...ובזה הוא פתח שער גם להדפיס שצריכים להדפיס כל ספרי רבינו ...



מה שהדפיס הנשיא, הוא בדק כל המכתבים ולקח התמצית, ולקח הוציא והדפיס שלושים ושניים מכתבים ובזה הוא פתח שער גם להדפיס שצריכים להדפיס כל ספרי רבינו וגם כל המכתבים שיש עוד של נדפסו. (26:00) 
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

הקיבוץ הקדוש של רבינו בראש השנה בירושלים


נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך אשריינו

יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר זֶּה אִבֵּ"י הַנַּחַל

הַנָּשִׂיא נָּתַן אֶת הַשֵּׁם שֶׁלִּי יִ'שְׂרָאֵל בֶּ'ער א'וֹדֶסֶר זֶּה אִבֵּ"י הַנַּחַל, כָּל הָעוֹלָם יוֹדְעִים, הוּא נִדְפַּס כָּכָה בַּסֵּפֶר, שֶּׁשָׁזָר אָמַר: "שֵּׁם הַסֵּפֶר יִּהְיֶה אִבֵּי הַנַּחַל כִּי אִבֵּ"י זֶּה יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר, כֵּן כָּכָה כָּתוּב בַּהַקְדָּמָה שֶׁל הַסֵּפֶר.

יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר זֶה דָּבָר מְפֻרְסָם, כָּל הַשָּׂרִים כֻּלָּם יוֹדְעִים "יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר", הַנָּשִׂיא שָׁזָר הוּא הוֹדִיעַ: "יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר זֶּה אִבֵּ"י הַנַּחַל, הוּא נָּתַן שֵּׁם לַסֵּפֶר אִבֵּי הַנַּחַל.

הוּא אוֹמֵר (שָׁזָר): "מַה זֶּה אִבֵּי הַנַּחַל? אִבֵּ"י אוֹתִיּוֹת יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר".
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

הֵיכַל קַן צִפּוֹר

יַעֲקֹב נִקְרָא עַל שֵׁם הֶעָקֵב וְהַסּוֹף בְּחִינַת עִקְבוֹת מְשִׁיחָא בְּחִינַת וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו שֶׁהוּא אָחַז בַּעֲקֵב עֵשָׂו שֶׁשָּׁם יֵשׁ נְשָׁמוֹת וְנִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד עַד הֶעָקֵב שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹב הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת עִקְבוֹת מְשִׁיחָא. כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. וּבֶאֱמֶת הֵם נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת וָעֲצוּמוֹת מְאֹד רַק שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ מְאֹד כַּמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה בְּסֵפֶר הַגִּלְגּוּלִים. וְיַעֲקֹב אָחַז בַּעֲקֵב עֵשָׂו שֶׁלֹּא לְהַנִּיחוֹ לִגְמֹר רְצוֹנוֹ הָרַע חַס וְשָׁלוֹם לִכְבֹּשׁ אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן. רַק יוֹצִיאֵם בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל וְיַעֲלֵם לְמַעְלָה עַד הָרֹאשׁ וְזָכָה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה עַד שֶׁנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ וְכוּ' שֶׁהוּא בְּחִינַת לִי רֹאשׁ, שֶׁהֶעֱלָם מֵהֶעָקֵב עַד הָרֹאשׁ בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.
(ליקוטי הלכות - הלכות תפילת המנחה הלכה ז' אות פט')
*
יֵשׁ נְפָשׁוֹת חֲלוּשׁוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בֵּיצִים שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים. שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת הָרְחוֹקִים מֵאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁעֲלֵיהֶם כָּל מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁהוּא תֹּקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא בִּבְחִינַת וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ סוֹד שִׁלּוּחַ הַקֵּן שֶׁעִקַּר אֲרִיכוּת הַגָּלוּת בִּשְׁבִילָם כְּדֵי לְתַקֵּן אוֹתָם.
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב שֶׁמָּשִׁיחַ יוֹשֵׁב בְּהֵיכַל קַן צִפּוֹר. כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת מַה שֶּׁמִּתְאַחֵר לָבוֹא כָּל כָּךְ הוּא בִּשְׁבִיל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָבוֹא עַד שֶׁיְּתַקֵּן כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אֶפְרוֹחִים אוֹ בֵּיצִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קַן צִפּוֹר. וְגַם עַל זֶה מְרַמֵּז מַה שֶּׁאוֹכְלִים בֵּיצָה בַּסְּעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת לְהוֹרוֹת שֶׁעִקַּר הַתִּקְוָה אֶל הַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי שֶׁיְּתַקֵּן מָשִׁיחַ הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בֵּיצִים כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת כְּשֶׁזּוֹכִים לָבוֹא לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְהִתְתַּקֵּן בְּוַדַּאי צְרִיכִים שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם יְגִיעוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת הַרְבֵּה מְאֹד בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת.
וְאוּלַי זֶהוּ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְרָשׁ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה צִפּוֹר רַק שֶׁיִּחְיֶה עוֹד וְהוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, אַךְ מְרַמֵּז עַל עִנְיָן הַנַּ"ל כִּי הַצַּדִּיקִי אֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה מִתְיַגְּעִים כָּל יְמֵיהֶם לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל וּבִפְרָט מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל זֶה בְּיוֹתֵר.
עַל כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁיִּחְיֶה בִּבְחִינַת צִפּוֹר, כִּי הֵבִין שֶׁהִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא בִּשְׁבִיל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עֲדַיִן לְתַקְּנָם וּבִשְׁבִיל זֶה לֹא נִכְנַס לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל כַּמּוּבָא, עַל כֵּן בִּקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה עוֹף וְצִפּוֹר עַל כָּל פָּנִים שֶׁהוּא לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיְּתַקֵּן הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת בִּבְחִינַת עוֹף וְצִפּוֹר וְהֵשִׁיב לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ רַב לָךְ וְכוּ'. כִּי כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵנוּ אָמֵן.
(ליקוטי הלכות - הלכות ביצים הלכה ה' אות ד'- ו')
*
רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר לְעִנְיָן גְדוּלָת הַדָּבָר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אָמַר עַל זֶה שֶׁהַקִּבּוּץ אֶצְלוֹ כָּל כָּךְ גָּדוֹל שֶׁאֲפִילּוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵיכַל קַן צִפּוֹר (שֶׁהוּא הֵיכַל הַמָּשִׁיחַ הָעֶלְיוֹן מִכָּל הַהֵיכַלּוֹת) יָנִיחַ אֶת זֶה הַהֵיכַל וְיֵּרֶד לְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עִם הַקִּבּוּץ שֶׁלּוֹ.
(קונטרס ההוספות - יג')
*
סִפְּרוּ לִי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְעִנְיַן עֵסֶק הַקִּבּוּץ שֶׁלּוֹ מָשָׁל שֶׁיֵּשׁ עוֹף אֶחָד שֶׁמַּטִּיל בֵּיצִים הַרְבֵּה מְאֹד רִבּוּי מֻפְלָג עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם עַל כֻּלָּם לְהוֹלִיד מֵהֶם עוֹפוֹת. וְנָתַן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטִבְעוֹ שֶׁהוֹלֵךְ וּמַשְׁלִיךְ בְּעָרְמָה אֵיזֶה בֵּיצִים בְּקַן עוֹף אֶחָד, וְכֵן מַשְׁלִיךְ עוֹד אֵיזֶה בֵּיצִים בְּאֵיזֶה קֵן אַחֵר וְכֵן מַשְׁלִיךְ בֵּיצִים שֶׁלּוֹ בְּקִנִּים שֶׁל עוֹפוֹת אֲחֵרִים, וְאֵלּוּ הָעוֹפוֹת אֲחֵרִים אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהַבֵּיצִים אֵינָם שֶׁלָּהֶם וְהֵם יוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם עַד שֶׁמּוֹלִידִים מֵהֶם עוֹפוֹת. וְגַם זֶה הָעוֹף לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ כַּמָּה בֵּיצִים שֶׁלּוֹ וְיוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם וּמוֹלִיד לְעַצְמוֹ עוֹפוֹת וְאַחַר כָּךְ פּוֹרֵחַ הָעוֹף הַנַּ"ל עִם הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ, וּמַתְחִיל לְצַפְצֵף וַאֲזַי שׁוֹמְעִים כָּל הָעוֹפוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ אֵצֶל אֲחֵרִים מִבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וְהֵם מַכִּירִים הַקּוֹל וְנִמְשָׁכִים מִיָּד אַחַר הָעוֹף הַנַּ"ל שֶׁבֶּאֱמֶת יָצְאוּ מִמֶּנּוּ, וְחוֹזְרִים אֵלָיו וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מְעַט לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֵיזֶה רֶמֶז מֵעִנְיַן גְּדֻלַּת עֵסֶק הַנְהָגַת שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם הָעוֹלָם.
(חיי מוהר"ן - עבודת השם - סעיף תר"ג)
*
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַמְשִׁיכִין יִרְאָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה עַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר בְּחִינַת אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ. כִּי אָז הוּא פַּחַד יִצְחָק וְעַל כֵּן מַתְחִילִין אָז, וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ וְאֵימָתְךָ וְיִירָאוּךָ וְכוּ'. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַיִּרְאָה, הַיְנוּ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא עִקַּר מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמַּמְשִׁיכִין וּמַמְלִיכִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּחִינַת וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ וְכוּ' וּמָשִׁיחַ הוּא עֶצֶם הַיִּרְאָה עִלָּאָה מְאֹד מְאֹד. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'. כִּי יַמְשִׁיךְ יִרְאָה עִלָּאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד בָּעוֹלָם עַד שֶׁכֻּלָּם יְקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא יָפֵרוּ אֶת בְּרִיתוֹ לְעוֹלָם, כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה פְּסוּקִים.
(ליקוטי הלכות - הלכות בכור בהמה טהורה הלכה ד' אות ה')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא ישראל המלך המשיח

יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ לִשְׁלחַ לָנוּ בְּקָרוֹב גּוֹאֵל צֶדֶק

וּבְסָמוּךְ נִסְתַּלֵּק מְאוֹר עֵינֵינוּ הוֹדֵנוּ פְּאֵרֵנוּ קְדֻשָּׁתֵנוּ, אִבַּדְנוּ מַה שֶּׁאִבַּדְנוּ. אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל הָאֲגַמִּים קוּלְמוֹסִים וְכוּ' לֹא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר אַחַת מֵאֶלֶף וּרְבָבוֹת מַה שֶּׁהִפְסַדְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ. זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ כִּי מְעַט מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לֹא שָׁכָחְנוּ. לוּלֵא תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שַׁעֲשׁוּעֵנוּ וְכוּ' וְעַל כֵּן עֲדַיִן לא פָּסְקָה חַס וְשָׁלוֹם תִּקְוָתֵנוּ, עוֹד נְקַוֶּה וּנְיַחֵל וּנְצַפֶּה לִישׁוּעוֹת הַשֵּׁם כִּי אֵין מַעֲצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ עוֹד בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים, יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ לִשְׁלחַ לָנוּ בְּקָרוֹב גּוֹאֵל צֶדֶק לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ, כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ יְשַׂמְּחֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.
(חיי מוהר"ן - רכא')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה

וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעָה אַחֲרוֹנָה שֶׁחוֹזְרִין וְעוֹלִין לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד. שֶׁמְּרֻמָּז בִּתְקִיעָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁמַּרְבִּין לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ עַל יְדֵי צְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. 
(ליקוטי הלכות - הלכות ראש השנה הלכה ה' אות יא')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

משיח נולד בתשעה באב

תכף ביום שנחרב הבית המקדש ונתמעט בחינת התגלות מלכותו בתכלית המיעוט, התחיל תכף המילוי והתיקון, שזהו בחינת מה שמשיח נולד בתשעה באב שזה בחינת מילוי פגימת הלבנה שמתחיל דייקא בעת שהיא מגיעה לתכלית המיעוט שהוא ראש חודש שאז שורש התשובה
(ליקוטי הלכות - תפלת מנחה הלכה ז' אות צו') 

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן בִּירוּשָׁלָיִם

בית המקדש


נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד גם בתשעה באב


נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כֻּלָּם יוֹנְקִים מִמֶּנּוּ

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַכֹּל הוּא אֶצְלוֹ [הוּא כָּבַשׁ?] כֵּן, הוּא הַכֹּל אֶצְלוֹ, הַקֹּדֶשׁ קָּדָשִׁים, אֶבֶן שֶׁל שְּׁתִיָּה, הַכֹּל אֶצְלוֹ, הוּא עוֹלֶה עַל הַכֹּל, כַּמָּה שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֵינוֹ כְּטִפָּה מִן הַיָּם מֵעִנְיַן גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ.

[סַבָּא, כָּל הַיְשׁוּעוֹת זֶה רַבֵּנוּ] זֶה הָעִקָּר, הָעִקָּר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כֻּלָּם יוֹנְקִים מִמֶּנּוּ, כֵּן.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא, זֶה הַכֹּל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.

יְרוּשָׁלַיִם זֶה "הַאֲמֶרִיקָה" שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיְרוּשָׁלַיִם.

[אֵיפֹה נִמְצָא רַבֵּנוּ עֲכְשָׁיו בְּירוּשָׁלַיִם אוֹ בְּמֵירוֹן?] הַכֹּל אֶחָד, יְרוּשָׁלַיִם עִם הַצַּדִּיק וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ זֶה אֶחָד הַכֹּל, הַכֹּל אֶחָד.

(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

פ'צ'פ'צ'י'-ק' זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה

הַפצ' זֶה עִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל רַבֵּנוּ, נִזְכָּר בְּהַפֶּתֶק שֶׁאֲנִי יֵשׁ לִי יְדִיעוֹת בְּעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה, רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי, יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם וְמָלֵא וְגָדִישׁ מִקַּו לְקַו, פ'צ'פ'צ'י'-ק' זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הַתְּקִיעוֹת, עַל הַתְּקִיעַת שׁוֹפָר. 
*
"וּבָזֶה אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד", מַה הַסּוֹד? "פ'צ'פ'צ'י'-ק'" וְזֶה תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. 
(שיחות סבא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)
*
כָּל עִנְיַן קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר. וְעַל שֵׁם הַשּׁוֹפָר נִקְרָא יוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְגַלּוֹת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְגַּלָּה דַּיְקָא עַל יְדֵי קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת לְתוֹכָהּ.
(ליקוטי הלכות - הלכות דברים הנוהגים בסעודה הלכה ד' אות ז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל צֶדֶק

עַל אוֹדוֹת אֲסֵפָתֵנוּ בִּימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, אָמַר פַּעַם אַחַת לִבְנוֹ רַבִּי יִצְחָק זַ"ל הַנַּ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיִתְקַיֵּם הַדָּבָר עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל צֶדֶק.
(כוכבי אור - אנשי מוהר"ן חלק ב' אות ב')

הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר בְּנִי וְתַּלְמִידִי חֲבִיבִי, לְבַל יַעֲלֶה עָלֶיךָ רַעֲיוֹן חַ"ו שֶּׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאֱמֶת רַק בֹּא תָּבוֹא בְּרִנָּה עִם אֲנַ"שׁ לְפֹה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְכֵן כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, עַד יָבוֹא מוֹרֶה צֶדֶק. 
(עלים לתרופה - מתוך אוצר היראה כרך ד' קובץ אור האורות עמוד ו')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך המשיח

איפה תתפלל בראש השנה?


נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

כָּל הָעוֹלָם יִסְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם




כָּל הָעוֹלָם יִסְּעוּ לְאוּמַן?! כָּל הָעוֹלָם יִסְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם! ***אִם לֹא יְרוּשָׁלַיִם*** אָז אוּמַן.
(שיחות רבינו סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

סבא אומר: קודם ירושלים ואם לא אז אומן (:

לְכָל הָאֲוִירוֹנִים לְכָל הַמְּטוֹסִים שֶׁיָּבוֹאוּ לָקַחַת אוֹתָנוּ לְירוּשָׁלַיִם....

רָצִיתִי שֶׁיִּהְיֶה לִי קִבּוּץ שֶׁלִּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

בְּהַנִזְכַּר בְּנְסִיעַת רַבֵּנוּ זַ"ל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמְכֻוַּון מַמָּשׁ לְיְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה נִכְנָס בָּעִיר חֵיפָה (וְעַיֵּן שָׁם בְּסִּפּוּר הַנְּסִיעָה בְּרוֹב שִׂמְחַתו שֶׁהָיְתָה בְּזֹאת הַלַּיְלָה) כִּי לְפִי הַנָ"ל יֵשׁ לְבָאֵר שֶׁזֶה מַה שֶׁקָבַע מֵאָז וְהָלְאָה לְכָל אֲנָשָׁיו אֶת יוֹם אֲסִיפַתם אֵלָיו בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
ׁ(חכמה ותבונה - מתוך הספר סיפורי מעשיות הוצאת נקודות טובות - עמוד תקכג')
*
רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר: רָצִיתִי שֶׁיִּהְיֶה לִי קִבּוּץ שֶׁלִּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. 
(בזה"ל ובלא"ה "איך ואלט גיוואלט האבין מיינס אקיבוץ אין ארץ ישראל"). 
(קונטרס ההוספות - טז')
*
אָמַר הַמָּקוֹם שֶׁלִּי הוּא רַק אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל מַה שֶּׁאֲנִי נוֹסֵעַ, אֲנִי נוֹסֵעַ רַק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמְסַיֵּם רַבִּי אַבְרָהָם בַּר נַחְמָן זָצָ"ל שֶׁשָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹמוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי. 
(ביאור הליקוטים)

רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך (:


כה' בתמוז יום ההילולה הקדושה של אסתר מינדל אשת סבא המלך

היום כה' בתמוז יום ההילולה הקדושה של אסתר מינדל המלכה בת רבי פנחס הכהן, אשת סבא המלך המשיח רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן.

מעשה שפעם אחת בליל שבת קודש התאחר רבי ישראל ביותר להגיע לביתו, וכבר קידשו בני הבית ואכלו ואף ברכו ברכת המזון והניחו עצמם לישון, ומגודל השתוקקותה של ביתו הקטנה לראותו, פנתה לאימה בתמיהה ושאלה: מדוע אבא עדיין לא הגיע? והשיבה האם באופן חד משמעי ובחביבות "על אבא אין להרהר. כל מה שהוא עושה כך צריך להיות הדבר".
(מתוך ספר המלך)
*
בָּרוּךְ מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, אֲסַפֵּר לְךָ בְּקִצּוּר הַנֵּס הַנִּפְלָא שֶׁעָשָׂה ה' עִמָּדִי בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל. לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם חָלְתָה אִשְׁתִּי חֹלִי גָּדוֹל לֹא יְשֹׁעַר וּמַחֲלָתָהּ גָּבְרָה מְאֹד מִיּוֹם לְיוֹם, וְהָרוֹפֵא הַגָּדוֹל אָמַר שֶׁמַּצָּבָהּ קָשֶׁה מְאֹד וְהִיא זְקוּקָה לְבֵית חוֹלִים תֵּכֶף וּמִיָּד. וְלָקַחְנוּ אוֹתָהּ לְבֵית חוֹלִים הֲדַסָּה, וְהָרוֹפְאִים אָמְרוּ נוֹאָשׁ כִּי אֵין שׁוּם תִּקְוָה לְחַיֶּיהָ, כִּי הָיְתָה גּוֹסֶסֶת בְּלִי שׁוּם הֶרְגֵּשׁ וְחוּשִׁים כְּלָל, וְהוֹדַעְנוּ לְכָל הַיְלָדִים וְהַקְּרוֹבִים שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִהְיוּ עַל-יָד מִטָּתָהּ, וְכֻלָּנוּ בָּכִינוּ וְזָלְגוּ עֵינֵינוּ דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת בְּלִי הֲפוּגוֹת. אוּלָם בְּכָל זֹאת אָנֹכִי הִתְגַּבַּרְתִּי בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בַּה' שֶׁאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, וַאֲפִלּוּ עַכְשָׁו בְּמַצָּב כָּזֶה יָכוֹל ה' יִתְבָּרַךְ לְהַחֲיוֹתָהּ וּלְרַפְּאוֹתָהּ, וְהִתְחַזַּקְתִּי מְאֹד בִּתְפִלָּה וּתְשׁוּבָה עַל-יָד מִטָּתָהּ כִּמְעַט כָּל יוֹם שִׁשִּׁי. וּבְלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ נִתְעוֹרְרָה וּפָתְחָה עֵינֶיהָ קְצָת וּמֵאָז הִתְחִיל אֵיזֶה שִׁנּוּי לְטוֹבָה וּלְאַט לְאַט הִשְׁתַּפֵּר מַצָּבָהּ קְצָת, אַךְ עֲדַיִן הָיְתָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה עַד יוֹם חֲמִישִׁי שֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁו מַצָּבָהּ הוֹלֵךְ וְטוֹב מִיּוֹם אֶל יוֹם, וְהָרוֹפְאִים אוֹמְרִים נֵס גָּדוֹל הָיָה כָּאן לְמַעְלָה מִגֶּדֶר הַטֶּבַע.

מֵעִמְקֵי לְבָבִי אֲנִי נוֹתֵן תּוֹדָה וְהַלֵּל לְאֵל הַהוֹדָאוֹת רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן שֶׁהֶחֱזִיר לָהּ נִשְׁמָתָהּ בְּרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים, וְהִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּדִי וְנָתַן לִי מַתָּנָה מֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת בִּזְכוּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נ.נ.מ.ח (נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה)זַ"ל, וּבִזְכוּת תְּפִלָּתְךָ וְהִשְׁתַּתְּפוּתְךָ בְּצַעֲרִי בְּכָל לִבְּךָ וְנַפְשְׁךָ, שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי זֹאת הֵיטֵב בְּלִבִּי. כֵּן גַּם אֲנִי עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר וּמִתְפַּלֵּל תָּמִיד עַל שְׁלוֹמְךָ וּשְׁלוֹם רַעְיָתְךָ הַיְקָרָה וַאֲחוֹתְךָ הָאֲצִילָה שֶׁיְרַפֵּא אֶתְכֶם בִּשְׁלֵמוּת בְּגּוּף וָנֶפֶשׁ וְיִתֵּן לָכֶם חַיִּים אֲרֻכִּים חַיִּים טוֹבִים, בִּזְכוּת רַבֵּנוּ נַחַל נוֹבֵעַ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ.

הַמַּעְתִּיק, אוֹהַבְךָ הַנֶּאֱמָן הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ וְטוֹבָתְךָ וּמִתְפַּלֵּל תָּמִיד עַל בְּרִיאוּתְךָ וְהַצְלָחָתְךָ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים.
יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶסֶר
*
נֶהֱפַךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי וְנֶחֱרַב וְנִתְקַלְקֵל וְנֶהֱרַס עַד הַיְסוֹד וְנִשְׁבַּר לְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים עַד אֵין שִׁעוּר, לֹא עָלֶיךָ, וַאֲנִי נֶאֱנַח וּבוֹכֶה בִּדְמָעוֹת רוֹתְחוֹת בְּלִי הֲפוּגוֹת עַל הָאֲבֵדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאִבַּדְתִּי עִם פְּטִירַת אִשְׁתִּי הַצַּדֶּקֶת הַקְּדוֹשָׁה עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, אֶסְתֵּר בר"פ הַכֹּהֵן, תִּהְיֶה נִשְׁמָתָהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. אֵין בְּפִי מִלִּים לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ וּלְתָאֵר אֶת גְּדֻלַּת אֲצִילוּת נִשְׁמָתָהּ הַקְּדוֹשָׁה. אֲנִי מְנַחֵם עַצְמִי רַק בְּצִדְקָתָהּ הַנִּפְלָאָה וּמַעֲשֶׂיהָ הַיָּפִים וְהַטּוֹבִים אֲשֶׁר זָכְתָה לַעֲשׂוֹת כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ עָצוּם מִתּוֹךְ עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת וּתְלָאוֹת רַבּוֹת וּמָרוֹת שֶׁאֵין דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם, וְכָל מְגָמָתָהּ וְחֶפְצָהּ הָיְתָה לְקַדֵּשׁ שֵׁם ה' וְשֵׁם הַצַּדִּיק, כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ לְךָ קְצָת מִזֶּה. 
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך




סִפּוּר נֵס הַפֶּתֶק

 סִפּוּר נֵס הַפֶּתֶק - הֻקְלַט בְּאוּמַן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁל סַבָּא יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ בִּשְׁנַת תשנ"ה.

כָּל הַיְּהוּדִים עוֹשִׂים תַעֲנִית, וְאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי אֶת זֶה, לֹא עָשִׂיתִי תַעֲנִית (סבא צוחק), אָז נָפַלְתִּי וְנִתְבַּיַּשְׁתִּי מְאֹד, "מַה עָשִׂיתָ?", הַכְּלָל, כֻּלָּם עָשׂוּ לֵיצָנוּת מִמֶּנִּי, וְאָמְרוּ שֶׁאֲנִי יָּצָאתִי מִדַּעְתִּי וְאֲנִי כְּבָר מְשֻׁגָּע, כֵּן. 
הַכְּלָל, אֲנִי לָמַדְתִּי בְּיְשִׁיבָה בְּרַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס בִּטְבֶרְיָה, אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאָמַרְתִּי לְרַבִּי מֵאִיר, לְרַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס: "נִכְשַׁלְתִּי, נָפַלְתִּי, וְאֵין לִי שׁוּם עֵצָה אֵיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְאֵיךְ עוֹשִׂים דָּבָר כָּזֶה, וְלֹא מִתְבַּיְּשִׁים, לֹא מִתְבַּיְּשִׁים, תַעֲנִית שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל קָבְעוּ עֲלֵיהֶם תַּעֲנִית, מֵהַגְּמָרָא וְמֵהַדִּין, כֵּן, וְאֲנִי נִכְשַׁלְתִּי, נָפַלְתִּי, וְאָכַלְתִּי לִפְנֵי הַתְּפִלָּה", אֲנִי לֹא שָׁתִיתִי מַיִם לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְאֲנִי, וְאֲנִי אָכַלְתִּי לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, נָפַלְתִּי מְאֹד, וְנִתְבַּיַּשְׁתִּי מְאֹד, "מַה, מַה עָשִׂיתִי? מַה?" (סבא צוחק), אֲנִי נִתְבַּיַּשְׁתִּי, נָפַלְתִּי כָּל כָּךְ, וְלֹא מָצָאתִי שׁוּם מָקוֹם אֵיךְ לִחְיוֹת, וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת, "מַה עָשִׂיתִי?, תַעֲנִית שֶׁל שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, כָּל הַיְהוּדִים מִתְעַנִּים, רַק אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי תַעֲנִית, מַהההה עָשִׂיתִי?", הֲלֹא הָיִיתִי יָכוֹל לָמוּת מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה, מִגֹּדֶל הַנְּפִילָה, הַנְּפִילָה. 
הַכְּלָל, כֻּלָּם צָחֲקוּ מִמֶּנִּי, וְאֲנִי, אֲנִי הָלַכְתִּי לְצִיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס בִּטְבֶרְיָה, וְאָמַרְתִּי לוֹ: "כֻּלָּם מְצַחֲקִים מִמֶּנִּי, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה" (סבא צוחק). אָז אָמְרוּ לִי: "שֶׁתִּכָּנֵס לְהַחֶדֶר שֶׁלְּךָ וְתִּקַּח סֵפֶר, אֵיזֶה סֵפֶר שֶׁהוּא, וְתִפְתַּח אוֹתוֹ, וְתִּמְצָא, וְתִּמְצָא דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁתּוּכַל לְהַחֲיוֹת עַצְמְךָ", אָז עָשִׂיתִי כָּכָה, נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלִּי, וְהָיָה לִי הַסְּפָרִים שֶׁל רַבֵּנוּ, לָקַחְתִּי אֵיזֶה סֵפֶר, זֶה הָיָה סֵפֶר לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, חֵלֶק רִאשׁוֹן, חֵלֶק רִאשׁוֹן שֶׁל רַבִּי נָתָן, כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, הֵם, הֵם, הֵם מֵחַיִּים מְתַקְּנִים כָּל הָעוֹלָם, כָּל דִּבּוּר שֶׁלּוֹ. נִכְנַסְתִּי לְהַחֶדֶר שֶׁלִּי, וְהוֹצֵאתִי סֵפֶר וּפָתַחְתִּי אוֹתוֹ, וְמָצָאתִי שָׁמָּה פִּתְקָא, כָּתוּב שָׁמָּה, הָיָה מַשְׁמַע מֵהַפִּתְקָא, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל, בְּקוֹל גָּדוֹל: "אוֹי אוֹי אוֹייי אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל!", אַף עַל פִּי שֶׁאָכַלְתִּי קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְעָשִׂיתִי דָּבָר כָּזֶה, "אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם", אֲפִלּוּ אֲנִי יֵשׁ לִי תִּקְוָה עֲדַיִן (סבא צוחק). מָצָאתִי פִּתְקָא, וְכָּתוּב שָׁמָּה, כָּתוּב שָׁמָּה מַה שֶּׁכָּתוּב בְּהַפִּתְקָא, לָמַדְתִּי מִזֶּה, מֵהַפִּתְקָא, שֶׁעֲדַיִן, עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה, וְעֲדַיִן, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: "גִּיוַואלְד! אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל!", נוּ, אֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי, לָקַחְתִּי אֶת זֶה עָלַי, "אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל", אֲפִלּוּ אֲנִי יֵשׁ לִי עֲדַיִן תִּקְוָה. וְכֵן מָצָאתִי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה פְּעָמִים פִּתְקָאוֹת מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, הַפִּתְקָא אַחַת אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַל פֶּה, וְכָּכָה זֶה הַלָּשׁוֹן, אֲנִי פָּתַחְתִּי סֵפֶר וְהָיָה שָׁמָּה חֲתִיכַת נְיָר, וְהָיָה כָּתוּב כָּכָה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן עַל הַנְּיָר, כָּכָה, זֶה, זֶה, אֵלֶּה הַדִּבּוּרִים: מַה? - "מְאֹד הָיָה קָשֶׁה לִי לָרֶדֶת אֵלֶיךָ לְהַגִּיד לְךָ תַּלְמִידִי הַיָּקָר" יִשְׂרָאֵל בֶּער, "תַּלְמִידִי הַיָּקָר לְהַגִּיד לְךָ כִּי נֶהֱנֵיתִי מְאֹד מֵעֲבוֹדָתְךָ", אֲנִי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי, אֵיזֶה עֲבוֹדָה, אֵיזֶה פָּנִים אֲנִי יֵשׁ לִי, "נֶהֱנֵיתִי מְאֹד מֵעֲבוֹדָתְךָ וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי", יֵשׁ שִׂיחָה מֵרַבֵּנוּ זַ"ל: "אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל", "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי", יֵשׁ שִׂיחָה מֵרַבֵּנוּ שֶׁהוּא אָמַר, הוּא אָמַר, שֶׁהוּא אָמַר, הוּא כָּכָה, הוּא אָמַר כָּכָה: "גִּיוַואלְד! אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל!", אָז, אָז, מִזֶּה אֲנִי לָקַחְתִּי כֹּחַ לַעֲמֹד, בְּמִּלְחָמָה, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד, כְּנֶגֶד הַחשֶׁךְ הַזֶּה, כְּנֶגֶד הַצָּרָה הַזֹּאת, אָכַלְתִּי לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, מַה, שָׁמַעְתָּ דָּבָר כָּזֶה?, מֵאֱלוּל, סְלִיחוֹת, מִיְּהוּדִים, מִתְעַנִּים, תַעֲנִית, תַעֲנִית, וְאֲנִי לֹא, לֹא, לֹא עָשִׂיתִי אֶת זֶה, וְאָמַרְתָּ, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר לִי: "וְסִימָן י"ז בְּתַמּוּז יֹאמְרוּ שֶׁאֵינְךָ מִתְעַנֶּה", הוּא, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי דָּבָר כָּזֶה, וְאָכַלְתִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, אַף עַל פִּי כֵּן, "אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל!", תַּתְחִיל מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ לִהְיוֹת יְהוּדִי.
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)


'רוּחַ אֱלֹהִים', דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא יְתַקֵּן הַכֹּל, כִּי הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת אֲמִתִּי

הַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הִתְרַחֲקוּת יִשְֹרָאֵל מֵאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַפְּגָמִים וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא עַל יְדֵי הַפְּגָם שֶׁפּוֹגְמִין  בִּכְבוֹד  הַצַּדִּיק  הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת וּמִתְגַּבְּרִין הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁהֵם בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְכוּ'. 

וְהַתִּקּוּן לָזֶה לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וּלְהִתְאַבֵּל מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַיְנוּ עַל חֲטָאֵינוּ שֶׁגָּרְמוּ הַחֻרְבָּן אוֹ שֶׁמְּעַכְּבִין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לָשֹוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא שָׁם. 

וְזֶהוּ "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ", 'בְּרֵאשִׁית' הוּא רֹאשׁ בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. עַל יְדֵי זֶה בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, שֶׁהֵם כְּלַל הָעוֹלָם שֶׁכָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִבְרְאוּ וּמִתְקַיְּמִים עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק, "בּוֹרַאֲךָ יַעֲקֹב" = עוֹלָמִי עוֹלָמִי מִי בְּרָאֲךָ יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ וְכוּ'". 

וְזֶהוּ, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם". זֶה בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַגָּלֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה,  'תֹהוּ'  זוֹ  מַלְכוּת בָּבֶל וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינַת פְּגַם הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁמֵּהֶם יוֹנְקִים הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין, חַס וְשָׁלוֹם, בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת וְכַנַּ"ל. 

"וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם", 'רוּחַ אֱלֹהִים', דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא יְתַקֵּן הַכֹּל, כִּי הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת אֲמִתִּי וְכָל יִשְֹרָאֵל יַכִּירוּ אוֹתוֹ וְיַאֲמִינוּ בּוֹ. וְהָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת יִכָּנַע וְיִתְבַּטֵּל לְפָנָיו, אַךְ עַל יְדֵי  מָה  נִזְכֶּה לָזֶה עַל יְדֵי הַבְּכִיָּה וְהַדְּמָעוֹת שֶׁבּוֹכִין וּמִתְאַבְּלִין עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְזֶהוּ בְּחִינַת וְרוּחַ אֱלֹהִים דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בְּחִינַת שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ וְכוּ' בְּחִינַת עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי וְכוּ'. שֶׁצְּרִיכִין לִבְכּוֹת מְאֹד וּלְהוֹרִיד דְּמָעוֹת כַּמַּיִם עַל כִּי רָחַק מִמֶּנּוּ מְנַחֵם שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכַנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְרוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁאָז יִתְקַיֵּם "לָשֹוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר". 

וְזֶהוּ 'וְרוּחַ אֱלֹהִים', שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, 'מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם', הַיְנוּ עַל יְדֵי הַדְּמָעוֹת, בְּחִינַת עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַיִם כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר", זֶהוּ בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁנִּכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם. וּמִתְגַּבְּרִין הַמְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת תִּקּוּן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְכוּ', בְּחִינַת שֵׁם ה' וְכַנַּ"ל בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
(ליקוטי הלכות - מצרנות הלכה ד' אות יג')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

"וְיַעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם"

 עִקַּר הַנֶּחָמָה עַל יְדֵי הָרֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיַעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם" (מיכה). 'וַה' בְּרֹאשָׁם' דַּיְקָא זֶה בְּחִינַת רְאוּ כִּי קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל, דְּהַיְנוּ כִּי ה' בְּשֵׁם הַצַּדִּיק, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמוֹ. וְזֶה 'וַה' בְּרֹאשָׁם' שֶׁה' בְּתוֹךְ רֹאשָׁם וּמַנְהִיגָם, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, כִּי הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי בְּתוֹכוֹ שְׁכִינַת ה' יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה עִקַּר הַנֶּחָמָה שֶׁנִּזְכֶּה לָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁעַל יָדוֹ יִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
(ליקוטי הלכות - מצרנות הלכה ד' אות ו')
*
שֵׁם הַשֵּׁם י ק ו ק מְשֻׁתָּף עִם הַשֵּׁם שֶׁל רַבֵּנוּ, כֵּן כָּכָה כָּתַב בְּתּוֹרָה, כָּכָה הוּא מְגַלֶּה: "שֵׁם הַשֵּׁם מְשֻׁתָּף בְּשֵׁם הַצַּדִּיק. אִם שֵׁם הַצַּדִּיק מִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם - מִתְפַּרְסֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם", אֶת הָאֱמוּנָה, אֶת הַתּוֹרָה, כֵּן, זֶה עַל כָּל פָּנִים מִתְפַּרְסֵם שֵׁם הַצַּדִּיק, וּפֹה (בפתק) הוּא חוֹתֵם שֶׁהוּא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁל הַשִּׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע, הוּא- הוּא הוּא. 
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)
*
אָמַר רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר: 
"אֲנִי נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן" 





עיקר המלכות הוא בחינת מלכות מלך המשיח שהוא מלכות שלימה.
(ליקוטי הלכות - ערב ד' אות ט')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים