וְזֶה בְּחִינַת הַנִּעְנוּעִים לְשִׁשָּׁה קַצְווֹת הָעוֹלָם לְגַלּוֹת כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, לְהַאֲרִיךְ בְּאֶחָד כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וְכוּ'.
כְּמוֹ כֵן מְנַעְנְעִין בְּאַרְבַּע מִינִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁבָּאוּ עַרְבֵי נַחַל בְּתוֹךְ הָאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁאֵין לָהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ וְהֵם מְרַמְּזִין עַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אוֹתָם מְקַשְּׁרִים אֶל הַלּוּלָב וּמִינָיו וּמְנַעְנְעִין בָּהֶם לְגַלּוֹת וּלְהוֹרוֹת כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַאֲפִלּוּ הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת שׁוֹכְנֵי עָפָר הַנַּ"ל גַּם הֵם אָסוּר לָהֶם לְיָאֵשׁ עַצְמָן כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כִּי בְּהַלּוּלָב אָנוּ מְגַלִּין שֶׁגַּם בְּחִינַת הָעַרְבֵי נַחַל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרְשָׁעִים, גַּם הֵם יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלּוּלָב, כִּי הַצַּדִּיק מֵאִיר גַּם בָּהֶם בִּבְחִינַת הַהֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר בְּדָרֵי מַטָּה שׁוֹכְנֵי עָפָר, בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר וְכוּ'.
(ליקוטי הלכות)
*
וְעִקַּר הַסְּמִיכָה הָיָה עַל נִשְׁמַת מָשִׁיחַ שֶׁקָּדַם לָעוֹלָם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כְּלַל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהוּא יִגְמֹר כָּל הַתִּקּוּנִים וִיתַקֵּן כָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקְלוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת. נִמְצָא, שֶׁמָּשִׁיחַ הוּא עִקַּר הֶעָרֵב שֶׁל כָּל הָעוֹלָם.
וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, מְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב וְכוּ'".
'עֲרֹב' דַּיְקָא, כִּי מְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ לִגְמֹר וּלְקַיֵּם הָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אוֹמֵר, הֲלֹא אֲנִי נַעֲשֵֹיתִי עָרֵב בְּעַד הַכֹּל כַּנַּ"ל וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בְּעֶזְרִי כִּי אִם אַתָּה לְבַד. וְעַל כֵּן מְבַקֵּשׁ, "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב". 'עֲרֹב' דַּיְקָא וְכַנַּ"ל.
עַל כֵּן כָּל עִקַּר הַסְּמִיכָה שֶׁל הָעַרְבוּת עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב. שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת וְהוּא יִגְמֹר עִמָּנוּ לְטוֹבָה כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁהִתְחִילוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, כִּי רַק הוּא יִגְמֹר הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, כִּי הוּא יָשִׁיב אֶת כָּל יִשְֹרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וְיִגְאַל אוֹתָנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הָעַרְבוּת וְהַסְּמִיכָה עָלָיו.
וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עַל גְּדֻלַּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְשׁוֹן עַרְבוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּיִרְמְיָה ל'): "וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וְכוּ' כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי וְכוּ'", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, מִי יְמַלֵּא אֶת לִבּוֹ לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְקָרָא אֶת הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁל הָעַכּוּ"ם בִּלְשׁוֹן עַרְבוּת, כִּי הֶעָרֵב הוּא מִי שֶׁמַּכְנִיס עַצְמוֹ לְקַיֵּם וְלִגְמֹר הַדָּבָר.
וְעַל כֵּן הַמֶּלֶךְ שֶׁמַּנְהִיג חֵילוֹ וּמְדִינָתוֹ וּבוֹ תְּלוּיִים כֻּלָּם נִקְרָא עָרֵב, כִּי הוּא עָרֵב לְעַמּוֹ שֶׁיִּשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִיַּד כָּל אוֹיֵב וְשֹוֹנֵא.
וְעַל כֵּן לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּטֹּל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ אֶת הַמְּלוּכָה עַל כָּל הָעוֹלָם אָז לֹא יִתְעָרֵב שׁוּם אֶחָד לוֹמַר שֶׁיִּסְמְכוּ עָלָיו לַעֲמֹד כְּנֶגֶד מָשִׁיחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ וְכוּ' וְאָז יִגְמֹר מָשִׁיחַ אֶת הָעַרְבוּת בֶּאֱמֶת, כִּי עָלָיו יִסְמְכוּ הַכֹּל וְהוּא יַצִּיל וְיִגְאַל אֶת יִשְֹרָאֵל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְיָשִׁיב אֶת כָּל יִשְֹרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ.
(ליקוטי הלכות)
*
אֲנִי הוּא זֶה שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בִּי בִּגְלַל שֶׁאֲנִי עָרַבְתִּי לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה בִּתְחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל כָּל נִשְׁמוֹת זֶרַע קֹדֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְהַחֲזִיר אוֹתָם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים לַעֲבוֹדָה שֶׁל הָאֲדוֹן שֶׁבָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ אוֹתָם.
(רבי נחמן - מתוך סיפור הפגישה בין רשב"י לרבינו הקדוש בארץ ישראל)
