מלך ישראל הנחל נובע


נ נח נחמ נחמן מאומן סבא זה רבינו המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹֹנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּאוֹ

כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹֹנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּאוֹ וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֹֹנַאֲךָ, שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְכוּ'. 
וְזֶהוּ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּאוֹ, שֶׁקָּשֶׁה לְהַגְבִּיהוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִגֹּדֶל הַמַּשּאוֹי שֶׁמֻּנָּח עָלָיו שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשְּאוֹי הָעֲוֹנוֹת בְּחִינַת כְּמַשָּא כָבֵד יִכְבְּדוּ וְכוּ'. 
וְעַל כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לַחְדֹּל מֵעֲזֹב לוֹ בְּחִינַת וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ, כִּי יִדְמֶה לְךָ שֶׁקָּשֶׁה לְהַעֲלוֹתוֹ מִגֹּדֶל הַמַּשּאוֹי שֶׁעָלָיו, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ רַחוּם וְחַנּוּן וְרַחֲמָיו רַבִּים מְאֹד, עַל כֵּן הִזְהִיר בְּרַחֲמָיו עֲזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ נֶפֶשׁ כָּזֹאת צְרִיכִין לַעֲזֹב וְלַעֲזֹר לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹתוֹ, כִּי יֵשׁ לְהַצַּדִּיק כֹּחַ כָּזֶה כַּנַּ"ל. 
וְזֶהוּ 'עִמּוֹ' דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יָכוֹל, אֲפִלּוּ יֵשֵׁב לוֹ וְאָמַר הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה וְכוּ'? תַּלְמוּד לוֹמַר, 'עִמּוֹ', הַיְנוּ כִּי בְּוַדַּאי מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהִטָּפֵל עִמּוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ גַּם כֵּן לְהַעֲלוֹת וּלְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ, אֲבָל כָּל זֶה עִמּוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה גַּם כֵּן לַעֲסֹק בָּזֶה לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנַת נַפְשׁוֹ לְסַלֵּק הַמַּשּאוֹי הַגְּדוֹלָה שֶׁעָלָיו רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּעַצְמוֹ וְהוּא מְצַפֶּה לְמִי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לָזֶה אֲזַי מִצְוָה גְּדוֹלָה לַעֲזֹר לוֹ בְּכָל כֹּחוֹ לְהִטָּפֵל עִמּוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ, כִּי יֵשׁ כֹּחַ לְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ גַּם כֵּן אִם הוּא בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן אֲמִתִּי לָזֶה לַעֲסֹק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ, אֲבָל אִם רוֹצֶה לְסַלֵּק עַצְמוֹ לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ כְּלָל, רַק רוֹצֶה שֶׁהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ יַעֲשֶֹה הַכֹּל עֲבוּרוֹ וְהוּא לֹא יַעֲשֶֹה כְּלָל וְלֹא יִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה כְּלָל, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין הַצַּדִּיק צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲסֹק בְּעַצְמוֹ בְּתִקּוּנוֹ כְּלָל כַּנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְאֶחָד, אַתָּה בִּלְעָדַי אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲשֹוֹת כְּלָל, (דְּהַיְנוּ לְתַקֵּן נַפְשׁוֹ בְּעַצְמוֹ) אֲבָל גַּם אֲנִי בִּלְעָדֶיךָ אֵינִי יָכוֹל לַעֲשֹוֹת דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁאִם אַתָּה לֹא תַּעֲשֶֹה כְּלָל בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲשֹוֹת עֲבוּרְךָ הַכֹּל, כִּי הָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה וְאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתוֹ כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מֵעַצְמוֹ וְזֶהוּ, יָכוֹל, אֲפִלּוּ יֵשֵׁב לוֹ וְכוּ'? תַּלְמוּד לוֹמַר, עִמּוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות אבידה ומציאה הלכה ג' אות ח')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בַּחֲנֻכָּה

נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בַּחֲנֻכָּה, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת הַכְנָעַת מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁשְּׁבִירָתָהּ עַל יְדֵי צְדָקָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה לְכָל אֶחָד בְּבֵיתוֹ כַּנַּ"ל עַל כֵּן מַרְבִּין אָז בִּצְדָקָה.
(ליקוטי הלכות - הלכות אבידה ומציאה הלכה ג' אות ח')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

וּלְפַרְסֵם בְּכָל הָעוֹלָם אֶת שֵׁם הַצַּדִּיק הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם

בָּבַת עֵינִי וְלִבִּי, שֶׁזָּכָה בְּרַחֲמִים וְנִסִּים גְּדוֹלִים מֵאֵת ה' לְהַרְגִּישׁ הַרְגָּשָׁה חַדָּה וּלְהַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַב הַחֲכָמִים וְרֹאשׁ לְכָל בְּחִירֵי צַדִּיקַיָּא יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת, וְחוֹתֵר בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת בְּלֵב בּוֹעֶרֶת וְיוֹקֶדֶת כְּגַחֶלֶת אֵשׁ לְגַדֵּל וּלְפַרְסֵם בְּכָל הָעוֹלָם אֶת שֵׁם הַצַּדִּיק הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם וְהַחֵן וְהַפְּאֵר וְהַהִדּוּר וְהַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁמְּגַלֶּה וּמֵאִיר אֱלֹקוּתוֹ לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְעַל-יָדוֹ יִהְיֶה תִּקּוּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת.
(אב"י הנחל)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

הַקָּשׁוּר בְּלִבּוֹ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים

עַבְדּוֹ וְאוֹהֲבוֹ הַנֶּאֱמָן, הַקָּשׁוּר בְּלִבּוֹ בְּקִשּׁוּרָא וְיִחוּדָא חַדָּא בְּרַחִימוּתָא וַחֲבִיבוּתָא סָגֵי (בקשר וחיבור אחד באהבה וחביבות רבה) לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, הַזּוֹכְרוֹ וּמַזְכִּירוֹ תָּמִיד לִפְנֵי ה' לִבְרָכָה וְשָׁלוֹם וְחַיִּים אֵין קֵץ. יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדִיסֶר
(אב"י הנחל)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ותתן בי לב חדש ורוח חדשה תתן בקרבי

בס"ד
רבש"ע תן בלב הצדיק הקדוש והנורא הזה ובלב כל הצדיקים אמתיים לבל יסתירו פניהם ממני ויעמדו בעדי למליצי יושר להפוך בזכותי ולבקש ולמצוא בי נקודות טובות. וימליצו טוב בעדי שתקרביני אליך ברחמיך ותתן בי לב חדש ורוח חדשה תתן בקרבי, שאזכה להתעורר מעתה באמת, לשוב אליך באמת ובלב שלם אי שמים הפגינו בעדי כל בעלי הרחמים וחמלה חמלו עלי, כל שוכני עפר העתירו בעדי מוטבע ביון מצולה ואין מעמד כמוני.
{אב"י הנחל השלם - הוספות - מכתב ז'}

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

מפורסמים של שקר = ומזה באין שרפות בעולם

כשנתפרסם, חס ושלום, מי שאין בו שם ה' כלל וכשנתפרסם ונתגדל שמו של זה
כביכול נתמעט ונתעלם שם ה' ואזי נתגדלין בעולם בעלי שמות וקדריים, שקורין טאטירין...
שכל זה הפך שם ה' כי נתעלם שם ה' חס ושלום ואזי נסתלקין ונכנעין מאורי אור...
וכשנכנעין מאורי אור, אזי מתגברין מאורי אש ומזה באין שרפות בעולם, חס ושלום
על ידי שמתגברין ונתגדלין בשם אלו המפורסמים של שקר שעל ידי זה נתעלם שם ה' חס ושלום ונכנעים מאורי אור, ומתגברין מאורי אש בחינת: "ממרום שלח אש" שזה בחינת שרפת בית המקדש שנעשין גם כן על ידי הסתלקות מאורי אור שעל ידי זה נתגברו מאורי אש כנ"ל וזה בחינת: "ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה".
(ליקוטי תנינא - תורה סז')

נ נח נחמ נחמן בירושלים סבא המלך וכולם צריכים לקבל את זה

וְתִתֵּן הַגֶּשֶׁם וְהַמָּטָר בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ

תְּרַחֵם עָלֵינוּ, וְתִתֵּן הַגֶּשֶׁם וְהַמָּטָר בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ, וְלֹא תַעֲצוֹר הַשָּׁמַיִם מִן הַמָּטָר בְּכָל עֵת שֶׁהָעוֹלָם צְרִיכִין לוֹ, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבוֹר בְּאַרְצְכֶם. וְתַשְׁגִּיחַ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיַּעֲלוּ כָּל הָאֵדִים מִן הָאָרֶץ לְטוֹבָה, שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מִן הָאֵדִים תָּמִיד גִּשְׁמֵי בְּרָכָה וּנְדָבָה בְּעִתָּם וּבִזְמַנָּם, וְלֹא יִתְהַפְּכוּ הָאֵדִים לִשְׁפִיכַת דָּמִים חַס וְשָׁלוֹם. וְתוֹצִיא אֶת הָאֲדָמָה מִקִּלְלוֹתֶיהָ שֶׁנִתְקַלְּלָה בַּעֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ וּבַעֲוֹנֵינוּ, וְתַהֲפֹךְ כָּל הַקְּלָלוֹת לִבְרָכוֹת, כִּי אַתָּה כֹל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְאוּמָה.
(ליקוטי תפילות - ח"ב נד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

Nanach Kills the Sheker



ויש צדיק אחד שהוא כלול מתרין משיחין

ואמר אז שיש שבעים אומות, והם כלולים בעשו וישמעאל, שזה כלול משלושים וחמש אומות, וזה כלול משלושים וחמש אומות. ולעתיד יכבשו אותן שני משיחין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד =ויש צדיק אחד שהוא כלול מתרין משיחין יחדיו=.
(חיי מוהר"ן - ג - שיחות השיכים להתורות)

נ נח נחמ נחמן בירושלים סבא מלך המשיח חי וקיים


התמונות צולמו אצל רבי ישראל קרדונר

להתקרב אלי, זה קשה מאד

רבינו הקדוש נתן לנו רק מה שקשה, חצות, התבודדות, ללכת ליער, כל מה שקשה, צריכים לעשות בשביל השם יתברך (סבא צוחק), וגם כן רבינו הקדוש אמר: "להתקרב אלי, נו, זה קשה מאד", כן, זה יותר מחצות.
(סבא ישראל רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)


לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה

הַתּוֹרָה הִיא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בְּדֶרֶךְ הַיִּשְֹרְאֵלִי בֶּאֱמֶת בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, עוֹבְרִין עָלָיו כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְהַסִּפּוּרִים הַמְבֹאָרִים בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל כָּלוּל מִכָּל הַתּוֹרָה וְצָרִיךְ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַגָּלֻיּוֹת בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם וּגְאֻלָּתָהּ וּשְׁאָר כָּל הַגָּלֻיּוֹת וּגְאֻלָּתָן וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק וּמִלְחֶמֶת ל"א מְלָכִים וּשְׁאָר כָּל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁהָיוּ עַל יִשְֹרָאֵל הַמְבֹאָרִין בְּכָל הַתַּנַ"ךְ, הַכֹּל צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל עַד שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת גְּאֻלָּה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לִקְבֹּעַ עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל כְּיָתֵד חָזָק בַּל יִמֹּט לְעוֹלָם וְזוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, וְגוֹאֵל נַפְשׁוֹ מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי בִּבְחִינַת גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה בִּפְרָטִיּוּת אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל....

וְזֶה עִקַּר הַכְּלָל וְהַיְסוֹד בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ אַשְׁרֵי לָהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, כֻּלָּם לֹא בָּאוּ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינָה זוֹ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן לְעוֹלָם, כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּים נִכְנְסוּ בַּעֲבוֹדַת ה', כִּי רֹב יִשְֹרָאֵל מִתְגַּעְגְּעִין לַה' יִתְבָּרַךְ וּמַתְחִילִין בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְאַף עַל פִּי כֵן זְעִירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי. אַךְ עִקַּר הַחִלּוּק הוּא רַק מֵחֲמַת עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁרֹב הַנִּכְנָסִין בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעוֹבְדִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת אֵיזֶה זְמַן אָרֹךְ אוֹ קָצָר, אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ וּלְהַפִּילוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ הוּא שָׁב לְאָחוֹר וְנוֹפֵל מֵעֲבוֹדַת הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִשְׁאָר לְמַטָּה וְעַל כֵּן אֵין זוֹכִין לְמַה שֶּׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת. אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים זָכוּ לְהִתְחַכֵּם וּלְהִתְגַּבֵּר לִבְלִי לִפֹּל מִשּׁוּם יְרִידָה וּנְפִילָה שֶׁבָּעוֹלָם רַק הִתְחַזְּקוּ עַצְמָן בְּכָל פַּעַם אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר וְעַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם (שֶׁקּוֹרִין דֶּער הַאלְטִין זִיךְ) זָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ, אַשְׁרֵי לָהֶם.
(ליקוטי הלכות - הלכות אונאה הלכה ג' אות א')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך ככה יהיה

ללחום עם השטן ולהכניעו שלא יוכל להפריד בינינו

נא ונא התגבר בכח חכמתך ושכלך הישר ללחום עם השטן ולהכניעו שלא יוכל לקטרג ולמשול עלינו להפריד בינינו חס ושלום כי זה נזק גדול לנו וכו', כי כל תיקוננו ותקותנו ותיקון הרבה נפשות תלוי בזה.
{אב"י הנחל השלם - מכתב קל'}

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה לֹא יִהְיֶה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק

וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָמַר לָנוּ בְּפֵרוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִין אוֹתִי (כְּלוֹמַר שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִין קְדֻשָּׁתִי הַגְּדוֹלָה שֶׁאֲנִי צַדִּיק גָּמוּר וְכוּ'), אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיִיתִי עַכְשָׁו עוֹבֵר עֲבֵרָה גְּדוֹלָה מַמָּשׁ לֹא הָיִיתִי נוֹפֵל בְּדַעְתִּי כְּלָל, רַק הָיִיתִי אִישׁ כָּשֵׁר אַחַר הָעֲבֵרָה כְּמוֹ קֹדֶם, רַק אַחַר כָּךְ הָיִיתִי עוֹשֶֹה תְּשׁוּבָה. 

וְעַל כֵּן גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק, אֲבָל גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה לֹא יִהְיֶה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק, כִּי גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה הִיא בְּחִינַת תּוֹרָה, כִּי אָז זָכוּ יִשְֹרָאֵל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי עִקַּר כְּלִי זֵינוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הִיא תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה סִימָן ב', כִּי מָשִׁיחַ יִבְנֶה לָנוּ אֶת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ  שֶׁהוּא מְקוֹם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, כִּי דָּוִד הוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת  הַתְּפִלָּה שֶׁבְּנֵי יִשְֹרָאֵל הַכְּשֵׁרִים מִתְפַּלְּלִים לַה' יִתְבָּרַךְ  שֶׁיִּזְכּוּ  לָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, כִּי הוּא נְעִים זְמִירוֹת יִשְֹרָאֵל, וְכָל הַתְּפִלּוֹת נִקְרָאִין עַל שְׁמוֹ, כִּי כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁחִבֵּר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִתְיַסֵּד עַל עִנְיָן זֶה שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לַעֲמֹד נֶגֶד הַבַּעַל דָּבָר כִּי אִם עַל יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָל הָעֵצוֹת וּלְכָל אֳפָנֵי הַיְשׁוּעוֹת, לִזְכּוֹת לָצֵאת מִגָּלוּת נַפְשׁוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
(ליקוטי הלכות - הלכות אונאה הלכה ג' אות ב')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

שֶׁהוּא גָּמַר וְיִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁהוּא דָּוִד בְּעַצְמוֹ

וְעַל כֵּן נִכְנָסִין כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים לְתוֹךְ הַסֻּכָּה, כִּי סֻכָּה בְּחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אָדָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתִּקּוּן הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַשִּׁבְעָה רוֹעִים וְכַנַּ"ל. 

וְעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים הוּא עַל יְדֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא גָּמַר וְיִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁהוּא דָּוִד בְּעַצְמוֹ וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַסֻּכָּה עַל שְׁמוֹ בְּחִינַת סֻכַּת דָּוִד, כִּי דָּוִד הוּא מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל וְעִקַּר הַשֶּׁפַע נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. 

וְעַל כֵּן הַמֶּלֶךְ שֶׁל יִשְֹרָאֵל צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם לְשֶׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה, כִּי בּוֹ תָּלוּי הַשְׁפָּעַת כָּל יִשְֹרָאֵל. עַל כֵּן צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה בְּיוֹתֵר לְבָרֵר הַשֶּׁפַע מִבְּהֵמָה לְאָדָם. 

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּדָוִד, "מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וְכוּ'". הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה רוֹעֵה בְּהֵמוֹת זָכָה לִהְיוֹת רוֹעֵה יִשְֹרָאֵל, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהָיָה שׁוֹקֵד וּמַשְׁגִּיחַ מְאֹד עַל הַבְּהֵמוֹת, כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שֶׁהָיָה מוֹצִיא הַגְּדָיִים תְּחִלָּה וּמַאֲכִילָן רָאשֵׁי הָעֲשָֹבִים וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ הַתְּיָשִׁים וְאַחַר כָּךְ הַזְּקֵנוֹת וְכוּ'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָאוּי הוּא זֶה לִרְעוֹת אֶת עַמִּי! וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ שֶׁבִּשְׁבִיל מִרְעֵה בְּהֵמוֹת יִזְכֶּה לִמְלוּכָה, וְגַם עַל דָּוִד בְּעַצְמוֹ יִקְשֶׁה לִכְאוֹרָה מַדּוּעַ עָסַק בָּזֶה וְכִי לֹא הָיָה לוֹ מִצְווֹת וּגְמִילוּת חֶסֶד יוֹתֵר לַעֲסֹק בָּהֶם?! הָיָה לוֹ לַעֲסֹק בְּפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהֵם בְּוַדַּאי מִצְוָה יְתֵרָה לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, מִלַּעֲסֹק בְּמִרְעֵה בְּהֵמוֹת וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם?! אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה הָיָה כְּדֵי לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה בְּיוֹתֵר כַּיָּדוּעַ. וְעַל כֵּן הֻכְרַח לַעֲסֹק בְּמִרְעֵה בְּהֵמוֹת וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם וּלְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם הֵיטֵב כְּדֵי לַחֲזֹר לְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּהַיְנוּ לַחֲזֹר הַשְׁפָּעַת הַבְּהֵמוֹת לִמְקוֹמוֹ וּלְהַחֲזִיר לְכָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה הַשְׁפָּעָתָהּ בִּפְרָטִיּוּת, כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ הַבְּהֵמוֹת הַשְׁפָּעָתָם וְחִיּוּתָם הָרָאוּי לָהֶם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי שֶׁהוּא יַחֲזֹר לְמַעֲלָתוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם וְכַנַּ"ל. 

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זָכָה לִמְלוּכָה לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, כִּי הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע לְכָל עַמּוֹ. עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת מֶלֶךְ כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע שֶׁל אָדָם, וְיִהְיֶה נָקִי וְזַךְ מִשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה, שֶׁזָּכָה לָזֶה עַל יְדֵי מִרְעֵה בְּהֵמוֹת וְכַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות מקח וממכר הלכה ד' אות ד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

"מבטן שאול שועתי"

אפילו מי שנפל מאד ומונח בשאול תחתיות חס ושלום, אף על פי כן יש לו תקוה גדולה על ידי הצדיק הגדול האמיתי, כי על ידו יכולים הכל לקבל חיות מהקדושה בכל מקום שהם, על כן באמת אין שום יאוש בעולם, והעיקר הוא "מבטן שאול שועתי", כי גם צעקה משאול תחתיות אינה נאבדת לעולם, ויצעק ויצעק לפני ה' יתברך תמיד יהיה איך שיהיה עד אשר ישקיף וירא ה' משמיים.
(אב"י הנחל - מכתב ד')

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ♥ בִּירוּשָׁלָיִם

מָשִׁיחַ שֶׁהוּא יְתַקֵּן הַכֹּל כִּי הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת אֲמִתִּי

וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, רוּחַ אֱלֹהִים דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא יְתַקֵּן הַכֹּל כִּי הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת אֲמִתִּי וְכָל יִשְֹרָאֵל יַכִּירוּ אוֹתוֹ וְיַאֲמִינוּ בּוֹ. וְהָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת יִכָּנַע וְיִתְבַּטֵּל לְפָנָיו.
(ליקוטי הלכות - הלכות מצרנות - הלכה ד' אות יג')
*
אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הָרְבִּי? 'רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' הוּא הָרְבִּי! וַאֲנִי נַ נַחְ נַחְמָ..., אֲנִי הָרְבִּי!, נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן שֶׁזֶּה נִגּוּן כָּזֶה, שֶׁהוּא תִּקּוּן לִרְפוּאָה וִישׁוּעָה לְכָל אֶחָד, בְּכָל, לְכָל אֶחָד.
'רֹאשׁ בַּיִת', הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם זֶה הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הוּא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. 
(סבא ישראל רבי נ נח נחמ נחמן מאומן)

הילולה של סבא ישראל מלך ישראל וגואלו ח"י חשון


העיקר הלב

העיקר הלב (סבא ישראל)

ולהכיר את המפורסמים, איזהו על ידי עזות, הוא על ידי בנין ירושלים, שהוא בחינת הלב (עין תיקון כא מט.), כי ירושלים בחינת יראה שלם (מדרש רבה וירא פרשת נ"ו, ועין מדרש רבה במדבר פרשה ב' על פסוק: "נאוה כירושלים"), הינו שלמות היראה התלויה בלב, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (קדושין לב): 'דבר המסור ללב - נאמר בו ויראת':
(ליקוטי מוהר''ן - חלק ב - ד)

נ נח נחמ נחמן משיח בירושלים

יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר אָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר = 813
יִשְׂרָאֵל בֶּער = 813
בַּתְּחִלָּה נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית א') וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ זֶה בְּחִינַת כַּעַס וְדִין בְּחִינַת חֲרוֹן אַף הַנַּ"ל. וּמִשָּׁם דַּיְקָא נִתְבָּרֵר רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וְזֶה בְּחִינַת וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת וְכוּ'. דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ וַיְחִי דַּף ר"מ ע"א) שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהִתְבָּרְרוּת הַחֹשֶׁךְ וְהֶעָשָׁן הַנַּ"ל. וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.
וְאָז עִקַּר הַהֲוָיָה בְּחִינַת יְהִי אוֹר וְזֶהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְעָמַד וּגְנָזוֹ לֶעָתִיד לָבֹא כִּי לֹא יִתְגַּלֶּה זֶה הָאוֹר עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ וְעוֹלָם הַבָּא כִּי זֶה הָאוֹר הוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם וְכוּ'.
וַאֲזַי הוּא עִקַּר הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. וַאֲזַי נֶאֱמַר וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר וְכוּ'. כִּי אֲזַי הוּא עִקַּר הַתְחָלַת הַבְּרִיאָה.
נִמְצָא שֶׁבְּאוֹר הַיּוֹם שֶׁאֲזַי הוּא בְּחִינַת יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר אָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן מַנִּיחִין אָז תְּפִלִּין שֶׁשָּׁם נִתְגַּלֶּה מַלְכוּת מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין.
(ליקוטי הלכות - הלכות תפילת המנחה - הלכה ג' אות א')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים