במקום היהודים לא היה שריפות

שריפה, שריפות, ונשרפו הכל, נשרפו כולם, כולם נשרפו, אמריקה, היה לי חלום כזה, רק במקומות היהודים לא היו שריפות, השריפות היו לו רק אצל הגוי, מזל...

(סבא ישראל)

*

מַזָּל זֶה בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, בְּחִינַת וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, מִן לְבוֹנָא דְּמֹחָא, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְזֶה בְּחִינַת מַזָּל, וְזֶהוּ מַזָּלָא דְּבֵי תְּרֵי עָדִיף, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקַשְּׁרִים וּמִזְדַּוְּגִים יַחַד נִשְׁמוֹתֵיהֶם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹלָדִים נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמַּשָּא וּמַתָּן עַל יְדֵי בְּחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל.

(ליקוטי הלכות - שותפין ב' אות ד')

*

היה שריפות באמריקה, ונשרפו כל החשבונות שלו, הכל נשרף, לא נשאר לו אפילו לקנות לחם.

היה שריפות, נעשה מכל הכסף, נעשה אפר, אפר, לא נשאר לו לקנות לחם . בוש, היה, היה עשיר גדול, היה לו חנויות, היה לו הכל, כל, הכל נשרף, ולא נשאר לו אפילו לקנות לחם, לא נשאר לו.

(סבא ישראל)

*

 פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר דַּיְקָא. פְּאֵר זֶה בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, בְּחִינַת שַׁבָּת הַמֵּאִיר לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל. תַּחַת אֵפֶר – אֵפֶר זֶה בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, (שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מֵהַנַּ"ל), הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁעַל־יָדָם נִשְׂרַף הַבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ, וְיִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם קִיּוּם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר.

(ליקוטי מוהר"ן - תורה סז')

*

וְזֶה בְּחִינַת הַהַעֲלָמָה, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר שֶׁל כָּל הָעוֹלָם.

כִּי יֵשׁ צַדִּיק, שֶׁהוּא הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בִּבְחִינַת (בראשית לט): וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֶה, בְּחִינַת (תהלים מח): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, הוּא הַהִדּוּר וְהַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם.

כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק נִתְגַּלֶּה וְנִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם, זֶה בְּחִינַת שֵׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְפַּרְסֵם וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם בָּעוֹלָם, וּבְתוֹךְ זֶה הַשֵּׁם שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְלֻבָּשׁ וּמְשֻׁתָּף שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. נִמְצָא, כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל שֵׁם הַצַּדִּיק, נִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁנִּתְגַּדֵּל יוֹתֵר שֵׁם הַצַּדִּיק, נִתְגַּדֵּל יוֹתֵר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.

 וְיֵשׁ מְאוֹרֵי אוֹר וּמְאוֹרֵי אֵשׁ, וְהֵם זֶה לְעֻמַּת זֶה; שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לִמְאוֹרֵי אוֹר, אֲזַי נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכְּשֶׁנִּכְנָעִין וְנִסְתַּלְּקִין מְאוֹרֵי אוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ. 

אֲבָל יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, כְּשֶׁנִּתְפַּרְסֵם, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם ה' כְּלָל, וּכְשֶׁנִּתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ שֶׁל זֶה, כִּבְיָכוֹל, נִתְמַעֵט וְנִתְעַלֵּם שֵׁם ה'.

וּכְשֶׁנִּכְנָעִין מְאוֹרֵי אוֹר, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, וּמִזֶּה בָּאִין שְׂרֵפוֹת בָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִין וְנִתְגַּדְּלִין בְּשֵׁם אֵלּוּ הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְנִכְנָעִים מְאוֹרֵי אוֹר, וּמִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ.

וְזֶהוּ: בְּרֵאשִׁית – רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת הַבַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם. הַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת (בראשית מב): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר וְכוּ', בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם. כִּי עַל־יָדוֹ קִיּוּם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְקִיּוּם הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל הַשֵּׁם שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת.

 וַאֲזַי יֵשׁ בַּעַל־הַבַּיִת, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, שֶׁהוּא מְחַזֵּק בִּדְקֵי הַבַּיִת.

(ליקוטי מוהר"ן - תורה סז')

*

השריפות לא היה, רק אצל הגויים, לא אצל היהודים, זה חלום, החלום יהיה.

רק במקומות היהודים לא היו שריפות, השריפות היו לו רק אצל הגוי.

 במקום  היהודים לא היה שריפות, רק אצל הגויים.

(סבא ישראל)

הוּא טוֹבָה מַה שֶּׁנִּתְעַלְּמִין וְנִשְׂרָפִין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים

יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְהֵם יוֹדְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, אַךְ הֵם צְרִיכִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם, וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב עִם הַדַּרְשָׁן. וְגַם אֶצְלוֹ יֵשׁ לִפְעָמִים, שֶׁיּוֹדֵעַ תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פָּנִים, דְּהַיְנוּ פָּנִים בַּתּוֹרָה, וְהוּא צָרִיךְ לְהַעְלִימָהּ, וְאֵינוֹ אוֹמְרָהּ, וְלִפְעָמִים אֵינוֹ כּוֹתְבָהּ כְּלָל, וְלִפְעָמִים כּוֹתְבָהּ וְאַחַר־כָּךְ שׂוֹרְפָהּ. וּבֶאֱמֶת אִם הָיְתָה נִכְתֶּבֶת, הָיָה מִזֶּה סֵפֶר וְהָיָה בָּא בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. 

וְגַם יֵשׁ בָּהֶם שֵׁמוֹת, בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, אַךְ הָעוֹלָם מְקַלְקְלִין זֹאת, וּצְרִיכִין לְהַעְלִימָהּ וּלְשׂוֹרְפָהּ. אֲבָל הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, מַה שֶּׁנֶּעְלָם וְנִשְׂרָף תּוֹרוֹת וּסְפָרִים הַלָּלוּ. כִּי גַּם יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים, שֶׁכְּבָר נַעֲשׂוּ סְפָרִים וְנִמְחוּ וְנֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקַּדְמוֹנִים, תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, עָשׂוּ סְפָרִים הַרְבֵּה, אַךְ נֶאֶבְדוּ. אַךְ הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, כִּי אִם לֹא הָיָה זֹאת, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', בִּבְחִינַת: מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב (משלי יח). וְאִיתָא בַּזֹּהַר (בראשית דף לז:): שֵׁם ה' – דָּא סֵפֶר, כִּי סֵפֶר בְּמִסְפַּר שֵׁם, כַּמּוּבָא. כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְעוֹשֶׂה שֵׁם.

וּמָה שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, אָמְרָה תּוֹרָה יִמָּחֶה בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם וְכוּ', סִפְרֵי הַמִּינִין שֶׁהֵם מַטִּילִין שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל וְכוּ', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ וְיֵאָבְדוּ וְיֵעָקְרוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁיִּמַח וְיֵעָקֵר זִכְרָם מִן הָעוֹלָם. 

נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי אֲבֵדַת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים בָּא טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱבָדִין וְנֶעֱקָרִין סִפְרֵי הַמִּינִין, וַאֲזַי יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָמֵן:

(המעתיק)

יש דלת? 'נ נח' - עולם חדש עולם של משיח

צְרִיכִים שֶׁיִּהְיֶה מַלֵּא כָּל הָעוֹלָם עִם 'נַ נַחְ', כָּל דֶּלֶת, יֵשׁ דֶּלֶת? 'נַ נַחְ'!.

(שיחות סבא המלך)

*

'וְלֹא יַעֲדֵי עָבֵד שֻׁלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה', שֶׁמֵּהֶם יֵצֵא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁכָּל עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יָדוֹ. 

כִּי בְּחִינַת דָּוִד מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּחִינַת חַסְדֵי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים בְּחִינַת וְה' עִמּוֹ שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם, שֶׁעַל יָדוֹ יִתְקַיֵּם וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד.

(ליקוטי הלכות - פקדון הלכה ה' אות לה')

*

וּבְחִינַת תּוֹדָה, שֶׁהוּא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת, כִּי הַהֲלָכוֹת שֶׁזּוֹכִין לִלְמֹד, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, זֶה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, בִּבְחִינַת (נדה עג): כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. 

כִּי כְּשֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הֲלָכָה, נִתְחַדֵּשׁ שֵׂכֶל וִידִיעָה, וְהַדַּעַת הוּא עִקָּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל. 

וְזֶה בְּחִינַת (ברכות נד): אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, דְּהַיְנוּ תּוֹדָה, שֶׁהֵם מְפֹרָשִׁין בְּמִזְּמוֹר ק"ז, שֶׁסִּיֵּם בְּסוֹפָם: מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵּי ה'. 

חַסְדֵּי ה' זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד; 

וְשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת (ישעיה נה): חַסְדֵּי דָּוִד – שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צג:): וַה' עִמּוֹ – שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. 

וְזֶהוּ: וַה' עִמּוֹ, הַיְנוּ שֶׁסָּמוּךְ וְקָרוֹב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֲלָכוֹת כַּנַּ"ל.

(ליקוטי תנינא - תורה ב')

הלכה ממשיח

ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי. 

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים קג): גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ - לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ; 

אִיתָא בַּזֹּהַר (לך לך צ.): זַכְיָן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵילָא

(ליקוטי מוהר"ן - תורה ה')

כתוב וחתום ביד המלך סבא ישראל בער אודסר נחמן מאומן

נקי לגמרי

צילום כמו המקורי

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת וְהוּא מֵאִיר לְהַבָּתִּים שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהָרֹאשׁ הַזֶּה הַמֵּאִיר לְהַבַּיִת הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', בְּחִינַת (זְכַרְיָה יד, ט): "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".

וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁבַּמְזוּזָה, כִּי שֵׁם שַׁדַּ"י הוּא בְּחִינַת "צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" כַּיָּדוּעַ. 

וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י הוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ, בְּחִינַת שֵׁם ה' הַמֵּאִיר לְהַבַּיִת, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת מְזוּזָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁם ה' כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ שֵׁם ה' לְהָאִיר לְהַבַּיִת כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת "צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" שֶׁהוּא הַפְּאֵר וְהָרֹאשׁ שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י. 

וְעַל-כֵּן הַמְּזוּזָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', הִיא מְאִירָה לְהַבַּיִת וְשׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ מִשְּׁמוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁל הַחִיצוֹנִים, עַל-יְדֵי שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁבַּמְזוּזָה שֶׁהוּא בְּחִינַת "צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" שֶׁהוּא הָרֹאשׁ וְהַפְּאֵר כַּנַּ"ל. 

וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית רֹאשׁ בַּיִת שֶׁהָרֹאשׁ מֵאִיר לְהַבַּיִת וְעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָר הַבַּיִת כַּנַּ"ל.

(ליקוטי הלכות - מזוזה הלכה ב')

*

וטימאו כל השמנים

ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים 

*

וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, זֶה בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר הַמְּאִירִין בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן, בִּבְחִינַת לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם שֶׁמֶן טוֹב וְכוּ', וְהֵם רָצוּ לְהַעְלִים בְּחִינַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, וּלְהַגְבִּיר, חַס וְשָׁלוֹם, שֵׁם הַטֻּמְאָה...

(ליקוטי הלכות - חנוכה ד' אות א')

לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה'

לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ (תהלים מו).

כִּי בֶּאֱמֶת הַדָּבָר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, אֲשֶׁר בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד, מָה רַבּוּ מַעֲשֵׂי ה'. 

וַאֲפִלּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם לְבַד עָצְמוּ נִפְלְאוֹת ה', אֲשֶׁר בָּרָא דּוֹמְמִים וְצוֹמְחִים וְכוּ', וּמִי יוּכַל לְשַׁעֵר גְּדֻלַּת ה' שֶׁיֵּשׁ בַּבְּרִיּוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן שְׁאָר הָעוֹלָמוֹת. 

וְהַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. 

וְיִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, עִקָּר בְּרִיאָתָן – בִּשְׁבִיל בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית. 

כִּי שַׁבָּת הוּא תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהוּא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, וְשָׁם יַשִּׂיגוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, בְּלִי שׁוּם מָסָךְ הַמַּבְדִּיל וּבְלִי שׁוּם מוֹנֵעַ. 

כִּי אָז יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אַחְדוּת גָּמוּר, וְכָל אֶחָד יִהְיֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ: זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית לא), וְזֶהוּ הַתַּכְלִית, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. 

וְעַל־כֵּן יֵשׁ בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם בְּחִינַת הַתַּכְלִית, כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ בּוֹ הַתְחָלָה וָסוֹף, דְּהַיְנוּ הַהַתְחָלָה מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, עַד שֶׁנִּתְגַּשֵׁם וְנִתְהַוֶּה בָּזֶה הַתְּמוּנָה וְהַדְּמוּת.

 

וְגַם יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִין יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיק עִיּוּנָם וְלָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה: בְּתַבְנִית הָאֵיבָרִים וּבִנְיָן וְקוֹמָה וּדְמוּת וְכוּ', שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר, לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה.

 

וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, עַד הַתַּכְלִית, שֶׁשָּׁם נִסְמָךְ אוֹתוֹ הַדָּבָר אֶל הַתַּכְלִית. 

כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה בְּהַתַּכְלִית, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא, שֶׁעַל־יְדֵי דָּבָר זֶה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיגוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְעָבְדוֹ עַד אוֹתוֹ הַתַּכְלִית, שֶׁשָּׁם נִסְתַּיֵּם אוֹתוֹ הַדָּבָר וְנִסְמָךְ אֶל הַתַּכְלִית. 

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַעֲמִיק עִיּוּנוֹ בָּזֶה, לָדַעַת וּלְהַכִּיר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, בְּתַבְנִיתוֹ וּדְמוּתוֹ, בִּפְרָטִיּוּת אֵיבָרָיו וּבִנְיָנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּזֶה, עַד אֲשֶׁר יָבוֹא לִבְחִינַת הַתַּכְלִית שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת וְכוּ'.

 וְהִנֵּה הַבַּעֲלֵי־שֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׂכֶל גָּדוֹל, הֵם יְכוֹלִים זֹאת, אֲבָל קְטַנֵּי עֵרֶךְ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, שֶׁכֻּלָּנוּ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מְאֹד בִּבְחִינַת רַגְלִין, אֵיךְ אֶפְשָׁר לָנוּ לָבוֹא לִידִיעָה זוֹ. 

וְעַל־כֵּן יֵשׁ לָנוּ לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד, מִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג הַדּוֹר, רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זֶה הַכֹּחַ, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר אֲפִלּוּ בָּנוּ, בִּבְחִינַת רַגְלִין, יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה הַנַּ"ל, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁמִּגֹּדֶל עֹצֶם מַעֲלָתוֹ הָיָה יָכוֹל לְהָאִיר אֲפִלּוּ בַּפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, אֲפִלּוּ בְּשִׁפְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם, מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, הֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיָה נָבִיא גָּדוֹל כָּזֶה, לֹא הָיָה רוֹאֶה מַה שֶּׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בִּימֵי מֹשֶׁה. 

וְכָל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל עֹצֶם מַעֲלַת הַמַּנְהִיג, שֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַמַּנְהִיג, וְהוּא יָכוֹל לְהָאִיר אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת רַגְלִין. שֶׁאֲפִלּוּ הָרַגְלִין שֶׁרְחוֹקִים מֵהַמֹּחַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם הֵם יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג וְלָדַעַת הַתַּכְלִית, עַל־יְדֵי מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר בָּרָא בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי גְּדֻלַּת הַמַּנְהִיג יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחַ אֲפִלּוּ לְהָרַגְלִין, וְאָז יוּכַל לִהְיוֹת, שֶׁהָרַגְלִין אֵלּוּ הֵם גְּדוֹלִים מִמֹּחַ אַחֵר. 

וְזֶהוּ: לְכוּ חֲזוּ. לְכוּ דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת הָרַגְלִין, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה, גַּם הֵם יֶחֱזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ. 

הַיְנוּ פְּעֻלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם בָּאָרֶץ הַזּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל, שֶׁעַל־יְדֵי מִפְעֲלוֹת ה' שֶׁבָּאָרֶץ הַזֹּאת הַשְּׁפָלָה, יְכוֹלִין לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית. 

וְזֶהוּ: אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ, הַיְנוּ שֶׁהַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת "שֵׁמוֹת" – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בִּבְחִינַת (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ, [וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז:): אַל תִּקְרָא שַׁמּוֹת, אֶלָּא שֵׁמוֹת], דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית, הוּא מְלֻבָּשׁ וְנֶאֱחָז בָּאָרֶץ הַשְּׁפָלָה הַזּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, דַּיְקָא עַל יָדוֹ מֻכְרָחִין לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. 

וּבֶאֱמֶת הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, שֶׁהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ כָּזֶה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא תָּלוּי דַּיְקָא בִּבְרִיּוֹת עוֹלָם הַשָּׁפָל, וְכָל הַנְּשָׁמוֹת מֻכְרָחִין לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית. 

כִּי אֵין מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בָּא, עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף (יבמות סב.), כִּי כֻּלָּם מֻכְרָחִין לָבוֹא לְזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל, כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית עַל־יָדוֹ כַּנַּ"ל. 

נִמְצָא שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁהֵם נִצְרָכִים לִבְרִיּוֹת הָעוֹלָם, לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית עַל־יָדָם, כַּנַּ"ל:

וְרָאוּי לָנוּ לוֹמַר זֹאת בִּבְכִיָּה, בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, לִבְכּוֹת וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ, לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מָתַי נִזְכֶּה לָזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ זֶה הַדַּעַת, שֶׁנּוּכַל לָדַעַת וּלְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִכָּל דָּבָר שֶׁל זֶה הָעוֹלָם בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת כַּנַּ"ל, עַד הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. 

וּכְּפִי הַמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה שֶׁלָּנוּ עַתָּה, וְכֻלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל, אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִתֵּן לָנוּ מַנְהִיג רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּנוּ יְדִיעָה הַנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי וְלָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל:

הַשֵּׁשֶׁת יָמִים הֵם הַהַתְחָלָה, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הַכֹּל, וְשַׁבָּת הוּא הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית וְכוּ'. 

וּבְוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַבְּרִיּוֹת, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין מַה שֶּׁנִּבְרָא קֹדֶם וּבֵין מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּשִּׁשִּׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ יוֹתֵר לְשַׁבָּת. וְאִיתָא בִּסְפָרִים, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (שמות לא), שֶׁגַּם הַשֵּׁשֶׁת יָמִים בְּעַצְמָן נִבְרְאוּ, וְהֵם בְּסוֹד עֲגֻלָּה אֶל הַנְּקֻדָּה פְּנִימִיוּת, שֶׁהִיא שַׁבָּת (זוהר ויקהל רד), אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ חִלּוּקִים:

מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא (ערובין יג:), וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב (קהלת ד): וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה – הַדָּבָר תָּמוּהַּ: וְאִם־כֵּן עַל מַה נִּבְרָא. 

וּבְוַדַּאי אֵין הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִין כִּי־אִם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכְּפִי צָרוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְהַיִּסּוּרִין שֶׁסּוֹבְלִין בְּנֵי־אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב יוֹתֵר אִם לֹא הָיָה נִבְרָא כְּלָל. אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר מַה שֶּׁנִּבְרָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא בָּאִין אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. וְגַם אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה – יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכֹּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (אבות פ"ד):

נִיסָן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לִמְלָכִים (ר"ה ב), וְאָז מְמַנִּין כָּל הַמְּלָכִים לְמַעְלָה, וּבְוַדַּאי נוֹתְנִין מַתָּנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁמַּמְלִיכִין אוֹתוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לָנוּ גַם־כֵּן מֶלֶךְ וּמַנְהִיג, רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּנוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל. 

וַאֲנַחְנוּ הֵם הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ, שֶׁמִּתְנַהֲגִים אַחַר הַמַּנְהִיג. 

וּמִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכוּ' כַּנַּ"ל.

( ליקוטי מוהר״ן תנינא - תורה לט')

*

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר הַפָּחוּת שֶׁבַּאֲנָשַׁי אֲנִי מוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁל צַדִּיק גָּדוֹל מְאד וְכוּ' וִיקַנֵּא מְאד אֶת הַמְקרָבִים אֵלָיו מִכָּל שֶׁכֵּן אֶת מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהוֹשִׁיט לוֹ וְכוּ'.

*

אָמַר אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלּא יַחְלְקוּ עָלַי מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ שֶׁעֲדַיִן לא הָלַךְ אָדָם בּוֹ מֵעוֹלָם וְכוּ' אַף עַל פִּי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ יָשָׁן מְאד אַף עַל פִּי כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי.

(חיי מוהר"ן)

*

יכולים לזמר להודיע בכל שבת, בכל יום ויום, כן, בכל ימי חיינו. 

(סבא המלך)

נ נח נחמ נחמן

אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ

בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. 

הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, (שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטִיק), שֶׁמִּתְנַהֵג עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי הַפְּשִׁיטוּת, וְאֵינוֹ מְגַלֶּה שׁוּם תּוֹרָה, וְעוֹסֵק בְּשִׂיחַת חֻלִּין וְכַיּוֹצֵא, וְהוּא אָז בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ.

דַּע, כִּי עִקָּר הַחַיִּים הִיא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, וְכָל הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים. 

וְעַל־כֵּן לִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ וְנִפְלָא, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ שָׁעָה קַלָּה. 

וּבֶאֱמֶת זֶהוּ מִן הַנִּמְנָע וּבִלְתִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה, תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה, בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע, וְכָל בַּעַל־תּוֹרָה, הֵן לַמְדָן שֶׁעוֹסֵק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּגמפ"ת וְכַיּוֹצֵא, כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, כְּפִי עֵסֶק לִמּוּדוֹ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּבָּטֵל מֵהַתּוֹרָה אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם.

וְכֵן אֲפִלּוּ בַּעַל הַשָּׂגָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּפְסִיק וְיִבָטֵּל מֵהַשָּׂגָתוֹ אֵיזֶה זְמַן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד בְּתוֹרָה וְהַשָּׂגָה בְּלִי הֶפְסֵק. 

כִּי צְרִיכִין בְּהֶכְרֵחַ לְהַפְסִיק אֵיזֶה שָׁעָה, אִם לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מַשָּׂא־וּמַתָּן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי צְרִיכִין לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַגּוּף גַם־כֵּן. 

וְהַכְּלָל – כִּי אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה וּבַהַשָּׂגָה בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק, וּבְהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְבַטֵּל אֵיזֶה שָׁעָה. 

וּבְאוֹתוֹ שָׁעָה שֶׁמְּבַטְּלִין מֵהַתּוֹרָה, אֲזַי זֶה הַלַּמְדָן אוֹ הַבַּעַל־הַשָּׂגָה הוּא בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ (הַינוּ פְּרָאסְטִיק). 

וְלִכְאוֹרָה זֶה הַדָּבָר קָשֶׁה מְאֹד, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ שָׁעָה קַלָּה, הֲלֹא הִיא חַיֵּינוּ וְכוּ', וּמִי הוּא זֶה שֶׁיִּרְצֶה לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הַחַיִּים אֲפִלּוּ רֶגַע קַלָּה. 

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי יִתְרַצֶּה בָּזֶה לְהִתְבַּטֵּל מִן הַתּוֹרָה אַף שֶׁזֶּהוּ קִיּוּמָהּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן טוֹב יוֹתֵר בְּוַדַּאי לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הִיא הַחַיִּים וְאֹרֶךְ הַיָּמִים. 

וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יִתְרַצֶּה לִפְרֹשׁ מִן הַחַיִּים אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאַהֲבַת הַתּוֹרָה, וּמַתְמִיד מְאֹד בַּתּוֹרָה, וְדָבוּק בָּהּ מְאֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אֵיזֶה מְתִיקוּת בְּהַתּוֹרָה, לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה חִדּוּשׁ, אֲפִלּוּ אֵיזֶה פְּשָׁט בְּגמפ"ת, מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל־שֶׁכֵּן בַּעַל הַשָּׂגָה, וּבִפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לְגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, וּמַעֲלָה זוֹ אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ, וְאֵיךְ יִתְרַצֶּה לִפְרֹשׁ מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ שָׁעָה קַלָּה. 

וּבֶאֱמֶת זֶהוּ בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה תָּמִיד כַּנַּ"ל, כִּי בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְבַטֵּל וּלְהַפְסִיק אֵיזֶה שָׁעָה, וְאִם־כֵּן בַּמֶּה מְחַיִּין עַצְמָן בְּזוֹ הַשָּׁעָה שֶׁבְּטֵלִין מִן הַתּוֹרָה, הֲלֹא עִקָּר הַחַיִּים הוּא מִן הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל.

אַךְ דַּע, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט כַּנַּ"ל מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁל נְסִיעַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. 

כִּי דַּע, כִּי כָל אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים, דְּהַיְנוּ זֶה הַלַּמְדָן בְּשָׁעָה שֶׁבָּטֵל מִן הַתּוֹרָה, שֶׁאָז הוּא אִישׁ פָּשׁוּט כַּנַּ"ל, וְכֵן יֵשׁ אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ לַמְדָן כְּלָל וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וִירֵא־שָׁמַיִם, וּבְוַדַּאי מְקַבֵּל חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה, וְכֵן אֲפִלּוּ הַנְּמוּכִים לְמַטָּה יוֹתֵר, וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, גַּם הֵם מְקַבְּלִים בְּוַדַּאי גַם־כֵּן חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה. 

וְכָל אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶם אִישׁ פָּשׁוּט גָּדוֹל, שֶׁכֻּלָּם יְקַבְּלוּ עַל־יָדוֹ חִיּוּת, כִּי כָל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ"ל, כֻּלָּם צְרִיכִין לְקַבֵּל אֵיזֶה חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא עִקָּר הַחַיִּים, וּבֶאֱמֶת הֵם רְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה, כִּי הֵם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים (שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטַאקֶיס), עַל־כֵּן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶם אִישׁ פָּשׁוּט גָּדוֹל, שֶׁעַל־יָדוֹ הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה:

כִּי דַּע, כִּי כָל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ"ל, הֵן לַמְדָן שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, (כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אֵינוֹ מוֹעִיל בְּלִמּוּדוֹ לְיִשּׁוּב הָעוֹלָם, כִּי שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ הוּא נִצְרָךְ רַק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, וְגַם בָּזֶה יֵשׁ בְּחִינוֹת, רַק כְּשֶׁעוֹסֵק לִשְׁמָהּ, שֶׁזֶּהוּ עוֹסֵק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם), כְּשֶׁמְּבַטֵּל מִלִּמּוּדוֹ, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ כַּנַּ"ל.

הֵן שְׁאָר הַפְּשׁוּטִים – כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי אֲחִיזָתוֹ בְּהַתּוֹרָה כֵּן הוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ מִבְּחִינַת קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה. 

כִּי קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם רַק בְּחַסְדּוֹ, כִּי לֹא הָיָה עֲדַיִן תּוֹרָה וְשׁוּם עֲשִׂיָּה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁעַל־יָדוֹ יִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְהָיָה עִקָּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי חַסְדּוֹ לְבַד. 

וְהַצַּדִּיק בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁבּוֹדֵל מִן הַתּוֹרָה, הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינָה זוֹ. 

וְזֶה בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, כִּי יֵשׁ אוֹצָר שֶׁל מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת כְּלָל מְקַבֵּל מִשָּׁם, וּבְוַדַּאי אֵין זֶה הָאוֹצָר מוּכָן בִּשְׁבִיל רְשָׁעִים, כִּי אִם־כֵּן הָרָשָׁע הוּא גָּדוֹל מִן הַצַּדִּיק, כִּי הָרָשָׁע בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת כְּלָל, וְכִי יִזְכֶּה בִּשְׁבִיל זֶה לְקַבֵּל מֵאוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם. 

אַךְ בֶּאֱמֶת הָרָשָׁע בְּוַדַּאי אֵינוֹ מְקַבֵּל מִשָּׁם, רַק זֶה הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הוּא בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק לְבַד, הַיְנוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק הוּא אִישׁ פָּשׁוּט כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל מִזֶּה הָאוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחֶסֶד חִנָּם לְבַד, בִּבְחִינַת: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, הַנֶּאֱמַר עַל קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה.

 כִּי אָז לֹא הָיָה שׁוּם תּוֹרָה, וְהָיוּ עוֹסְקִין רַק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם וּבְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (רבה צו פ"טּ): גְּדוֹלָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁקָּדְמָה לַתּוֹרָה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, וְאָז הָיָה עִקָּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי חֶסֶד חִנָּם לְבַד. 

וּבֶאֱמֶת גַּם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, בְּוַדַּאי גַּם אָז הָיְתָה הַתּוֹרָה בִּמְצִיאוּת, כִּי הַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית. 

אָמְנָם אָז, קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הָיְתָה הַתּוֹרָה בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר, הַיְנוּ כִּי כָל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְאָז קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הָיוּ הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶעְלָמִין בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. 

(ורבינו הקדוש כבש כל העולם, כן, הוא גילה נ נח, מי עשה את כל העולם? נ נח. - סבא המלך)

נִמְצָא שֶׁהָיְתָה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ יִשּׂוּב הָעוֹלָם, שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וּבְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם וּבְכָל הָעֻבְדּוֹת וְהָעֲשִׂיּוֹת, הֵן מִי שֶׁחוֹטֵב עֵצִים אוֹ אֵיזֶה עֻבְדָּא שֶׁיִּהְיֶה – בְּכֻלָּם נֶעְלָם הַתּוֹרָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, אֲשֶׁר שָׁם הַתּוֹרָה נֶעֶלְמָה וְנִסְתְּרָה קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. 

וְהַצַּדִּיק, בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה וְהוּא בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט, הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁל קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. 

יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ בָּאִים לִפְעָמִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה שֶׁל עַכּוּ"ם, וְגַם עַכְשָׁו הוּא בִּרְשׁוּת מִי שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל בָּאִים לְשָׁם, וְכוֹבְשִׁים הַמָּקוֹם וּמְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם יִשְׂרְאֵלִי, שֶׁזֶּהוּ גַם־כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. 

וְהָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר גַּזְלָנִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם זֶה הַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, אַךְ עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לִכְבֹּשׁ כָּל הָעוֹלָם וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָהּ, וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָנוּ. 

נִמְצָא שֶׁעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁין בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, הַיְנוּ בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם, כִּי בָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, הֵם דֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת יְכוֹלִין לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. 

וְעַל־כֵּן מֻכְרָח הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל לֵירֵד וְלִפֹּל לְתוֹךְ פְּשִׁיטוּת וְלִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ אֵיזֶה עֵת. 

כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ"ל, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כִּי הוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, הַמְלֻבָּשִׁין בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, וּמִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין חִיּוּת כָּל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ"ל. 

וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, כֵּן הוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ חִיּוּת גָּבוֹהַּ יוֹתֵר:

וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ג): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' – בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם. 

וְזֶהוּ: בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר – הַיְנוּ שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיָה עִם כֹּחַ בְּחִינַת: בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, הַיְנוּ בְּכֹחַ אוֹתוֹ הָעֵת שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהוּא קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁאָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם הָיְתָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת, וְאָז הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל. 

וּבַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁל קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל – בַּכֹּחַ הַזֶּה זוֹכִין לָבוֹא וְלִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ. 

וְזֶהוּ: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' – הַיְנוּ מַתְּנַת חִנָּם; בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר – הַיְנוּ עִם כֹּחַ בְּחִינַת עֵת הַהִיא, שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הַמַּאֲמָרוֹת לְבַד, שֶׁאָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל. 

וְזֶה בְּחִינַת: בָּעֵת הַהִיא. הַהִיא – זֶה בְּחִינַת סָתוּם וְנֶעְלָם, כִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת, קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הָיְתָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל:

וְהַכְּלָל, כִּי אָסוּר לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט וְאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד כְּלָל, אוֹ שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת ה' וּבַעֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי גַּם אָז הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי אִישׁ פָּשׁוּט הַגָּדוֹל, הַיְנוּ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא לִפְעָמִים אִישׁ פָּשׁוּט, שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם כַּנַּ"ל. 

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא, חַס וְשָׁלוֹם, בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲפִלּוּ אִם מֻנָּח בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ, וִיקַיֵּם: מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי (יונה ב), וְיַחֲזִיק עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁיּוּכַל, כִּי גַּם הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר וְלָשׁוּב וּלְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַנַּ"ל. 

וְהָעִקָּר – לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. 

(וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: קַיין יִאוּשׁ אִיז גָאר נִיט פַאר הַאנְדִין), וּמָשַׁךְ מְאֹד אֵלּוּ הַתֵּבוֹת "קַיין יִאוּשׁ וְכוּ'" וַאֲמָרָם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְעַמְקוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, כְּדֵי לְהוֹרוֹת וּלְרַמֵּז לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְדוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה], וְאֵיךְ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לָשׁוּב וְלַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וַאֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט גַם־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם. 

וְצָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם גַּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, וְיוּכַל לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל־יְדֵי תְּמִימוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ. כִּי חָכְמוֹת אֵין צְרִיכִין כְּלָל, רַק אֱמוּנָה וּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמָה כְּלָל. 

כִּי חָכְמוֹת מַזִּיקִים מְאֹד לְהָאָדָם, וְהַחֲכָמִים נִלְכָּדִים בְּחָכְמָתָן שֶׁל עַצְמָם, כִּי הַחָכְמָה מַתְעָה אוֹתוֹ מֵחָכְמָה לְחָכְמָה, וּמֵאוֹתָהּ הַחָכְמָה לְחָכְמָה אַחֶרֶת, וְכֵן מֵחָכְמָה לְחָכְמָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּלְכָּד וְנִתְעֶה בְּחָכְמוֹת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת (איוב ה): לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם – בְּעָרְמָם דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּעַרְמִימוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם בְּעַצְמָם הוּא לוֹכֵד אוֹתָם. 

אַשְׁרֵי הַהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת:

הַבַּעַל־דָּבָר שָׂם לִבּוֹ עַל זֶה מְאֹד עַכְשָׁו, לְבַלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עַכְשָׁו קְרוֹבִים אֶל הַקֵּץ מְאֹד, וְיֵשׁ עַכְשָׁו לְיִשְׂרָאֵל גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים וּכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת בִּימֵי קֶדֶם, וְכָל אֶחָד נִכְסָף מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. 

עַל־כֵּן הֶעֱרִים הַבַּעַל־דָּבָר וְהִכְנִיס מַחֲלֹקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים, וְהֵקִים בָּעוֹלָם מְפֻרְסָמִים הַרְבֵּה שֶׁל שֶׁקֶר, וְגַם בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הִכְנִיס מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל, עַד שֶׁאֵין אֶחָד יוֹדֵעַ הֵיכָן הָאֱמֶת. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת:

הַעְתָּקָה מִכְּתַב־יַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ, מַה שֶּׁמָּצָאנוּ אֶצְלוֹ. 

וְהֵם רָאשֵׁי־פְרָקִים מֵעִנְיָן הַנַּ"ל, וְעוֹד נוֹסָף דְּבָרִים בָּהֶם מַה שֶּׁלֹּא בֵּאֵר בְּפֵרוּשׁ. 

וּכְפִי הַמּוּבָן מֵאֵלּוּ הָרָאשֵׁי־פְרָקִים יִרְאֶה הַמְעַיֵּן שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הָעִנְיָן הַנַּ"ל עוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה, אַךְ אֲנַחְנוּ לֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ בְּפֵרוּשׁ כִּי־אִם עִנְיָן הַנַּ"ל:

וָאֶתְחַנַּן.מַתְּנַת חִנָּם. חִנָּם, עֲרָיוֹת. פְּגַם הַדַּעַת. מֹשֶׁה, דַּעַת. פְּרִישׁוּת. פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. (אני נקי לגמרי - סבא המלך)

הַבְּרִיאָה, מַתְּנַת חִנָּם. עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. הַבְּרִיאָה קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', הַיְנוּ עֲשִׂיַּת הָעוֹלָם. הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. הַהִוא, הַהַעְלָמָה. כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ. (נ נח נחמ נחמן)

(ליקוטי מוהר״ן תנינא - תורה עח')

*

כל מי שרוצה לרחם על עצמו ועל בניו, שיקנה את ספרי רבי נחמן ויעסוק בהם ולקיים אותם, אז יהיה עולם חדש לגמרי, כי עכשיו העולם, כל בני אדם שישנם בעולם ועושים מסחרים וכל אחד עושה מה שהוא... כן, אבל יש זה בהמות כאלו שהולכים על שני רגליים ועושים מסחרים וכותבים ומדברים, וכדומה, אבל בהמות (סבא צוחק).

אז זה... אז יהיה, יהיה העולם ממולא מבני אדם, לא מבהמות (סבא צוחק), זה כתוב ב... זה אומר רבינו הקדוש בתורה ז', כן, טוב להעתיק את זה מהתורה ז' של רבינו הקדוש מדבר, כן.

בהמות הם בני..., אינם מן הישוב, צריכים לראות, לראות, למלאות את העולם מבני אדם, ולא מבני חיות, עכשיו העולם הם חיות, רואים ש... יש כאלה מדברים ומרקדים ושמחים וכסף והכל, אבל זה מין בהמות, יש בהמות כאלה שהולכים, יש מין בהמות גם כן שהם הולכים על רגליים, מדברים ויש להם חכמות, והכל בהמות, בהמות, הכל, מין בהמות כאלו (סבא צוחק).

ואנחנו גם כן בזמן שאנחנו חס ושלום נופלים וצריכים דעת מהעיקר החכם, מעיקר, מעיקר התכלית, מ..., מעבודת השם ונופלים חס ושלום, זה גם כן נופלים לבהמות, לבהמות, ונעשה מבני אדם בהמה, ומי שזוכה לאחוז עצמו ברבינו, אז נעשה מבהמה אדם, זה על ידי רבינו, אם כל העולם יחזיקו ברבינו, אז יהיה כל, כל העולם יצא מבהמה, מבחינת בהמה לאדם, אז יהיה העולם ממולא מבני אדם, לא מבהמות.

*

להודיע להודיע להודיע...

אנחנו כבר אבודים, אנחנו כבר, בלי רבינו אני כלום!, אי אפשר לתקן, אי אפשר לרפאות חולים כאלה, אבל רבינו הקדוש זכה לזה שהוא יכול לרפאות כל, אפילו, אפילו אלו שאין להם שום תקווה, והוא השיג השגות כאלה חס, חס, רחמנות של השם, חסדי השם שלא נתגלה עדיין בעולם, אז על ידי זה הוא יכול, הוא יכול להוציא כל, הכל, הכל, מהתהום, מהבוץ, מהטומאה, טוב, יכולים לזמר להודיע בכל שבת, בכל יום ויום, כן, בכל ימי חיינו. 

 "כל קוויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך", זה ידיעה של פורים, זה ידיעה כזו, זה פשוט אבל יש בו מיעוט מחזיק את המרובה, יש בו ים, מעיין החכמה יש בו.

(שיחות ישראל סבא המלך עתיק יומין)

הוא כותב לי תלמידי היקר, אני הייתי איש פשוט לגמרי ופה הוא כותב לי 'תלמידי היקר'...

כל התיקון שלנו וכל החיים שלנו העיקר הוא רבינו, ואני הייתי הגרוע מכולם, אני הייתי פשוט, איש פשוט וגרוע מכולם...

כשכולם היו מתנגדים, אני הייתי רק יחיד, יחיד ואיש פשוט, אין לו מוח ואין לו חכמה ואין לו..., ואני ניצחתי את כולם, כולם כבר תחת האבנים, ואני פה במיטה (סבא צוחק), יוא, תדבר עם ציפורה, שתקנה לי חתיכת, חתיכת כבד טוב, טרי, טוב וטרי, ותקנה לי ביצים טריים, ארבע, חמישה, אהה...

אני חי, וכולם כבר בקבר, לא נשאר מהם כלום, אחד מהם לא נותר, אני הייתי יחיד איש פשוט, וכולם היו בגאוה גדולה, ובכסף ובכל..., וברוך השם נתהפך הכל להפך, הם ירדו ונופלים ונופלים ונופלים, ואנחנו עולים ועולים, ועולים...

אה, סבלתי, מי, מי יכול לשער מה שרבי נתן סבל? אבל רבי נתן היה גאון וצדיק, ואני הייתי פשוט, איש פשוט...

 (סבא המלך) 

כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת

כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת, כִּי נִתְעוֹרֵר הַקְּלָלָה שֶׁל קַיִן: כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֶף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ (בראשית ד), עַל־יְדֵי הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. 

כִּי קְלָלָה זוֹ נֶאֶמְרָה עַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי הָאֲדָמָה הִיא חַיֶּבֶת בָּזֶה כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁפִיכוּת־דָּמִים. כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ, מִזֶּה נַעֲשִׂים גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים הַנַּ"ל שְׁפִיכוּת־דָּמִים. 

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לה): וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי חָרֶב בְּעֵת אֵידָם, הַיְנוּ בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים. וְכֵן בְּכַמָּה אֻמּוֹת: מִצְרַיִם וְעַמּוֹן וּמוֹאָב, כְּשֶׁנִּבָּא עַל מַפַּלְתָּם, נֶאֱמַר שָׁם: בְּעֵת אֵידָם – בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים כַּנַּ"ל. 

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, אֲזַי הָאֲדָמָה נוֹתֶנֶת כֹּחָהּ לְשָׁם, כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִמֶּנָּה נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים, וְעַל־כֵּן אֵין יוֹרְדִין גְּשָׁמִים, כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין מִן הָאֵדִים, וְעַכְשָׁו נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים עִנְיָן אַחֵר, דְּהַיְנוּ שְׁפִיכוּת־דָּמִים כַּנַּ"ל. 

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח:): בִּשְׁעַת גְּשָׁמִים אֲפִלּוּ גְּיָסוֹת פּוֹסְקוֹת בּוֹ. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ גְּשָׁמִים, נִפְסָקִים הַגְּיָסוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת כַּנַּ"ל.

(ליקוטי תנינא - תורה ס')

נ נח נחמ נחמן

עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִהְיוֹת רֹאשׁ חוֹלֶה לַצַּדִּיקִים

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ, וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה. 

כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צב): עֲלֵי עָשׂוֹר וְכוּ' כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ וְכוּ'. 

וְאֵלּוּ יוּ"ד מִינֵי נְגִינָה בָּאִין בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין, וְהֵם מְחַיִּין אוֹתָן. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ קִלְקוּל וּפְגָם בְּהַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוּד מִינֵי נְגִינָה, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין חוֹלַאַת מִן הַיּוּד מִינֵי דְּפִיקִין, שֶׁנִּתְקַלְקְלִין עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַיּוּד מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל. 

כִּי כָּל מִינֵי חוֹלַאַת כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי דְּפִיקִין, וְכֵן כָּל מִינֵי נִגּוּנִים כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי נְגִינָה. וּכְּפִי קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה וְהַנִּגּוּן, כֵּן בָּא חוֹלַאַת כַּנַּ"ל. וְגַם חַכְמֵי הָרוֹפְאִים הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה, שֶׁכָּל הַחוֹלַאַת – עַל־יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת, וְהַשִּׂמְחָה הִוא רְפוּאָה גְּדוֹלָה. 

וְלֶעָתִיד תִּתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִהְיוֹת רֹאשׁ חוֹלֶה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מָחוֹל לַצַּדִּיקִים, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה רֹאשׁ חוֹלֶה, כִּי שְׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁנֶּאֱמַר: ה' יִסְעָדֶנוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי; כִּי אֵין לְהַחוֹלֶה שׁוּם חִיּוּת, רַק הַשְּׁכִינָה מְחַיָּה אוֹתוֹ. 

וְלֶעָתִיד עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יִתְתַּקֵּן כָּל הַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל, וְאָז יִהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רֹאשׁ חוֹלֶה, דְּהַיְנוּ רֹאשׁ הַמָּחוֹל כַּנַּ"ל, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַחוֹלֶה כַּנַּ"ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין חוֹלֶה כַּנַּ"ל, כִּי הֵם תִּקּוּן הַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל.

(ליקוטי מוהר״ן תנינא - תורה כד')

נ נח נחמ נחמן

אֵימָתַי יָבוֹא מַר? - הַיּוֹם, הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ

 לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת כְּבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח): לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת אֶת הַכָּבוֹד אֶלָּא עַל־יְדֵי תּוֹרַת חֶסֶד, וְתוֹרַת חֶסֶד זֶהוּ הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ.

בְּשַׁעֲתָא דִּשְׁאָר עַכּוּ"ם אָתְיַן וְאוֹדָן לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּדֵין אִסְתַּלֵּק וְאִתְיַקֵּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא, כְּמוֹ גַּבֵּי יִתְרוֹ: בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר יִתְרוֹ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים, כְּדֵין אִסְתַּלֵּק וְאִתְיַקֵּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

 

נִמְצָא, זֶהוּ כְּבוֹדוֹ, כְּשֶׁבְּנֵי־אָדָם שֶׁהֵם מִחוּץ לַקְּדֻשָּׁה מְקָרְבִין אֶת עַצְמָן לִפְנִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, הֵן גֵּרִים שֶׁמְּגַיְּרִין, הֵן בַּעֲלֵי־תְּשׁוּבָה, שֶׁגַּם הֵם הָיוּ מִבַּחוּץ, וּכְשֶׁמְּקָרְבִין וּמַכְנִיסִים אוֹתָם לִפְנִים – זֶהוּ כְּבוֹדוֹ.

אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵלּוּ שֶׁמְּקָרְבִין בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. 

כִּי זֶהוּ נִקְרָא מוֹצִיא יָקָר, הַיְנוּ כָּבוֹד, מִזּוֹלֵל – מִזִּילוּתָא דְּגָלוּתָא. 

וְזֶה, רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה', הַיְנוּ כְּשֶׁהָעַכּוּ"ם מוֹדָן וּמְשַׁבְּחִין לֵהּ, אֲזַי: עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ – אֲזַי נִתְעַלֶּה הַכָּבוֹד מֵהַחשֶׁךְ. 

וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה, הֵן לְרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, הֵן לַגֵּרִים, אֶלָּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמְּאִירִין לָהֶם אֶל מָקוֹם שֶׁהֵם שָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יָפוּצוּ וְכוּ' חוּצָה, חוּצָה דַּיְקָא.

וְלֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ מִבֵּין הַחשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ): וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְכוּ', כִּי אָז יַטּוּ כֻּלָּם לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה' (שם ב). 

וְכָבוֹד נִקְרָא אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מג): וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ.

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה: לְדִידִי חָזֵי לִי הַאי אוּרְזִילָא בַּר־יוֹמָא, דַּהֲוֵי כְּהַר־תָּבוֹר...(ראיתי ראם בן יום אחד שהיה גדול כהר תבור)

רשב"ם: ראם בן יום אחד - דאותו היום נולד, כהר תבור - כן היה גדול.

אוּרְזִילָא בַּר־יוֹמָא – הַיְנוּ בְּחִינַת כָּבוֹד, שֶׁהוּא בָּעַכּוּ"ם, בְּזִּלוּתָא. 

וְזֶה: אוּר זִילָא. אוּר הַיְנוּ בְּחִינַת כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ. 

וְלָמָּה נִקְרָא בַּר־יוֹמָא – כִּי לֹא יִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד אֶלָּא בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ, וּכְתִיב בֵּהּ: אֵימָתַי יָבוֹא מַר – הַיּוֹם; הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וּבְכָל יוֹם מוּכָן הַכָּבוֹד לָצֵאת מִזִּילוּתָא.

וַהֲוָה כְּהַר־תָּבוֹר – שֶׁרָאָה שֶׁהַעֲלָאַת הַכָּבוֹד תָּלוּי בָּזֶה שֶׁאָדָם מְשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ; כְּפִי הִשְׁתַּבְּרוּת גַּאֲוָתוֹ, כֵּן הוּא הַעֲלָאַת הַכָּבוֹד, כִּי כְּבוֹדוֹ נִתְעַלֶּה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְאֵין אָדָם זוֹכֶה לַתּוֹרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. 

וְזֶה: הַר תָּבוֹר – הַר לְשׁוֹן גַּדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ל): הֶעֱמַדְתָּ לְהַרְרִי עֹז, וְתָבוֹר לְשׁוֹן שְׁבִירָה...

(ליקוטי מוהר"ן - תורה יד')

*

אורזילא בר יומא - ראשי תיבות: אב"י - ישראל בער אודסר.

ראם בן יום אחד - ראשי תיבות: רב"י ישראל בער אודסר, ראש בני ישראל אחד. (ועוד...)

*

וְעַל כֵּן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְסָבַל מַה שֶּׁסָּבַל וְאַחַר כָּל זֶה, בַּסּוֹף יֹאמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב). 

וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ וְנִפְלָא מְאֹד, לִכְאוֹרָה, אַךְ כָּל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל עֹצֶם שִׂכְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, לְפִי גֹּדֶל מַדְרֵגָתוֹ שֶׁיֹּאחַז אָז, וּמֵחֲמַת הַפְלָגַת עֹצֶם מַעֲלַת שִׂכְלוֹ, שֶׁיִּגְדַּל אָז מְאֹד מְאֹד. עַל כֵּן יִהְיֶה כָּל הַזְּמַן שֶׁעָבַר עָלָיו מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן, כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, וְיִהְיֶה מַמָּשׁ כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם, כִּי יִתְבַּטֵּל כָּל הַזְּמַן בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מְאֹד. וְעַל־כֵּן יֹאמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ – הַיּוֹם מַמָּשׁ, כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁעָבַר, אַיִן וָאֶפֶס לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל.

(ליקוטי תנינא - תורה סא')

*

אֲנִי נָקִי לְגַמְרֵי, כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁנּוֹלָד עַכְשָׁיו, אֲנִי נָקִי לְגַמְרֵי!.

(שיחות סבא - קלטת 61 ב' 29:30)

*

וְזֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ כִּי מָשִׁיחַ יִזְכֶּה לִבְחִינָה זֹאת בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל שֶׁבְּכָל עֵת יַתְחִיל לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ נוֹלַד הַיּוֹם בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. כִּי מָשִׁיחַ יַשִֹּיג בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל עַל הָפָּסוּק זֶה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ עַיֵּן שָׁם. 

כִּי בְּחִינָה זֹאת שֶׁהִתְפָּאֵר הָעִוֵּר הַנַּ"ל שֶׁהוּא זָקֵן וְיַנִּיק וְכוּ' וְכָל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ'. כָּל זֶה הִיא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁיִּזְכֶּה מָשִׁיחַ בְּחִינַת חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּ לוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. כִּי דָּוִד הוּא מָשִׁיחַ.

(ליקוטי הלכות - תפילין - הלכה ה' אות טו')

וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחְמִיר שׁוּם חֻמְרָא כְּלָל

בָּשָׂר־וָדָם אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא וְכוּ', וְלֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וְעַל אֵלּוּ הַמְדַקְדְּקִים וּמַחְמִירִים בְּחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ויקרא יח): וְחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, (יומא פה), כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת כְּלָל, וְתָמִיד הֵם בְּמָרָה שְׁחֹרָה, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּהַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין, וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת מִשּׁוּם מִצְוָה מֵחֲמַת הַדִּקְדּוּקִים וְהַמָּרָה שְׁחֹרוֹת שֶׁלָּהֶם (וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחְמִיר שׁוּם חֻמְרָא כְּלָל).

(ליקוטי תנינא - תורה מד')

נ נח נחמ נחמן

ליקוטי מוהר״ן תנינא - תורה פב'

אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי – זֶה בְּחִינַת כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. קֶדֶם הוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, בְּחִינַת אָלֶף בֵּית כְּסֵדֶר, וְאָחוֹר הוּא בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וְחַוָּה, כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר.

הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין גִּימַטְרִיָּא מ"ה – אָדָם, וְחַוָּה הוּא בְּחִינַת: מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה קָרִינַן לָהּ. 

וְחַוָּה לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת, הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה. 

כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרָא דִּבּוּר, עַל־שֵׁם כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְאֵין הָעָם יוֹדְעִים רְצוֹנוֹ אֶלָּא־אִם־כֵּן כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מְגַלֶּה מַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְתוֹךְ דִּבּוּרוֹ. נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי דִּבּוּר, וְזֶה פֵּרוּשׁ: מַלְכוּת פֶּה. 

וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים הוֹלֵךְ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי שְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מְיֻחָדִים וּמְקֻשָּׁרִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשְּׁלֵמוּת וְהַמִּלּוּי הוּא הַחִיּוּת. 

וְהַחִיּוּת הִיא הַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ', וְהַחָכְמָה הוּא בְּחִינַת "מָה" – "כֹּחַ מָה", מֶה חַיֵּינוּ מַה כֹּחֵנוּ. וּמַה הוּא אָדָם, כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף, הַיְנוּ הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין' הַיְנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא חִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט:): וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. 

נִמְצָא זֹאת הַבְּחִינָה מַלְכוּת, חַוָּה, כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁרֶת לָאָדָם, לִבְחִינַת "מָה", הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת. 

כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂם בְּהַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחָכְמָה תְּחַיֶּה. 

וְזֶהוּ (תהלים כד): לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ – כְּשֶׁהָאָרֶץ, הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת, מְקֻשֶּׁרֶת לַה', אֲזַי הוּא בִּמְלֹאוֹ וּבִשְׁלֵמוּת. 

וּמִי שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, שֶׁאוֹמֵר: אֲנָּא אֶמְלֹךְ – בָּזֶה הוּא מְחַלֵּק וּמַפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲזַי אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת. כִּי עִקָּר חִיּוּתָהּ – "מָה", הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל. 

וְזֶה (ירמיה י): כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ. פֵּרוּשׁ: שִׂכְלָם אֵין כָּל־כָּךְ גָּדוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת מַלְכוּתָם, וּכְשֶׁהוּא מְחַלֵּק אֶת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ מַלְכוּת, חַוָּה, תַּשְׁרַ"ק. וּכְשֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה חַוָּה הִיא מְקֻשֶּׁרֶת לְהָאָדָם, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ כְּסֵדֶר. 

נִמְצָא כִּי בְּחִינוֹת חַוָּה שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הָאָדָם כְּסֵדֶר.

וּבְחִינַת כְּסֵדֶר נִקְרָא יוּד. שֶׁמַּלְכוּת הַנִּקְרָא דָּלֶת, לֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת הַחָכְמָה, הַנִּקְרָא יוּ"ד, וְזֶה: יוּ"ד וָ"ו דָּלֶ"ת. 

וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, הַיְנוּ: אֲנָא אֶמְלֹךְ – יַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְיִהְיֶה בְּחִינַת "מָה", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז): וְנַחְנוּ מָה, וַאֲזַי נֶחֱזָר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת מָה, וְנַעֲשֶׂה כְּסֵדֶר.

וְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן, שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ. וְהַדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הוּא כָּךְ, שֶׁמֹּשֶׁה קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ לַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל וּמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ל"ב): וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא. 

וְזֶה פֵּרוּשׁ (שמות ל"ה): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְכוּ' – שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה מְאַסֵּף וּמְיַחֵד וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עִם הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים. 

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים נ"ג): כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו – אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁסָּג מִכֹּל וָכֹל מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ אֲנִי שֶׁנִּהְיֶה יַחְדָּו – צָרִיךְ לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ בַּדְּיוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אֲפִלּוּ בַּעֲשָׂרָה כִּתְרֵי דִּמְסָאֲבוּתָא, לְקַיֵּם (תהלים ק"ג): וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. 

וְעוֹד זֹאת הַבְּחִינָה הָיְתָה לְמֹשֶׁה, כִּי כָל מַה שֶּׁעָלָה לְמַעֲלָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, מָצָא שָׁם אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י"ט): וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹֹקִים. כִּי בְּגַשְׁמִיּוּת אָנוּ רוֹאִים, שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁהוּא לְמַטָּה בְּדַחֲקוּת, אֲזַי הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם וּמַכִּיר אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהוּא נִתְעַלֶּה לְמַעְלָה, שֶׁנִּתְעַשֵּׁר, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. 

וְדָוִד אָמַר אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה – אֲפִלּוּ בַּשָּׁמַיִם שָׁם יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה צָרִיךְ לִמְצֹא שָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. 

וּמָצִינוּ שֶׁאֱלִישָׁע אַחֵר עָלָה לָרָקִיעַ עַל־יְדֵי שֵׁם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כָּפַר בָּעִקָּר, וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ, כִּי אַדְּרַבָּא, כִּי כָל מַה שֶּׁאָדָם נִתְעַלֶּה בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי הוּא יוֹתֵר קָרוֹב לֶאֱלֹקוּת, כִּי כָל הַטּוֹב הוּא אֱלֹקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב טוֹב ה' לַכֹּל, וְאָנוּ רוֹאִים בְּהֵפֶךְ – כְּשֶׁאָדָם בָּא בַּעֲשִׁירוּת, בְּטוֹב, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. 

וְתֵדַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר אֶל הָאוֹר אֱלֹקוּת, אֲזַי הָאוֹר מַכְהֶה עֵינָיו וּמַזִּיק לוֹ, כְּמוֹ כְּשֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל בְּעֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מַזִּיק לְעֵינָיו. 

אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת סְגוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ת"ז תי' יח דף לא): וּסְגוֹל כַּד אִיהִי בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא (כשהיא בין שני הזרועות של המלך), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות ל"ג): וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, כִּי בְּלֹא זֶה הָיָה עֹצֶם אוֹר הַכָּבוֹד מַזִּיק לְמֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי וְכוּ'. 

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי, תְּקָרְבֵנִי בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁבִּקֵּשׁ מִמְּךָ הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ, וְהֶרְאֵיתָ לוֹ אֶת אֲחוֹרֵי כְּבוֹדֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְשַׂכֹּתִי וְכוּ' וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי.

וּכְשֶׁהוֹלֵךְ לָאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, זֶהוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן – אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה כֵּן הַדָּבָר, וְהַדָּבָר לְהֵפֶךְ, שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה, כִּי כָל מִלְחָמָה הוּא הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. 

וְזֶהוּ: כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה – כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְךָ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן, וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ – שֶׁיִּתְבַּטֵל כָּל רְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְךָ, שֶׁיֵּלֵךְ לְךָ כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנְךָ, אֵימָתַי כַּד וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ – כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מָה, כְּשֶׁתַּמְשִׁיךְ לְךְ אֱלֹקוּת, הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין. 

וְזֶה פֵּרוּשׁ מַחֲשָׁבָה – חֲשֹׁב מָה, כְּשֶׁתְּקַשֵּׁר תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ אֱלֹקוּתוֹ. 

וְזֶה בְּחִינַת (שה"ש ז): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים – בִּרְהִיטֵי מֹחִין דִּילָךְ. 

וְזֶהוּ: וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ – שֶׁתַּמְשִׁיךְ "מָה" בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתְּךָ, שֶׁתְּקַשֵּׁר אֱלֹקוּתוֹ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ, כִּי כָל דָּבָר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ נִקְרָא שְׁבִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ס"ח): עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הָרְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְךָ.

בְּוַדַּאי יָדוּעַ שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר

..."וסימן יז בתמוז יאמרו שאינך מתענה"

*

דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה, עַל־כֵּן הֵם צְרִיכִים לְתַעֲנִית, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת. כִּי בְּוַדַּאי יָדוּעַ, שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו (ע"ז ג), אַךְ מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִפְעָמִים לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת, הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין עד:): בִּשְׁעַת שְׁמָד אֲפִלּוּ אַעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי (על שרוך נעל) יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. 

נִמְצָא שֶׁאַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין רָאוּי שֶׁיֵּהָרֵג עַל זֶה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהוּא שְׁעַת שְׁמָד, וְהֵם מִתְגַּבְּרִים וְרוֹצִים דַּיְקָא לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וְלַהֲבִיאוֹ לִכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן הוּא מֻכְרָח לִמְסֹר נַפְשׁוֹ אֲפִלּוּ עַל דָּבָר קַל. 

וְהָעֲבוֹדָה־זָרָה וְהַכְּפִירוֹת הֵם בִּבְחִינַת (תהלים קלה): אַף אֵין יֵשׁ רוּחַ בָּהֶם – שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל. וְהַקְּטַנֵּי־אֲמָנָה הֵם בִּבְחִינַת מִקֹּצֶר־רוּחַ, שֶׁהוּא כְּמוֹ מְמֻצָּע, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַאֲרִיךְ רוּחוֹ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּלִקּוּטֵי א סִימָן קנה), וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל, רַק הֵם כְּמוֹ מְמֻצָּע, וְרוּחָם קְצָרָה, בְּחִינַת מִקֹּצֶר־רוּחַ. 

וְזֶהוּ (שמות ו): מִקֹּצֶר־רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה – שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קֹצֶר־רוּחַ, מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה צְרִיכִין לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וּלְתַעֲנִיתִים כַּנַּ"ל. 

כְּמוֹ שֶׁבִּשְׁעַת הַשְּׁמָד שֶׁהִיא קִלְקוּל אֱמוּנָה לְגַמְרֵי, צְרִיכִין אֲפִלּוּ לִמְסֹר נַפְשָׁם מַמָּשׁ אֲפִלּוּ עַל דָּבָר קַל, כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁיֵּשׁ קַטְנוּת וּפְגָם בֶּאֱמוּנָה, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ"ל. 

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בִּקְטַנֵּי אֱמוּנָה, כִּי יֵשׁ אֲפִלּוּ צַדִּיקִים שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מח:) עַל פָּסוּק: כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת – מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים וְכוּ'.

(ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה פו')

הַחֶסֶד חִנָּם

עַל פִּי הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַפְּשִׁיטוּת בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן עח'.

עִקַּר תִּקְוָתֵנוּ לָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לַעֲשׂוֹת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שֶׁחוֹזְרִים וּמַמְשִׁיכִין הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְקַיְּמִין הַכֹּל וּמְרִימִין נְפָשׁוֹת רַבּוֹת עַל יְדֵי זֶה וּמְשִׁיבִין אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ, הַכֹּל עַל יְדֵי הַחֶסֶד חִנָּם הַזֶּה, כַּמּוּבָן שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּהַפְטָרַת שַׁבָּת נַחֲמוּ, "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ" כִּי זֶה עִקַּר הַנֶּחָמָה וְהַתִּקְוָה עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִים שֶׁעוֹשִׂים דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם בַּמִּדְבָּר וּבָעֲרָבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַדְּשִׁים כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מִדְבָּרִיּוֹת שְׁמָמוֹת וַעֲרָבוֹת וְחֻרְבּוֹת, כֻּלָּם הֵם מְקַדְּשִׁים אוֹתָם בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁמַּמְשִׁיכִין שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּקָרוֹב, כִּי עִקַּר תִּקְוָתֵנוּ הוּא עַל יְדֵי הַחֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּקָרוֹב וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ שֶׁצְּרִיכִין לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ ה' בְּמִדְבָּרִיּוֹת שְׁמָמוֹת וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ בָּעֲרָבָה, דְּהַיְנוּ בְּכָל מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַחֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וְעַל כֵּן קוֹרִין זֹאת בְּשַׁבָּת נַחֲמוּ וְכַנַּ"ל.

(ליקוטי הלכות - בית הכנסת הלכה ה' אותיות ו'-ז')

נ נח נחמ נחמן

דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין

דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין, וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם־כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל זֶה. 

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כג): לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב; מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁהָאָדָם אָסוּר לוֹ לְהַבִּיט עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה, לִמְצֹא בּוֹ דַּוְקָא מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב וּלְחַפֵּשׂ לִמְצֹא פְּגָמִים בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ, רַק אַדְּרַבָּא, מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב. וְלָזֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה. כִּי כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה טוֹב, אֲזַי מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה. וּכְשֶׁהוּא אֵינוֹ טוֹב, וְאִם הָיָה מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה – לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לוֹ שׁוּם טוֹבָה, אֲזַי מַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הַטֶּבַע, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹבוֹת עַל־פִּי הַטֶּבַע. וְאִם לֹא הָיָה רַק הַשְׁגָּחָה, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי. כִּי כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין הָאָדָם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי, הָיָה כּוֹעֵס, וְהָיָה מֵסִיר הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי. אֲבָל עַכְשָׁו מַנִּיחוֹ עַל־פִּי הַטֶּבַע, וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר לְמוּטָב, מַשְׁגִּיחַ עָלָיו כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין מַהוּ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָבִין שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, דְּהַיְנוּ הַטֶּבַע שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ:

(ליקוטי תנינא - תורה יז')

שֶׁלּוֹמְדִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ רַק בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד

כָל הַמַּחֲלֹקֶת נִמְשָׁךְ מֵהַהִתְנַגְּדוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי שֶׁלּוֹמְדִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ רַק בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד עַד שֶׁרוֹאִים בְּהַתּוֹרָה רַק בְּחִינַת הַשְּמֹאל וְכוּ' עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהֶם פֶּה לְדַבֵּר עָתָק בְּגַאֲוָה עַל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר.

וְעַל כֵּן טָרַח יַעֲקֹב לְבָרֵר כָּל הָעֲשִׁירוּת מִלָּבָן דַּיְקָא, כִּי כָּל נְפִילָתוֹ שֶׁל הַחוֹלֵק וְהַמִּתְנַגֵּד בְּחִינַת לָבָן הוּא מֵחֲמַת הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשְּמֹאל שֶׁל הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַד שֶׁהַחוֹלְקִים בְּחִינַת לָבָן מַמְשִׁיכִים הָעֲשִׁירוּת אֶצְלָם וְרֹב הָעֲשִׁירִים כְּרוּכִים אֶצְלָם. מֵחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם הָעֲשִׁירוּת וּבֶאֱמֶת כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת, בְּחִינַת יַעֲקֹב אִישׁ תָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ וְתוֹרָתוֹ זַכָּה בְּלִי פְּסֹלֶת כְּלָל, רַק לְטוֹבַת הָעוֹלָם נוֹטֶה לְאֵיזֶה בְּחִינָה דַּקָּה שֶׁל שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת לָעוֹלָם וְשָׁם בְּשֹׁרֶשׁ שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שָׁם הָעֲשִׁירוּת זַךְ וְנָקִי מֵאֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אֲבָל כְּשֶׁהַלַּמְדָן שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לוֹמֵד תּוֹרַת הַתַּנָּא וְנוֹטֶה רַק לִבְחִינַת שְׂמֹאל שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ הַגַּשְׁמִי וְהַפָּגוּם מְאֹד לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר וּלְהִקָּרֵא בְּשֵׁם רַבִּי וְרַב בִּשְׁבִיל עֲשִׁירוּת וּמָמוֹן לְבַד וְעוֹשֶׂה מֵהַתּוֹרָה קַרְדֹּם וַעֲטָרָה וְכוּ', אֲזַי יוֹרֵד הָעֲשִׁירוּת חַס וְשָׁלוֹם וְנוֹפֵל לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא וּמַגִּיעַ הָעֲשִׁירוּת עַל פִּי רֹב לְאוֹתָם שֶׁהֵם בַּחוּץ בִּבְחִינַת שְׂמֹאל שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים וְכוּ'.

(ליקוטי הלכות - ראשית הגז הלכה ה' אות ג')

*

היה הרב פסח פרנק, הרב פרנק, הוא ראה אותי ואמר לי בוא איתי לבית שלי הוא גר בבתי מחסה ויש לו דירה יפה מאוד, והיה לו עוד מקום, הוא אמר לי אתה תלך איתי בבית יש לי באיזה מקום חצי לירה, אני אתן לך על חג הפסח.

אני מחכה על החצי לירה, הוא בא ואמר לי "שבא אחד לבקש עזרה בשביל אחד שהוא למדן גדול בתורה בירושלים, אז הוא לקח ממני כל הכסף שהיה לי ואין לי מה לתת לך".

אני הלכתי ממנו ריק לגמרי מכל וכל, הוא לא נתן לי כלום על חג הפסח, רב פרנק כן, כמו גוי, כל ירושלים היה בידו, כל הדירות היה הקדש והוא היה בעל הבית והוא לא תמך אותי כלל כמו גוי, נו, אבל השם יתברך שילם לו, והוא גם כן נעשה חולה, והוא היה לו לויה יפה מאוד, אבל הוא נפטר והלך, כן, הרב של כל הרבנים שבירושלים.

בכל ירושלים לא היה עני כמו אני, בכל ירושלים, כי כל אחד הלך אצל העשירים והיה מביא כסף, ואני כלום, והוא היה לו אכזריות כזה, לא נתן לי כלום.

אני נכנסתי לבית, הוא אמר לי "בבית יש לי בגד יש לי שמה חצי לירה, בוא איתי ואני אוציא ואני אתן לך", אני חשבתי שהוא יתן תיכף, מחכה מחכה מחכה, אח"כ הוא בא אלי והוא אמר לי "בא אלי זה וזה ולקח כל מה שנשאר לי, הוא לקח את כל הכסף, אין לי מה לתת לך", אין לו חצי לירה מה לתת לי, אני הלכתי ריק בלי שום פרוטה.

(שיחות סבא המלך - קלטת 86 ב' 16:12)

*

בפסח נתתקן תאות ממון כמו שכתוב: "וה' נתן את חן העם בעיני מצריים וישאילום" "בעל כרחם" כי הם לא רצו כלל כי אז נתתקן תאות ממון.

(ליקוטי תנינא - תורה א' אות ה') 

צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְדַבֵּר עִם הֶהָמוֹן שִׂיחַת חֻלִּין וְהֵם מַלְבִּישִׁין בָּהֶם הַתּוֹרָה

דַּע, כִּי הַהִתְקַשְּׁרוּת בֶּאֱמֶת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הוּא תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְכַפָּרַת עָווֹן, וְנִמְתָּקִין הַדִּינִין וְנִתְבַּטְּלִין לְגַמְרֵי, וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ.

דַּע, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת חָכְמָה: חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה. וְחָכְמָה תַּתָּאָה נִמְשָׁךְ מֵחָכְמָה עִלָּאָה, וְיוֹנֵק וּמְקַבֵּל מִשָּׁם. וְהוּא כְּמוֹ הָרַב וְהַתַּלְמִיד, כִּי מַה שֶּׁהָרַב מְלַמֵּד עִם תַּלְמִידוֹ וְהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, הוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה. וְחָכְמָה עִלָּאָה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהָרַב מְלַמֵּד לְהַתַּלְמִיד, זֶה בְּחִינַת יוּד, וּמַה שֶּׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, הוּא בְּחִינַת לָמֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר (חגיגה טו: עיין רש"י שם). כִּי הַלֵּב פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁהָרַב אוֹמֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מֵבִין הָאָדָם הַשּׁוֹמֵעַ, כִּי עִקָּר הֲבָנַת הַתַּלְמִיד הוּא עַל־יְדֵי הַלֵּב, כִּי הָרַב צָרִיךְ לוֹמַר דְּבָרִים הַמִּתְיַשְּׁבִין עַל הַלֵּב. וְהַתַּלְמִיד צָרִיךְ לִתֵּן הַלֵּב וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּמֶּה שֶׁאָמַר הָרַב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יז): לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֵב אָיִן. וְעַל־כֵּן מַה שֶּׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל הוּא בְּחִינַת לָמֶד, בְּחִינַת מִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת לָמֶד, לְשׁוֹן תַּלְמִיד הַלָּמֵד מֵהָרַב. נִמְצָא שֶׁהָרַב וְהַתַּלְמִיד, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, הֵם בְּחִינַת לָמֶד יוּד. וְדַע, כִּי כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, וּכְלַל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, וּכְשֶׁהַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיּוֹנְקִים מֵחָכְמָה תַּתָּאָה הֵם נִפְרָדִים מֵהַתּוֹרָה וּמֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִבְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, כְּמוֹ הַתַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהָבִין מַה שֶּׁהָרַב אוֹמֵר, זֶה בְּחִינַת מִעוּט הַלְּבָנָה, בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה.

כִּי כָל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, הוּא צָרִיךְ לְקַשֵּׁר שִׂכְלוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא לְהַתּוֹרָה וּלְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה. אֲבָל אִם מַפְרִיד שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת (משלי טז): וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף – שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְגוֹרֵם, חַס וְשָׁלוֹם, פְגִימַת הַלְּבָנָה עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר הַחָכְמוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה עִלָּאָה כַּנַּ"ל.

אֲבָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הֵם מְקַשְּׁרִים חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה, כִּי שִׂיחָתָן שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם מְשִׂיחִין וּמְסַפְּרִים שִׂיחַת חֻלִּין, הִיא יְקָרָה מְאֹד מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"ז יט): שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת הַחֲרֵבִין וּמַגְבִּיהַּ חָכְמָה תַּתָּאָה וּמְקַשְּׁרָהּ לְחָכְמָה עִלָּאָה עַל־יְדֵי שִׂיחָתוֹ וְסִפּוּרֵי דְּבָרָיו שֶׁמְּדַבֵּר עִם הֲמוֹן־עַם. כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁל הֲמוֹן־עַם שֶׁאֵינָם מְקַשְּׁרִים אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא נִפְרָד מֵחָכְמָה עִלָּאָה, אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְקַשֵּׁר הַשֵּׂכֶל שֶׁל הֶהָמוֹן, אֲפִלּוּ הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁל הָרָשָׁע, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה עִנְיַן מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים מְדַבְּרִים עִם אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים אוֹ אֲפִלּוּ עִם עַכּוּ"ם (אַךְ כְּשֶּׁמְּדַבֵּר עִם עַכּוּ"ם, אֲזַי הַצַּדִּיק מוֹצִיא הַטּוֹב מִמֶּנּוּ, וְהוּא נִשְׁאָר אֶפֶס וָרֵיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהָרַג מֹשֶׁה אֶת הַמִּצְרִי), כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִם רְשָׁעִים, וְהַצַּדִּיק מַגְבִּיהַּ שִׂכְלוֹ וּמְקַשְּׁרוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר שִׂכְלָם מִמָּקוֹם שֶׁהֵם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ, וּמְדַבֵּר עִמָּם בְּחָכְמָה נִפְלָאָה וּבִמְלָאכָה גְּדוֹלָה, וּמְקַשֵּׁר כָּל הַדִּבּוּרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְבִיאָם לִידֵי תְּשׁוּבָה.

הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים מְדַבְּרִים לִפְעָמִים עִם רְשָׁעִים וּמְסַפְּרִים עִמָּהֶם מֵעִסְקֵי מִלְחָמוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם, אַךְ הוּא מַלְבִּישׁ בָּזֶה הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי הוּא מַלְבִּישׁ אוֹר הַתּוֹרָה בִּלְבוּשִׁים שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, עַד שֶׁמַּלְבִּישׁוֹ בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, וְהָאוֹר הַתּוֹרָה מִתְלַבֵּשׁ בְּצֵרוּפִים אֲחֵרִים. כִּי אִם הָיָה הַצַּדִּיק מְדַבֵּר תֵּכֶף תּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ עִם הָרָשָׁע, הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּקֵּר יוֹתֵר וְהָיָה נַעֲשֶׂה רָשָׁע יוֹתֵר. כִּי צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם (הושע יד). כִּי זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים; לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת (יומא עב:). וְעַל־כֵּן אִם הָיוּ מְגַלִּין לוֹ תּוֹרָה כְּמוֹת שֶׁהִיא, הָיָה מִתְפַּקֵּר יוֹתֵר, כִּי הָיָה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ סַם מָוֶת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הוּא רָחוֹק מִן הַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַתּוֹרָה בְּצֵרוּפִים אֲחֵרִים.

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְדַבֵּר עִם הֶהָמוֹן שִׂיחַת חֻלִּין, וְהֵם מַלְבִּישִׁין בָּהֶם הַתּוֹרָה, וְהֵם מְקַשְּׁרִים אוֹתָם בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים מִמָּקוֹם שֶׁהֵם, כִּי הֵם אֵינָם רְחוֹקִים מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים וְהַסִּפּוּרִים שֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִמָּם, וְעַל־ יְדֵי־זֶה מְקַשֵּׁר אוֹתָן וּמַעֲלֶה אוֹתָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּדְבָרָיו שֶׁל מָקוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, וְהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָן הַדִּבּוּרִים וְנוֹתֵן אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מְקַשְּׁרָם לְשָׁרְשָׁם, לִבְחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה. נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְקַשֵּׁר חָכְמָה תַּתָּאָה עִם חָכְמָה עִלָּאָה.

(ליקוטי תנינא - תורה צא)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

סוֹד אֱלוּל

דַּע, שֶׁכַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית, כִּי סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל הוּא הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ (ישעיה מ"ג) לְהָאִיר בְּחִינַת דֶּרֶךְ בַּיָּם, וְדֶרֶךְ זֶה נִפְתָּח בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל. 

וְעִקָּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ הַזֶּה, כִּי הָיָה צָרִיךְ לְהָאִיר בְּחִינַת הָרכ"ד [מָאתַיִם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה] אוֹרוֹת בִּבְחִינַת יָם, בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהוּא נָטָה מִזֶּה, וּפָגַם בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ, בִּבְחִינַת (בראשית ו): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ. כִּי אִשָּׁה נִקְרֵאת דֶּרֶךְ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ב:), וְיֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֵר, בְּחִינַת (משלי ל): דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאֶפֶת. 

וְהַכְּלָל – שֶׁעִקָּר הַפְּגָם בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא הֵאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם. וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת זֶה הַפְּגָם יוּכַל לֶאַבֵּד אֶת זִוּוּגוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּטָה מִזִּוּוּגוֹ, קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ, תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, וְלֹא תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, מֵחֲמַת שֶׁנָּטָה מִמֶּנָּה וְלֹא הֵאִיר בָּהּ, מִזֶּה נִתְהַוֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ רָצוֹן אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ. וְאָז: לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ (יבמות סג). וְחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁאָז יְכוֹלִין לְתַקֵּן זֶה וּלְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם כַּנַּ"ל, [עַל־כֵּן כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לָזֶה]. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן זֶה, אֲזַי מוֹצֵא זִוּוּגוֹ, וְהִיא אֵינָהּ כְּנֶגְדּוֹ, רַק כִּרְצוֹנוֹ. 

וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד נִפְלָא, כִּי דַּע, שֶׁזֶּה הַסּוֹד מָסַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ, כְּשֶׁשְּׁלָחוֹ לְבַקֵּשׁ הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לְתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצְאִין הַזִּוּוּג. כִּי עַל־יְדֵי הַתִּקּוּן הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו, כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיְתָה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, כִּי נָטְתָה מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם מוֹצְאָהּ, אֵינָהּ נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל, אֲבָל עַל־יְדֵי כַּוָּנַת אֱלוּל שֶׁהֵם הַתִּקּוּן לָזֶה, עַל־יְדֵי־זֶה חָזַר וְנַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל. וְזֶה הַסּוֹד מְבֹאָר בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אֱלִיעֶזֶר, כִּי אַבְרָהָם מָסַר לוֹ הַסּוֹד הַזֶּה. 

וְזֶה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר (בראשית כ"ד): וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ, רְאֵה וְהַבֵּט נִפְלְאוֹת תּוֹרָתֵנוּ, כִּי רָאשֵׁי־תֵבוֹת פָּסוּק זֶה הֵם אוֹתִיּוֹת אֱלוּל, וּבָאֶמְצַע הֵם תֵּבוֹת: תֹאבֶה הָאִשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱלוּל, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל, עַל־יְדֵי־ זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁבְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת בְּעַצְמָן שֶׁדִּבֵּר אַבְרָהָם עִם אֱלִיעֶזֶר מֵעִנְיַן הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא לֹא תִּתְרַצֶּה לֵילֵךְ אַחֲרָיו, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ: וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ – בְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת עַצְמָן גִּלָּה לוֹ סוֹד הַתִּקּוּן לָזֶה, דְּהַיְנוּ סוֹד אֱלוּל, הַמְרֻמָּז בְּרָאשֵׁי־הַתֵּבוֹת, שֶׁהוּא הַתִּקּוּן לָזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאִים מְאֹד. 

גַּם עַיֵּן בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ (בלקו"א סי' ו), כִּי שָׁם מְדַבֵּר מִכַּוָּנוֹת אֱלוּל, וְהוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית כַּנַּ"ל. הַיְנוּ לְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר, וְלִזְכּוֹת לְהָבִין בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֵיזֶה עֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – עַל־יְדֵי־זֶה יְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית.

(ליקוטי מוהר"ן - חלק ב' - תורה פז')

נ נח נחמ נחמן סבא המלך