת עַל יְדֵי הַכָּבוֹד בְּחִינַת "הָבִיאִי בָּנַי וּבְנוֹתַי וְכוּ', כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי" וְכוּ', וְכַנַּ"ל, אָמֵן וְאָמֵן:

(ליקוטי הלכות - חובל בחברו הלכה ג' אותיות ז'-ח')

נ נח נחמ נחמן מאומן

במקום היהודים לא היה שריפות

שריפה, שריפות, ונשרפו הכל, נשרפו כולם, כולם נשרפו, אמריקה, היה לי חלום כזה, רק במקומות היהודים לא היו שריפות, השריפות היו לו רק אצל הגוי, מזל...
(סבא ישראל)
*
מַזָּל זֶה בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, בְּחִינַת וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, מִן לְבוֹנָא דְּמֹחָא, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְזֶה בְּחִינַת מַזָּל, וְזֶהוּ מַזָּלָא דְּבֵי תְּרֵי עָדִיף, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקַשְּׁרִים וּמִזְדַּוְּגִים יַחַד נִשְׁמוֹתֵיהֶם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹלָדִים נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמַּשָּא וּמַתָּן עַל יְדֵי בְּחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - שותפין ב' אות ד')
*
היה שריפות באמריקה, ונשרפו כל החשבונות שלו, הכל נשרף, לא נשאר לו אפילו לקנות לחם.
היה שריפות, נעשה מכל הכסף, נעשה אפר, אפר, לא נשאר לו לקנות לחם . בוש, היה, היה עשיר גדול, היה לו חנויות, היה לו הכל, כל, הכל נשרף, ולא נשאר לו אפילו לקנות לחם, לא נשאר לו.
(סבא ישראל)
*
 פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר דַּיְקָא. פְּאֵר זֶה בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, בְּחִינַת שַׁבָּת הַמֵּאִיר לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל. תַּחַת אֵפֶר – אֵפֶר זֶה בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, (שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מֵהַנַּ"ל), הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁעַל־יָדָם נִשְׂרַף הַבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ, וְיִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם קִיּוּם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה סז')
*
וְזֶה בְּחִינַת הַהַעֲלָמָה, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר שֶׁל כָּל הָעוֹלָם.
כִּי יֵשׁ צַדִּיק, שֶׁהוּא הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בִּבְחִינַת (בראשית לט): וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֶה, בְּחִינַת (תהלים מח): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, הוּא הַהִדּוּר וְהַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם.

כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק נִתְגַּלֶּה וְנִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם, זֶה בְּחִינַת שֵׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְפַּרְסֵם וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם בָּעוֹלָם, וּבְתוֹךְ זֶה הַשֵּׁם שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְלֻבָּשׁ וּמְשֻׁתָּף שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. נִמְצָא, כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל שֵׁם הַצַּדִּיק, נִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁנִּתְגַּדֵּל יוֹתֵר שֵׁם הַצַּדִּיק, נִתְגַּדֵּל יוֹתֵר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.

 וְיֵשׁ מְאוֹרֵי אוֹר וּמְאוֹרֵי אֵשׁ, וְהֵם זֶה לְעֻמַּת זֶה; שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לִמְאוֹרֵי אוֹר, אֲזַי נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכְּשֶׁנִּכְנָעִין וְנִסְתַּלְּקִין מְאוֹרֵי אוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ. 

אֲבָל יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, כְּשֶׁנִּתְפַּרְסֵם, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם ה' כְּלָל, וּכְשֶׁנִּתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ שֶׁל זֶה, כִּבְיָכוֹל, נִתְמַעֵט וְנִתְעַלֵּם שֵׁם ה'.
וּכְשֶׁנִּכְנָעִין מְאוֹרֵי אוֹר, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, וּמִזֶּה בָּאִין שְׂרֵפוֹת בָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִין וְנִתְגַּדְּלִין בְּשֵׁם אֵלּוּ הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְנִכְנָעִים מְאוֹרֵי אוֹר, וּמִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ.

וְזֶהוּ: בְּרֵאשִׁית – רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת הַבַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם. הַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת (בראשית מב): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר וְכוּ', בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם. כִּי עַל־יָדוֹ קִיּוּם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְקִיּוּם הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל הַשֵּׁם שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת.
 וַאֲזַי יֵשׁ בַּעַל־הַבַּיִת, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, שֶׁהוּא מְחַזֵּק בִּדְקֵי הַבַּיִת.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה סז')
*
השריפות לא היה, רק אצל הגויים, לא אצל היהודים, זה חלום, החלום יהיה.
רק במקומות היהודים לא היו שריפות, השריפות היו לו רק אצל הגוי.
 במקום  היהודים לא היה שריפות, רק אצל הגויים.
(סבא ישראל)



בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִין לַעֲמֹד

הַכְּלָל הוּא הָרָצוֹן לַה' יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא הָאָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל הָאָדָם וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת 'תְּשׁוּבָה' שֶׁגְּדוֹלָה מְאֹד, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁיִּתְהַפְּכוּ הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת. 

כִּי עִקַּר מַה שֶּׁבָּא הָאָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה הוּא בִּשְׁבִיל הָרָצוֹן, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה הֻכְרְחָה הַנְּשָׁמָה לֵירֵד לְזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר הָרָצוֹן בְּיוֹתֵר לְגֹדֶל הַהִתְרַחֲקוּת כַּנַּ"ל. 

עַל-כֵּן כְּשֶׁיּוֹרֵד וְנוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם, לְאֵיזֶה תַּאֲוָה אוֹ עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי נִתְרַחֵק יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאָז אִם זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לַה' יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אַחַר כָּךְ בְּוַדַּאי מִתְגַּבֵּר הָרָצוֹן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ גֹּדֶל רִחוּקוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי רְצוֹנוֹ חָזָק וְתַקִּיף וְאַמִּיץ מְאֹד מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וְעַל-כֵּן יָכוֹל לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא לְמַעֲלָה יְתֵרָה, כִּי 'בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִין לַעֲמֹד', כִּי הֵם זוֹכִין לְרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֲקוּ יוֹתֵר כַּנַּ"ל.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲלוֹת לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְרָצוֹן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר הָרָצוֹן בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לַעֲלִיָּה לְמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ יוֹתֵר, כִּי הִתְגַּבְּרוּת הָרָצוֹן יוֹתֵר, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל:

מִי שֶׁכְּבָר נִכְשַׁל בְּאֵיזֶה חֵטְא וְעָווֹן, וַאֲפִילּוּ אִם הִרְבָּה לִפְשֹׁעַ מְאֹד מְאֹד, וַאֲפִילּוּ אִם עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִם יִתְגַּבֵּר אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים לִבְלִי לִשְׁכֹּחַ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ, וְעַל כָּל פָּנִים יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם, וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לַה' יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק תָּמִיד, זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה. וְיָכוֹל לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי-זֶה לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה וְכָל הָעֲווֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת, כִּי יָכוֹל לִזְכּוֹת לְרָצוֹן חָזָק מְאֹד מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֵק יוֹתֵר כַּנַּ"ל:
(המעתיק)

עולם חדש של אמת לא של שקרנים מתחזים

וְזֶה בְּחִינַת אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת. הֶסַּח הַדַּעַת זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַדַּעַת כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יַתְחִיל בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אָז נִבְרָא הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. כִּי עִקַּר בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִקּוּנוֹ יִהְיֶה רַק אָז. וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִקֹּדֶם צִמְצוּם. וְזֶה בְּחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר כַּנַּ"ל וְתֵכֶף שֶׁיַּגִּיעוּ לְתַכְלִית הַצִּמְצוּם בְּחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת תֵּכֶף יָבֹא מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב וְכוּ'. הַיְנוּ בְּחִינַת תַּכְלִית הַצִּמְצוּם. וְאָז תֵּכֶף תַּתְחִיל הַבְּרִיאָה מֵחָדָשׁ.
(ליקוטי הלכות)

עִגּוּלִים וְיֹשֶׁר

חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁעַל יָדָהּ מַשִּׂיגִין הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל-יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים, מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, כְּמוֹ הַמְלַמֵּד וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה וְכוּ'.

וְזֹאת הַבְּחִינָה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל, הוּא בְּחִינַת שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא וְכוּ', כַּנַּ"ל, כִּי חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עִגּוּלִים, בְּחִינַת "וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ". 
וּצְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת לְזֹאת הַחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל, וְהַחִיּוּת הוּא מְאוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְזֹאת הַבְּחִינָה דְּהַיְנוּ הַחִיּוּת שֶׁמַּמְשִׁיךְ לְמַלְכוּת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל, מֵאוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר, בְּחִינַת 'יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ', 'יְשָׁרִים' דַּיְקָא, בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר
וְזֶה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד', שֶׁהִיא בְּחִינַת עִגּוּלִים וְיֹשֶׁר.

מַלְכוּת, חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל, הִיא בְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת כַּנַּ"ל, וְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל-יְדֵי שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם עִגּוּלִים וְיֹשֶׁר, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ

כִּי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת עִגּוּלִים, כִּי הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כְּלָל כִּי אוֹר הַשָּׂגָתוֹ הָיָה אֵין סוֹף וְכוּ', וְהֻצְרַךְ כִּבְיָכוֹל, לְצַמְצֵם אוֹרוֹ לַצְּדָדִין וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא בְּחִינַת עִגּוּלִים וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַזֶּה הִמְשִׁיךְ לְתוֹכוֹ כִּבְיָכוֹל אוֹר הַיֹּשֶׁר שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֵּׂכֶל הַנִּמְשָׁךְ מֵאוֹר הַפָּנִים.

כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הַשֵּׂכֶל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל פָּנוּי מֵאוֹרוֹ, דְּהַיְנוּ מֵהַשֵּׂכֶל עַל-יְדֵי הַצִּמְצוּם. וְאַחַר כָּךְ הִמְשִׁיךְ לְשָׁם אוֹר הַיֹּשֶׁר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל וְכוּ', כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה הָיָה בְּעֵת בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, [כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּעֵץ חַיִּים בִּתְחִלָּתוֹ]וְכֵן בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם וּבְכָל הַשָּׂגָה וְהַשָּׂגָה יֵשׁ בְּחִינָה זוֹ. 

וְזֶה עִקַּר הָאָמָּנוּת וְהַחָכְמָה שֶׁל צַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְלַמֵּד הַנַּ"ל שֶׁיָּכוֹל לְהַכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת אֲפִילּוּ לִבְנֵי אָדָם קְטַנִּים בְּמַעֲלָה, כִּי הַשָּׂגָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל-יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים. 
וּכְמוֹ שֶׁבְּעֵת בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת הָיוּ צִמְצוּמִים הַנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן אֵצֶל כָּל הַשָּׂגָה וְהַשָּׂגָה, כִּי אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁנֶּעְלָם וְנִסְתָּר מִמֶּנּוּ הוּא בִּבְחִינַת אֵין סוֹף וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג זֹאת מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר. וּצְרִיכִין לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְצַמְצֵם הָאוֹר, וְאַחַר כָּךְ לְהַמְשִׁיךְ לוֹ הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה.

וְזֶה בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדָהּ מַשִּׂיגִין הַשָּׂגָתוֹ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת 'כַּד וְחַד', בִּבְחִינַת עִגּוּלִים וְיֹשֶׁר. 
כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְצַמְצֵם אוֹר הַהַשָּׂגָה לַצְּדָדִין שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים בְּחִינַת שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צִמְצוּם הַשֵּׂכֶל, מַה שֶּׁהָרַב מְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וּמְסַבֵּב כַּמָּה סִבּוּבִים, וּמְדַבֵּר עִם הַתַּלְמִיד דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים מִן הַצַּד. וְאַחַר כָּךְ עַל-יְדֵי כָּל הַסִּבּוּבִים וְהַהַקְדָּמוֹת שֶׁהֵם צִמְצוּמֵי הַשֵּׂכֶל, בִּבְחִינַת שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא, בְּחִינַת עִגּוּלִים כַּנַּ"ל, אַחַר כָּךְ מְגַלֶּה לוֹ עַל-יְדֵי-זֶה וּמַמְשִׁיךְ לוֹ אוֹר הַשֵּׂכֶל בְּיֹשֶׁר פָּנִים אֶל פָּנִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות)


[מה הפירוש הסוד "מלא וגדיש מקו לקו" סבא?] 
זה אי אפשר, אי אפשר לדבר מזה, זה סוד, זה סוד, זה סוד, וגם כן... [עכשיו זמן ההתגלות] אבל זה לא סוד, סתם סוד, הוא סוד כזה שאי אפשר, אי אפשר לדבר מזה ואי אפשר להסביר, אבל, אבל גם כן, זה גם כן, וזה גם כן משמע בזה הסוד, שצריכים למלאות כל העולם בספרי רבינו, "מלא וגדיש מקו לקו", מסוף העולם ועד סופו, סוף סופו
(סבא ישראל)
*
וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה: זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזָאִי לְהַאי צִפָּרְתָּא, דַּהֲוֵי קָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא, וְרֵישֵׁהּ בָּרָקִיעַ. 
(ליקוטי מוהר"ן- תורה יא')

יין עולה שבעים כמנין סוד

'יַיִן' הוּא דָּבָר יָקָר וְגָבֹהַּ מְאֹד בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית (כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ כַּמָּה פְּעָמִים)כִּי 'יַיִן' עוֹלֶה שִׁבְעִים כְּמִנְיַן 'סוֹד'
(ליקוטי הלכות)
*
בְּכֵן תָּשׁוּב לִבְחֹר לְךָ מָקוֹם, וְתֵשֵׁב גַּם-כֵּן שָׁנָה, כַּנַּ"ל, וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן תִּהְיֶה רַשַּׁאי לֶאֱכֹל, רַק שֶׁלֹּא תִּישַׁן וְלא תִּשְׁתֶּה יַיִן כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּישַׁן, כִּי הָעִקָּר הוּא הַשֵּׁנָה וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן.
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם וְרָאָה מַעְיָן הוֹלֵךְ וְהַמַּרְאֶה-אָדם וְהָרֵיחַ-שֶׁל יַיִן וְשָׁאַל אֶת הַמְשָׁרֵת: הֲרָאִיתָ שֶׁזֶּה מַעְיָן, וְרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ מַיִם וְהַמַּרְאֶה-אַדְמוּמִית וְהָרֵיחַ-שֶׁל יַיִן? וְהָלַךְ וְטָעַם מֵהַמַּעְיָן וְנָפַל וְיָשַׁן מִיָּד כַּמָּה שָׁנִים עַד שִׁבְעִים שָׁנָה
(מאבידת בת מלך)
*
וגם כן בא על מחשבתי הדבר הזה: "פצ פצ" זה עולה 140 תראה פצ' זה 70 אז 70 ועוד 70 זה 140.
*
[מה הפירוש הסוד "מלא וגדיש מקו לקו"?] 
זה אי אפשר, אי אפשר לדבר מזה, זה סוד, זה סוד, זה סוד, וגם כן... [עכשיו זמן ההתגלות] אבל זה לא סוד, סתם סוד, הוא סוד כזה שאי אפשר, אי אפשר לדבר מזה 
(סבא ישראל)

הִתְבּוֹנְנוּת

שַׁבָּת הִיא בְּחִינַת יִרְאָה בְּחִינַת יָרֵא שַׁבָּת, וְזֶהוּ בְּרֵאשִׁית יָרֵא שַׁבָּת. עַל-יְדֵי בְּחִינַת יָרֵא שַׁבָּת הַנַּ"ל זוֹכִין לִבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית. כִּי בְּרֵאשִׁית הִיא בְּחִינַת תּוֹרָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, בְּחִינַת תּוֹרַת ד', שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל.
*
"וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע" הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ עוֹד אֵיזֶה מְעַט שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע עַל-יְדֵי-זֶה "וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ". הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵינֶנּוּ עַל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן כִּי נִתְעַלָּה בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת. וְכֵן הָאָדָם אֵצֶל עַצְמוֹ צָרִיךְ גַּם כֵּן לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לִמְצֹא גַּם בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה מְעַט טוֹב שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת.
(המעתיק)

תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁנִּקְרָא תָּמִים

אָסוּר לְעוֹנֵן וּלְנַחֵשׁ, דְּהַיְנוּ לוֹמַר עֵת פְּלוֹנִי יָפֶה עֵת פְּלוֹנִי וְכוּ'. מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר, "תָּמִים תִּהְיֶה וְכוּ'". 
כִּי כְּשֶׁאוֹמֵר עֵת פְּלוֹנִי יָפֶה עֵת פְּלוֹנִי רַע, נִמְצָא, שֶׁנּוֹתֵן כֹּחַ וּשְׁלִיטָה לְהָעֵת רָעָה. וְכָל זֶה תָּלוּי בִּפְגַם הַבְּרִית, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבֵּר הָעֵת רָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר "הַאי מָאן וְכוּ'" בְּסִימָן כט. 
וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה הַפָּסוּק תָּמִים תִּהְיֶה, שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִמְּעוֹנֵן, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁנִּקְרָא תָּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהֱיֵה תָמִים". שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע הָעֵת רָעָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְעוֹנֵן כַּנַּ"ל. 

וְזֶהוּ תָּמִים תִהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ". 
ה' אֱלֹקֶיךָ זֶה בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינַת ה' הוּא הָאֱלֹקִים. וּבִבְחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי שָׁם נִתְבַּטֵּל הָעֵת רָעָה לְגַמְרֵי, כִּי עָלְמָא דְּאָתֵי הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת וְהוּא כֻּלּוֹ טוֹב וְאֵין שָׁם בְּחִינַת הָעֵת רָעָה לְגַמְרֵי כְּלָל. 
וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁעַל יָדוֹ נִתְרוֹמֵם הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, כַּמּוּבָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית נִתְבַּטֵּל הָעֵת רָעָה, כִּי זוֹכִין לִבְחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ"ל. 
(ליקוטי הלכות - מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ א)
*
מָשִׁיחַ הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן 
(ליקוטי הלכות)
*
אני נקי לגמרי לגמרי, כמו ילד שנולד 
אני נקי לגמרי, כמו ילד שנולד עכשיו, אני נקי לגמרי 
*
בהפתק כתוב ממשיח שיבוא, "משיח יבוא", יהיה כל העולם שמח, כולם יהיו תמים.
*
כולם נהיה תמים ויהיה העולם מלא שמחה.
(ישראל סבא המלך)


קן ציפור ביצים שלי

כִּי יֵשׁ נְפָשׁוֹת חֲלוּשׁוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'בֵּיצִים', שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת הָרְחוֹקִים מֵאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁעֲלֵיהֶם כָּל מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁהוּא תֹּקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁעִקַּר אֲרִיכוּת הַגָּלוּת בִּשְׁבִילָם כְּדֵי לְתַקֵּן אוֹתָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב (זֹהַר שְׁמוֹת ז:) שֶׁמָּשִׁיחַ יוֹשֵׁב בְּהֵיכַל 'קַן צִפּוֹר'
כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת מַה שֶּׁמִּתְאַחֵר לָבוֹא כָּל כָּךְ הוּא בִּשְׁבִיל זֶה, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָבוֹא עַד שֶׁיְּתַקֵּן כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אֶפְרוֹחִים אוֹ בֵּיצִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'קַן צִפּוֹר'. 

עִקַּר הַתִּקְוָה אֶל הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי שֶׁיְּתַקֵּן מָשִׁיחַ הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'בֵּיצִים' כַּנַּ"ל. 
וְאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת כְּשֶׁזּוֹכִים לָבוֹא לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְהִתְתַּקֵּן, בְּוַדַּאי צְרִיכִים שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם יְגִיעוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת הַרְבֵּה מְאֹד בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת.
"הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי" וְכוּ', בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא 'בְּמָרָה נִצְטַוּוּ'.

מֹּשֶׁה רַבֵּינוּ בִּקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה צִפּוֹר, רַק שֶׁיִּחְיֶה עוֹד. 
וְהוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, אַךְ מְרַמֵּז עַל עִנְיָן הַנַּ"ל, כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה, מִתְיַגְּעִים כָּל יְמֵיהֶם לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל-זֶה בְּיוֹתֵר. 

וְלִפְעָמִים מְתַקְּנִים וּמוֹלִידִים נְפָשׁוֹת שֶׁהֶם בִּבְחִינַת אָדָם, 
וְלִפְעָמִים אֵינָם יְכוֹלִים לְתַקְּנָם בִּבְחִינָה הַזֹּאת, וּמוֹרִידִים עַצְמָם אֲלֵיהֶם וּמוֹלִידִים אוֹתָם בִּבְחִינַת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת טְהוֹרוֹת.
וְלִפְעָמִים גַּם זֶה אֵינָם יְכוֹלִים מֵחֲמַת עֹצֶם הָרַע שֶׁנֶּאֱחָז בְּהַנְּפָשׁוֹת, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיּוֹרִידוּ עַצְמָם אֲלֵיהֶם יוֹתֵר וְיוֹלִידוּ אוֹתָם בִּבְחִינַת בֵּיצִים וְאֶפְרוֹחִים. 
כִּי מִכָּל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת נַעֲשֵׂית מֶרְכָּבָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וּבְהַמֶּרְכָּבָה יֵשׁ: אָדָם וְחַיָּה וּבְהֵמָה וְעוֹף. בְּחִינַת" אָדָם, אַרְיֵה, שׁוֹר, נֶשֶׁר. וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכִים הַנְּפָשׁוֹת כֵּן נַעֲשִׂין מֶרְכָּבָה אוֹ בִּבְחִינַת אָדָם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַכֹּל אוֹ בִּשְׁאָרֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל. 

עַל-כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁיִּחְיֶה בִּבְחִינַת צִפּוֹר, כִּי הֵבִין שֶׁהִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא בִּשְׁבִיל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עֲדַיִן לְתַקְּנָם וּבִשְׁבִיל זֶה לֹא נִכְנַס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמּוּבָא, עַל-כֵּן בִּקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה עוֹף וְצִפּוֹר עַל כָּל פָּנִים שֶׁהוּא לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כָּל-כָּךְ עַד שֶׁיְּתַקֵּן הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת בִּבְחִינַת עוֹף וְצִפּוֹר, וְהֵשִׁיב לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ (דְּבָרִים יג, יט): "רַב לָךְ" וְכוּ', כִּי כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
(ליקוטי הלכות)
*
סִפְּרוּ לִי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְעִנְיַן עֵסֶק הַקִּבּוּץ שֶׁלּוֹ מָשָׁל שֶׁיֵּשׁ עוֹף אֶחָד שֶׁמַּטִּיל בֵּיצִים הַרְבֵּה מְאֹד רִבּוּי מֻפְלָג עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם עַל כֻּלָּם לְהוֹלִיד מֵהֶם עוֹפוֹת. וְנָתַן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטִבְעוֹ שֶׁהוֹלֵךְ וּמַשְׁלִיךְ בְּעָרְמָה אֵיזֶה בֵּיצִים בְּקַן עוֹף אֶחָד, וְכֵן מַשְׁלִיךְ עוֹד אֵיזֶה בֵּיצִים בְּאֵיזֶה קֵן אַחֵר וְכֵן מַשְׁלִיךְ בֵּיצִים שֶׁלּוֹ בְּקִנִּים שֶׁל עוֹפוֹת אֲחֵרִים, וְאֵלּוּ הָעוֹפוֹת אֲחֵרִים אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהַבֵּיצִים אֵינָם שֶׁלָּהֶם וְהֵם יוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם עַד שֶׁמּוֹלִידִים מֵהֶם עוֹפוֹת. וְגַם זֶה הָעוֹף לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ כַּמָּה בֵּיצִים שֶׁלּוֹ וְיוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם וּמוֹלִיד לְעַצְמוֹ עוֹפוֹת וְאַחַר כָּךְ פּוֹרֵחַ הָעוֹף הַנַּ"ל עִם הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ, וּמַתְחִיל לְצַפְצֵף וַאֲזַי שׁוֹמְעִים כָּל הָעוֹפוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ אֵצֶל אֲחֵרִים מִבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וְהֵם מַכִּירִים הַקּוֹל וְנִמְשָׁכִים מִיָּד אַחַר הָעוֹף הַנַּ"ל שֶׁבֶּאֱמֶת יָצְאוּ מִמֶּנּוּ, וְחוֹזְרִים אֵלָיו וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מְעַט לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֵיזֶה רֶמֶז מֵעִנְיַן גְּדֻלַּת עֵסֶק הַנְהָגַת שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם הָעוֹלָם. 
(חיי מוהר"ן - עבודת השם - סעיף תר"ג)
*
תדבר עם ציפורה, שתקנה לי חתיכת, חתיכת כבד טוב, טרי, טוב וטרי, ותקנה לי ביצים טריים, ארבע, חמישה
(ישראל סבא)

זהירות ממתחזים שמראים עצמם כצדיקים

וְזֶה בְּחִינַת בְּגָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר "הַאי מָאן" ((בְּסִימָן כט), כִּי הַבְּגָדִים הֵם לְבוּשִׁים, הַיְנוּ בְּחִינַת הַשֵֹּכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁמַּלְבִּישׁ וּמַגְבִּיל אֶת הַשֵֹּכֶל הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת, לְהִתְחַזֵּק, לְהַשִּיֹג הַשָֹּגוֹת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁהוּא יָכוֹל לְהַשִֹּיג הַשָֹּגָה גְּדוֹלָה לְפִי מַדְרֵגָתוֹ אָסוּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בְּהַשָֹּגָה וְשֵֹכֶל קָטָן שֶׁיַּשִֹּיג. וַאֲפִלּוּ לְהֵפֶךְ, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ גַּם כֵּן אָסוּר, כַּמּוּבָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְזֶה בְּחִינַת הָאִסּוּר שֶׁל לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵֹכֶל קָטָן וְהוּא בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה, *הוּא בִּבְחִינַת אִשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דֵּעָה שֶׁאֵינָהּ מְיֻשֶּׁבֶת. וּלְהֵפֶךְ מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, הוּא בִּבְחִינַת אִישׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵֹכֶל מְיֻשָּׁב, כַּמּוּבָא שָׁם.
בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְמִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּכְלִי גֶּבֶר הַנַּ"ל, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ, רַק אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו בַּהֲוָיָה בְּעָלְמָא לְפִי שָׁעָה, אָסוּר גַּם כֵּן כַּנַּ"ל..
(ליקוטי הלכות)


אסור!!!

...וכן במלבושים היה להם בשותפות, לו ולאשתו פעלץ אחד. והיה אומר: אשתי, תן לי הפעלץ! כשהיה צריך ללבש פעלץ, כגון לילך לשוק. והיתה נותנת לו...
(מחכם ותם)
*
בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְמִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּכְלִי גֶּבֶר הַנַּ"ל, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ, רַק אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו בַּהֲוָיָה בְּעָלְמָא לְפִי שָׁעָה, אָסוּר גַּם כֵּן כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות)
*
התם ידע מדרגתו ולכן לבש הוא והאישה אותו הבגד... והבן זאת.

להגיד בכל מקום "נ נח נחמ נחמן מאומן"

תֵבַת נֹחַ זֶה בְּחִינַת דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן קיב), כִּי הַדִּבּוּר מֵאִיר בְּכָל מָקוֹם וּמִתְגַּבֵּר וּמַכְנִיעַ מֵי הַמַּבּוּל, בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ז, יח) "וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם" וְכוּ', כִּי הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת 'צִפַּרְתָּא דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵיהּ בְּמַיָּא וְרֵישֵׁיהּ מָטֵי לְצֵית שְׁמַיָּא' וְכוּ'. 
וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרָצָה נֹחַ לָדַעַת אִם קַלּוּ מֵי הַמַּבּוּל, אִם נִכְנַע הָרַע וְהִתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְנוֹצֵץ אֵיזֶה טוֹב, שָׁלַח אֶת הָעוֹף, דְּהַיְנוּ הַיּוֹנָה "לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם" וְכוּ', כִּי הָעוֹפוֹת הֵם בִּבְחִינַת דִּבּוּר בְּחִינַת 'צִפַּרְתָּא' הַנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כִּי הַדִּבּוּר מֵאִיר בְּכָל מָקוֹם כַּנַּ"ל:
(ליקוטי הלכות)

לוֹמְדִין כְּאִלּוּ לוֹמְדִין, וּמִתְפַּלְּלִין כְּאִלּוּ מִתְפַּלְּלִין, וְעוֹשִׂין מִצְווֹת כְּאִלּוּ עוֹשִׂין מִצְווֹת

בֶּאֱמֶת אֲפִילּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמָם, אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַיְּמָם כִּי אִם עַל-יְדֵי הָרָצוֹן, כְּגוֹן מִצְוַת צִיצִית וּתְפִלִּין וְעֵסֶק הַתּוֹרָה וּצְדָקָה וְכוּ', בְּוַדַּאי מִי שֶׁמַּאֲמִין וְיוֹדֵעַ מְעַט בִּגְדֻלַּת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת רְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת יֵשׁ לָנוּ כַּמָּה מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים קֹדֶם שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְקַיֵּם אֵיזֶה מִצְוָה כְּמַאֲמָרָהּ.

נִמְצָא, שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מְאֹד מִקִּיּוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת אֲפִילּוּ הַמִּצְווֹת הָרְגִילִים מְאֹד, מִכָּל שֶׁכֵּן הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָם רְגִילִים כָּל כָּךְ בְּכָל יוֹם, בְּוַדַּאי יֵשׁ עֲלֵיהֶם מְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּלִי שִׁעוּר קֹדֶם שֶׁמְּקַיְּמָם, וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁמְּקַיְּמָם צְרִיכִים זְכוּת גָּדוֹל לְקַיְּמָם כָּרָאוּי.

עַל כֵּן בְּוַדַּאי אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אֲפִילּוּ מִצְווֹת הָרְגִילִים, כִּי אִם עַל-יְדֵי הָרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ"ל כַּנַּ"ל, שֶׁעִקָּר הוּא הָרָצוֹן לִכְסֹף תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת וְרָצוֹן חָזָק לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וּבְתוֹךְ כָּךְ לוֹמְדִין כְּאִלּוּ לוֹמְדִין, וּמִתְפַּלְּלִין כְּאִלּוּ מִתְפַּלְּלִין, וְעוֹשִׂין מִצְווֹת כְּאִלּוּ עוֹשִׂין מִצְווֹת, [וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, נָאר וֶועלִין דֶּער וַויְיל דַּאוִינְט מֶען קְלָאמִירְשְׁט דֶּער וַויְיל לֶערִינְט מֶען קְלָאמִירְשְׁט דֶּער וַויְיל טוּט מֶען מִצְווֹת קְלָאמִירְשְׁט].

וְכָל זֶה אֲפִילּוּ בְּהַמִּצְווֹת הָרְגִילִים שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמָם, גַּם כֵּן הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן כַּנַּ"ל, מִכָּל שֶׁכֵּן הַמִּצְווֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לְקַיְּמָם.
(ליקוטי הלכות)