לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ

לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ מְרַמֵּז שֶׁלֹּא לְהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּבוֹרְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּשִׁיר הַשִּׁירִים בַּפָּסוּק, תָּאֳמֵי צְבִיָּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְכֵן הוּא מְרַמֵּז שֶׁלֹּא לְהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנִּקְרָא רֵעֲךָ, כִּי רַק הוּא הָרֵעַ וְהָאוֹהֵב אֲמִתִּי הַחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתְךָ הַנִּצְחִי לְהֵיטִיב עִמְּךָ בְּחִנָּם בְּטוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי. וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בִּבְנֵי אָדָם לִמְצֹא עָלָיו תּוֹאֲנוֹת וַעֲלִילוֹת שֶׁקֶר כְּדֵי לְהַרְחִיקָם מִטּוֹב אֲמִתִּי, מִתַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי אִם עַל יָדוֹ כַּיָּדוּעַ וּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים. וְעַל זֶה צָעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שֶׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת הָאַזְהָרָה לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהִוא הַתַּכְלִית אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי אִם עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה.
(ליקוטי הלכות - יורה דעה ב' - שבועות הלכה ב' אות ח')
*
כַּעֲתִירַת אוֹהֵב דָּבֵק מֵאָח, אוֹהֲבוֹ אַהֲבָה אֲמִתִּית שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּשׁוּם דָּבָר בָּטֵל, דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ וְהַצְלָחָתוֹ וּשְׁלוֹם בֵּיתוֹ, וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו שָׁלוֹם וְחַיִּים עַד אֵין קֵץ.
יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶעסֶר
*
וַה' יוֹדֵעַ הָאֱמֶת כִּי אַתָּה נִמְצָא בְּעִמְקֵי לְבָבִי תָּמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בְּלִי הֶפְסֵק בִּתְפִלָּה וְגַעְגּוּעִים לִישׁוּעָתְךָ וְהַצְלָחָתְךָ הַנִּצְחִי בָּזֶה וּבַבָּא.
אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ.
יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶסֶר
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)


יָּבֹא מָשִׁיחַ וְאָז יִהְיֶה עִקַּר עֲלִיַּת הָרַגְלַיִן

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת זָכָה עַל יְדֵי עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ לִבְחִינַת כָּתְנוֹת אוֹר בְּאָלֶף שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם מִתְבַּטֵּל הַשְּמֹאל וְנִכְלָל בְּיָמִין כִּי שָׁם כֹּלָּא יְמִינָא שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֲלִיצַת הַמִּנְעָלִים כְּשֶׁנִּכְנָסִין לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ וּבְמִנְעָלוֹ וְכוּ', כִּי שָׁם מֵאִיר שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְהַהֲלָכוֹת וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר לְמֹשֶׁה כְּשֶׁרָאָה מַרְאֵה הַסְּנֶה שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל קַבָּלַת הַתּוֹרָה אָמַר לוֹ, שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם וְכוּ' כִּי מֹשֶׁה רָאָה 'וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל'. וְהִתְפַּלֵּא וְתָמַהּ מְאֹד וְאָמַר, אֲסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ נִתְגַּלָּה אֵלָיו מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, מִשּׁוּם עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרַת הַגָּלוּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְעִקַּר הַגָּלוּת הוּא עַל יְדֵי נְפִילַת הַהֲלָכוֹת כַּנַּ"ל עַל כֵּן רָאָה מֹשֶׁה שֶׁהַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְכוּ', כִּי הַסְּנֶה הוּא בְּחִינַת הַקּוֹצִים וְהַחוֹחִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה, שֶׁהִוא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁנָּפְלָה לְהַלּוֹמְדִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה הִיא בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵשׁ, בְּחִינַת הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ אַף עַל פִּי כֵן אֵין כֹּחַ בְּאֵשׁ הַתּוֹרָה לְבַעֵר וְלִשְׂרֹף אֶת הַסְּנֶה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים הַנַּ"ל.

וְעַל כֵּן הִתְפַּלֵּא מֹשֶׁה מְאֹד עַל זֶה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה בְּאֵשׁ הַתּוֹרָה הַנַּ"ל וֶהֱשִׁיבוֹ ה' יִתְבָּרַךְ אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ. כִּי לְהַשִּיג סוֹד זֶה צְרִיכִין חֲלִיצַת הַמִּנְעָלִים עַד שֶׁיַּעֲלֶה לִבְחִינַת מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם בְּחִינַת כָּתְנוֹת אוֹר בְּאָלֶף שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר שַׁל נְעָלֶיךָ דָּא אִתְּתָא שֶׁצְּרִיכִין לְהַפְרִישׁ עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת מִזִּוּוּג הַתַּחְתּוֹן רַק לְיַחֵד וּלְזַוֵּג זִוּוּגִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁעוֹשִׂים עַל יְדֵי בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל הַמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל וְאָז יָבִין שֶׁכָּל יְמֵי הַגָּלוּת אִי אֶפְשָׁר לְבַעֵר הַסְּנֶה לְגַמְרֵי, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְהַצַּדִּיק בְּלִמּוּדוֹ בְּחִינַת שְׂמֹאל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה שֶׁהִוא חִיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כֹּחַ הַסְּנֶה, כִּי זֶה הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר לֹא יִגָּמֵר בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ שֶׁאָז יִהְיֶה הֲלָכָה בְּרוּרָה וְאָז יִהְיֶה עִקַּר עֲלִיַּת הָרַגְלַיִן בִּבְחִינַת וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים וּבִבְחִינוֹת עַד דְּמָטוּ רַגְלַיִן בְּרַגְלַיִן הַמּוּבָא בַּזֹּהַר וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל.

אֲבָל כָּל יְמֵי הַגָּלוּת הַצַּדִּיקִים מְבָרְרִין וּמַעֲלִין הַהֲלָכוֹת בְּכָל פַּעַם כְּפִי מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן אָז וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת מֵאֵן מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ. וְאָמַר, שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. כִּי יָדַע שֶׁלֹּא יִגָּמֵר הַבֵּרוּר עַל יָדוֹ אַךְ ה' יִתְבָּרַךְ הִכְרִיחוֹ לֵילֵךְ כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן אֶת כָּל הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְיוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּת מִצְרַיִם כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הַכֹּל בְּפַעַם אֶחָד וְכָל חִיּוּתֵינוּ וְקִיּוּמֵנוּ בְּכָל דּוֹר עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, הַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל אֶת כָּל הַתּוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁבֵּרֵר כָּל הַהֲלָכוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁקִּלְקְלוּ אַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁקִּלְקְלוּ עַד שֶׁאֵין הֲלָכָה בְּרוּרָה וּמִשְׁנָה בְּרוּרָה בְּמָקוֹם אֶחָד כְּבָר יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ כִּי, אַדְּרַבָּא, דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁאֵין יוֹדְעִין הַהֲלָכָה כִּי אִם עַל יְדֵי יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים לְמַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת עַל יְדֵי שֶׁמְּיַגְּעִין עַצְמָן בֶּאֱמֶת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת עַד שֶׁמְּבָרְרִין הַהֲלָכוֹת וְחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה בְּכָל דּוֹר שֶׁעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִין בְּכָל דּוֹר עַד שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ וְלוּלֵי הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם קִיּוּם וְחִיּוּת כְּלָל וְעִקַּר הַתִּקּוּן בְּכָל דּוֹר הוּא עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ שֶׁהֵם מַעֲלִים כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁרְשָׁן עַד שֶׁיָּבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ"ל, אָמֵן וְאָמֵן.
(ליקוטי הלכות - הלכה ה' אות יח')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אַף עַל פִּי כֵן יַמְשִׁיךְ הֶאָרָתוֹ גַּם לְמַטָּה לְמַטָּה

אֵין הַתּוֹרָה בַּשָּׁמַיִם שֶׁהוּא הַשָּגַת דָּרֵי מַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם, כִּי הַשָּגַת דָּרֵי מַעְלָה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּיג, כִּי עִקַּר דִּינֵי הַתּוֹרָה הוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת הַשָּגַת הַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה. כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה בָּאָרֶץ וְלֹא בַּשָּׁמַיִם. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵר דִּינֵי הַתּוֹרָה עַל פִּי הַשָּגַת הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתַּלְמִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁקִּבֵּל הַתּוֹרָה מִמֹּשֶׁה וְעַל כֵּן מָסַר מֹשֶׁה הַתּוֹרָה לִיהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ דַּיְקָא וְלֹא לִבְנוֹ אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. כִּי לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא כַּנַּ"ל, כִּי הַשָּגַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן בְּחִינַת עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ' אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּיג בְּזֶה הָעוֹלָם וְכַנַּ"ל.

מֹשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה אַף עַל פִּי כֵן הָיָה כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם מִבְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר בְּבֵן וּמִבְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר בְּתַלְמִיד וְזָכָה לְהָאִיר בִּשְׁנֵיהֶם בְּבֵן וְתַלְמִיד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּנוֹ אֱלִיעֶזֶר וְתַלְמִידוֹ יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעַל יָדוֹ מָסַר כָּל הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וְכוּ', לִיהוֹשֻׁעַ דַּיְקָא שֶׁהוּא הַשָּגַת הַתַּלְמִיד כַּנַּ"ל, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אַף עַל פִּי כֵן יַמְשִׁיךְ הֶאָרָתוֹ גַּם לְמַטָּה לְמַטָּה וְיַשְׁאִיר הֶאָרָתוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ עַל יְדֵי בֵּן וְתַלְמִיד כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הוּא עַל יְדֵי הַתַּלְמִיד, כִּי אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַשָּגַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה כִּי אִם עַל יָדוֹ בְּחִינַת מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וְכוּ', לִיהוֹשֻׁעַ דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּלְמִיד כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - ראשית הגז הלכה ג' אות יג')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

עִקַּר הָרְדִיפָה שֶׁל הַשּוֹנְאִים הֵן מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן שֶׁהַחוֹלְקִים רוֹדְפִים מְאֹד אֶת הַכְּשֵׁרִים. וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁנִּדְמֶה לְכָל אֶחָד שֶׁהוּא נָבוֹן וְחָכָם וְרוֹצֶה שֶׁהַכֹּל יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ חָכְמָתוֹ הָעֲקֻמָּה וּמְהֻפֶּכֶת. וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת רוֹדֵף אֶת הַנִּרְדָּפִים מְאֹד, אֲבָל אֵלּוּ הַנִּרְדָּפִים צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִתְעוּ וְיִטְעוּ אַחֲרֵי חָכְמָתָם הָרָעוֹת רַק יִסְתַּכְּלוּ עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וִיקַיְּמוּ אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ. רַק לַחֲרֹשׁ וְלִשְׁתֹּק אֲפִלּוּ בְּדַעְתּוֹ לִבְלִי לִכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כַּנַּ"ל. רַק לְצַפּוֹת לִישׁוּעַת ה'. 

וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הָרְדִיפָה שֶׁל הַרוֹדְפִים אֶת הַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים הוּא שֶׁרוֹצִים לְתָפְסָם בְּחָכְמָתָם הָרָעָה וּבְרִבּוּי לֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם וְזֶה קָשֶׁה מִן הַכֹּל. כִּי עִקָּר הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ, כִּי מִתְּחִלָּה רוֹדְפִים אוֹתָם מַמָּשׁ כַּמְפֻרְסָם. וְאַחַר-כָּךְ מִשְׁתַּדְּלִים בְּיוֹתֵר לְפַתּוֹתָם בַּחֲלַקְלַקּוּת דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁדּוֹרְשִׁים טוֹבָתָם וְכוּ' וְזֶה קָשֶׁה מִן הַכֹּל, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּזֶה רַק הַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדֹּם וְיָבִין הֵיכָן הָאֱמֶת וִיקַיֵּם דִּבְרֵי הַתַּנָּאִים הַנַּ"ל שֶׁחָזְרוּ וְכָפְלוּ כַּמָּה פְּעָמִים עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
(ליקוטי הלכות - נטילת ידיים - הלכה ו' אות מד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אַהֲבָה הַפְּלִיאָה שֶׁעָשָׂה ה' בֵּינֵינוּ נוֹלְדָה בִּטְבֶרְיָה בְּיוֹם ט"ו בִּשְׁבַט תשי"ז

אַהֲבָה הַפְּלִיאָה שֶׁעָשָׂה ה' בֵּינֵינוּ נוֹלְדָה בִּטְבֶרְיָה בְּיוֹם ט"ו בִּשְׁבַט תשי"ז, מֵאַהֲבָה וְהַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נוֹלַד לָנוּ בֵּן לְמַזָּל טוֹב וְקָרָאתָ שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל 'אִבֵּי הַנָּחַל', עַל שֵׁם הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה. הַבֵּן הַיָּקָר הַזֶּה הוּא חָשׁוּב וְחָבִיב מְאֹד בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם. מֵהַבֵּן הַזֶּה נוֹלָד הַמְתָּקוֹת וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ לְךָ קְצָת כַּמָּה וְכַמָּה חָבִיב וְחָמוּד הַבֵּן שֶׁלָּנוּ אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, אֲשֶׁר מְשַׁבְּחִים וּמַפְלִיאִים אוֹתוֹ בְּלִי שִׁעוּר כִּי הוּא מַרְבֶּה וּמְגַדֵּל כְּבוֹד ה' בָּעוֹלָם, וְכֻלָּם מִתְפַּלְּאִים עַל עִנְיַן הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ שֶׁעַל-יָדוֹ נִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ כְּבוֹד ה' לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וְאוֹמְרִים "אֶצְבַּע אֱלֹקִים הוּא".
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אנחנו היינו בבית הכנסת כשהים היה שמה כל הלילה...

כְּשֶׁהֶחָכָם מְגַלֶּה חָכְמָתוֹ לִפְעָמִים אוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּר, שֶׁמְּרַמֵּז בּוֹ רְמָזִים לְתַלְמִידָיו דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בְּפִיו בְּפֵרוּשׁ רַק עַל יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר הֵם מְבִינִים כַּוָּנָתוֹ וְאֵלּוּ הָרְמָזִים הֵם בְּחִינַת יָדַיִם בְּחִינַת: נָטִיתִי יָדִי כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה בִּבְחִינַת: "זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם".

...הַיְנוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת בֵּן וְתַלְמִיד הָיוּ מְהַלְּכִין בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁשָּׁם מִתְגַּלִּין אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים.
(ליקוטי תנינא - תורה ז' - כי מרחמם ינהגם)
*
...ולמד איתי התורה הזו כל הלילה, וזכיתי לזה שכל ימי חיי לא הרגשתי טעם תורה, טעם יראת שמים, טעם... כמו הלילה הזו שלמד איתי התורה הזו, התורה הקדושה הזו "כי מרחמם ינהגם", אייי, אנחנו היינו בבית הכנסת כשהים היה שמה כל הלילה, ולא הרגשתי ש..., אתה צריך לישון.
(שיחות סבא ישראל המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם הַנֶּאֱמָר בְּמֹשֶׁה וְיִתְרוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, מִי הַקָּרוּי אִישׁ? זֶה מֹשֶׁה. וְכַמָּה הָיוּ רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מֹשֶׁה קִבֵּל הַתּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה וְיִתְרוֹ נִתְגַּיֵּר מִמָּקוֹם רָחוֹק וְטָמֵא מְאֹד כִּי לֹא הִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁבָּא לְמֹשֶׁה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּיֵּר רַק שֶׁרָצָה לְהִתְגַּיֵּר. וְאַף עַל פִּי כֵן קוֹרְאָם אִישׁ וְרֵעֵהוּ, כִּי כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּבֹהַּ מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת הוּא מְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו כָּל כָּךְ כְּאִלּוּ הָיָה חֲבֵרוֹ מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הֵם אִישׁ וְרֵעֵהוּ.
(ליקוטי הלכות - בכור בהמה טהורה הלכה ד' אות כב')

אָחִי חֲבִיבִי, חֶמְדַּת לְבָבִי, הוֹד לִבִּי וְנַפְשִׁי, אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהָזִיז אַהֲבָתִי וּתְשׁוּקָתִי וְגַעְגּוּעַי מֵאִתְּךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת כִּי תָּלוּי בָּזֶה דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים נֶעֱלָמִים וְנוֹרָאִים מְאֹד שֶׁהֵם יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים 

מָשִׁיחַ הוּא עֶצֶם הַיִּרְאָה עִלָּאָה מְאֹד מְאֹד

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַמְשִׁיכִין יִרְאָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה עַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר בְּחִינַת אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ. כִּי אָז הוּא פַּחַד יִצְחָק וְעַל כֵּן מַתְחִילִין אָז, וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ וְאֵימָתְךָ וְיִירָאוּךָ וְכוּ'. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַיִּרְאָה, הַיְנוּ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא עִקַּר מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמַּמְשִׁיכִין וּמַמְלִיכִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּחִינַת וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ וְכוּ' וּמָשִׁיחַ הוּא עֶצֶם הַיִּרְאָה עִלָּאָה מְאֹד מְאֹד. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'. כִּי יַמְשִׁיךְ יִרְאָה עִלָּאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד בָּעוֹלָם עַד שֶׁכֻּלָּם יְקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא יָפֵרוּ אֶת בְּרִיתוֹ לְעוֹלָם, כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה פְּסוּקִים.
(ליקוטי הלכות - בכור בהמה טהורה הלכה ד' אות ה')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים 

אֲנִי אוֹדִיעַ לָכֶם מִי אֲנִי, אֲנִי נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמָן, אַתֶּם לֹא יוֹדְעִים מִי אֲנִי, אֲנִי נַ נַחְ נַחְמָן מֵאוּמָן, אֲנִי אוֹדִיעַ לָכֶם מִי אֲנִי, אֲנִי נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמָן.
(שיחה מוקלטת של סבא ישראל רבי נ נח נחמ נחמן מאומן)


בְּעֹצֶם הַחֶסֶד וְהַיְשׁוּעָה הַנִּפְלָאָה אֲשֶׁר הִפְלִיא ה' יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ

אֲהוּבִי אָחִי נַפְשִׁי וּלְבָבִי אֲשֶׁר אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן אַהֲבָתֵנוּ וְלֹא תִּבָּטֵל לְעוֹלָם, יַעַן אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר בָּטֵל. הִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וְהִתְבּוֹנֵן בְּעֹצֶם הַחֶסֶד וְהַיְשׁוּעָה הַנִּפְלָאָה אֲשֶׁר הִפְלִיא ה' יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ, פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֵינוּ לִרְאוֹת נְקֻדַּת אֱמֶת אֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה מִימוֹת עוֹלָם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַסְתִּירוֹ עוֹד מִדַּעְתֵּנוּ בְּשׁוּם אֹפֶן. מַה מְּאֹד מָתְקוּ דִּבְרֵי חֲזַ"ל אֵלֵינוּ בְּמַה שֶּׁרָמְזוּ לָנוּ בְּדִבְרֵיהֶם עַל רַבֵּנוּ, הֲלָכָה כְּרַב נַחְמָן, וַהֲלָכָה כְּרַב נַחְמָן, וַהֲלָכָה כְּנַחְמָנִי (גיטין לד'). 
(אב"י הנחל - מכתב לג')


עבודת קודש בחסד לכל אשר חפץ ליבו להפצת אור הצדיק האמת ולברכה

ציור לקיר, לאוטו, למשאית או על השכנים בחינם בטל' לאליהו - 0509905960 





חודש שבט טוב ומבורך (: ראש השנה לאילנות

וְעַל-כֵּן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת הוּא בִּשְׁבָט שֶׁהוּא חֹדֶשׁ הָאַחַד עָשָׂר. כִּי אָז יְכוֹלִין לְבָרֵר וּלְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בְּעֵץ הַדַּעַת שֶׁתִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי אַחַד עָשָׂר סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין. וְעַל-כֵּן אָז הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת כִּי חֶטְאוֹ הָיָה בְּמִין אִילָן עַל-כֵּן אָז בִּשְׁבָט בַּחֹדֶשׁ הָאַחַד עָשָׂר אָז זְמַן הַתִּקּוּן. 

וְזֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. כִּי עַל-יְדֵי אַחַד עָשָׂר סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת זוֹכִין לַקּוֹל הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צב), עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל וְגוֹ' כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ. וְעַל-כֵּן נֶאֱמָר מִקְרָא זֶה בְּמִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁאֲמָרוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן אַחַר הַתְּשׁוּבָה כִּי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה בְּחִינַת עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל וְכוּ' הֵם תִּקּוּן חֵטְא עֵץ הַדַּעַת שֶׁהוּא הִתְגַּבְּרוּת מְזוֹנָא דְּגוּפָא. כִּי יוּ"ד מִינֵי נְגִינָה הֵם בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן שֶׁעַל יָדוֹ גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁהֵם מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ"ל.

 וְזֶה בְּחִינַת (רֹאשׁ הַשָּׁנָה א) אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵן כִּי בְּכָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין כַּנִּזְכָּר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל לְעִנְיַן עִקַּר הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּכָל הָאַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים שֶׁהֵם יְמֵי דִּין כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַדִּינִים הוּא עַל-יְדֵי הַמֹּחַ שֶׁהוּא הָרֹאשׁ כִּי כֻּלָּם בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ. וְעַל-כֵּן בְּכָל הָרָאשֵׁי שָׁנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת רָאשִׁים בְּחִינַת מֹחַ אָז צְרִיכִין לְהַמְתִּיק דִּינִים דְּהַיְנוּ לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא כָּל חִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה מִן הַקְּלִפּוֹת. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים כְּשֶׁמְּבַטְּלִין אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁנֶּאֱחָזִין בָּהֶם. וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כַּנַּ"ל. וְאָז זוֹכִין לְשִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע. וְזֶהוּ בְּחִינַת אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין עִם זֹאת הַתְּפִלָּה בְּאַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים כְּדֵי לְבָרֵר הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה מִן הַקְּלִפּוֹת כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִוא בְּחִינַת רֹאשׁ בְּחִינַת רָאשֵׁי שָׁנִים כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁקּוֹרִין שִׁירַת הַיָּם לְעוֹלָם בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט דְּהַיְנוּ סָמוּךְ לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת. כִּי חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט הוּא סָמוּךְ לְעוֹלָם לְשַׁבַּת שִׁירָה. וְלִפְעָמִים חָל שַׁבַּת שִׁירָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט בְּעַצְמוֹ. כִּי חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת לְעִנְיַן עָרְלָה וְנֶטַע רְבָעִי. שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן עַל-יְדֵי הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע וְכוּ'. שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ וְכוּ' וְכַנַּ"ל. כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף בְּחִינַת אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְּעָזְּךָ יָם וְכוּ' כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׁירַת הַיָּם כִּי עַל-יְדֵי הַמַּטֵּה עֹז הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַשִּׁירָה בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ' הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן קוֹרִין שִׁירַת הַיָּם בִּשְׁבָט הַסָּמוּךְ לְחֲמִישָׁה עָשָׂר שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן זֶה כַּנַּ"ל.

(ליקוטי הלכות - ערלה הלכה ג' - אות ה,ז,יא, יב)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

מין חמורים כאלה שהולכים על שני רגליים

צריכים לחנך עצמנו וזרעינו בדרכי התורה ואמונה והאמת, לא כמו הגויים, שקר!!!, הם שקר, הם לא יודעים כלום, הם כמו חמורים, מין חמורים כאלה שהולכים על שני רגליים, אה, אה...
...כן, אבל אנחנו עם אחד בארץ, עם, עם הקדוש, ארץ ישראל הקדושה, צריכים ללמוד ולקיים הדרכי התורה, למסור נפשנו על זה, וגם, גם זרעינו ידעו הדרכי התורה והאמונה והאמת, אם לא אנחנו כמו, כמו, כמו, כמו החמורים, כמו, כמו, כמו כל העולם, אין להם שום חיות, אין להם שום אמונה, אין להם כלום, חבל על החיים שלהם, אבל הם גויים, הם לא קיבלו התורה, הם גויים, אבל אנחנו צריכים להיות פרושים מהם, זה לא חברים שלנו, כן...
(ישראל סבא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן)

לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ לִפְנֵי חָבֵר

לְדַבֵּר, לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ לִפְנֵי חָבֵר, כָּכָה רָצָה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁנְּדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ עִם חָבֵר טוֹב.
יְכוֹלִים לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְסַפֵּר לוֹ הַכֹּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו.
מְסַפְּרִים לוֹ: "מָה אַתָּה אוֹמֵר? אֲנִי צָרִיךְ אֶת זֶה וַאֲנִי צָרִיךְ אֶת זֶה",לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, לְדַבֵּר עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים עִם בֵּן, עִם אַבָּא, בְּלָשׁוֹן רְגִילָה,
לְהִתְפַּלֵּל אֶל הַשֵּׁם בִּפְשִׁיטוּת, בֶּאֱמוּנָה. צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהַאֲמִין בַּשֵּׁם עַל כָּל דָּבָר:
(ישראל סבא לבקש ולהתפלל)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
יש עניין שנתהפך הכל לטובה.
"עניין" אותיות- ע'ל י'די נ' נח י'היה נ'עשה

יהי רצון שיתהפך לנו הכל לטובה ששון ושמחה נשיג ע"י משיח צדקינו רבינו הקדוש סבא דסבין ישראל בער אודסר
רבי נ נח נחמ נחמן בירושלים

חכמות אין צריכים כלל, והעיקר הוא רק תמימות ופשיטות ואמונה שלמה בה' יתברך ובהצדיק האמת. אשרי ההולך בתמימות. אשרי למי שזוכה להתקרב להצדיק האמת, אשרי לו אשרי חלקו. והבעל דבר שם ליבו על זה מאד לבלבל את העולם, והקים בעולם מפורסמים הרבה של שקר. וגם בין הצדיקים האמיתיים הכניס מחלוקת עד שאין אחד יודע היכן האמת.
פעם אחת ישב רבינו הקדוש זצ"ל יחד עם תלמידו הרב הקדוש המגיד מטירהאוויצע שהיה איש זקן והיה מקודם מגדולי תלמידי הבעל שם טוב זצ"ל, חבר להמגיד ממעזריטש, ותפס בזקנו של המגיד הנ"ל בדרך חיבה ואמר לו, חידוש כמוני עוד לא היה בעולם, אותי צריכים כל העולם מאד מאד, כי העולם אין יכולין להיות בלעדי כלל, יש לאל ידי להחזיר כל העולם למוטב, כי גם הצדיקים צריכים להחזירם למוטב, ולא מבעיא ישראל קדושים, אלא כל האומות העולם כולם אני יכול לחזירם לה' יתברך, והייתי יכול להחזירם לה' יתברך להוליכם סמוך לדת ישראל, אך דיו לעבד להיות כרבו.
...מוקירו ומכבדו ומתפלל עבור שלומו ובריאותו תמיד, דורש שלומו וטובתו באמת ודורש שלום כל הנלוים אליו.
ישראל דב אודסר - בית זלמן אודסר - טבריא
(אב"י הנחל - מכתב ד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
"אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את התורה, ברוך אתה ה', נותן התורה", למי? לעם ישראל, עם היהודי (סבא צוחק).
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

הַצַּדִּיק אוֹחֵז בְּיָדוֹ וּמוֹדִיעוֹ בְּכָל פַּעַם כִּי עֲדַיִן ה' אִתּוֹ וְאֶצְלוֹ

כָּל זְמַן שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק, אֲזַי הַצַּדִּיק אוֹחֵז בְּיָדוֹ וּמוֹדִיעוֹ בְּכָל פַּעַם כִּי עֲדַיִן ה' אִתּוֹ וְאֶצְלוֹ וְכוּ' וּמֵקִיץ וּמְעוֹרֵר אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר" וְכוּ'. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ לְהַצַּדִּיק, כֵּן מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הָהֶאָרָה הַזֹּאת שֶׁלֹּא יִפֹּל וְלֹא יִתְרַחֵק לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה.
עַתָּה בַּגָּלוּת, בַּחשֶׁךְ הַמַּר הַזֶּה, כָּל תִּקְוָתֵנוּ וְכָל גְּאֻלָּתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים וְעוֹסְקִים לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם, הַכֹּל הוּא בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה מָשִׁיחַ, וְהוּא גַּם עַתָּה בְּגָלוּתֵנוּ עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּמֵאִיר בָּנוּ כִּי עֲדַיִן ה' עִמָּנוּ, עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת אֵיךְ שֶׁהוּא.
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

זה הכל נעשה מהשקר, נעשה חורבן כזה, כן, אני, רק אני יכול לעזור, הבעטליר אמר, שהבת מלך נפלה חלשות, היא קיבלה כל הכדורים, עם רעל, כן, ואני רופא, הבעטליר אמר: "ואני רופא אותה".
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)