הם למדו עם המלך המשיח דלעילא

 וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְכוּ', דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁמְּרַחֵף עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא (על פני התורה) שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם; הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כִּי מַיִם זוֹ תּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, אֲזַי: וְרוּחַ אֱלֹקִים, שֶׁהוּא רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, מְרַחֶפֶת וְחוֹפֵף עָלָיו וְשׁוֹאֵב רוּחַ חַיִּים.

(ליקוטי הלכות)

*

נוּ, אֲנִי הָלַכְתִּי עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּאֵיזֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת...

אָז הָלַכְתִּי מִבֵּית כְּנֶסֶת לְבֵּית הַכְּנֶסֶת וְכֻלָּם סְגוּרִים, וְלֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם, אָז נָפַל בְּדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה, תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הֵם הָיוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים.

הֵם הִתְפַּלְּלוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה, וְהֵם בָּנוּ הַבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהִשְׁתַּדְּלוּ בְּמָקוֹם שֶׁקָרוֹב, שֶּׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִהְיוֹת לְהַיָּם, כְּדֵי לִטְבֹּל וְלְהִתְפַּלֵל, אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה לִטְבֹּל, אֲבָל בְּהַחֹרֶף כְּשֶׁהָיָה קָשָׁה, הָיָה, הָיָה הַמַּיִם מַגְבִּיהִים עַצְמָם לְמַעְלָה, הָיָה מַּיִם הַרְבֵּה, וְהָיָה הַיָּם הוּא הָיָה מַגְבִּיהַּ עַצְמוֹ, וְנִכְנַס הַיָּם לְתוֹךְ הַבֵּית הַכְּנֶסֶת, כָּכָה עַד הֵנָּה, אָז לֹא יָכְלוּ, לֹא יָכְלוּ לְהִתְפַּלֵּל, אָז הִשְׁאִירוּ עַל כַּמָּה, עַל חֹדֶשׁ, שְׁנֵי חוֹדָשִׁים, הִשְׁאִירוּ אֶת כֹּל הַשֻּׁלְחָנוֹת וְ..., כֵּן, וְהַבֵּית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה הָיָה פָּתוּחַ, מַה יֵּשׁ שָׁמָּה?, לָקְחוּ הַסְּפָרִים וְהַכֹּל, רַק הַשֻּׁלְחָנוֹת. אָז נִכְנַסְנוּ לְבֵּית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה לְתוֹךְ הַיָּם, וְיָשַׁבְנוּ כָּל הַלַּיְלָה, וְלָמַד אִתִּי תּוֹרָה מִלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן.

...אָז אֲנַחְנוּ נִכְנַסְנוּ לְבֵּית כְּנֶסֶת הַזּוֹ, וְעָלִינוּ עַל שֻׁלְחָן וְלָמַדְנוּ תּוֹרָה ז' חֵלֶק ב' 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם', וְלָמַד אִתִּי הַתּוֹרָה הַזּוֹ כָּל הַלַּיְלָה, וְזָכִיתִי לַזֶה שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי טַעַם תּוֹרָה, טַעַם יִרְאַת שָׁמַיִם, טַעַם כְּמוֹ הַלַּיְלָה הַזּוֹ שֶׁלָּמַד אִתִּי הַתּוֹרָה הַזּוֹ, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם'. אָיֱי נוּ, נוּ. 

...אֲנַחְנוּ הָיִינוּ בְּבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁהַיָּם הָיָה שָׁמָּה כָּל הַלַּיְלָה, וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִישֹׁן...

(סבא ישראל)

נחמן מאומן

חוט של חסד תכלת שבציצית, נ נח נחמ נחמן, מוחל וסולח על הכל, הכל מתוקן

צִיצִית הוּא בְּחִינַת הַחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנִּקְלָע וְנִשְׁזָר מִן הַע”ב נִימִין, שֶׁעֲלֵיהֶם יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר שֶׁל חֶסֶד שֶׁיִתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁזֶּהוּ הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הָרֵיחוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַקּוֹל הַזֶּה דַּיְקָא יָכוֹל הַמּוֹכִיחַ לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְקַלְקֵל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַדְּרַבָּא, יִתֵּן וְיוֹסִיף רֵיחַ טוֹב בְּנִשְׁמָתָם עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ בַּקּוֹל הַזֶּה.

כָּל הַזְּמִירוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁל עַכְשָׁיו כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַשִּׁיר הַנַּ”ל שֶׁהוּא שִׁיר שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל הַחוּט שֶׁל ע”ב נִימִין הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל צִיצִית כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, כִּי תְּכֵלֶת כּוּרְסַיָּא דְּדִינָא, כִּי עִקַּר הַחוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁלֶּעָתִיד כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל צִיצִית כַּנַּ”ל, נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁבְּצִיצִית שֶׁהוּא ‘כּוּרְסַיָּא דְּדִינָא’, בְּחִינַת ‘הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין’, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַצִּיצִית, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): “עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן”, “עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ” זֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁנִּקְרֵאת ‘מַטֵּה עוֹז’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל כְּבוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְעִקַּר אוֹר הַלְּבוּשׁ הַזֶּה יִתְגַּלֶּה לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, בְּחִינַת “ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה’ עֹז”, כִּי אָז בְּמָלְכוֹ לֶעָתִיד, יִתְעַר הַשִּׁיר הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ עֹז, בְּחִינַת צִיצִית, בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד.

זֶהוּ שֶׁמִּתְעַטְפִין בְּצִיצִית בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּכְנִיסָתוֹ, כִּי עִקַּר סְלִיחַת עֲוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד.

*

צִיצִית הֵם בִּבְחִינַת שֶׁנִּתְהַפְּכִין הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת בִּבְחִינַת אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם וְכוּ' כַּצֶּמֶר יִהְיוּ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּתְעַטֵּף ה' יִתְבָּרַךְ בְּטַלִּית וְסִדֵּר שְׁלֹשׁ עֶשְֹרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁעַל יָדָם מְחִילַת כָּל הָעֲוֹנוֹת עַד שֶׁנִּתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְֹרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.

(ליקוטי הלכות)

*

הצדיק המנהיג האמת מלמד תמיד זכות על ישראל אפילו על הגרוע שבגרועים והפחות שבפחותים, כי בכולם נמצאים כמה שערות טובות מה שממשיכין עצמן לפעמים מרע לטוב כחוט השערה, ואלו השערות מתקבצים יחד ונקלעים ונשזרים ונעשה מהם אור הציצית הקדושים שהם בחינת חסד עליון ונורא מאד, שורש כל השלוש עשרה מידות של רחמים ששם נמחלין כל העוונות ונתהפכין לזכויות.

(אב"י הנחל)

*

הוא מוחל לנו על עוונותינו ועל התאוות, הוא מוחל לנו כמו ביום כיפור, הוא מוחל לנו, חלילה וחס לולא זאת, מי יודע? היינו כבר אבודים, ברוך השם, ה' אלוקינו ה' אחד.

(סבא ישראל)

*

עִקַּר כַּפָּרַת כָּל הָעֲוֹנוֹת הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן מְאֹד שֶׁהוּא הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַצַּדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין שָׁם כָּל הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל צֶמֶר שֶׁהָיָה תּוֹלֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָיָה מַלְבִּין הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. בְּחִינַת אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי צֶמֶר כְּבָשִׂים הוּא בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, לְנַקּוֹת יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת.

(ליקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז הלכה ג' אות ה')

*

מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וְכוּ'.

(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ה' אות י')

*

קשה מאד להתעורר מהשנה כי אם על-ידי בחינת הדרת פנים, שזה אי אפשר להיות כי אם על-ידי משיח שיבא במהרה בימינו, שהוא בחינת הדרת פנים, בבחינת "ועד עתיק יומיא מטה" וכו'. 'עתיק יומין' זה בחינת הדרת פנים.

מרדכי הוא "רב חסד", בחינת הדרת פנים, בחינת 'עתיק יומין', בחינת 'ספורי מעשיות של שנים קדמוניות' שעל-ידי זה יכולין לעורר מהשנה של כל השבעים פנים הנ"ל, כי 'מרדכי' בגימטריא 'רב חסד' (חוט של חסד).

(ליקוטי הלכות)

*

מָרְדְּכַי, 'תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי', מַרְדְּכַי הַיְהוּדִי, מַרְדְּכַי הַצַּדִּיק, 'תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי', הָאוֹר שֶׁל מָרְדְּכַי.

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קוֹוֶיךָ לֹא יֵבוֹשׁוּ וְלֹא יִכָּלְמוּ, לֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ, זֶה הִתְחַזְּקוּת כָּזֶה, פּוּרִים זֶה אוֹר, אוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ.

(סבא ישראל)

*

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה שֶׁהַשֵּׁם שֶׁלּוֹ נַחְמָן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן, זֶה מְהַפֵּךְ כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַכְּפִירוֹת, וְכָל הַפְּשָׁעִים, וְכָל דָּבָר לֹא טוֹב הוּא מְהַפֵּךְ לְטוֹב. 

הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן זֶה מַמְתִּיק וּמְבַטֵּל וּמְשַׁבֵּר כָּל הָרָע, כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַכְּפִירוֹת, הוּא מְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹב.

רַק לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן מַסְפִּיק, הוּא מְהַפֵּךְ הַכֹּל, כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַפְּשָׁעִים, וְכָל הָרָע הוּא מְהַפֵּךְ לְטוֹב.

(סבא ישראל - קלטת 43 א' 30:19)

פורים שמח (:

עַל הַכָּתוּב 'וְאָנֹכִי לֹא אֶרְאֶנּוּ', וּמַשְׁלִים וּמּוֹסֵר מִדַּת הַמַּלְכוּת לְהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לְמֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל גַּם לְמַעְלָה [מִי מוֹשֵׁל וְכוּ']. וְכַאֲשֶׁר לֹא יִּזְכֶּה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת רַק בֶּן דָּוִד.

(ביאור הליקוטים - אשרי תמימי דרך מאמר א' - אות א')

שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם, הוּא הָיָה מָשִׁיחַ, בֶּן דָּוִד, בֶּן דָּוִד וְיוֹסֵף, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף

 

אִם נָשִׁיר וְנִרְקֹד וְנַעֲשֶׂה בְּכֹחַ כָּל מִינֵי שִׂמְחָה, לֹא מַסְפִּיק עַל דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל רַבֵּנוּ. זֶהוּ כֹּחַ כָּזֶה, כִּי זֶה חָדָשׁ, יְמֵי מָשִׁיחַ, מָשִׁיחַ זֶה חָדָשׁ, כֵּן. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הֵבִיא אֶת מָשִׁיחַ כְּבָר, שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם, הוּא הָיָה מָשִׁיחַ, בֶּן דָּוִד, בֶּן דָּוִד וְיוֹסֵף, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כְּשֶׁנּוֹלַד אֶפְרַיִם, שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם, אָמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ, הוּא יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה שָׁנָה, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ, בְְּאֵיזֶה יוֹם יָבוֹא מָשִׁיחַ, וְעַכְשָׁיו לֹא יָבוֹא בְּזֶה הַיּוֹם, הוּא נִפְטַר, אָז עַכְשָׁיו לֹא, לֹא יָבוֹא בְּזֶה הַיּוֹם, אֲבָל הוּא יָבוֹא "עָלֶיךָ אָמַרְתִּי", מַה זֶּה?, זֶה פֶּלֶא כָּזֶה "עָלֶיךָ אָמַרְתִּי", נִרְאֶה בְּכָל הַמִּכְתָּבִים שֶׁל רַבֵּנוּ לֹא נִכְתַּב "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי", מַה זֶּה זֶּה, פֶּלֶא כָּזֶה "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי", נוּ נְחַכֶּה, וְעָלֶיךָ, "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי" מֻכְרָחִים לְחַכּוֹת, עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם מִכְתָּב כָּזֶה "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי", זֶה נוֹרָא, זֶה פֶּלֶא נוֹרָא מְאֹד, אֲהָהּ, וּבִזְכוּת זֶה, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נִמְצָא בְּעוֹלָם, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן, אִם כְּבָר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ יֶשְׁנּוֹ יִהְיֶה גַּם כֵּן, גַּם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגַם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגַּם הַכֹּל, נָתַן לָנוּ, כָּל הַגּוֹיִים, כָּל הָעוֹלָם נָתְנוּ לָנוּ, הֵם אוּ"ם זֶה כּוֹלֵל כָּל הָעוֹלָם, הֵם נָתְנוּ לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְבֵּית הַ..., הַכֹּל, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כֵּן, מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה.

(שיחות סבא - קלטת 12 א' 19:57)

בגלל הדבר הזה עשה ה" עמנו נסים ונפלאות גדולות ונוראות במלחמת ששת הימים עד היום הזה

ב"ה ז.ניסן תשכ"ט

לכבוד נשיא ישראל לבי ובשרי מר ז" שזר אשר מצא חן בעיני כל ישראל וכולם מתכבדים ומתברכים בו ומשבחין אותו בשבחים גדולים על אשר זכה לשתות מימי החכמה של הצדיק מלך ישראל וגואלם לדור דור אשריך שזכית לכך כי בגלל הדבר הזה עשה ה" עמנו נסים ונפלאות גדולות ונוראות במלחמת ששת הימים עד היום הזה אשר כל העמים תמהים ומתפלאים ואומרים אצבע אלקים הוא. אשריך שעל ידך נתגדל ונתיקר שם ה" ושם ישראל בכל העולם. חיים ארוכים חיים טובים נעימים ורעננים לך ולביתך בזכות הנחל נובע מקור חכמה

(אב"י הנחל - מכתב קיז')

*

דע אחי עצמי ונשמתי אשר עיני ולבי אצלך תמיד כל הימים לרבות הלילות בעת ההתבודדות והשיחות ותחינות ובקשות ביני לבין קוני, כי מן היום הראשון שהוא ט"ו בשבט תשי"ז אשר בו ביום אשר נתת את לבך ליכנוס בהיכל המלך משיח ה" החי וקים נחל נובע חפץ בך ה" לתת לך את כסא ממלכתך על ישראל, לאורך ימים ושנים טובים נעימים ובריאים. רק יהיו אזניך ועיניך פתוחות ללכת בדרכיו ולקיים באמת בלבב שלם את הדברים אשר צוה אותנו בספריו הנוראים. למען דעת כי ה" הוא האלקים.

ודע והאמין באמונה חזקה ונכונה כי רק בעבור זה זכינו לכל הנסים הנפלאים ונוראים אשר עשה ה" עמנו בחסדו הגדול לעיני כל העמים עד שנתעלה ונתגדל ונתייקר בכל העולם כבוד ה" וכבוד עמו ישראל עם הנבחר וכבוד ארץ ישראל הנבחר מכל הארצות, אלו היו ישראל יודעים רק מעט מן המעט מזה היו כולם כורעים ומשטתחים לפני הדרת ממלכתו ומנשקים כפות רגליו.

(אב"י הנחל - מכתב קכ')

לעילוי נשמת כל הנפשות הקדושות מאוד שנהרגו על קידוש השם במסיבת הטבע, בבתים, ברחובות בישובי ארץ ישראל

אָז בִּשְׁנַת ת"ח שֶׁהָיָה אָז עֵת פְּקִידָה עַל בִּיאַת מָשִׁיחַ שֶׁהָיָה מוּכָן הַכָּבוֹד לָבוֹא לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים אָז לַגְּאֻלָּה עַל כֵּן נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר כִּי הַכָּבוֹד לָקַח וְאָסַף לְעַצְמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּהֶרְגוּ אָז עַל קִדּוּשׁ ה', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, כִּי הַנְּפָשׁוֹת הַנֶּהֱרָגִין עַל קְדֻשַּׁת ה' שֶׁהוּא לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ הֵם נֶאֱסָפִין וְנִכְלָלִין בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל יְדֵי הַנֶּהֱרָגִין עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ עַל קִדּוּשׁ ה' עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ וְנִתְכַּבֵּד כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן בְּכָל עֵת שֶׁרָצָה ה' יִתְבָּרַךְ לְהַגְדִּיל הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה וַעֲדַיִן לֹא הָיָה זְמַן הַגְּאֻלָּה בִּשְׁלֵמוּת הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיָּמוּתוּ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל עַל קִדּוּשׁ ה'.

וְזֶהוּ בְּחִינַת "וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי" הַנֶּאֱמָר בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה כְּבוֹד ה' הוּא בְּהַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן", "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת". וְעַל כֵּן בְּעֵת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁאָז יָרַד הַכָּבוֹד לְמַטָּה לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינַת כְּבוֹדוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן פְּגַם הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן אָז לְגַמְרֵי חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְעָשׂוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְאָמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ וְכוּ', וּבָזֶה פָּגְמוּ מְאֹד בִּכְבוֹדוֹ, כִּי נָתְנוּ הַכָּבוֹד לְהָעֲבוֹדָה זָרָה, עַל כֵּן מֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן פְּגַם הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה נִמְשַׁךְ שֶׁבִּזְמַן שֶׁבָּא הַכָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל, בְּעֵת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן נֶאֶסְפוּ אָז אֶל הַכָּבוֹד שְׁנֵי נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁמֵּתוּ אָז בְּעֵת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן בְּעֵת שֶׁיָּרַד וּבָא הַכָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל כִּי הַכָּבוֹד אֲסָפָם אֵלָיו בִּבְחִינַת כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי שֶׁנֶּאֱמַר עַל הִסְתַּלְּקוּת נֶפֶשׁ נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּעֵת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי דַּיְקָא, כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁיָּרַד אָז נִסְתַּלְּקוּ בִּבְחִינַת כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ וְכַנַּ"ל:

כִּי זֶהוּ כְּלָל הַיּוֹצֵא מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁכְּשֶׁאֵין זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת אֲזַי הַכָּבוֹד כְּשֶׁבָּא לְאָדָם הוּא אוֹסֵף אֵלָיו נְפָשׁוֹת וְנִסְתַּלְּקִין עַל יְדֵי זֶה נְפָשׁוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת אֲזַי הַכָּבוֹד מֵבִיא נְפָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת, עַל כֵּן אוֹ שֶׁמְּאַסֵּף נְפָשׁוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ שֶׁמֵּבִיא נְפָשׁוֹת וְכוּ', כָּךְ מְבֹאָר שָׁם. וְהַכֹּל כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין לְתַקֵּן הַכָּבוֹד אוֹ לִפְגֹּם בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ"ל.

וְעַל כֵּן גַּם בְּעֵת שֶׁנָּשָׂא דָּוִד אֶת הָאָרוֹן לִמְקוֹמוֹ מֵת עֻזָּא, זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי הַנַּ"ל, כִּי מִיתַת עֻזָּא וּמִיתַת נָדָב וַאֲבִיהוּא הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּיָּדוּעַ, כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל, וּבְיוֹתֵר בִּמְקוֹם הָאָרוֹן דַּיְקָא, כִּי שָׁם שׁוֹרֶה כְּבוֹד ה'. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנָּשְׂאוּ הָאָרוֹן לִמְקוֹמוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת כְּבוֹד ה', עַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלֵּק עֻזָּא, כִּי נִסְתַּלֵּק עַל יְדֵי הַכָּבוֹד וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁקֹּדֶם שֶׁנִּתְגַּלָּה מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּימֵי דָּוִד הָיָה דֶּבֶר מִקֹּדֶם וּמֵתוּ כַּמָּה אֲלָפִים נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּפָּסוּק שֶׁבְּעֵת הַדֶּבֶר נִתְגַּלָּה לְדָוִד מְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: "וַיֹּאמֶר דָּוִד זֶהוּ בֵּית ה' הָאֱלֹקִים" וְכוּ', כִּי עִקַּר כְּבוֹד ה' וְיִשְׂרָאֵל הוּא בִּמְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּבוֹד ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת", כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִבְנָה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עֲדַיִן לֹא הָיָה כְּבוֹד ה' וְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, כַּמּוּבָן בִּפְסוּקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ מֵאֹהֶל אֶל אֹהֶל" וְכוּ'. עַד שֶׁזָּכוּ בִּימֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁנִּבְנָה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא הַמְּנוּחָה וְהַנַּחֲלָה שֶׁאָז הָיָה עִקַּר כְּבוֹד ה' וְיִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן בְּעֵת שֶׁרָצָה דָּוִד לְגַלּוֹת מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא עִקַּר הַכָּבוֹד, נִסְתַּלְּקוּ אָז כַּמָּה נְפָשׁוֹת וְהַכֹּל עַל יְדֵי הַכָּבוֹד בִּבְחִינַת "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" וְכַנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת עֲדַיִן יֵשׁ אֲחִיזָה לְהַדִּינִים וְסִטְרָא דְּמוֹתָא בְּהַכָּבוֹד חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן בְּעֵת שֶׁבָּא הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל מִתְגַּבְּרִים הֵם אָז חַס וְשָׁלוֹם וְגוֹרְמִים שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ נְפָשׁוֹת אֶל הַכָּבוֹד.

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל זְמַן שֶׁאֵין הַכָּבוֹד נִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה לְמַטָּה לְהַגְדִּיל כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל עַל קִדּוּשׁ ה', כִּי מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיֵּצֵא הַכָּבוֹד מִבֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל כֵּן הַכָּבוֹד אוֹסֵף אֵלָיו נְפָשׁוֹת חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֵת שֶׁבָּא לְהָעוֹלָם כַּנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת וְכוּ'. אֲבָל בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּסְתַּלְּקִין נְפָשׁוֹת קְדוֹשִׁים אֶל הַכָּבוֹד עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִגְדָּל הַכָּבוֹד מְאֹד, כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל יְדֵי רִבּוּי הַנְּפָשׁוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַנִּכְלָלִים בּוֹ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עַל קִדּוּשׁ ה' עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְכַּבֵּד וְנִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל הַהֲרֵגָה שֶׁל שְׁנַת ת"ח מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אָז פְּקִידָה שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֻּחְזַר הַכָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא נִגְמַר הַכָּבוֹד אָז לְהִתְבָּרֵר בִּשְׁלֵמוּת, עַל כֵּן אָסַף הַכָּבוֹד אָז כַּמָּה נְפָשׁוֹת שֶׁנֶּהֶרְגוּ אָז עַל קִדּוּשׁ ה' כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת גַּם זוֹ לְטוֹבָה, כִּי בְּוַדַּאי יִנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה וְסוֹף כָּל סוֹף תִּהְיֶה הַפְּקִידָה לְטוֹבָה, כִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁנֶּהֶרְגוּ אָז כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כִּי כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנֶּהֶרְגוּ וּמֵתוּ עַל קִדּוּשׁ ה' מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הַיּוֹם כֻּלָּם מְנוּיִים וּסְפוּרִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל יְדֵי כֻּלָּם נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְכַּבֵּד וְנִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. כִּי בִּזְמַן הַגָּלוּת עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹד שְׁמוֹ הוּא עַל יְדֵי הַמֵּתִים וְנֶהֱרָגִים עַל קִדּוּשׁ ה' וְכַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִיתַת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו הָעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קִדּוּשׁ ה' וְכֵן כָּל הַקְּדוֹשִׁים וְכַמּוּבָא בַּכְּתָבִים מִזֶּה. נִמְצָא שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי אֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹד שְׁמוֹ וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה בִּמְהֵרָה שֶׁיָּבוֹא כְּבוֹדוֹ לְטוֹבָה, כִּי עַל יְדֵי אֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים נִתְתַּקֵּן הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת וְעַכְשָׁו מוּכָן הַכָּבוֹד לָבוֹא עָלֵינוּ בִּמְהֵרָה לְטוֹבָה וְיָבִיא לָנוּ נְפָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת רַבּוֹת בִּבְחִינַת "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת עַל יְדֵי הַכָּבוֹד בְּחִינַת "הָבִיאִי בָּנַי וּבְנוֹתַי וְכוּ', כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי" וְכוּ', וְכַנַּ"ל, אָמֵן וְאָמֵן:

(ליקוטי הלכות - חובל בחברו הלכה ג' אותיות ז'-ח')

נ נח נחמ נחמן מאומן

לֹא כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִין הָעוֹלָם

לא ידעו מקודם כי הוא זה ואחכ' יבא לכא' על דעתו אפשר שזה הוא וכו' {אשרי מי שיתחזק באמונה יתירה בימים אלו ופא' שמעתי שאמר שעל משיח יהי' מחלוקת גדול ויאמרו זהו משיח? {בתמיה}

(מגילת סתרים)

🖇

מַעֲשֶׂה אֶחָד הָלַךְ מֵאָבִיו וְהָיָה בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת יָמִים רַבִּים אֵצֶל אֲחֵרִים וְלִזְמַן בָּא לְאָבִיו וְהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁלָּמַד שָׁם אָמָּנוּת גָּדוֹל לַעֲשׂוֹת מְנוֹרָה הַתְּלוּיָה וְצִוָּה לְהִתְאַסֵּף כָּל בַּעֲלֵי אָמָּנֻיּוֹת הַזֶּה וְהוּא יַרְאֶה לָהֶם חָכְמָתוֹ בְּזֶה הָאָמָּנוּת 

וְכֵן עָשָׂה אָבִיו וְ

קִבֵּץ כָּל הַבַּעֲלֵי אָמָּנֻיּוֹת הַזּאת לִרְאוֹת גְּדֻלַּת הַבֵּן מַה שֶּׁפָּעַל בְּכָל הַיָּמִים הָאֵלּוּ שֶׁהָיָה בְּיַד אֲחֵרִים וְהַבֵּן הוֹצִיא מְנוֹרָה אַחַת שֶׁעָשָׂה וְהָיְתָה מְגֻנָּה מְאד בְּעֵינֵי כֻּלָּם וְאָבִיו הָלַךְ אֶצְלָם, וּבִקֵּשׁ מֵאִתָּם שֶׁיְּגַלּוּ לוֹ הָאֱמֶת וְהֻכְרְחוּ לְהוֹדִיעַ לוֹ הָאֱמֶת שֶׁהִיא מְגֻנָּה מְאד 

וְהַבֵּן הִתְפָּאֵר: הֲלא רְאִיתֶם חָכְמַת אָמָּנוּתִי וְהוֹדִיעַ לוֹ אָבִיו שֶׁלּא נִרְאָה יָפָה בְּעֵינֵי כֻּלָּם הֵשִׁיב לוֹ הַבֵּן: אַדְּרַבָּא! בָּזֶה הֶרְאֵיתִי גְּדֻלָּתִי כִּי הֶרְאֵיתִי לְכֻלָּם חֶסְרוֹנָם כִּי בְּזאת הַמְּנוֹרָה נִמְצָאִים הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַבַּעֲלֵי אָמָּנוּת הַנִּמְצָאִים כָּאן. 

הֲלא תִּרְאֶה שֶׁאֵצֶל זֶה, מְגֻנָּה חֲתִיכָה זוֹ אֲבָל חֲתִיכָה אַחֶרֶת יָפָה אֶצְלוֹ מְאד, וְאֵצֶל אַחֵר לְהֵפֶךְ אַדְּרַבָּא, זאת הַחֲתִיכָה שֶׁהִיא מְגֻנָּה אֵצֶל חֲבֵרוֹ הִיא יָפָה וְנִפְלָאָה בְּעֵינָיו, רַק זאת הַחֲתִיכָה מְגֻנָּה וְכֵן אֵצֶל כֻּלָּם. 

מַה שֶּׁרַע בְּעֵינֵי זֶה הִיא יָפָה בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ, וְכֵן לְהֵפֶךְ וְעָשִׂיתִי מְנוֹרָה זאת מֵחֶסְרוֹנוֹת לְבַדָּם לְהַרְאוֹת לְכֻלָּם שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד חִסָּרוֹן כִּי מַה שֶּׁיָּפֶה בְּעֵינָיו הוּא חִסָּרוֹן בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּתִקּוּנוֹ אִם הָיוּ יוֹדְעִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַנִּמְנָעִים שֶׁל הַדָּבָר הָיוּ יוֹדְעִים מַהוּת הַדָּבָר, אַף שֶׁלּא רָאוּ אוֹתוֹ מֵעוֹלָם.  

(שיחות שאחר סיפורי המעשיות)

וְיִהְיֶה נִמְשַׁךְ הָאוֹת "נוּן"

 וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ מְהֵרָה וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה, גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְאָז יְתַקֵּן לָנוּ אֶת בְּחִינַת הַתֵּיק"וּ בְּתַכְלִית הַתִּקּוּ"ן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיִהְיֶה נִמְשַׁךְ הָאוֹת "נוּן" מֵהַקִּנּוֹ"ת לְתֵיק"וּ וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מִתֵּיק"וּ תִקּוּ"ן. וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקִּנּוֹת מִן הָעוֹלָם וְיִתְהַפְּכוּ הַקִּנּוֹ"ת לְתִקּוּ"ן.

רַחֵם עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל וְעָלַי וּשְׁלַח לָנוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵעוֹלָם הַתִּקּוּן שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַתֵּיק"וּ בְּתִקּוּן נִפְלָא וֶאֱמֶת, וְיוּפְשְׁטוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְיִתְבָּרְרוּ עַל נָכוֹן כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הַסְּפֵק סְפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה וְטוֹבָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם.

(ליקוטי תפילות)

*

הניגון, הניגון הוא בא מגן עדן, הניגון, ניגון כזה 

אתה נגלית (סבא צוחק), זה רבינו הקדוש הוא יביא את עם ישראל אל להשם יתברך בניגון הזה 

הניגון, הניגון הוא בא מגן עדן, הניגון, ניגון כזה

עולם התיקון, זה הניגון זה העולם התיקון

(ישראל בער אודסר)

המלך של כל העולם

הסוד היסוד והשורש

הַשֶּׁקֶר מְדַמֶּה עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת - וההבדל עכשיו דק מאוד מאוד בבחינות ומדרגות רבות

עָנָה וְאָמַר הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁנַּעֲשָׂה עַתָּה מֶלֶךְ, אֶל בֶּן הַשִּׁפְחָה הָאֱמֶת הַנַּ"ל: עַתָּה אֲנִי מֵבִין, שֶׁאֲנִי בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת, וְאַתָּה בֶּן הַשִּׁפְחָה בֶּאֱמֶת!

*

דַּע שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי פָּלָטִין, וּשְׁנֵי הַפָּלָטִין דּוֹמִין זֶה לָזֶה בְּאֶחָד דָּר בּוֹ מֶלֶךְ, וּבְהַשֵּׁנִי דָּר עֶבֶד וּבְוַדַּאי, בֶּאֱמֶת הוּא חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַפָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ לְפָלָטִין שֶׁל עֶבֶד רַק אַף עַל-פִּי כֵן, אֶפְשָׁר לִטְעוֹת בֵּינֵיהֶם 

כִּי יֵשׁ קֶשֶׁר שֶׁמִּתְקַשְּׁרִין הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם בַּיִת וּפָלָטִין כִּי מִתְקַשְּׁרִין אֶחָד בְּאֶחָד וְאֶחָד בְּאֶחָד עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם יְסוֹד וְאַחַר-כָּךְ נַעֲשֶׂה אהֶל, עַד שֶׁנִּבְנֶה מֵהֶם בַּיִת וּמָדוֹר וְזֶה הַמָּדוֹר הוּא מָדוֹר לָאֱמֶת וּכְשֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ אֱמֶת מוֹצְאִין שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמָּדוֹר הַיְנוּ, בְּתוֹךְ הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַנְּפָשׁוֹת הַנַּ"ל, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה מָדוֹר לְהָאֱמֶת כַּנַּ"ל 

וְעַל-כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה (שְׁמוֹת כג): "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת" כִּי מֵאַחַר שֶׁרַבִּים נִתְקַשְּׁרוּ כְּאֶחָד בְּוַדַּאי שָׁם הָאֱמֶת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֹאשׁית מו): "כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקב" הַיְנוּ שֶׁמֵּהַנְּפָשׁוֹת נַעֲשֶׂה בֵּית יַעֲקב הַיְנוּ בֵּית מָדוֹר לָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה כ): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב" 

אֲבָל דַּע, שֶׁיֵּשׁ כְּנֶגֶד זֶה קֶשֶׁר שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁמִּתְקַשְּׁרִין יַחַד הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת שֶׁל רְשָׁעִים וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם בַּיִת וּמָדוֹר לַשֶּׁקֶר וְעַל זֶה הִזְהִיר הַנָּבִיא (יְשְׁעַיָּה ח): "לא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכָל אֲשֶׁר יאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר" כִּי קֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן וְעַל זֶה כְּתִיב (שְׁמוֹת כג): "לא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת" 

וְהִנֵּה, בֵּין שְׁנֵי הַבָּתִּים הַנַּ"ל אֶפְשָׁר לִטְעוֹת הַיְנוּ, בֵּין הָאֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר כִּי הַשֶּׁקֶר מְדַמֶּה עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת, כִּי גַּם שָׁם יֵשׁ קֶשֶׁר מִנְּפָשׁוֹת רַבִּים, וְאֶפְשָׁר לָאָדָם לִטְעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הָאֱמֶת וּלְהֵיכָן יְקָרב עַצְמוֹ 

וְדַע, שֶׁעַל-יְדֵי מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים זוֹכֶה לְהָבִין בֵּין שְׁנֵי הַבָּתִּים הַנַּ"ל, בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר, בֵּין מֶלֶךְ לְעֶבֶד כִּי הַשֶּׁקֶר הוּא בְּחִינַת עֶבֶד, בְּחִינַת אָרוּר, בְּחִינַת (בְּרֹאשׁית ט): "אָרוּר כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים" וְכוּ'

(המעתיק)

*

...וְהַבָּחוּר הַנַּ"ל, כְּשֶׁשְּׁלָחוֹ הַשֵּׁנִי, חָרָה לוֹ גַּם- כֵּן, וְהָלַךְ אֶל הַשְּׁלִישִׁי וְסִפֵּר לוֹ גַּם- כֵּן כַּנַּ"ל, וּמָסַר לוֹ עוֹד יוֹתֵר סִימָנִים מֻבְהָקִים בְּיוֹתֵר וְלִפְנֵי הַשְּׁלִישִׁי סִפֵּר כָּל לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁהָיָה לוֹ כְּתָב, שֶׁהָיָה מְצֻיָּר בּוֹ הַמְּקוֹמוֹת כַּנַּ"ל, בְּכֵן יְצַיֵּר לְעַצְמוֹ גַּם-כֵּן עַל נְיָר כָּל אוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת וְיָבִיא אֵלֶיהָ 

וְהַשְּׁלִישִׁי נִתְיַשֵּׁב גַּם-כֵּן כַּנַּ"ל, שֶׁאֵין טוֹב לְפָנָיו, שֶׁיָּבִיא אוֹתָהּ לְכָאן, וְזֶה הַבָּחוּר יִהְיֶה כָּאן וְשִׁלַּח גַּם-כֵּן אֶת הַבָּחוּר עוֹד לְמֵרָחוֹק יוֹתֵר מָאתַיִם פַּרְסָאוֹת וְזֶה הַמֶּלֶךְ הַשְּׁלִישִׁי רָץ גַּם-כֵּן לְשָׁם (דְּהַיְנוּ לִקַּח אֶת הַיְפַת-תּאַר) 

וּבָא לְשָׁם, וְהִגִּידוּ לוֹ, שֶׁכְּבָר יֵשׁ כָּאן שְׁנֵי הַנַּ"ל, וְהֵשִׁיב: אַף עַל-פִּי- כֵן, כִּי יֵשׁ לוֹ דָּבָר, שֶׁבְּוַדַּאי יִפְעַל וְהָעוֹלָם לא הָיוּ יוֹדְעִים כְּלָל מִפְּנֵי מָה הִיא נִתְרַצָּה לְאֵלּוּ יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים 

וּבָא גַּם הַשְּׁלִישִׁי וְהִגִּיד שִׁירוֹ בְּסִימָנִים מֻבְהָקִים יוֹתֵר, וְהֶרְאָה הַכְּתָב עִם צִיּוּר הַמְּקוֹמוֹת וְנִבְהֲלָה מְאֹד, אַךְ לא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר מֵחֲמַת שֶׁגַּם הָרֹאשׁוֹן נִרְאָה שֶׁזֶּהוּ וְאַחַר-כָּךְ הַשֵּׁנִי, עַל-כֵּן אָמְרָה, שֶׁלֹּא תַּאֲמִין, עַד שֶׁיָּבִיאוּ לָהּ כְּתַב יָדָהּ בְּעַצְמוֹ

 אַחַר-כָּךְ נִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ הַבָּחוּר הַנַּ"ל: עַד מָתַי יִהְיוּ מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם לְהַלָּן יוֹתֵר? 

עַל-כֵּן יִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יַנִּיחַ עַצְמוֹ לֵילֵךְ לְשָׁם, אוּלַי יִפְעל הוּא וְהָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב, עַד שֶׁבָּא לְשָׁם וְאָמַר, שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ דָּבָר וְכוּ' וּבָא וְהִגִּיד שִׁירוֹ וְנָתַן עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר סִימָנִים מֻבְהָקִים, וְהִזְכִּיר אוֹתָהּ, שֶׁלָּמַד עִמָּהּ בְּחֶדֶר אֶחָד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְסִפֵּר לָהּ הַכֹּל שֶׁהוּא שָׁלַח הַמְּלָכִים הַנַּ"ל וְשֶׁטָּמַן הַכְּתָב בָּאִילָן וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו אֲבָל הִיא לא הִשְׁגִּיחָה כְּלָל עַל זֶה (וּבְוַדַּאי גַּם הָרֹאשׁוֹנִים הַמְּלָכִים הַנַּ"ל אָמְרוּ אֵיזֶה טְעָמִים עַל מַה שֶּׁאֵין בְּיָדָם הַכְּתָב) 

וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ בְּוַדַּאי אִי- אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר עָבַר זְמַן רֹב, וְלא רָצְתָה לְהַשְׁגִּיחַ עוֹד עַל סִימָנִים כְּלָל, עַד שֶׁיָּבִיאוּ לָהּ הַכְּתָב, כִּי גַּם עַל הָרֹאשׁוֹן סָבְרָה שֶׁזֶּהוּ בְּוַדַּאי וְכֵן עַל הַשֵּׁנִי וְכוּ', עַל-כֵּן לא רָצְתָה וְכוּ' כַּנַּ"ל 

וְנִתְיַשֵּׁב הַבָּחוּר, שֶׁכָּאן אִי-אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁהִיּוֹת כְּלָל, וְנִתְיַשֵּׁב לָשׁוּב וְלַחֲזר לִמְקוֹמוֹ, אֶל הַמִּדְבָּר שֶׁהָיָה בּוֹ, וְשָׁם יְבַלֶּה יְמֵי חַיָּיו וְהָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְהַגִּיעַ לַמִּדְבָּר הַנַּ"ל, וְהִגִּיעַ לְשָׁם, אֶל הַמִּדְבָּר הַנַּ"ל בְּתוֹךְ כָּל הַנַּ"ל עָבְרוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ כַּמָּה שָׁנִים, וְנִסְכַּם אֵצֶל הַבָּחוּר הַנַּ"ל שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם בַּמִּדְבָּר, וִיבַלֶּה שָׁם יְמֵי חַיָּיו כְּפִי מַה שֶּׁעָרַךְ בְּדַעְתּוֹ חַיּוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה נֶחְקַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁטּוֹב לְבַלּוֹת כָּאן מִסְפַּר יָמָיו, וְיָשַׁב שָׁם וְאָכַל וְכוּ' כַּנַּ"ל...

(סיפורי מעשיות - מתוך מבערגיר ועני)

בָּעִנְיָן הַמְבֹאָר בְּמַעֲשֶׂה זוֹ, שֶׁכָּל אֶחָד בָּא עִם שִׁיר שֶׁל חֵשֶׁק, וְלִקְצָתָם וְכוּ', הַנִּמְשָׁל מוּבָן, שֶׁכְּמוֹ כֵן כַּמָּה גְּדוֹלִים עוֹשִׂים מַה שֶּׁעוֹשִׂים, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שִׁירִים וְכַיּוֹצֵא וְרוֹצִים לְהַשִּׂיג תַּכְלִית הַמְבֻקָּשׁ, וְאֵין מִי שֶׁזּוֹכֶה לְעִקַּר הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם הָרָאוּי לָזֶה, וְלִקְצָתָם מְשִׁיבִים עַל-יְדֵי שָׁלִיחַ אוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַכּתֶל אוֹ שֶׁמַּרְאִים לָהֶם פָּנִים וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּהַמַעֲשֶׂה הַנַּ"ל, אַךְ לַסּוֹף, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּסְתַּלְּקִים, מְשִׁיבִים לָהֶם, שֶׁעֲדַיִן לא עָשׂוּ כְּלוּם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמַּעֲשֶׂה סוֹף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁמְּשִׁיבָה הַיְפַת- תּאַר, עַיֵּן שָׁם, עַד שֶׁיָּבוֹא הַמַּנְהִיג הַנָּכוֹן וְכוּ'.

ישנו כבר בכל מקום

מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ

...סִפֵּר אֶחָד מֵהַגִּבּוֹרִים הַנַּ"ל לְהַבַּעַל-תְּפִלָּה, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהֵם (דְּהַיְנוּ אֵלּוּ הַגִּבּוֹרִים שֶׁנִּתְחַבְּרוּ עִם הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל) הֵם מִן הַכַּת שֶׁל בַּעֲלֵי הָאֵיבָרִים, שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ בַּעַל אֵיבָרִים כַּנַּ"ל 

וַיְהִי הַיּוֹם, וְהָלְכוּ מַחֲנֶה אַחַת מֵהֶם עִם הָעֲגָלוֹת שֶׁהוֹלְכִין אַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה, (שֶׁקּוֹרִין אִיבַּאז), שֶׁמּוֹלִיכִין אַחֲרֵיהֶם מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְכַיּוֹצֵא וְאֵלּוּ הַבַּעֲלֵי אֵיבָרִים הָיְתָה בְּוַדַּאי אֵימָתָן מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, כִּי הָיוּ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וְגִבּוֹרִים, וּבְוַדַּאי מִי שֶׁפָּגַע בָּהֶם נָטָה מֵהֶם מִן הַדָּרֶךְ 

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ הַמַּחֲנֶה הַנַּ"ל, בָּא כְּנֶגְדָּם גִּבּוֹר אֶחָד (וְהוּא הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל, שֶׁהוֹלֵךְ עַתָּה עִמָּהֶם כַּנַּ"ל), וְהַגִּבּוֹר הַזֶּה כְּשֶׁבָּא כְּנֶגֶד הַמַּחֲנֶה לא נָטָה מִן הַדֶּרֶךְ, וְנִכְנַס בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה וּפִזֵּר אוֹתָם לְכָאן וּלְכָאן, וְנִתְיָרְאוּ אַנְשֵׁי הַמַּחֲנֶה מִלְּפָנָיו וְהוּא נִכְנַס לְתוֹךְ הָעֲגָלוֹת הַנַּ"ל שֶׁהוֹלְכִין אַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה וְאָכַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה שָׁם 

וְנִפְלָא הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם מְאֹד מְאֹד (עַל גּדֶל גְּבוּרָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה מִתְיָרֵא מִן הַמַּחֲנֶה כְּלָל, וְנִכְנַס בְּתוֹכָם וְאָכַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה עַל הָעֲגָלוֹת כַּנַּ"ל) 

וְתֵכֶף וּמִיָּד נָפְלוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ לוֹ: יְחִי הַמֶּלֶךְ כִּי יָדְעוּ שֶׁגִּבּוֹר כָּזֶה בְּוַדַּאי רָאוּי לִמְלךְ, לְפִי דַעְתָּם שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא מִי שֶׁהוּא בַּעַל אֵיבָרִים כַּנַּ"ל, וּבְוַדַּאי יִמְחֹל לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּלוּכָה, מֵאַחַר שֶׁנִּמְצָא גִבּוֹר בַּעַל אֵיבָרִים כָּזֶה, כִּי לוֹ רָאוּי הַמְּלוּכָה וְכֵן הֲוָה, שֶׁנִּתְקַבֵּל (זֶה הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל שֶׁבָּא כְּנֶגְדָּם) לְמֶלֶךְ עַל הַכַּת הַזֹאת (שֶׁנֶּחְקַר אֶצְלָם שֶׁעִקָּר הוּא בַּעַל אֵיבָרִים כַּנַּ"ל) 

וְהוּא הוּא הַגִּבּוֹר שֶׁאָנוּ הוֹלְכִין עַתָּה עִמּוֹ לִכְבּשׁ הָעוֹלָם וְהוּא אוֹמֵר (הַיְנוּ זֶה הַגִּבּוֹר שֶׁנַּעֲשָׂה עַתָּה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם), שֶׁיֶּשׁ לוֹ בָּזֶה כַּוָּנָה אַחֶרֶת בַּמֶּה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִכְבּשׁ אֶת הָעוֹלָם, כִּי אֵין כַּוָּנָתוֹ כְּלָל לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם כָּבוּשׁ תַּחְתָּיו, רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּוָּנָה אַחֶרֶת בָּזֶה (כָּל זֶה הֵם דִּבְרֵי אֶחָד מֵהַגִּבּוֹרִים, שֶׁסִּפֵּר כָּל זֶה לְהַבַּעַל- תְּפִלָּה, שֶׁשָּׁאַל לוֹ אֵיךְ נִתְחַבְּרוּ עִם הַגִּבּוֹר כַּנַּ"ל, הֵשִׁיב לוֹ כָּל זֶה)

שָׁאַל לוֹ הַבַּעַל-תְּפִלָּה: וּמָה עִנְיַן גְּבוּרָתוֹ שֶׁל זֶה הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל, שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּכֶם, הֵשִׁיב לוֹ: הֱיוֹת שֶׁמְּדִינָה אַחַת לא רָצוּ לְהַכְנִיעַ עַצְמָן תַּחְתָּיו, וְלָקַח הַגִּבּוֹר הַזֶּה הַחֶרֶב שֶׁיֶּשׁ לוֹ, וְהַחֶרֶב שֶׁלּוֹ יֶשׁ לָהּ ג' כּחוֹת: כְּשֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתָהּ בּוֹרְחִין כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְכוּ' (הַיְנוּ שְׁלשָׁה כּחוֹת הַמְבֹאָרים לְמַעְלָה) כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַבַּעַל-תְּפִלָּה, הֵבִין שֶׁזֶּהוּ בְּוַדַּאי הַגִּבּוֹר שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל...

(חתיכה מבעל תפילה)

*

וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו וַתֹּאמֶר מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ.

(בראשית לח')

מה פרצת - רמז שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין ממחין בידו. 

פרץ בא"ת ב"ש עולה י"ד והוא בגימטריא דוד.

(פירוש בעל הטורים)

*

דוד המלך הוא רבינו

(סבא ישראל)

*

דָּוִד הוּא מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "מְשִׁיחַ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב".

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, כִּי דָּוִד הוּא מָשִׁיחַ.

דָּוִד הוּא מָשִׁיחַ שֶׁעַל יָדוֹ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת.

(ליקוטי הלכות)

*

 מְשִׁיחַ ה' הֶחָי וְקַיָּם נַחַל נוֹבֵעַ

(אב"י הנחל)

ערבי נחל- מי ערב לישראל? הנחל😇... נובע ונובע ונובע...

וְזֶה בְּחִינַת הַנִּעְנוּעִים לְשִׁשָּׁה קַצְווֹת הָעוֹלָם לְגַלּוֹת כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, לְהַאֲרִיךְ בְּאֶחָד כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וְכוּ'. 

כְּמוֹ כֵן מְנַעְנְעִין בְּאַרְבַּע מִינִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. 

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁבָּאוּ עַרְבֵי נַחַל בְּתוֹךְ הָאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁאֵין לָהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ וְהֵם מְרַמְּזִין עַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אוֹתָם מְקַשְּׁרִים אֶל הַלּוּלָב וּמִינָיו וּמְנַעְנְעִין בָּהֶם לְגַלּוֹת וּלְהוֹרוֹת כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַאֲפִלּוּ הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת שׁוֹכְנֵי עָפָר הַנַּ"ל גַּם הֵם אָסוּר לָהֶם לְיָאֵשׁ עַצְמָן כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כִּי בְּהַלּוּלָב אָנוּ מְגַלִּין שֶׁגַּם בְּחִינַת הָעַרְבֵי נַחַל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְשָׁעִים, גַּם הֵם יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלּוּלָב, כִּי הַצַּדִּיק מֵאִיר גַּם בָּהֶם בִּבְחִינַת הַהֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר בְּדָרֵי מַטָּה שׁוֹכְנֵי עָפָר, בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר וְכוּ'.

(ליקוטי הלכות)

*

וְעִקַּר הַסְּמִיכָה הָיָה עַל נִשְׁמַת מָשִׁיחַ שֶׁקָּדַם לָעוֹלָם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כְּלַל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהוּא יִגְמֹר כָּל הַתִּקּוּנִים וִיתַקֵּן כָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקְלוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת. נִמְצָא, שֶׁמָּשִׁיחַ הוּא עִקַּר הֶעָרֵב שֶׁל כָּל הָעוֹלָם.  

וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, מְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב וְכוּ'". 

'עֲרֹב' דַּיְקָא, כִּי מְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ לִגְמֹר וּלְקַיֵּם הָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אוֹמֵר, הֲלֹא אֲנִי נַעֲשֵֹיתִי עָרֵב בְּעַד הַכֹּל כַּנַּ"ל וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בְּעֶזְרִי כִּי אִם אַתָּה לְבַד. וְעַל כֵּן מְבַקֵּשׁ, "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב". 'עֲרֹב' דַּיְקָא וְכַנַּ"ל.

עַל כֵּן כָּל עִקַּר הַסְּמִיכָה שֶׁל הָעַרְבוּת עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב. שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת וְהוּא יִגְמֹר עִמָּנוּ לְטוֹבָה כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁהִתְחִילוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, כִּי רַק הוּא יִגְמֹר הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, כִּי הוּא יָשִׁיב אֶת כָּל יִשְֹרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וְיִגְאַל אוֹתָנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הָעַרְבוּת וְהַסְּמִיכָה עָלָיו.

וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עַל גְּדֻלַּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְשׁוֹן עַרְבוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּיִרְמְיָה ל'): "וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וְכוּ' כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי וְכוּ'", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, מִי יְמַלֵּא אֶת לִבּוֹ לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. 

וְקָרָא אֶת הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁל הָעַכּוּ"ם בִּלְשׁוֹן עַרְבוּת, כִּי הֶעָרֵב הוּא מִי שֶׁמַּכְנִיס עַצְמוֹ לְקַיֵּם וְלִגְמֹר הַדָּבָר. 

וְעַל כֵּן הַמֶּלֶךְ שֶׁמַּנְהִיג חֵילוֹ וּמְדִינָתוֹ וּבוֹ תְּלוּיִים כֻּלָּם נִקְרָא עָרֵב, כִּי הוּא עָרֵב לְעַמּוֹ שֶׁיִּשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִיַּד כָּל אוֹיֵב וְשֹוֹנֵא.

וְעַל כֵּן לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּטֹּל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ אֶת הַמְּלוּכָה עַל כָּל הָעוֹלָם אָז לֹא יִתְעָרֵב שׁוּם אֶחָד לוֹמַר שֶׁיִּסְמְכוּ עָלָיו לַעֲמֹד כְּנֶגֶד מָשִׁיחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ וְכוּ' וְאָז יִגְמֹר מָשִׁיחַ אֶת הָעַרְבוּת בֶּאֱמֶת, כִּי עָלָיו יִסְמְכוּ הַכֹּל וְהוּא יַצִּיל וְיִגְאַל אֶת יִשְֹרָאֵל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְיָשִׁיב אֶת כָּל יִשְֹרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ.

(ליקוטי הלכות)

*

אֲנִי הוּא זֶה שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בִּי בִּגְלַל שֶׁאֲנִי עָרַבְתִּי לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה בִּתְחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל כָּל נִשְׁמוֹת זֶרַע קֹדֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְהַחֲזִיר אוֹתָם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים לַעֲבוֹדָה שֶׁל הָאֲדוֹן שֶׁבָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ אוֹתָם.

(רבי נחמן - מתוך סיפור הפגישה בין רשב"י לרבינו הקדוש בארץ ישראל)

הַמֶּלֶךְ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם

...וְהִנֵּה עַתָּה חָזְרוּ וְנִתְקַבְּצוּ כָּל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ יַחַד, וְשָׁלְחוּ אֶת הַבַּעַל-תְּפִלָּה אֶל הַמְּדִינוֹת הַנַּ"ל (הַיְנוּ הַמְּדִינוֹת שֶׁל הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם מִדּוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל לְתַכְלִית) לְתַקֵּן אוֹתָם וּלְטַהֵר אוֹתָם לַהֲשִׁיבָם מִשְּׁטוּתָם, כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה מִשְּׁטוּת וְטָעוּת שֶׁלָּהּ, כִּי כֻּלָּם תָּעוּ וְנָבוֹכוּ כַּנַּ"ל, וְעַתָּה הָיָה בְּוַדַּאי כֹּחַ בְּיַד הַבַּעַל-תְּפִלָּה לֵילֵךְ אֲלֵיהֶם וְלַהֲשִׁיבָם, כִּי קִבֵּל כֹּחַ וּרְשׁוּת מִן הַמְּלָכִים שֶׁל כָּל הַמְּדִינוֹת הַנַּ"ל, כִּי כָּאן הָיוּ כָּל הַמְּלָכִים שֶׁלָּהֶם, כַּנַּ"ל (כִּי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁחָזְרוּ עַתָּה וְנִתְקַבְּצוּ, כֻּלָּם הָיוּ מְלָכִים עַל כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁל הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל כַּנַּ"ל) וְהָלַךְ הַבַּעַל-תְּפִלָּה בְּכחָם לְטַהֲרָם וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה...

(סיפורי מעשיות - מתוך הבעל תפילה)

*

כָּל הָעוֹלָם, כֻּלָּם יָסִירוּ אֶת הַכֶּתֶר מְלוּכָה שֶׁלָּהֶם וְיִתְּנוּ לְרַבֵּנוּ, "אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ", הוּא יַגִּיד לָהֶם, הֵם יַגִּידוּ לוֹ "אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ אֲנַחְנוּ לֹא, אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ", כָּל הַגְּדוֹלִים, כָּל הַחֲכָמִים כֻּלָּם יָסִירוּ כָּל הַמַּטְמוֹן שֶׁלָּהֶם וְיָבִיאוּ לְרַבֵּנוּ, "אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אַתָּה הוּא מוֹשִׁעֵנוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ", כָּל הַגּוֹיִים כָּל הָעוֹלָם כָּל הַמְּלָכִים יָסִירוּ אֶת הַכֶּתֶר מְלוּכָה שֶׁלָּהֶם וְיִתְּנוּ לְרַבֵּנוּ וְיֹאמְרוּ לוֹ: "אַתָּה, אֲנַחְנוּ לֹא כְּלוּם, אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ!", יִתְחַנְּנוּ נֶגֶד רַבֵּנוּ וְיֹאמְרוּ לוֹ: "אֲנַחְנוּ לֹא כְּלוּם אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ, כֵּן! כָּל כָּל הַמְּלָכִים יֹאמְרוּ לְרַבֵּנוּ: "אֲנַחְנוּ לֹא כְּלוּם אַתָּה תִּהְיֶה הַמֶּלֶךְ", הַמֶּלֶךְ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כֻּלָּם יִתְּנוּ לוֹ הַמְּלוּכָה שֶׁלָּהֶם לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַכֶּתֶר הַמְלוּכָה לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, "אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ אֲנַחְנוּ לֹא כְּלוּם".

(שיחות סבא - קלטת 110 ב' 34:09)

זה הוא והוא פה

משיח יהיה כלול מכל השלושה צדיקים שנסתלקו בשבת במנחה, ברעוא דרעוין שהם יוסף משה דוד. ועל כן הוא יכול להמשיך הפדיון העליון הכולל המתקת כל הבתי דינים ועל ידי זה יהיה גאולה שלימה.

(אוצר היראה - משיח)

מה אתה עושה פה? - אתה לא משלנו

יש הרבה שמתפלאים: "מה הוא עושה כאן? הוא צריך להיות שמה, מה מה הוא עושה כאן?", נו, אז זה התירוץ, בהמכתב של רבינו כתוב עד ביאת המשיח, אני מחכה עד ביאת המשיח, בשביל זה אני פה, לא שמה

מה אני עושה פה?, "לך כבר, לך כבר, אתה לא משלנו, אתה שמה המקום שלך", אבל בפתק כתוב עד ביאת המשיח, נו, אז אני מוכרח לחכות עד ביאת המשיח

"מה אתה עושה פה?", רבינו הקדוש כותב לי עליך אמרתי עד ביאת המשיח, אני מוכרח לחכות 

יש הרבה שהם פלא בעיניהם, מה אני עושה כאן?, אני צריך להיות שמה, לא כאן, אבל רבינו הקדוש כותב במכתב עליך אמרתי עד ביאת המשיח, נו, אני מוכרח לחכות 

(סבא ישראל)

*

...פַּעַם אַחַת הָיָה חָכָם אֶחָד, וְהַקֵּיסָר מֵהַמְּדִינָה הָיָה אֶפִּיקוֹרְס גָּדוֹל, וְעָשָׂה אֶת כָּל הַמְּדִינָה לְאֶפִּיקוֹרְסִים וְהָלַךְ הֶחָכָם וְקָרָא אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ עָנָה וְאָמַר לָהֶם: הֲלא אַתֶּם רוֹאִים שֶׁהַקֵּיסָר הוּא אֶפִּיקוֹרְס גָּדוֹל, וְעָשָׂה אֶת כָּל הַמְּדִינָה אֶפִּיקוֹרְסִים, וּקְצָת מִמִּשְׁפַּחְתֵּנוּ עָשָׂה גַּם-כֵּן לְאֶפִּיקוֹרְסִים בְּכֵן נִפְרשׁ אֶל הַמִּדְבָּר, כְּדֵי שֶׁנִּשָּׁאֵר בְּהָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִסְכִּימוּ עִמּוֹ וְאָמַר הֶחָכָם שֵׁם (הַיְנוּ שֶׁהִזְכִּיר אֵיזֶה שֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת), וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל הַמִּדְבָּר, וְלא הוּטַב בְּעֵינָיו אוֹתוֹ הַמִּדְבָּר, וְאָמַר שֵׁם וְנָשָׂא אוֹתָם אֶל מִדְבָּר אַחֵר, וְלא הוּטַב בְּעֵינָיו גַּם-כֵּן וְאָמַר עוֹד שֵׁם, וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל מִדְבָּר אַחֵר, וְהוּטַב בְּעֵינָיו וְאוֹתוֹ הַמִּדְבָּר הָיְתָה סְמוּכָה אֶל הַשְּׁנֵי אֶלֶף הָרִים, וְהָלַךְ (אוֹתוֹ הֶחָכָם הַנַּ"ל) וְעָשָׂה עִגּוּל סְבִיבוֹתָם, שֶׁלֹּא יוּכַל שׁוּם אֶחָד לְהִתְקָרֹב אֲלֵיהֶם 

וְיֵשׁ אִילָן, שֶׁאִם הָיָה אוֹתוֹ הָאִילָן נִשְׁקֶה, לא הָיָה נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ (הַיְנוּ מִן הַשֵּׁדִים) כְּלוּם עַל-כֵּן עוֹמְדִים יוֹם וָלַיְלָה מֵאִתָּנוּ, שֶׁחוֹפְרִים וְאֵינָם מַנִּיחִים מַיִם לְהָאִילָן וְשָׁאַל אוֹתוֹ: לָמָּה עוֹמְדִים יוֹם וָלַיְלָה? כֵּיוָן שֶׁחוֹפְרִים פַּעַם אַחַת לִמְנעַ הַמַּיִם, דַּי הֵשִׁיב לוֹ: שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ מְדַבְּרִים, וְאֵלּוּ הַמְדַבְּרִים הוֹלְכִים וְעוֹשִׂים מַחֲלקֶת בֵּין מֶלֶךְ זֶה לְמֶלֶךְ אַחֵר, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה מִלְחָמָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה רְעִידַת הָאָרֶץ, וְנוֹפֵל הָאֲדָמָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַחֲפִירָה, וְיוּכַל לָבוֹא מַיִם לְהָאִילָן עַל-כֵּן עוֹמְדִים תָּמִיד לַחְפּר כַּנַּ"ל, וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה מֶלֶךְ בֵּינֵינוּ, עוֹשִׂים לְפָנָיו כָּל הַלֵּיצָנוּת וּשְׂמֵחִים זֶה מִתְלוֹצֵץ אֵיךְ הִזִּיק תִּינוֹק, וְהַיּוֹלֶדֶת מִתְאַבֶּלֶת עָלָיו, וְזֶה מַרְאֶה לֵיצָנוּת אֲחֵרוֹת, וְכֵן כַּמָּה מִינֵי לֵיצָנוּת, וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, הוּא הוֹלֵךְ וּמְטַיֵּל עִם הַשָּׂרֵי מְלוּכָה שֶׁלּוֹ, וּמְנַסֶּה עַצְמוֹ לַעֲקר הָאִילָן, כִּי אִם לא הָיָה הָאִילָן כְּלָל, הָיָה טוֹב לָנוּ מְאֹד וּמְחַזֵּק לִבּוֹ מְאֹד כְּדֵי לַעֲקר הָאִילָן כֻּלּוֹ, וּכְשֶׁבָּא אֶל הָאִילָן, אֲזַי הָאִילָן צוֹעֵק מְאֹד, וַאֲזַי נוֹפֵל עָלָיו פַּחַד וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו

פַּעַם אַחַת נַעֲשָׂה מֶלֶךְ חָדָשׁ בֵּינֵיהֶם, וְעָשׂוּ לְפָנָיו לֵיצָנוּת גְּדוֹלוֹת כַּנַּ"ל, וּבָא בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ אַבִּירוּת לֵב מְאֹד, וְאָמַר לַעֲקר אֶת הָאִילָן כֻּלּוֹ לְגַמְרֵי, וְיָצָא לְטַיֵּל עִם שָׂרָיו וְחִזֵּק לִבּוֹ מְאֹד, וְרָץ לַעֲקר הָאִילָן לְגַמְרֵי, וּכְשֶׁבָּא אֵלָיו, נָתַן קוֹל גָּדוֹל, וְנָפַל עָלָיו פַּחַד, וְחָזַר לַאֲחוֹרָיו וּבָא בְּכַעַס גָּדוֹל וְחָזַר וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּתוֹךְ כָּךְ נִסְתַּכֵּל וְרָאָה בְּנֵי-אָדָם יוֹשְׁבִים (הַיְנוּ הַכַּת אֲנָשִׁים שֶׁל הֶחָכָם הַנַּ"ל), וְשָׁלַח אֵיזֶה אֲנָשִׁים מֵאֲנָשָׁיו לַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּרָאוּי, כְּדַרְכָּם תָּמִיד (הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַמֶּלֶךְ שָׁלַח לְהַזִּיקָם כְּדַרְכָּם), וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָם אוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל בְּנֵי-אָדָם הַנַּ"ל, נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד וְאָמַר לָהֶם הַזָּקֵן הַנַּ"ל: אַל תִּפְחֲדוּ

 וּכְשֶׁנִּתְקָרַבּוּ הַשֵּׁדִים לְשָׁם, לא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקָרֹב אֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הָעִגּוּל הַנַּ"ל שֶׁהָיָה סְבִיבוֹתָם, וְשָׁלַח שְׁלוּחִים אֲחֵרִים, וְלא הָיוּ יְכוֹלִים גַּם-כֵּן, וּבָא בְּכַעַס גָּדוֹל, וְהָלַךְ בְּעַצְמוֹ, וְלא הָיָה יָכוֹל גַּם הוּא לִקְרֹב אֲלֵיהֶם, וּבִקֵּשׁ מֵהַזָּקֵן שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ לִכָּנֵס לְשָׁם וְאָמַר לוֹ: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, אַנִּיחַ אוֹתְךָ לִכָּנֵס, אֲבָל אֵין דֶּרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ הַמֶּלֶךְ יְחִידִי, וְאַנִּיחַ אוֹתְךָ עִם עוֹד אֶחָד לִכָּנֵס, וּפָתַח לָהֶם פֶּתַח וְנִכְנְסוּ, וְחָזַר וְסָגַר הָעִגּוּל 

אָמַר הַמֶּלֶךְ לְהַזָּקֵן: אֵיךְ אַתָּה בָּא לֵישֵׁב עַל מָקוֹם שֶׁלָּנוּ? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מַה הוּא מְקוֹמְךָ? הוּא מָקוֹם שֶׁלִּי! אָמַר לוֹ: אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא מִמֶּנִּי? הֵשִׁיב לוֹ: לָאו! אָמַר לוֹ: אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא? וּפָשַׁט עַצְמוֹ וְנַעֲשָׂה גָּדוֹל מְאֹד עַד הַשָּׁמַיִם, וְרָצָה לְבָלְעוֹ אָמַר הַזָּקֵן: אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינִי מִתְיָרֵא כְּלָל, אַךְ אִם אֲנִי רוֹצֶה, תִּהְיֶה אַתָּה מִתְיָרֵא מִמֶּנִּי וְהָלַךְ וְהִתְפַּלֵּל קְצָת, וְנַעֲשָׂה עָב וְעָנָן גָּדוֹל, וְהָיוּ רְעָמִים גְּדוֹלִים, וְהָרַעַם הוֹרֵג אוֹתָם, וְנֶהֶרְגוּ כָּל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה שֶׁלּוֹ שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, וְלא נִשְׁאֲרוּ כִּי אִם הוּא עִם הָאֶחָד שֶׁהָיָה עִמּוֹ שָׁם בְּתוֹךְ הָעִגּוּל, וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ שֶׁיִּפְסֹק הָרַעַם, וּפָסַק...

(סיפורי מעשיות - מחיגר)

אני פה, לא שמה

חומר חדש - עולם הפוך