הַמְחֻבָּר לְטָהוֹר טָהוֹר

וְזֶה בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צַדִּיקִים נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיִּים, רְשָׁעִים לְאַלְתַּר לְמִיתָה, בֵּינוֹנִים תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים עַד יוֹם כִּפּוּר. וּכְבָר תָּמְהוּ הַמְפָרְשִׁים עַל מַאֲמָר זֶה וְרֻבָּם מְפָרְשִׁים שֶׁעִקַּר הַכַּוָּנָה עַל חַיִּים נִצְחִיִּים. וְעַל פִּי דַּרְכֵּנוּ יִתְבָּאֵר הֵיטֵב בְּעֵזֶר ה' כִּי כָּל אֵלּוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וְנוֹסְעִים לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כֻּלָּם נִקְרָאִים בְּשֵׁם צַדִּיקִים עַל שֵׁם הַצַּדִּיק שֶׁהֵם מְקֹרָבִים אֵלָיו כִּי הַמְחֻבָּר לְטָהוֹר טָהוֹר וְעַל כֵּן הֵם נֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיִּים כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כוֹלְלָם מִיָּד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשֵֹכֶל הַכּוֹלֵל בִּבְחִינַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ יוֹתֵר מִן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים שֶׁהֶחָכָם הָאֱמֶת יָקָר מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים, וְעַל יְדֵי זֶה נֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיִּים כִּי מִשָּׁם נִמְתָּקִים כָּל מִינֵי דִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. 

כִּי הֵם זוֹכִין בְּוַדַּאי לְחַיִּים אֲמִתִּים שֶׁעִקָּרָם הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהוֹצִיא הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת וּמִשְׁפְּטֵי אֱמֶת מִכָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד כִּי נִצּוֹל מֵהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים הַמְעַקְּמִין אֶת הַמֹּחַ וְכוּ' מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּמְקֹרָב לְצַדִּיקִים וְכַנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַמִּיתָה נִמְשֶׁכֶת מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ"ל עַל יְדֵי פְּגַם הָאֲכִילָה שֶׁמֵּאָז נִמְשְׁכוּ עֲשָׁנִים סְרוּחִים הַמְעַקְּמִין אֶת הַלֵּב שֶׁמִּשָּׁם הַמִּיתָה בְּחִינַת כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מֵת עַד כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים אַךְ מֵאַחַר שֶׁתֵּכֶף שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת נִפְגְּמָה הָאֲכִילָה הִתְחִילָה הַמִּיתָה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֻּכְרָח לָמוּת עַל יְדֵי קִלְקוּל הָאֲכִילָה וְכַנַּ"ל. רַק הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם מְתַקְּנִים בְּחַיֵּיהֶם פְּגָם זֶה וְזוֹכִין לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת מִכָּל מָקוֹם שֶׁלּוֹמְדִים אֲשֶׁר זֶה חַיֵּיהֶם בְּחִינַת כִּי הוּא חַיֶּיךָ, רַק שֶׁבַּסּוֹף מֻכְרָחִים לָמוּת בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ אוֹ מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אֶחָד מְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת פְּגָם הַגָּדוֹל הַזֶּה. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים הֵם חַיִּים חַיִּים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא מֵאַחַר שֶׁאֵין כֹּחַ לְהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים לְעַקֵּם אֶת לִבָּם שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמִּיתָה וְכַנַּ"ל. 

וְעַל כֵּן לְהֵפֶךְ רְשָׁעִים גְּמוּרִים שֶׁהֵם הַחוֹלְקִים גְּמוּרִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהֵם עִקַּר הָרְשָׁעִים מֵאַחַר שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כִּי הֵפֶךְ הַצַּדִּיק הוּא רָשָׁע וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי נֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְמִיתָה כִּי כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק וְאֵין לָהֶם אֱמוּנַת חֲכָמִים הֵם בִּבְחִינַת מִיתָה תָּמִיד כִּי אֵין לָהֶם חַיִּים כְּלָל מֵאַחַר שֶׁהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים מְעַקְּמִין אֶת לִבָּם שֶׁמִּשָּׁם הַמִּיתָה כַּנַּ"ל. 

בֵּינוֹנִים הֵם אֵלּוּ שֶׁאֵינָם מְקֹרָבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת אֲבָל אֵינָם חוֹלְקִים גַּם כֵּן הֵם תְּלוּיִין וְעוֹמְדִים עַד יוֹם כִּפּוּר שֶׁאָז נִכְנָס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים לְהָאֶבֶן שְׁתִיָּה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֵֹכֶל הַכּוֹלֵל וְאָז אִם זוֹכִין לָשׁוּב נִמְתָּק מֵעֲלֵיהֶם הַדִּין עַל יְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מִבְּחִינַת שֵֹכֶל הַכּוֹלֵל וְכוּ' כַּנַּ"ל כִּי עִקַּר הַהַמְתָּקָה וְהַחַיִּים מִשָּׁם מִבְּחִינַת שֵֹכֶל הַכּוֹלֵל כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים. רַק הַמְקֹרָבִין לַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָאִים צַדִּיקִים נִכְלָלִים שָׁם מִיָּד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהַבֵּינוֹנִים תְּלוּיִים עַד יוֹם כִּפּוּר שֶׁאָז נִכְנָס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְשָׁם כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - פקדון ה' אות לח')

נ נח נחמ נחמן מאומן סבא המלך בירושלים

מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין צָרִיךְ לִדְאֹג וְלִטְרֹחַ הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה

רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם רִאשׁוֹן לְכָל הַשָּׁנָה וְכָלוּל מִכָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה וְאָז צְרִיכִין לְהַמְתִּיק כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וְשֶׁל כָּל הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת שֵֹכֶל הַכּוֹלֵל וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִים לְצַדִּיקִים עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. 
וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּקוֹל שׁוֹפָר כִּי קוֹל שׁוֹפָר נִמְשָׁךְ מִשֵּכֶל הַכּוֹלֵל כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת וְעַל כֵּן מִשָּׁם נִתְּנָה תּוֹרָה וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן שׁוֹפָר מְקַבֵּץ נִדָּחִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים וְכוּ' וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם הַיְנוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם הָאֶבֶן שְׁתִיָּה כִּי לְשָׁם צְרִיכִין לָשׁוּב וּלְהִתְקַבֵּץ כָּל הָאוֹבְדִים וְהַנִּדָּחִים כִּי שָׁם תִּקּוּנָם בִּבְחִינַת שֵֹכֶל הַכּוֹלֵל שֶׁמַּמְתִּיק וּמְתַקֵּן הַכֹּל כִּי כָּל הַמְקוֹמוֹת וְכוּ' נִכְלָלִין שָׁם וְכַנַּ"ל וּמִשָּׁם עִקַּר הַחֵרוּת בְּחִינַת חֵרוּת שֶׁל יוֹבֵל שֶׁאָז תּוֹקְעִין הַשּׁוֹפָר בְּחִינַת תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ. 
וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין צָרִיךְ לִדְאֹג וְלִטְרֹחַ הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה כִּי זוֹכֶה לְבִטָּחוֹן לְהַאֲמִין שֶׁכָּל פַּרְנָסָתוֹ קְצוּבָה מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם קְצוּבָה מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה כִּי אָז מֵאִיר שֵֹכֶל הַכּוֹלֵל שֶׁמִּשָּׁם כָּל צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע וְכַנַּ"ל. 
וְזֶהוּ חוּץ מֵהוֹצָאוֹת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְהוֹצָאוֹת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה כִּי בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אָז עוֹלִין בַּעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְאָז נִכְלָלִין בִּבְחִינַת שֵֹכֶל הַכּוֹלֵל עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַיּוֹם וְעַל כֵּן לְהוֹצָאוֹת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֵין צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּפִי מַה שֶּׁקָּצוּב שֶׁיֻּמְשַׁךְ לוֹ שֶׁפַע בְּכָל יוֹם וָיוֹם דֶּרֶךְ הַצִּנּוֹרוֹת וְהַכֵּלִים הַנִּמְשָׁכִין מִשֵּכֶל הַכּוֹלֵל, כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב בְּעַצְמוֹ נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע מִשֵּכֶל הַכּוֹלֵל כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהַאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וּלְהַרְבּוֹת בְּהוֹצָאָתָם כִּי הֵם בְּעַצְמָן בִּבְחִינַת שֵֹכֶל הַכּוֹלֵל. וְכֵן בְּהוֹצָאַת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה. כִּי תַּלְמוּד תּוֹרָה הִיא עִקַּר הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע מִשֵּכֶל הַכּוֹלֵל שֶׁשָּׁם כָּל הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן אֵין הוֹצָאוֹת אֵלּוּ קְצוּבִים בְּצִמְצוּם מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה רַק כְּפִי שֶׁזּוֹכֶה לְהוֹצִיא בִּשְׁבִילָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם שֶׁאִם פּוֹתֵחַ פּוֹתְחִין לוֹ וְאִם מוֹסִיף מוֹסִיפִין לֵהּ.
(ליקוטי הלכות - פקדון ה' אות לג')

נ נח נחמ נחמן סבא המלך

יסע למשיח


נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אב"י הנחל ספר פלא


נ נח נחמ נחמן בירושלים

וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לִירֵאֶיךָ וּתְמִימֶיךָ הַהוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ בֶּאֱמֶת

"פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי. שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג". רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר, "הַבֵּט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי. זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהֹוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרוֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי":
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, עֶצֶם הָאֱמֶת וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת, קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עִמִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִי וָמִי הָעוֹמְדִים עָלַי בְּכָל יוֹם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, לִמְנֹעַ וּלְעַכֵּב אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, "יְהֹוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי". אַתָּה יוֹדֵעַ בְּכַמָּה מִינֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּבִלְבּוּלִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלַי בְּכָל עֵת לִמְנֹעַ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלִירֵאֶיךָ וְלַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וּבְעֹצֶם שִׁפְלוּתִי וְרִבּוּי עֲוֹנוֹתַי וְעֹצֶם פִּזּוּר נַפְשִׁי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי, עוֹד הֵם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְגָּרִים בִּי בְּכָל עֵת הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, הֵן הַמְּנִיעוֹת מִבְּנֵי הַבַּיִת וְהַקְּרוֹבִים, הֵן הַמְּנִיעוֹת מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, מֵרִבּוּי הַשִּׁנּוּי דֵּעוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לִירֵאֶיךָ וּתְמִימֶיךָ הַהוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְשׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם לִמְנֹעַ אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה הֵן קָרוֹב הֵן רָחוֹק, וּתְחַזֵּק אֶת דַּעְתִּי בֶּאֱמוּנָתְךָ תָמִיד, וְאֶהְיֶה דוֹמֶה בְעֵינַי כְּאִלּוּ אֲנִי יָחִיד בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם. וְלֹא אֶשְׁמַע כְּלָל וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמַלְעִיג וּמִתְלוֹצֵץ וּמְבַלְבֵּל בָּעוֹלָם, וְלֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לְבַלְבֵּל אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר אֲפִלּוּ גְדוֹלִים מִמֶּנִּי וְצַדִּיקִים כְּנֶגְדִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁלִּמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרַי עַל־יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים, וְאֶהְיֶה רָגִיל לוֹמַר בְּנַפְשִׁי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, רַק אֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַדְרֵגָתִי כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתַּנִי עַל־יְדֵי בְּחִירֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דֵּעָה וְרָצוֹן שֶׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנָם שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרַח לְהִתְוָּעֵד עִם בְּנֵי הָאָדָם וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם הֵן בְּמִלֵּי דִשְׁמַיָּא וְהֵן בְּמִלֵּי דְעַלְמָא, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יְבַלְבֵּל דַּעְתִּי מִן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מִי לִי בַּשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. חֲזַק:
(ליקוטי תפילות- קמט')

נ נח נחמ נחמן בירושלים סבא המלך

הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי עַל כָּל יִשְׂרָאֵל

אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁעַל-יְדֵי חֹזֶק לִבְּךָ בְּהַאֱמֶת כָּל-כָּךְ, יִתֵּן לְךָ ה' חַיִּים אֲרֻכִּים חַיִּים טוֹבִים וְתַצְלִיחַ וְתִזְכֶּה לְזֶה בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
(אב"י הנחל)

נ נח נחמ נחמן מאומן סבא המלך בירושלים


אוהבו הנאמן באמת

אוהבו הנאמן באמת, המחכה ומתגעגע בכלות הנפש לראותו בחיים ושלום ושמחה, דורש שלומו וטובתו ושלום ביתו באהבה עזה...

ישראל דב אודעסר
בן עטר 28
תל-אביב

(אב"י הנחל - מכתב לג')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים


כָּל הַמּוֹעֲדִים בְּטֵלִים וִימֵי הַפּוּרִים לֹא נִבְטָלִים

וְעַל כֵּן כָּל הַמּוֹעֲדִים בְּטֵלִים וִימֵי הַפּוּרִים לֹא נִבְטָלִים, כִּי גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה תִּגְדַּל מְאֹד עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִזְכָּר כָּל כָּךְ תֹּקֶף הַנִּסִּים שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי אִם חַי ה' וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה עִקָּר וִיצִיאַת מִצְרַיִם טְפֵלָה לָהּ. וּמִגֹּדֶל הַשִּמְחָה שֶׁיִּהְיֶה אָז תָּמִיד מֵעֹצֶם רִבּוּי הַיְשׁוּעוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אָז לֹא יִהְיֶה נִכָּר כָּל כָּךְ שִֹמְחַת יוֹם טוֹב שֶׁהֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה תִּגְדַּל בְּיוֹתֵר הַרְבֵּה מְאֹד וְיִהְיוּ כָּל יָמֵינוּ יָמִים טוֹבִים יְמֵי שָֹשֹוֹן וְשִֹמְחָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּנְרַנְּנָה וְנִשְֹמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִכָּר שִֹמְחַת יוֹם טוֹב מֵאַחַר שֶׁיִּהְיוּ כָּל יָמֵינוּ בְּשִֹמְחָה. אֲבָל שִֹמְחַת פּוּרִים יִהְיֶה נִכָּר גַּם אָז מֵאַחַר שֶׁעַל יְדֵי הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים שֶׁהוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק וּגְדֻלַּת מָרְדְּכַי זָכִינוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרַת מָרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּשָֹמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכִינוּ לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה תָּמִיד גַּם בְּסוֹף אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה. וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, כִּי עִקַּר כְּלִי זֵינוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל, עַל כֵּן יְמֵי הַפּוּרִים לֹא יִתְבַּטְּלוּ גַּם אָז מֵאַחַר שֶׁעַל יָדָם הָיָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה וְכַנַּ"ל:
(ליקוטי הלכות - נחלות ד' אות  יז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הַדּוֹר הוּא אָבִיו מַמָּשׁ

יֵשׁ לְרַמֵּז כִּי יְתוֹמִים הֵם נִקְרָאִים הָרְחוֹקִים מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִֹים טוֹבִים שֶׁאָדָם עוֹשֶֹה הַכֹּל עַל יְדֵי בְּחִינַת הַלְּבוּשִׁין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָבִיו וְאִמּוֹ כַּמּוּבָא, וּכְשֶׁחוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי אוֹבֵד לְבוּשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְנִתְלַבֵּשׁ בִּבְגָדִים צוֹאִים וְעַל כֵּן הוּא בְּחִינַת יָתוֹם בְּלֹא אָב מֵאַחַר שֶׁאָבַד לְבוּשׁוֹ, כִּי עִקַּר מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מִן הָאָב הוּא הַלְּבוּשׁ כַּנַּ"ל, וְאֵלּוּ הַיְתוֹמִים צְרִיכִין אֶפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הַדּוֹר שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנַת הַיְתוֹמִים הַנַּ"ל לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֶפִּטְרוֹפּוֹס, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הַדּוֹר, שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנַת הַיְתוֹמִים הַנַּ"ל לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. 
כִּי אֶפִּטְרוֹפּוֹס הוּא אֲבִיהֶם שֶׁל יְתוֹמִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, כִּי הוּא אָבִיו מַמָּשׁ מֵאַחַר שֶׁהוּא מְתַקְּנוֹ וַאֲזַי מַפְשִׁיט מִמֶּנּוּ הַבְּגָדִים צוֹאִים וּמַלְבִּישׁוֹ בִּבְגָדִים נְקִיִּים. וְעַל כֵּן הוּא אָבִיו מַמָּשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין יט), כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ יְלָדוֹ. כִּי הוּא כְּאִלּוּ יְלָדוֹ מַמָּשׁ עַל יְדֵי תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁין כַּנַּ"ל. 
(ליקוטי הלכות -  אפטרופוס א' אות א')

נ נח נחמ נחמן בירושלים

כֹּחַ הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה בִּימֵי מְשִׁיחַ

וְעַל כֵּן אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח דַּיְקָא הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁעִקַּר אִסּוּר הֶחָמֵץ מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר אֲוִיר הָעוֹלָם מִקּוֹל נִגּוּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְכַנַּ"ל, וְעַל כֵּן אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁאָז נִבְקַע הַיָּם וְזָכוּ לְקוֹל שִׁירַת הַיָּם שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר וְנִזְדַּכֵּךְ אֲוִיר הָעוֹלָם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְבָּרֵר קוֹל שִׁירָה וְנִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה, מִקּוֹל נִגּוּן דְּסִטְרָא אָחֳרָא, עַל כֵּן אָז בְּוַדַּאי הֶחָמֵץ מֻתָּר מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר וְנִזְדַּכֵּךְ אֲוִיר הָעוֹלָם עַל יְדֵי שִׁירַת הַיָּם וְכַנַּ"ל. 
כִּי בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח אַף עַל פִּי שֶׁזָּכוּ אָז לַשִּׁירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם וְכוּ'. שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה וְכַנַּ"ל. אַף עַל פִּי כֵן הַשִּׁירָה הַזֹּאת אֵינָהּ נִקְרֵאת עַל שְׁמָם, כִּי אָז אָמְרוּ אֶת הַהַלֵּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לֶעָבָר וְלֶעָתִיד וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בִּפְסָחִים).
כִּי אָז לֹא זָכוּ לַשִּׁירָה מֵעַצְמָם כִּי אִם בְּחַסְדֵי ה' הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל וְעַל יְדֵי זֶה הִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם כֹּחַ הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה בִּימֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּוִד שֶׁהוּא נְעִים זְמִירוֹת יִשְֹרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּל שָׁלֵם שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם דָּוִד. וְעַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד מֵחָמֵץ וְלֶאֱכֹל מַצָּה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְבָרֵר הַקּוֹל בְּעַצְמָם וְכַנַּ"ל. 
(ליקוטי הלכות - אפטרופוס ג' אות יא')

נ נח נחמ נחמן בירושלים

תבוא בכל פעם לראות אותי

אל תעזוב אותי, תבוא בכל פעם לראות אותי, אם אני חי, מה, מה נשמע איתי (סבא צוחק)

נ נח נחמ נחמן סבא המלך בירושלים


קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם א' בְּשַׁלַּח תקצ"ג: 

אֲהוּבִי בְּנִי מַחְמַד עֵינַי, נִצְמָד בְּקִירוֹת לְבָבִי. שָׁלוֹם לְךָ אַל תִּירָא חֲזַק וֶאֱמַץ! דַּע בְּנִי חֲבִיבִי, כִּי עֲדַיִן לא קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ הַיּוֹם, וְגַם הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲנִי חָלוּשׁ, וְאֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה כַּיָּדוּעַ לְךָ, אַךְ אַהֲבָתְךָ אִלְּצַנִי לִכְתּב לְךָ עַתָּה קדֶם הַסְּעֻדָּה, כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה כִּי עָסַקְתִּי בִּכְתִיבַת תּוֹרָה בְּעִנְיָן הַלִּמּוּד הַקָּדוֹש שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי מִזֶּה אֶתְמוֹל בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה. שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה, בְּחִינַת כַּחֲצוֹת לַיְלָה אֲנִי יוֹצֵא וְכוּ', וּמִדֵּי כָּתְבִי נִזְכַּרְתִּי בְּאַהֲבָתְךָ, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה צָרִיךְ מְאד לְדִבּוּרִים אֵלּוּ, בִּפְרָט שֶׁכָּל הַחִדּוּשִׁים שֶׁחִדַּשְׁתִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעִתִּים הַלָּלוּ, חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים בִּישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה הַכּל נִתְגַּלְגֵּל עַל יָדְךָ, עַל יְדֵי הַמִּכְתָּב שֶׁהִגִּיעַ לִי מֵאִתְּךָ בְּעֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ סָמוּךְ לָעֶרֶב עַל יְדֵי יְדִידִי רַבִּי נַחְמָן הַייסִינֶיר, כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לְךָ קְצָת מִזֶּה בִּהְיוֹתְךָ פּה, עַל כֵּן אָמַרְתִּי וִיהִי מָה אָרוּצָה דְּבָרַי אֵלֶּה אֵלֶיךָ. אוּלַי אֶזְכֶּה לְעוֹרֶרְךָ מִשְּׁנָתְךָ, לְהַחֲיוֹתְךָ וּלְחַזֶּקְךָ, הָקִיצָה בְּנִי הָקִיצָה, אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנְךָ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, דַּע וְהַאֲמֵן שֶׁכָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁלְּךָ יְקָרִים מְאד מְאד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַתָּה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ בָּהֶם תָּמִיד. וְלִכְנס לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְכוּ', זְכר זְכר הֵיטֵב דִּבּוּרִים נוֹרָאִים אֵלּוּ, וְאַל יִהְיוּ יְשָׁנִים אֶצְלְךָ חַס וְשָׁלוֹם, רַק חֲזר חֲזר אוֹתָם הֵיטֵב הֵיטֵב. וּבְכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים. 
(עלים לתרופה מכתב צד)

נ נח נחמ נחמן סבא המלך


רבי נחמן הכריז - המקום שלי הוא רק ארץ ישראל


אבי הנחל


ארבעה שנכנסו לפרדס

המתקרבים להצדיקי אמת יש בהם ארבע בחינות שחשבו רז"ל לעניין ארבעה שנכנסו לפרדס.
כי יש מי שמקבל דרך ישרה מהרב ונעשה איש כשר עד סופו, וזה בחינת נכנס בשלום ויצא בשלום.
ויש בחינת הציץ ונפגע, הציץ ומת, דהיינו שנתלהב יותר מדי יותר מהמידה ועל ידי זה יכול למות או לצאת מדעתו. אך גם עליהם נאמר צדיקים ילכו בם.
אבל יש מי שפורש לגמרי ומתרחק מן הצדיק ונעשה מתנגד ולץ, וזה בחינת אחר שקיצץ בנטיעות. 
כי הצדיק והרב שבדור צריך שיהיה לו שני הכוחות שיש להתורה סם חיים וסם מוות, באופן שיהיה אפשר להמתקרב אליו לקבל כרצונו, צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו. 
אם הוא חפץ באמת יזכה לקבל מהרב דרך ישרה ועצות טובות לשוב להשם יתברך. ואם לאו, והוא בא בעקמימיות וטינא יש בליבו, יוכל גם כן למצוא בהרב מה שהוא רוצה, דהיינו שימצא בו דבר שיכפור בכול ויתרחק לגמרי, וזה בחינת ופושעים יכשלו בם רחמנא ליצלן.
(אוצר היראה - צדיק מ')





































נ נח נחמ נחמן סבא המלך

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה

שָׁמַעְתִּי פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהָרַב יוּדִיל חֲתַן הָרַב לֵיבְּל מִטְּרָאסְטִינֶץ שֶׁהָיָה מְקרָב לְהָרַב הַצַּדִּיק הָרַב פִּינְחָס מִקָּרִיץ, הַגִּידוּ לִי דָּבָר מֵהָרַב הַצַּדִּיק הָרַב פִּינְחָס מִקָּרִיץ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אָמַר לוֹ כָּךְ אָמַר הָרַב פִּינְחָס הַנַּ"ל אָנוּ אוֹמְרִים אָשַׁמְנוּ בָּגַדְנוּ גָּזַלְנוּ. לְשׁוֹן רַבִּים כִּי צְרִיכִים לוֹמַר אָשַׁמְתִּי וְכוּ' רַק אָנוּ אוֹמְרִים כִּבְיָכוֹל בִּלְשׁוֹן טְעָנָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָשַׁמְנוּ. דְּאִם שֶׁלּא נָתַתָּ לָנוּ כּחַ וּרְשׁוּת לא הָיִינוּ יְכוֹלִין לַחֲטא. אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֲנִי גַּם כֵּן מְפָרֵשׁ כָּךְ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה כַּאֲשֶׁר אִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל עֲווֹנוֹתָיו וַיּאמֶר בִּי אֲדנִי. רְצוֹנוֹ לוֹמַר כּחֲךָ בִּי בְּאִם שֶׁנָּטַלְתָּ אֶת כּחַ שֶׁלְּךָ מִמֶּנִּי לא יָכלְתִּי לַחֲטא. וִידַמֶּה הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא פּוֹטֵר אֶת עַצְמוֹ בְּטַעֲנָה זוֹ עַל זֶה הוּא אוֹמֵר, יְדַבֵּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדנִי הִנְנִי מְדַבֵּר דְּבָרִי כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא תְּפִילָּתִי בְּאָזְנְךָ אֲבָל אַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר אֲנִי הַחַיָּב.
(חיי מוהר"ן - תר"י)

נ נח נחמ נחמן סבא המלך בירושלים

עשרה בטבת יום ההילולה של רבי נתן הצדיק

...השקר, השקר זה, זה מסמא עיניים, מעוור עיניים, כן...
ומחללים, מבזים את, את השם, את האמת, אבל כבר הודיע רבינו, כשנכנס לאומן, אמר לרבי נתן: "אף-על-פי-כן השם יתברך, השם יתברך גומר תמיד כרצונו".
(שיחות סבא מלכא משיחא רבי ישראל נ נח נחמ נחמן בירושלים קלטת 1א)


נ נח נחמ נחמן


עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת פּוּרִים גָּדוֹל בְּכָל יוֹם וָיוֹם

עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת פּוּרִים גָּדוֹל בְּשִׂמְחָה רַבָּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת הַנּוֹרָאוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת אֲשֶׁר הִפְלִיא ה' חַסְדּוֹ עִמָּנוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק אוֹר הֶחָדָשׁ חִדּוּשׁ שֶׁבַּחִדּוּשִׁים פֶּלֶא נוֹרָא וְנִשְׂגָּב וְכוּ', שֶׁהוּא הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי הַיְחִדִי שֶׁבְּדוֹרֵנוּ.
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)


נ נח נחמ נחמן סבא המלך

עִקַּר הַשִּׁיר הַזֶּה יִּזְכֶּה הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי

נְעִימוּת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה יִהְיֶה קִבּוּל שָׂכָר שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, וּלְעִקַּר הַשִּׁיר הַזֶּה יִּזְכֶּה הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא דָּוִד מָשִׁיחַ. 
(אוצר היראה - משיח אות ו')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים