הָעִקָּר לִהְיוֹת מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק וְדָבוּק בּוֹ בֶּאֱמֶת

הָעִקָּר לִהְיוֹת מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק וְדָבוּק בּוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וָרֶגַע וּבְכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁהוּא נוֹשֵׁם וּמַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים יִזְכֹּר תֵּכֶף שֶׁהַנְּשִׁימָה הַזֹּאת שֶׁהִיא הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁדָּבוּק בְּהַתּוֹרָה וּבַה' יִתְבָּרַךְ וְיִזָּהֵר לְהִתְקָרֵב  לַה'  יִתְבָּרַךְ  וּלְהַתּוֹרָה  וּלְהַצַּדִּיק בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, וְלַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ" - עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה תְּהַלֵּל יָהּ. 

הָאָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ שֶׁהוּא חִיּוּתוֹ הוּא מַכְנִיס רוּחַ וּמוֹצִיא רוּחַ כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֵּדַע וְיִזְכֹּר בְּכָל עֵת שֶׁבְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה הוּא מַמְשִׁיךְ וּמַכְנִיס רוּחַ חַיִּים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת.
(ליקוטי הלכות - העושה שליח לגבות חובו הלכה ג' אות ב')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך (:

אֲנִי לֹא נֶהֱנֵיתִי כְּלָל, וְהוּא נֶהֱנֶה

עִקַּר הַהַמְתָּקָה וּבִטּוּל הַדִּינִים לְגַמְרֵי הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לַעֲשֹוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִֹמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִֹמְחָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ עַד שֶׁאֵין רוֹצֶה שׁוּם שְֹכַר עוֹלָם הַבָּא בִּשְֹכַר הַמִּצְוָה וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק אֵינוֹ שׁוּם בְּחִינַת מְקַבֵּל כְּלָל, כִּי אֵינוֹ רוֹצֶה בֶּאֱמֶת לְקַבֵּל שׁוּם שְֹכַר עוֹלָם הַבָּא כְּלָל וְהוּא יָגֵעַ וְעוֹבֵד ה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה וּבַעֲבוֹדָה רַבָּה מְאֹד וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִן הָעוֹלָם כְּלָל אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה.
(ליקוטי הלכות - הלכות העושה שליח לגבות חוב הלכה ב' אות י')
*
"מְאֹד הָיָה קָשֶׁה לִי לָרֶדֶת אֵלֶיךָ תַּלְמִידִי הַיָּקָר לְהַגִּיד לְךָ כִּי נֶהֱנֵיתִי מְאֹד מֵעֲבוֹדָתֶךָ"
מַה הוּא צָרִיךְ לָרֶדֶת כָּל כָּךְ לְהַגִּיד לִי שֶׁ"נֶּהֱנֵיתִי מְאֹד מֵעֲבוֹדָתֶךָ", אֲנִי לֹא נֶהֱנֵיתִי כְּלָל, וְהוּא נֶהֱנֶה (סבא צוחק).
(שיחות סבא)
*
זֶה הַצַּדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה לַעֲשֹוֹת הַמִּצְווֹת בְּשִֹמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בֶּאֱמֶת שׁוּם שְֹכַר עוֹלָם הַבָּא כְּלָל, זֶה הַצַּדִּיק אֵינוֹ בְּחִינַת מְקַבֵּל כְּלָל, וְעַל כֵּן  הוּא זוֹכֶה לְשִֹמְחָה גְּדוֹלָה לְשִֹמְחָה בְּתַכְלִית. וְעַל כֵּן זֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא הוּא יָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מִן הָעוֹלָם וּלְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה נִמְתָּק וְנִשְׁלָם הַכֹּל, כִּי עַכְשָׁו עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ בְּחִינַת מְקַבֵּל כְּלָל, שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַשִּמְחָה, עַל יָדוֹ עוֹלֶה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִילוֹ, כִּי עַכְשָׁו כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ בְּחִינַת מְקַבֵּל כְּלָל. כִּי בְּוַדַּאי הָיָה רָאוּי לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל כְּלָל, שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַשִּמְחָה שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיָה עִקַּר כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לַשִּׁמְחָה הַזֹּאת שֶׁאֵין זוֹכִין אֵלֶיהָ כִּי אִם כְּשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל כְּלָל כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַכֹּל כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות העושה שליח לגבות חוב הלכה ב' אות י')
*
וְהַפֶּתֶק הוּא עָתִיד לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם מֵרָע לְטוֹב, וְיִהְיֶה תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָם, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְכֻּלָּם יֵדְעוּ אֶת הַשֵּׁם, וְכֻּלָּם, כֻּלָּנוּ נִּזְכֶּה לַחֲזוֹר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַתּוֹרָה וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. 
(שיחות סבא)

מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא זוֹכֶה לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל עַד שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשֹוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה

עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר הָעֲלִיָּה מֵהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם הוּא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁשָּׁם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכַנַּ"ל. 
וְצָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּתְפַּזֵּר לְשָׁם בְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִיד רַגְלָיו כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד בִּירוּשָׁלַיִם כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה נִתְפַּזֵּר וְנִגְלֶה לְשָׁם כְּדֵי שֶׁיָּרִים וְיַגְבִּיהַּ זֶה הַמָּקוֹם הַגַּשְׁמִי וְהָרָחוֹק מְאֹד לִבְחִינַת יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עוֹלִים לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם כַּנַּ"ל וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר בַּה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁדּוֹרֵךְ שָׁם רַגְלוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִֹיחָתוֹ שָׁם, כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת וְהַתְּפִלּוֹת  צְרִיכִין  לַעֲלוֹת  דֶּרֶךְ  אֶרֶץ  יִשְֹרָאֵל בִּבְחִינַת וְהִתְפַּלְלוּ  אֵלֶיךָ  דֶּרֶךְ אַרְצָם. 
וְזֶהוּ עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁעוֹמְדוֹת שָׁם רַגְלֵינוּ, בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם כַּנַּ"ל. 
וְזֶהוּ יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּו, שֶׁהוּא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם כִּי דֶּרֶךְ יְרוּשָׁלַיִם עוֹלִין מֵהַמָּקוֹם הַגַּשְׁמִי לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם. 
וְזֶהוּ שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ וְכוּ' לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה' וְכוּ' הַיְנוּ הוֹדָאָה וּתְפִלָּה בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹלִים מֵהַמָּקוֹם לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם וְכַנַּ"ל. 
וְזֶהוּ כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט וְכוּ' כִּי שָׁם דַּיְקָא יוֹשְׁבִין כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּי שָׁם שׁוֹפְטִין וְדָנִין אֶת הַכֹּל לִזְכוּת מֵחֲמַת שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַחֶסֶד לִשְׁפֹּט הַכֹּל בְּחֶסֶד לְפִי מְקוֹמוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכַנַּ"ל. 
וְזֶהוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד, דָּוִד הוּא מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מָשִׁיחַ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב הַיְנוּ שֶׁהַכִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט הֵם רַק לִזְכוּת וּלְחֶסֶד בִּבְחִינַת כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא זוֹכֶה לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל עַד שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשֹוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָדוּן אֶת הַכֹּל לִזְכוּת לְפִי מְקוֹמוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם עַל יְדֵי שֶׁאוֹחֵז אֶת עַצְמוֹ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד וְכַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות ערב הלכה ה' אות לו')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך המשיח

רוֹפֵא מֻמְחֶה וְנֶאֱמָן

עַצְמִי וּבְשָׂרִי, הָאוֹחֵז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא רוֹפֵא מֻמְחֶה וְנֶאֱמָן, שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהֶחֳלָאִים שֶׁל כָּל אֶחָד, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲסֹק בִּרְפוּאָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. 
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ חוֹלִים מְדֻכָּאִים בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ כָּל-כָּךְ, עַל-כֵּן הַצַּדִּיק הָרוֹפֵא נֶאֱמָן שׁוֹפֵךְ עָלֵינוּ סַמְמָנִים יְקָרִים וְנוֹרָאִים מְאֹד. אַף-עַל-פִּי שֶׁלִּכְאוֹרָה נִרְאֶה שֶׁכִּמְעַט הַכֹּל הוֹלֵךְ לְאִבּוּד חַס וְשָׁלוֹם, אַף-עַל-פִּי כֵן רֵיחַ טוֹב קוֹלֵט, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים אוּלַי נִזְכֶּה לַחֲטֹף מֵהֶם אֵיזֶה טִפָּה יְקָרָה וְנִפְלָאָה לְתוֹךְ פִּינוּ וּפְנִימִיּוּתֵנוּ, עַד שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה.
(אב"י הנחל)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

חַג הָעַצְמָאוּת

ב"ה, יוֹם שֵׁנִי חַג הָעַצְמָאוּת תשי"ז. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְמַעַן יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, וְנוֹדֶה וּנְהַלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. כֵּן יִגְמֹר עִמָּנוּ הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁאֵין גָּלוּת אַחֲרֶיהָ.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ב"ה, יוֹם ה' חַג הָעַצְמָאוּת הֶעָשׂוֹר תשי"ח, טְבֶרְיָא.

לִכְבוֹד חֶמְדַּת לִבִּי הַנָּעִים, שָׁלוֹם וְאוֹר רַב מֵהַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל יְרַחֵף עָלָיו בְּכָל יוֹם תָּמִיד לְאֹרֶךְ יָמִים.

הֲרֵינִי שׁוֹלֵחַ לוֹ אֶת בִּרְכָתִי הַלְּבָבִית לְחַג הָעַצְמָאוּת הַעֲשִׂירִי, בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה שֶׁעָשָׂה לָנוּ נִסִּים נִגְלִים לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם, וְנִסִּים נִסְתָּרִים הַנֶּעֱלָמִים מִדַּעְתֵּנוּ, כֵּן נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן.
עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֵידַע מֵרַבִּי הָאֱמֶת, וְיִתְגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְעַל-יְדֵי זֶה הַכֹּל חוֹזְרִין לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.
כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
עָלֵינוּ לָשׂוּשׂ וְלִשְׂמֹחַ לָשִׁיר לְרַנֵּן וּלְזַמֵּר, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן עוֹלָם עַל יוֹם הָעַצְמָאוּת, יוֹם הַנִּסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' עִמָּנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וּבְכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַגְּבוּרוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ לְעֵינֵי כָּל הָעַמִּים מֵעֵת שֶׁזָּכִינוּ בִּישׁוּעַת ה' לִכְבּשׁ חֶלְקֵנוּ וְנַחֲלָתֵנוּ מִידֵי הַגַּזְלָנִים הַפְּרָאִים, וּבְיוֹתֵר מַה שֶּׁכְּבוֹד מַעֲלָתוֹ הָרָם מַרְגִּישׁ וְיוֹדֵעַ וְרוֹאֶה בְּכָל פַּעַם נִסִּים נִגְלִים לְמַעְלָה מִגֶּדֶר הַטֶּבַע, אַךְ לְעֵת עַתָּה הֵם עֲדַיִן מְכֻסִּים וּמְלֻבָּשִׁים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. הָרַחֲמָן הוּא יִגְמֹר גְּאֻלָּתֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה וְיַחֲזִיר לָנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בֵּית חַיֵּינוּ בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן, וְיִתְפַּלְּאוּ וְיֹאמְרוּ כָּל הַגּוֹיִים, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם הַיְּהוּדִים עַם הַקָּדוֹשׁ עַם הַנִּבְחָר בְּאֶרֶץ הַנִּבְחֶרֶת.
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך משיח צדקנו (:

אתם יכולים לישון, ופה נעשה חתונה.(סבא צוחק)
עכשיו ברסלב צוחק מכל העולם.(סבא צוחק)
שינה, אסור לישון, הם צריכים לשיר "נ נח" (סבא צוחק) הוא לא נותן לישון.
(שיחות סבא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן)

זֶה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָבַרְתִּי עַל כִּבוּד אָב

...אָז אָמַר לִי הָאַבָּא: "תֵּדַע בְּנִי שֶׁהָיָה אֶצְלִי הַגְּדוֹלִים מֵהַיְשִׁיבָה, וְאָמְרוּ לִי שֶׁנַעֲשֵׁיתָ בְּרֶסְלְבֶר אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ שֶׁלֹּא לְצַעֵר אוֹתִי, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ רְשׁוּת, אַתָּה קָרְלִינִי וְאֲנִי קָרְלִינִי, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ רְשׁוּת אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת גוּר אוֹ לוּבָּבִיץ אוֹ אֵיזֶה מִין חֲסִידוּת שֶׁאַתָּה רוֹצֶה אַתָּה תּוּכַל לִהְיוֹת, רַק בַּקָּשָׁה אַחַת יֵשׁ לִי לֹא לִהְיוֹת בְּרֶסְלְבֶר, רַק בְּרֶסְלְבֶר לֹא לֹא, אֵיזֶה חֲסִידוּת שֶׁאַתָּה רוֹצֶה אַתָּה, אַתָּה יָכוֹל, אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, רַק לֹא לִהְיוֹת, בְּלִי לִהְיוֹת בְּרֶסְלְבֶר", אָז זֶה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָבַרְתִּי עַל כִּבוּד אָב, וְאָמַרְתִּי לוֹ: "אַבָּא, הַכֹּל אֲנִי אֶשְׁמַע לְךָ, רַק דָּבָר הַזֶּה לֹא, אֲנִי לֹא יָכוֹל לִשְׁמֹעַ לְךָ", אָז הוּא רָאָה, "מַה זֶּה! זֶה נוֹרָא מְאֹד, הוּא, הוּא, הוּא מְקַיֵּם כָּל, כָּל יְמֵי חַיָּיו, כָּל הַיָּמִים כִּבּוּד אָב בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, וְעַכְשָׁו הוּא..., מַה, מַה?.
(שיחות סבא ישראל המלך המשיח רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

יְנַחֲמֵנוּ מְהֵרָה עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְנַחֲמֵנוּ מְהֵרָה עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ כִּי אֵין לָנוּ נֶחָמָה שְׁלֵמָה עַל שִׁבְרֵנוּ עַד אֲשֶׁר יָבוֹא מְנַחֵם צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
(ימי מוהרנ"ת - סח')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך 


עיקר מלחמת עמלק שבכל דור הוא כנגד שם ה' שהוא שם הצדיק האמת שהוא שם ה' כי שמו משותף בשם הצדיק.
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

לִכְבוֹד לִבִּי וּבְשָׂרִי, הַמּוּכָן לָבוֹא בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי הָאָהוּב עָלָיו בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה לְלֹא קֵץ וּגְבוּל, וְזָכָה לִהְיוֹת עֶבֶד נֶאֱמָן אֵצֶל הַצַּדִּיק הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם, שֶׁגִּלָּה חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְסַפֵּר תֹּקֶף רוּם נִשְׂגָבוֹת מַעֲלָתָם וְגָבְהָם וּקְדֻשָּׁתָם וְכֹחָם, שֶׁעַל-יָדָם הוּא מְקַבֵּץ וּמַכְנִיס גַּם כָּל הָרְחוֹקִים וּרְשָׁעִים גְּמוּרִים לַה' יִתְבָּרַךְ, וּמַמְשִׁיךְ וּמְגַלֶּה אֱלֹקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ עַיִן בְּעַיִן לְכָל בָּאֵי עוֹלָם.
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים חֶלְקְךָ, שָׁלוֹם וְכָל טוּב. 
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

חִדּוּשׁ פֶּלֶא נוֹרָא כָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה כָּמוֹהוּ

מַחְמַד לִבִּי וְעֵינִי, הַשָּׁזוּר וְקָלוּעַ בְּחַבְלֵי עֲבוֹתוֹת אַהֲבָה אֶל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא חִדּוּשׁ פֶּלֶא נוֹרָא כָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה כָּמוֹהוּ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ בְּקוֹל תּוֹרָתוֹ לַהֲפֹךְ כָּל הָעוֹלָם מֵרַע לְטוֹב לְהַעֲלוֹתָם וּלְתַקְּנָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְהוּא עִקַּר הַחִדּוּשׁ וְהַפֶּלֶא שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה, וְהוּא יִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ לְהָבִיא הַכֹּל אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי. 
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּך אָנִי

תורה שאמר רבינו הקדוש בשבת ראשון שחזר מארץ ישראל בסעודה שלישית:
תורה עג' - כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּך אָנִי (יְשַׁעְיָה מ''ג)

דְּהִנֵּה הַתּוֹרָה סְתִים וְגַלְיָא וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא גַּם כֵּן סְתִים וְגַלְיָא דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּגְלֶה לָנוּ הוּא הַלְּבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת וּמַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ הוּא הַפְּנִימִיּוּת וְהִנֵּה כָּל אָדָם צָרִיך לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְהַשִּׂיג הַפְּנִימִיּוּת מַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ אַך אֵיך יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ בִּתְפִלָּה לִשְׁמָהּ שֶׁיְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, וְלָמָּה, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְרוֹצֶה תָּמִיד לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת וְאֵין הַשְׁפָּעָה יְכוֹלָה לֵירֵד, רַק עַל יְדֵי כְּלִי הַנִּקְרָא אֲנִי שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם'' וְהַכְּלִי הַנַּ''ל נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּאפֶן שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה לְהַדִּבּוּר ''וְעַמֵּך כֻּלָּם צַדִּיקִים'' וזהו אֲנִי: אָלֶף, מִלָּשׁוֹן ''אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים'', נּוּן נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מַלְכוּת, עַל דֶּרֶך מַלְכוּת פֶּה וּמַלְכוּת נִקְרָא נוּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ''יִנּוֹן שְׁמוֹ'' וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י: לְשׁוֹן מַלְכוּת יוּד נַעֲשֶׂה, עַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁמְּקַשֵּׁר לְהַדִּבּוּר כַּנַּ''ל 'אָז יָשִׁיר משֶׁה'', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י: יוּ''ד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה וְנִגְמָר הַכְּלִי הַנִּקְרָא אֲנִי וְהַשֶּׁפַע יוֹרֵד וְנִשְׁלָם חֵפֶץ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך המשיח

אל תהי בז לכל אדם

אף על פי שהצדיק האמת בחינת מרדכי רוצה לזכות את הכל, אפילו הגרוע שבגרועים כי הוא מקיים בשלמות "אל תהי בז לכל אדם", אבל כל זה אם הבזוי רוצה בתיקונו של הצדיק, אבל כשזה הבזוי אינו חפץ כלל בברכה ותיקון של הצדיק, אדרבא, הוא מבזה ומחרף את הצדיק והנלוים אליו בכל הבזיונות ורוצה לשפוך דמם ממש חס ושלום שזה בחינת שנאמר בהמן "ויבז בעיניו", על כן איש כזה בודאי אסור לזכותו ואסור לחמול עליו.

ובזה פגם שאול במה שהחייה את אגג, כי אף על פי שצריכין לקיים "אל תהי בז לכל אדם", אבל זה המבזה כל אדם ורוצה לאבד את הכל, בודאי צריכין להשתדל להכניעו ולהפיל אותו מפלה גדולה, שזה בחינת מצוות זכירת מעשה עמלק, למחות זכרו מן העולם ואדרבא בזה דייקא מקיימין עניין "אל תהי בז לכל אדם", במה שמבטלין קליפת עמלק מן העולם שהוא מבזה את הכל.

וכל מה שמכניעין קליפת עמלק ביותר כמו כן מתגבר ביותר כח הצדיק שמקיים "אל תהי בז לכל אדם". ועל כן מרדכי הצדיק תיקן פגם שאול במה שכשבא המן לידו נקם בו הרבה וקיים בו "ואתה על במותימו תדרוך", כמאמר חכמינו ז"ל.
(אוצר היראה - פורים סז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ

וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ מֵהַמַּאֲכָלִים שֶׁל פּוּרִים. זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הַמַּקִּיפִים הוּא צָרִיךְ לְהֵטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים וּלְגַלּוֹת הַסְּגֻלָּה לְעַם סְגֻלָּה, דְּהַיְנוּ לִדְרֹשׁ בָּרַבִּים וּלְגַלּוֹת לַאֲחֵרִים מַה שֶּׁזָּכָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ מֵהֶאָרַת הַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. 

וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כִּי הַמַּאֲכָלִים שֶׁל פּוּרִים הֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים. כִּי בְּמַאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַאֲכָלִים שֶׁל פּוּרִים כַּנַּ"ל בָּהֶם מִתְגַּלִּין הַמֹּחִין וְהַמַּקִּיפִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד מְחֻיָּב לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ מֵהַמַּאֲכָלִים שֶׁל פּוּרִים מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת כְּדֵי לְהֵטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים. כִּי הַמִּשְׁלוֹחַ מָנוֹת שֶׁשּׁוֹלְחִין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ מֵהַמַּאֲכָלִים שֶׁל פּוּרִים זֶה מְרַמֵּז עַל הַמַּקִּיפִים שֶׁזּוֹכִין בְּפוּרִים שֶׁהֵם מְאִירִין בְּהַמַּאֲכָלִים כַּנַּ"ל שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר בַּחֲבֵרוֹ הֶאָרָה זוֹ וּלְהֵטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים כַּנַּ"ל.

וְעַל כֵּן נִקְרָא מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְשׁוֹן מָן כִּי הֵם בְּחִינַת מָן שֶׁהוּא דַּעַת, כַּמּוּבָא, בְּחִינַת מַאֲכָל שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לָמָּה נִקְרְאוּ שְׁחָקִים? שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲקִין מָן לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְעִקַּר מַאֲכַל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא זֶה בְּחִינַת הַשָּגַת הַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁהַמָּן שֶׁהוּא מַאֲכַל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, הוּא בְּחִינַת דַּעַת בְּחִינַת מַקִּיפִים הַנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת מַאֲכָלִים שֶׁל פּוּרִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, כִּי הֵם בְּחִינַת מָן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיפִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי לְהֵטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים כַּנַּ"ל, כִּי עַל יְדֵי הָאֲכִילָה מִתְחַבֶּרֶת הַנְּשָׁמָה עִם הַגּוּף וּמֵאִיר הַמַּקִּיף לִפְנִים, כִּי גּוּף וּנְשָׁמָה הֵם בְּחִינַת פְּנִימִי וּמַקִּיף כְּדִלְקַמָּן וְעַל כֵּן עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה אֲכִילַת פּוּרִים, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מְאִירִים הַמַּקִּיפִים כַּנַּ"ל וּמֵאֵלּוּ הַמַּקִּיפִין הַמִּתְגַּלִּין בְּפוּרִים שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁים בְּהַמַּאֲכָלִים כַּנַּ"ל שׁוֹלֵחַ כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - אפטרופוס - הלכה ב' אות י')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד

חַיָּב אֱנָשׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי.
וְזֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁשָּׁם הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה כֻּלּוֹ חַד וְשָׁם כֻּלּוֹ טוֹב וְשָׁם הוּא בְּחִינַת דְּלָא יָדַע וְכוּ' וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג זֶה הַשֵּכֶל עַכְשָׁו. וּבְפוּרִים צְרִיכִין לְהִשְׁתַּכֵּר עַד שֶׁיַּעֲלֶה וְיַגִּיעַ עַד שָׁם וְעִקַּר הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים הוּא בְּיַיִן, זֶה בְּחִינַת נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד.
כִּי יַיִן נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת זֶה בְּחִינַת שִׁבְעִין קָלִין וְעַל יָדָם יוֹצֵא וְנִתְגַּלֶּה הַסּוֹד, הַיְנוּ הַמֹּחִין וְהַמַּקִּיפִים שֶׁמַּשִּיגִים עַל יְדֵי בְּחִינַת הַיַּיִן שֶׁל פּוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁבְעִין קָלִין וְעַל יָדָם יוֹצֵא וְנִתְגַּלֶּה הַסּוֹד, הַיְנוּ הַמֹּחִין וְהַמַּקִּיפִים שֶׁמַּשִּיגִים עַל יְדֵי בְּחִינַת הַיַּיִן שֶׁל פּוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁבְעִין קָלִין שֶׁעַל יָדָם נוֹלָדִין וְנִתְגַּלִּין הַמֹּחִין וְהַמַּקִּיפִים שֶׁהָיוּ מִתְּחִלָּה בְּסוֹד בִּבְחִינַת הֶעְלֵם כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - אפטרופוס הלכה ב' אות ח')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים 

ונעשה בריאת עולם

הביא את רבי ישראל [קרדונר], הוא הוציא אותו בכח ממירון, והביא אותו לטבריה, והביא אותו מהחמור ישר לבית שלי, כן, ונעשה בריאת עולם, מאין ואפס.
(שיחות סבא ישראל המלך המשיח רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)


הַמֶּלֶךְ יִשְֹרָאֵל שֶׁהוּא מַנְהִיג הַדּוֹר

עִקַּר בְּחִינַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תָּלוּי בְּהַמֶּלֶךְ יִשְֹרָאֵל שֶׁהוּא מַנְהִיג הַדּוֹר.

כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַמֶּלֶךְ הוּא לְהָשִׁיב אֲבֵדוֹת וְנִדָּחִים.

וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים בְּחִינַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, כִּי הָמָן עֲמָלֵק בִּקֵּשׁ לְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת עֲמָלֵק הוּא עַל יְדֵי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל שֶׁנִּצְטַוָּה לְהַכְרִית זַרְעוֹ כַּנַּ"ל. 
(ליקוטי הלכות - אבידה ומציאה הלכה ב' אות ב'-ג')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁמַּלְכוּתוֹ נִמְשָׁל לַלְּבָנָה

וְזֶהוּ בְּחִינַת פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, שֶׁהוּא קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִלּוּי הַיָּרֵחַ, בְּחִינַת וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְנָעַת מְאוֹרֵי אֵשׁ וְהִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַחַמָּה, כִּי בַּמִּזְרָח הַחַמָּה זוֹרַחַת וּבַמַּעֲרָב שׁוֹקַעַת וּבַלַּיְלָה בְּעֵת שְׁקִיעַת אוֹר הַחַמָּה אָז הִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אֵשׁ וְעַל כֵּן כְּתִיב בַּמִּשְׁכָּן, וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְהַכְנִיעַ מְאוֹרֵי הָאֵשׁ וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם, הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ, זֶה בְּחִינַת מִעוּט הַלְּבָנָה וּפְגִימָתָהּ, כִּי הַלְּבָנָה שְׁלִיטָתָהּ בַּלַּיְלָה בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּת הַמְּאוֹרֵי אוֹר וְעַל כֵּן רוֹצִים לְהִתְאַחֵז בָּהּ חַס וְשָׁלוֹם, הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ שֶׁשְּׁלִיטָתָם בַּלַּיְלָה.

וּצְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לְהַכְנִיעַ הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְאַחֵז בְּהַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בְּחִינַת אֶסְתֵּר שֶׁנִּקְרֵאת עַל שֵׁם הַהַסְתָּרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה בִּזְמַן הַגָּלוּת, כִּי כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ הִוא לְמַלְּאוֹת פְּגִימוֹת הַלְּבָנָה, דְּהַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ וּלְבַטְּלָם מִן הָעוֹלָם וְאָז יִהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּנְיַן הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁאָז תִּתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה, כִּי אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁמַּלְכוּתוֹ נִמְשָׁל לַלְּבָנָה, כִּי הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל כִּי הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ הֶחֱרִיבוּ אֶת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, בְּחִינַת לְבָנָה, כִּי הֵם בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה.

וּכְשֶׁמְּבַטְּלִין הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין כָּל הַתַּאֲוֹת רָעוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת גַּשְׁמִיִּים, עַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְאָז יִהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר. וְאָז יָשׁוּב מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לִמְקוֹמוֹ וְיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּבַתְּחִלָּה, כִּי הַכֹּל נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אוֹר עַל מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל:

וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ פָּרָשַׁת חֲצוֹת לְפָרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, כִּי עַל יְדֵי קִימַת חֲצוֹת נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ וּמִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - מתנה הלכה ג' אות יג')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים