ובשביל זה נקרא ניסן אביב, אל"ף עם בי"ת, יו"ד עם בי"ת וזה בחינת השיר שיתער לעתיד והוא שיר פשוט כפול משולש מרובע והם עשרה מיני ניגונא זה בחינת הא שהיא דלת עם יוד זה בחינת שיר פשוט כפול משולש מרובע, יוד זה בחינת עשרה מיני ניגונא וזה על ידי התגלות מלכותו, בבחינת שרה על כל העולם, ושרה זה בחינת שיר בחינת: "ושרים כחוללים" וזה בחינת מלכות דוד, שהוא בחינת נעים זמירות ישראל.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה מ"ט)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים


לכבוד ידידי יקירי, המוריד את כבודו ומעלה ומגדל את כבוד הצדיק שבשבילו נתברך מאת ה' בחן והצלחה בכל מעשי ידיו, בהצלחה ומסיר מחלה מקירבו.
(אבי הנחל - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ולא נמכור הצדיק בעבור הבל שבהבל

בחמלת ה' וחסדיו הנפלאים, חמל על עולמו והפליא לעשות והמשיך אור הצדיק כדי שיזדכך העולם. נישא לבבנו וכפנו אל אל בשמים לבל נאבד עולם האמת, ולא נמכור הצדיק בעבור הבל שבהבל, ובל נחליף הענוה והאמונה והיראה שהם ג' שורשים של האילן ואת מקור נקודת האמת שהוא גוף האילן, בעבור כבוד המדומה.
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

חָכְמָה הָעוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל כָּל הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם

לַאֲהוּבִי אָחִי, לִבִּי וְנִשְׁמָתִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּמִתְפָּאֵר בּוֹ וְנָתַן לוֹ וְכוּ', בִּשְׁבִיל שֶׁיְּרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, לְעוֹרֵר וּלְהַלְהִיב לִבָּם כְּלַהַב אֵשׁ אֶל הַמַּנְהִיג וְהַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ, הַנַּחַל נוֹבֵעַ, וְתִהְיֶה הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהַמְשִׁיךְ כָּל נְפָשׁוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הַנַּחַל נוֹבֵעַ, וּלְהַפְלִיא וּלְהַאֲהִיב עַל יִשְׂרָאֵל נוֹרָאוֹת חָכְמָתוֹ, חָכְמָה הָעוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל כָּל הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כִּי רַק הוּא לְבַדּוֹ בְּכֹחוֹ הַנּוֹרָא מְאֹד מְאֹד יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ וְהַיְרִידָה הָעֲמֻקָּה שֶׁל עַכְשָׁו וּלְהָאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ אוֹר ה' עַיִן בְּעַיִן שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה.
(אב"י הנחל - ח"ב מכתב צב')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר סָמוּךְ אֶל הַסּוֹף וְאֶל גְמַר תִּקּוּן הָעוֹלָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ

הַבַּעַל-דָּבָר אוֹרֵב עַל הָאָדָם תָּמִיד וְהָעִקָּר עַל אַחֲרִיתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אַחֲרִית הַיָּמִים, בִּשְׁבִיל זֶה מִתְגָּרֶה עַצְמוֹ הַבַּעַל-דָבָר בְּכָל אֶחָד מְאֹד בְּתַאֲווֹת וּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת הַמִּתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁו בָּעוֹלָם מַה שֶּׁלֹּא נִשְׁמַע כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם, וְגַם הָאֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים קְצָת נָפְלוּ מְאֹד, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר סָמוּךְ אֶל הַסּוֹף וְאֶל גְמַר תִּקּוּן הָעוֹלָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, עַל-כֵּן מֵנִיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל-דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הַגָּדוֹל שֶׁעַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק מְאֹד עַד אֵין תַּכְלִית, וְאֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא - יִתְגַּבֵּר עַל כָּל פָּנִים בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וַחֲזָקִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת יְכוֹלִים לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְכֵן יֹאמַר לְעַצְמוֹ כִּי אַף-עַל-פִּי כֵן אֲנִי רוֹצֶה הָאֱמֶת, כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי תָּמִיד וְעַל-יָדוֹ עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַמִּלְחָמָה.
(אב"י הנחל - ח"ב מכתב ד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אֱמוּנַת הַצַּדִּיק

כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַצַּדִּיק מַאֲמִינִים בַּה' יִתְבָּרַךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אֱמוּנַת הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא. וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ, לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִן הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, עִקַּר תִּקּוּנוֹ שֶׁיַּשְׁלִיךְ בֶּאֱמֶת שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל וְדַעַת כְּלָל וְיִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבַד בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת בְּלִי חָכְמוֹת כְּלָל וְאָז בְּוַדַּאי בְּלִי סָפֵק יִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל פְּגָמָיו, וְיִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אָמֵן.
(אב"י הנחל - מכתב קנה')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

העם יבחר לו את רבינו זה מספיק

אם אנחנו לא נסתכל על הרבנים ועל השקר העם יבחר לו את רבינו זה מספיק, זה התיקון לכל הרבנים, לכל השקר, תיקון גמור, ונצא מן הגלות, ונזכה לגאולה שאנחנו מקווים כל כך שנים, כן...
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן)

פורים זה הצדיק - שירה ותורה מפי סבא ישראל המלך המשיח


נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא ישראל המלך המשיח האמיתי

מתנות לאביונים

מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים שֶׁנּוֹתְנִין בְּפוּרִים, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְרַבֶּה הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִכְתָּבִין דִּבְרֵי מָרְדְּכַי בְּסִפְרֵיהֶם בִּבְחִינַת וַיִּמָּצֵא כָּתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי.
(ליקוטי הלכות - פורים הלכה ב' אות א')
*
וְזֶה בְּחִינַת וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, בְּחִינַת אַהֲבָה וְאַחְדוּת גָּמוּר שֶׁנִּכְלָל כָּל אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ, כִּי שָׁם בִּבְחִינַת אַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת הוּא כֻּלּוֹ אֶחָד, וְשָׁם כָּל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת אַחְדוּת גָּמוּר וְאֵין שׁוּם גְּבוּל וּפֵרוּד בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן בְּפוּרִים הֵם מִתְעָרְבִים וּמִתְחַבְּרִים זֶה עִם זֶה, דְּהַיְנוּ מִשְׁלֹחַ מָנוֹת שֶׁזֶּה שׁוֹלֵחַ לָזֶה וְזֶה לָזֶה, כִּי כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל. וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי צְדָקָה אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, כַּמּוּבָא . וְעַל-כֵּן בְּפוּרִים שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז וְהַסָּתוּם, עַל-כֵּן אָנוּ מְגַלִּין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה, כִּי זֶה הָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ הִתְגַּלּוּת לְגַלּוֹת הַסְתָּרַת אֱלֹקוּתוֹ לְכָל הָעוֹלָם. לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ד' הוּא הָאֱלֹקִים . וְעַל-כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין בְּפוּרִים לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז, אָנוּ צְרִיכִים לְגַלּוֹת הַסְתָּרָה זוֹ. וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ הוּא עַל-יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - פורים הלכה ד' אות ג')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁבְּכָל דּוֹר

וְעַל-כֵּן מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר. כִּי זֶה עִקַּר תֹּקֶף מִלְחֲמוֹת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר כִּי בְּכָל דּוֹר מוּכֶנֶת הַגְּאֻלָּה לָבוֹא עַל-יְדֵי הָרֹאשׁ בַּיִת הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁבְּכָל דּוֹר. אַךְ עִקַּר הָעִכּוּב הוּא עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הֶעָצוּם הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁכָּל מִלְחַמְתּוֹ לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים שֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - שבת הלכה א' אות ט')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

הַמְּגִלָּה שֶׁהִוא לְשׁוֹן הִתְגַּלּוּת כִּי נִתְגַּלֶּה תּוֹרָה חֲדָשָׁה

וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה אוֹר הַגָּנוּז אָז נַעֲשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה חֲדָשָׁה, כִּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרָיְתָא כֻּלּוֹ חַד, וּכְשֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרַת וְהַעֲלָמַת הַתּוֹרָה וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה הַהַסְתָּרָה זוֹ אֲזַי נִתְגַּלֶּה תּוֹרָה חֲדָשָׁה, וְזֶה בְּחִינַת הַמְּגִלָּה שֶׁהִוא לְשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, כַּמּוּבָא, כִּי נִתְגַּלֶּה תּוֹרָה חֲדָשָׁה עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה שֶׁמִּשָּׁם יוֹנֶקֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ, וְעַל-כֵּן לֹא נִתְּנָה עַד אַחַר שֶׁבָּא עֲמָלֵק וְהִכְנִיעוּ אוֹתוֹ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה תָּלוּי בְּהַכְנָעַת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּלִפָּה שֶׁיְּנִיקָתָהּ מֵהַהַסְתָּרָה הַנַּ"ל, וּכְשֶׁמַּכְנִיעִין אוֹתוֹ אֲזַי נִתְגַּלֶּה הַהַסְתָּרָה. וַאֲזַי זוֹכִין לַתּוֹרָה.
(ליקוטי הלכות - פורים הלכה ד' אות ד')
*
המגילה היה נרתיק יפה מאד, ואני הוצאתי איזה חלק, ונשאר בידי החלק הזה, קרוב, כתוב באותיות גדולות יפות: "זמן הגאולה קרוב מאד", ורבי ישראל (קרדונר) הוא נתן לי את המגילה עם, עם הנרתיק, ואני לא ראיתי, לא ידעתי מה זה, אני ידעתי שזה המגילה, המגילה כדי לקרוא, אבל היה כתוב בהחלק הזה שנשאר בידי, כך היה כתוב ככה: "זמן הגאולה קרוב מאד".
(שיחות סבא ישראל המלך המשיח רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

בְּפוּרִים נִתְעוֹרֵר זֶה הַשִּׁיר בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה מְאֹד כִּי אָז הוּא הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ

עִקַּר הַכְנָעַת עֲמָלֵק הוּא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא כַּנַּ"ל. כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַכֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ כַּנַּ"ל, אֲבָל אָז בְּסוֹף גָּלוּת בָּבֶל שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת רְחוֹקִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ חֲלוּשִׁים אָז מְאֹד. וְהוּא הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּכָל כֹּחוֹתָיו כַּנַּ"ל. וְרָצָה לִבְלֹעַ אֶת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל. עַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הָיָה אָז עֵת צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָתָה. אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ חָמַל עַל עַמּוֹ וְשָׁלַח לָנוּ אָז אֶת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר.

וּמָרְדְּכַי הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָרֵיחוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. כִּי מָרְדְּכַי הוּא בְּחִינַת בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר שֶׁתַּרְגּוּמוֹ מָרֵי דַּכְיָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיְנוּ שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַבְּשָׂמִים וְהָרֵיחוֹת שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם מָשִׁיחַ עַל שֵׁם שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, כִּי מָשִׁיחַ הוּא עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, כִּי מָשִׁיחַ הוּא כְּלַל כָּל הָרֵיחוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה נִתְקַדְּשִׁין הַדְּבָרִים בִּקְדֻשָּׁתָן, דְּהַיְנוּ הַמִּשְׁכָּן וּמִזְבֵּחַ וּכְלֵי שָׁרֵת וְכֹהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים, כִּי כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי הָרֵיחַ טוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁגָּדֵל וְצוֹמֵחַ עַל-יְדֵי הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגַּן. שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ. שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הַקּוֹל יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ וְלַהֲפֹךְ עֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת חֹל לְקֹדֶשׁ. בִּבְחִינַת נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל.

כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל שֶׁעִקַּר חִיּוּתָהּ הוּא הָרֵיחַ. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת מָשִׁיחַ, עַל-יְדֵי זֶה מַעֲלִין כָּל הַדְּבָרִים מֵחֹל לְקֹדֶשׁ. וּמָרְדְּכַי נִמְשַׁךְ מִשָּׁם, כִּי הוּא בְּחִינַת בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר. וְעַל-כֵּן הָיָה לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁל מָשִׁיחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל קְלִפּוֹת הָמָן-עֲמָלֵק. וְעַל-כֵּן בְּכֹחוֹ הָיְתָה יְכוֹלָה אֶסְתֵּר לֵירֵד לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהוּא בֵּית הַסִּטְרָא אָחֳרָא. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹצָה לְבָלְעָהּ, אֲבָל בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי, עַל-יְדֵי זֶה לֹא דַּי שֶׁלֹּא בָּלַע אוֹתָהּ אַדְּרַבָּא, הִיא עָמְדָה לָהֶם בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהֶם עַד שֶׁהֻכְרְחוּ לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעוּ. וְהָמָן -עֲמָלֵק נָפַל מְאֹד מְאֹד וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, כִּי נָפַל וְנִכְנַע הָמָן-עֲמָלֵק מְאֹד עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶסְתֵּר וְכַנַּ"ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת תֹּקֶף הַשִּמְחָה שֶׁל פּוּרִים, כִּי עַל-יְדֵי כָּל הַנַּ"ל נִתְעוֹרֵר הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד. בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ'. שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשְּמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כְּפִי הַהֶאָרָה שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם. וְאָז בְּפוּרִים נִתְעוֹרֵר זֶה הַשִּׁיר בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה מְאֹד, כִּי אָז הוּא הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ בְּחִינַת מָרְדְּכַי כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָז נִמְשָׁךְ שִׁיר וְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה עַד אֵין קֵץ: 
(ליקוטי הלכות - ברכת הריח וברכת ההודאה הלכה ד' אות ה')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים 

זמן הגאולה קרוב מאד - מפי סבא ישראל המלך המשיח


נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא ישראל המלך המשיח האמיתי
 עַל-יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה, שֶׁנִּמְשָׁךְ אָז עַל הָאָדָם הֶאָרָה וּקְדֻשָּׁה מֵרוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּרָצוֹן חָזָק וְחֵשֶׁק חָדָשׁ.
(ליקוטי הלכות - הכשר כלים הלכה ד' אות כ')


מלך המשיח יתקן כל העולם


סבא נשאל מתי רבינו הקדוש כתב את הפתק

חבר: רבי ישראל, רבינו הוא כתב הפתק לפני מאתיים שנה, או מתי שהוא שלח לכם לפני שבעים שנה?
סבא: מאתיים לפני כמה זמן שמצאתי אותו
חבר: הוא כתב את זה
סבא: זה לא מעשה ידי אדם, זה לא, זה אמת, אמת, כמו זה השם יתברך אמת והתורה אמת, זה אמת, רק אמת.
(שיחות סבא המלך המשיח רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)


נ נח נחמ נחמן מאומן זה "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד"

זה ניגון עולמי, ניגון עולמי, נ נח נחמ נחמן מאומן זה "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", אז כל העולם משוררים את זה, כל העולם, אפילו גויים משוררים את זה.
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

הִתְגַּלּוּת שֵׁם הַצַּדִּיק

עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת שֵׁם הַצַּדִּיק בְּמִלִּים וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם נִגְלִים וּמְחַזְּקִים הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, נִתְבַּטֵּל מִמֵּילָא הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל סִפְרֵי הָאֶפִּיקוֹרְסִים הָרָעִים וְהַטְּמֵאִים בְּמִלִּים. 
(אב"י הנחל - מכתב פב')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

עָנָה וְאָמַר בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גָא גָא גָאט

אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיַן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת ה' וְכוּ' הֵשִׁיב לוֹ וּמֶה חָסֵר לְךָ כִּפְשׁוּטוֹ אדני גָאט. כִּי עַל יְדֵי הָאֲמִירָה. בְּכַוָּנָה פְּשׁוּטָה זאת מְחֻיָּבִים לִרְעד יָדָיו וְרַגְלָיו וְכָל רְמַ"ח אֵיבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִּידָיו שֶׁל הָאָדָם.

גַּם אָנכִי שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן בְּבֵית רנ"נ בְּאוּמֶין אַחַר סְעֻדַּת עַרְבִית, וְנִשְׁאַרְתִּי עִמּוֹ לְבַדּוֹ אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְיָשַׁב בִּשְׁתִיקָה, אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גָא גָא גָאט. הַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה דִּבֵּר כִּמְרַתֵּת וּמִזְדַּעְזֵעַ לְהוֹצִיא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת וְאָמַר רַק חֲצִי הַתֵּבָה מֵחֲמַת הָרְתֵת וְהַזִּיעַ. וְאַחַר כָּךְ יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה תֵּבַת גָאט בִּשְׁלֵמוּת כְּחֵץ מִיַּד גִּבּוֹר. וְכַוָּנָתוֹ הַפְּשׁוּטָה הָיָה לְהַכְנִיס בָּנוּ עצֶם אֵימַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁרְאוּיִין לִרְעד וְלָחִיל מֵאֵימַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמָּלֵא כָּל הָעוֹלָם וְעוֹמֵד עָלֵינוּ תָּמִיד. וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר עִנְיָן זֶה בִּכְתָב. אַךְ הַמֵּבִין וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ רְמָזִים הַרְבֵּה עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ בְּכָל עֵת. שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בֶּאֱמֶת עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ אֵימָתוֹ וּפַחְדָּתוֹ עָלֶיךָ.
(חיי מוהר"ן - תיד')

נ נח נחמ נחמן מאומן סבא המלך