גמבה נ נח

מַעֲשֶׂה בְּרֹב אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בָּנִים אַחַר- כָּךְ הָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד וְגִדֵּל אוֹתוֹ וְהִשִּׂיא אוֹתוֹ, וְהָיָה יוֹשֵׁב בָּעֲלִיָּה וְלָמַד כְּדֶרֶךְ אֵצֶל הַגְּבִירִים, וְהָיָה לוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל תָּמִיד, רַק שֶׁהָיָה מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁחָסֵר לוֹ אֵיזֶה חִסָּרוֹן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ, וְלא הָיָה מַרְגִּישׁ טַעַם בְּלִמּוּדוֹ וּבִתְפִלָּתוֹ וְסִפֵּר לִפְנֵי שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּנֵי הַנְּעוּרִים, וְנָתְנוּ לוֹ עֵצָה שֶׁיִּסַּע לְאוֹתוֹ צַדִּיק וְאוֹתוֹ בֵּן הַנַּ”ל עָשָׂה מִצְוָה שֶׁבָּא עַל-יָדָהּ לִבְחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן.

וְהָלַךְ אוֹתוֹ הַבֵּן יָחִיד וְסִפֵּר לְאָבִיו, בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ טַעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ כַּנַּ”ל וְחָסֵר לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ בְּכֵן הוּא רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאוֹתוֹ צַדִּיק וְהֵשִׁיב לוֹ אָבִיו: אֵיךְ אַתָּה בָּא לִנְסֹעַ אֵלָיו? הֲלא אַתָּה לַמְדָן יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וּמְיֻחָס יוֹתֵר מִמֶּנּוּ? לא נָאֶה לְךָ לִנְסֹעַ אֵלָיו, כַּלֵּךְ מִדֶּרֶךְ זוֹ! עַד שֶׁמָּנַע אוֹתוֹ לִנְסֹעַ וְחָזַר לְלִמּוּדוֹ וְשׁוּב הִרְגִּישׁ חִסָּרוֹן כַּנַּ”ל, וְהִתְיַעֵץ שׁוּב עִם אוֹתָן הָאֲנָשִׁים הַנַּ”ל, וְיָעֲצוּ אוֹתוֹ כְּמִקֹדֶם לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, וְשׁוּב הָלַךְ לְאָבִיו, וְהִטָּה אוֹתוֹ אָבִיו וּמָנַע אוֹתוֹ כַּנַּ”ל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים וְהַבֵּן הַנַּ”ל הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁחָסֵר לוֹ, וְהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹנוֹ, וְלא יָדַע מַהוּ כַּנַּ”ל, וּבָא עוֹד לְאָבִיו וְהִפְצִיר בּוֹ, עַד שֶׁהֻכְרַח אָבִיו לִנְסֹעַ עִמּוֹ, כִּי לא רָצָה לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ לִנְסֹעַ לְבַדּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בֵּן יָחִיד.

וְאָמַר לוֹ אָבִיו: הֲלּא תִּרְאֶה שֶׁאֶסַּע עִמְּךָ, וְאַרְאֶה לְךָ שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ וְאָסְרוּ הַמֶּרְכָּבָה וְנָסְעוּ אָמַר לוֹ אָבִיו: בָּזֶה אֲנַסֶּה: אִם יִתְנַהֵג כְּסֵדֶר, הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, וְאִם לָאו -אֵינוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, וְנַחֲזר וְנָסְעוּ וּבָאוּ אֶל גֶּשֶׁר קָטָן, וְנָפַל סוּס אֶחָד, וְהַמֶּרְכָּבָה נִתְהַפְּכָה וְכִמְעַט נִטְבְּעוּ אָמַר לוֹ אָבִיו: רְאֵה שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כְּסֵדֶר, וְאֵין הַנְּסִיעָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְחָזְרוּ.

וְחָזַר הַבֵּן לְלִמּוּדוֹ, וְשׁוּב רָאָה הַחִסָּרוֹן שֶׁחָסֵר לוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְחָזַר וְהִפְצִיר בְּאָבִיו כַּנַּ”ל, וְהֻכְרַח לִנְסֹעַ עִמּוֹ שֵׁנִית וּכְשֶׁנָּסְעוּ הֶעֱמִיד אָבִיו הַנִּסָּיוֹן כְּבָרֹאשׁוֹנָה אִם יִתְנַהֵג כְּסֵדֶר וְנִזְדַּמֵּן כְּשֶׁהָיוּ נוֹסְעִים וְנִשְׁבְּרוּ שְׁנֵי הַיָּדוֹת, (שֶׁקּוֹרִין אַקְסִין), וְאָמַר לוֹ אָבִיו: רְאֵה שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג לָנוּ לִנְסֹעַ, כִּי הַאִם זֶה דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁיִשְׁתַּבְּרוּ שְׁנֵי הָאַקְסִין? וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁנָּסְעוּ עִם הַמֶּרְכָּבָה הַזֹאת, וְלא נִזְדַּמֵּן כָּזֹאת וְחָזְרוּ.

וְחָזַר הַבֵּן הַנַּ”ל לְדַרְכּוֹ כַּנַּ”ל (הַיְנוּ לְלִמּוּדוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל), וְשׁוּב הִרְגִּישׁ הַחִסָּרוֹן כַּנַּ”ל, וְהָאֲנָשִׁים יָעֲצוּ אוֹתוֹ לִנְסֹעַ וְחָזַר לְאָבִיו וְהִפְצִיר אוֹתוֹ כַּנַּ”ל, וְהֻכְרַח לִנְסֹעַ עִמּוֹ עוֹד וְאָמַר לוֹ הַבֵּן שֶׁלֹּא נַעֲמֹד עוֹד עַל נִסָּיוֹן כָּזֶה, כִּי זֶה דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁנּוֹפֵל סוּס לִפְעָמִים, אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּבְּרִין הָאַקְסִין, אִם לא שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה דָּבָר מֻרְגָּשׁ מְאֹד וְנָסְעוּ.

וּבָאוּ לִקְרֶעטְשְׁמֶע [אכסניה] לָלוּן, וּמָצְאוּ שָׁם סוֹחֵר, וְהִתְחִילוּ לְסַפֵּר עִמּוֹ כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים, וְלא גִּלּוּ לוֹ שֶׁהֵם נוֹסְעִים לְשָׁם, כִּי הָרֹב הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁנּוֹסֵעַ לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק, וְהָיוּ מְדַבְּרִים מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם, עַד שֶׁבְּסִבּוּב הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לְסַפֵּר מִצַּדִּיקִים, הֵיכָן נִמְצָאִים צַדִּיקִים, וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁשָּׁם נִמְצָא צַדִּיק, וְשָׁם, וְשָׁם, וְהִתְחִילוּ הֵם לְדַבֵּר מֵהַצַּדִּיק שֶׁנָּסְעוּ אֵלָיו הֵשִׁיב לָהֶם: זֶה? (בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ) הֲלא קַל הוּא, כִּי אֲנִי נוֹסֵעַ עַכְשָׁו מִמֶּנּוּ, וַאֲנִי הָיִיתִי שָׁם, שֶׁהָיָה עוֹבֵר עֲבֵרָה עָנָה אָבִיו וְאָמַר לִבְנוֹ: הֲרָאִיתָ, בְּנִי, מַה שֶּׁזֶּה הַסּוֹחֵר מְסַפֵּר לְפִי תֻּמּוֹ: וַהֲלא הוּא נוֹסֵעַ מִשָּׁם וְחָזְרוּ לְבֵיתָם.

וְנִפְטַר אוֹתוֹ הַבֵּן, וּבָא בַּחֲלוֹם לְהָרֹב הַנַּ”ל אָבִיו, וְרָאָה אוֹתוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְכַעַס גָּדוֹל וְשָׁאַל אוֹתוֹ: לָמָּה אַתָּה בְּכַעַס כָּל-כָּךְ? וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁיִּסַּע לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק הַנַּ”ל (שֶׁרָצָה לִנְסֹעַ עִם בְּנוֹ אֵלָיו כַּנַּ”ל), וְהוּא יַגִּיד לְךָ עַל מָה אֲנִי בְּכַעַס וְהֵקִיץ, וְאָמַר שֶׁמִּקְרֶה הוּא אַחַר- כָּךְ חָלַם לוֹ עוֹד כַּנַּ”ל, וְאָמַר שֶׁהוּא גַּם-כֵּן חֲלוֹם שָׁוְא, וְכֵן עַד שָׁלשׁ פְּעָמִים וְהֵבִין: הֲלּא דָּבָר הוּא וְנָסַע לְשָׁם.

וּפָגַע בְּהַדֶּרֶךְ אֶת הַסּוֹחֵר שֶׁפָּגַע מִקֹדֶם, בְּעֵת שֶׁנָּסַע עִם בְּנוֹ, וְהִכִּיר אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: הֲלא אַתָּה הוּא שֶׁרְאִיתִיךָ בְּאוֹתוֹ הַקְּרֶעטְשְׁמֶע? וְהֵשִׁיב לוֹ: בְּוַדַּאי רָאִיתָ אוֹתִי וּפָתַח פִּיו וְאָמַר לוֹ: אִם תִּרְצֶה, אֶהְיֶה בּוֹלֵעַ אוֹתְךָ אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה מְדַבֵּר? הֵשִׁיב לוֹ: זָכוּר אַתָּה, כְּשֶׁנָּסַעְתָּ עִם בִּנְךָ וּבִתְחִלָּה נָפַל סוּס עַל הַגֶּשֶׁר וְחָזַרְתָּ אַחַר-כָּךְ נִשְׁבְּרוּ הָאַקְסִין, אַחַר-כָּךְ פָּגַעְתָּ בִּי, וְאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהוּא קַל וּמֵאַחַר שֶׁפָּטַרְתִּי אוֹתוֹ, אֶת בִּנְךָ, עַכְשָׁו אַתָּה רַשַּׁאי לִנְסֹעַ, כִּי הוּא הָיָה בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן, וְהַצַּדִּיק הַנַּ”ל הוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַגָּדוֹל, וְאִם הָיוּ מִתְוַעֲדִים יַחַד, הָיָה בָּא מָשִׁיחַ; וְכֵיוָן שֶׁפָּטַרְתִּי אוֹתוֹ, אַתָּה רַשַּׁאי לִנְסֹעַ וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו נֶעֱלַם, וְלא הָיָה לוֹ עִם מִי לְדַבֵּר וְנָסַע אֶל הַצַּדִּיק וְצָעַק: חֲבָל! חֲבָל! חֲבָל עַל דְּאַבְדִּין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין! הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָשִׁיב נִדָּחֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן.

וְזֶה הַסּוֹחֵר הַנַּ”ל הָיָה הס”מ (הַסָּמֶ”ךְ-מֵּ”ם) בְּעַצְמוֹ (שֶׁנִּדְמָה לְסוֹחֵר וְהִטְעָה אוֹתָם, וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁפָּגַע שֵׁנִית בְּהָרֹב הַנַּ”ל, הִתְגָּרָה עִמּוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ עַל אֲשֶׁר שָׁמַע לַעֲצָתוֹ, כִּי כֵן דַּרְכּוֹ, כַּיָּדוּעַ), הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנוּ.

פאר טסי - אקרא לך אבי

תם ונשלם

הם למדו עם המלך המשיח דלעילא

וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְכוּ', דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁמְּרַחֵף עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא (על פני התורה) שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם; הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כִּי מַיִם זוֹ תּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, אֲזַי: וְרוּחַ אֱלֹקִים, שֶׁהוּא רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, מְרַחֶפֶת וְחוֹפֵף עָלָיו וְשׁוֹאֵב רוּחַ חַיִּים.

(ליקוטי הלכות)

נוּ, אֲנִי הָלַכְתִּי עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּאֵיזֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת...

אָז הָלַכְתִּי מִבֵּית כְּנֶסֶת לְבֵּית הַכְּנֶסֶת וְכֻלָּם סְגוּרִים, וְלֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם, אָז נָפַל בְּדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה, תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הֵם הָיוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים.

הֵם הִתְפַּלְּלוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה, וְהֵם בָּנוּ הַבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהִשְׁתַּדְּלוּ בְּמָקוֹם שֶׁקָרוֹב, שֶּׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִהְיוֹת לְהַיָּם, כְּדֵי לִטְבֹּל וְלְהִתְפַּלֵל, אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה לִטְבֹּל, אֲבָל בְּהַחֹרֶף כְּשֶׁהָיָה קָשָׁה, הָיָה, הָיָה הַמַּיִם מַגְבִּיהִים עַצְמָם לְמַעְלָה, הָיָה מַּיִם הַרְבֵּה, וְהָיָה הַיָּם הוּא הָיָה מַגְבִּיהַּ עַצְמוֹ, וְנִכְנַס הַיָּם לְתוֹךְ הַבֵּית הַכְּנֶסֶת, כָּכָה עַד הֵנָּה, אָז לֹא יָכְלוּ, לֹא יָכְלוּ לְהִתְפַּלֵּל, אָז הִשְׁאִירוּ עַל כַּמָּה, עַל חֹדֶשׁ, שְׁנֵי חוֹדָשִׁים, הִשְׁאִירוּ אֶת כֹּל הַשֻּׁלְחָנוֹת וְ..., כֵּן, וְהַבֵּית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה הָיָה פָּתוּחַ, מַה יֵּשׁ שָׁמָּה?, לָקְחוּ הַסְּפָרִים וְהַכֹּל, רַק הַשֻּׁלְחָנוֹת. אָז נִכְנַסְנוּ לְבֵּית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה לְתוֹךְ הַיָּם, וְיָשַׁבְנוּ כָּל הַלַּיְלָה, וְלָמַד אִתִּי תּוֹרָה מִלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן.

...אָז אֲנַחְנוּ נִכְנַסְנוּ לְבֵּית כְּנֶסֶת הַזּוֹ, וְעָלִינוּ עַל שֻׁלְחָן וְלָמַדְנוּ תּוֹרָה ז' חֵלֶק ב' 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם', וְלָמַד אִתִּי הַתּוֹרָה הַזּוֹ כָּל הַלַּיְלָה, וְזָכִיתִי לַזֶה שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי טַעַם תּוֹרָה, טַעַם יִרְאַת שָׁמַיִם, טַעַם כְּמוֹ הַלַּיְלָה הַזּוֹ שֶׁלָּמַד אִתִּי הַתּוֹרָה הַזּוֹ, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם'. אָיֱי נוּ, נוּ.

...אֲנַחְנוּ הָיִינוּ בְּבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁהַיָּם הָיָה שָׁמָּה כָּל הַלַּיְלָה, וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִישֹׁן...

(סבא ישראל)

נחמן מאומן

בניה ברבי - נשמה טהורה (Prod. by Navi)

הקומדי סטור וזהבה בן

פראסטיק בכל הכוח - זה עניין רבי נחמן הקדוש עכשיו

חוּץ לָאָרֶץ שֶׁהוּא אֶרֶץ הַעֲמָמִין בְּוַדַּאי אֵין רָאוּי שֶׁיִּנְהֲגוּ בְּאַרְצָם מִצְווֹת, כִּי הֵם רַע לְגַמְרֵי. רַק מֵאַחַר שֶׁיִּשְֹרָאֵל שְׁרוּיִין בֵּינֵיהֶם, עַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִמְצָא עַתָּה גַּם שָׁם טוֹב וְעַל כֵּן תִּקְּנוּ גַּם שָׁם הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵאֲדוֹנֵנוּ, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו יוֹשְׁבִין יִשְֹרָאֵל אֵצֶל עַכּוּ"ם יְדוּעִים, עַל יְדֵי זֶה נֶחֱלָשׁ הָרַע שֶׁלָּהֶם וְנִכְנָע. (ליקוטי הלכות)

בעוצם שיפלותנו בדור היתום הזה, בגודל עומק תכלית תכלית הירידה בכפירות ואמונות כזביות, וכולנו כצאן תעינו, עד שבאנו אצל הקצה והסוף של ישראל, במקום שגבול ישראל כלה, ששם מסיים קדושת ישראל, שמשם ולהלאה אין מתפשט קדושת ישראל. (אב"י הנחל)

נח מן מאומן

טונה - השם ירחם

טונה - קשר בתקצורת (עם חיים משה)

טונה - פיראטים

גבריאל בלחסן - כדורי הרגעה בדבש

PELED - B.T.Y.B.Z - פלד