עַל-יְדֵי אוֹר הַקָּדוֹשׁ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכְּבָר הִמְשִׁיךְ שְׁלֵמוּת הַגְּאֻלָּה שֶׁתִּהְיֶה עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. עִקַּר בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ הוּא לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, כִּי עַכְשָׁו הָאֱמֶת בְּגָלוּת גָּדוֹל וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת, וְעִקַּר הָאֱמֶת יִתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ.
הַשֶּׁקֶר הוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא וֶאֱמֶת הִיא סָמָא דְּחַיֵּי, וְעַל-כֵּן בֵּרוּר הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶר הוּא בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים. (הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, הַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהוּא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּסֵדֶר. אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, מֵאַחַר שֶׁמְּשַׁנֶּה הָעִנְיָן וְהַסִּפּוּר מִסִּדְרוֹ הָאֲמִתִּי). עִקַּר מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה הוּא לְהַדְלִיק וּלְהָאִיר אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁיִּזְכּוּ הַכֹּל לֵידַע הֵיכָן הָאֱמֶת שֶׁמַּדְלִיק וּמֵאִיר כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּאוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בְּכָל מִינֵי חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וּמְבַטֵּל כָּל הַחֲשֵׁכוֹת וְכָל אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין, וּמַצִּילָם מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם לְהַשְׁכִּיחָם הַתּוֹרָה.
(אב"י הנחל)
*
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְכוּ' (דברים כא).
כְּתִיב: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (תהלים קלט) – זֶה בְּחִינַת כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. קֶדֶם הוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, בְּחִינַת אָלֶף בֵּית כְּסֵדֶר, וְאָחוֹר הוּא בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וְחַוָּה, כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר.
הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין גִּימַטְרִיָּא מ"ה – אָדָם, וְחַוָּה הוּא בְּחִינַת: מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה קָרִינַן לָהּ.
וְחַוָּה לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת, הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה. כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרָא דִּבּוּר, עַל־שֵׁם כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְאֵין הָעָם יוֹדְעִים רְצוֹנוֹ אֶלָּא־אִם־כֵּן כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מְגַלֶּה מַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְתוֹךְ דִּבּוּרוֹ.
נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי דִּבּוּר, וְזֶה פֵּרוּשׁ: מַלְכוּת פֶּה.
וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים הוֹלֵךְ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי שְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מְיֻחָדִים וּמְקֻשָּׁרִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשְּׁלֵמוּת וְהַמִּלּוּי הוּא הַחִיּוּת. כִּי אֵיבָר שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת, אֲזַי נִקְרָא חִסָּרוֹן. וְהַחִיּוּת הִיא הַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ', וְהַחָכְמָה הוּא בְּחִינַת "מָה" – "כֹּחַ מָה", מֶה חַיֵּינוּ מַה כֹּחֵנוּ.
וּמַה הוּא אָדָם, כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף, הַיְנוּ הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין. הַיְנוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא חִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט): וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. נִמְצָא זֹאת הַבְּחִינָה מַלְכוּת, חַוָּה, כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁרֶת לָאָדָם, לִבְחִינַת "מָה", הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת. כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא שָׂם בְּהַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחָכְמָה תְּחַיֶּה.
וְזֶהוּ (תהלים כד): לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ – כְּשֶׁהָאָרֶץ, הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת, מְקֻשֶּׁרֶת לַה', אֲזַי הוּא בִּמְלֹאוֹ וּבִשְׁלֵמוּת. וּמִי שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, שֶׁאוֹמֵר: אֲנָּא אֶמְלֹךְ – בָּזֶה הוּא מְחַלֵּק וּמַפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת. כִּי עִקָּר חִיּוּתָהּ – "מָה", הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל.
נִמְצָא כִּי בְּחִינוֹת חַוָּה שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הָאָדָם כְּסֵדֶר:
וּבְחִינַת כְּסֵדֶר נִקְרָא יוּד. שֶׁמַּלְכוּת הַנִּקְרָא דָּלֶת, לֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת הַחָכְמָה, הַנִּקְרָא יוּ"ד, וְזֶה: יוּ"ד וָ"ו דָּלֶ"ת.
וְזֶה: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּךָ – אַל תִּקְרֵי כַּפֶּךָ, אֶלָּא כָּפֶךָ, הַיְנוּ יוּד גִּימַטְרִיָּא כָּף. וּכְשֶׁמְּחַלֵּק אֶת הד' לְעַצְמוֹ וּמַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ חִיּוּת מִמֶּנָּה, אֲזַי נַעֲשֵׂית לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר: דַּוָּי – מִיּוּד נַעֲשֶׂה דַּוָּי.
וְזֶה (ישעיה א): וְכָל לֵבָב דַּוָּי, כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, זֶה לוֹ מַחֲלַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג): תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה וְכוּ'. וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, הַיְנוּ: אֲנָא אֶמְלֹךְ – יַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְיִהְיֶה בְּחִינַת "מָה", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז): וְנַחְנוּ מָה, וַאֲזַי נֶחֱזָר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת מָה, וְנַעֲשֶׂה כְּסֵדֶר, הַיְנוּ אָחוֹר וָקֶדֶם וְכוּ' כַּפֶּךָ הַיְנוּ יוּ"ד.
וְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן, שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ. וְהַדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הוּא כָּךְ, שֶׁמֹּשֶׁה קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ לַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל וּמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ל"ב): וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא.
(ליקוטי תנינא - תורה פב')
