נ נח

נ נח
כָּל מַה שֶּׁהַגָּלוּת נִמְשָׁךְ יוֹתֵר, הוּא סָמוּךְ לְבִיאַת מָשִׁיחַ בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁסָּמוּךְ יוֹתֵר לְבִיאַת מָשִׁיחַ, נִתְגַּלִּין סִתְרֵי תּוֹרָה יוֹתֵר. 
(ליקוטי הלכות - קדושין הלכה ג' אות כ')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

עִקַּר הָאַהֲבָה וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּזְכֶּה לְתַכְלִית הָאֲמִתִּי

אֵינִי זוֹכֵר הֵיטֵב לְעִנְיַן מָה נִדְבַּר הָעִנְיָן אֲבָל זֶה אֲנִי זוֹכֵר שֶׁבַּסּוֹף אָמַר: כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה וְכוּ' וְהִפְלִיג בִּתְנוּעָתוֹ לְמַעְלָה גְּדוֹלָה מְאד כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה שֶׁהוּא מְרֻצֶּה וְחָפֵץ. וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאד שֶׁחֲבֵרוֹ יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לא יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם זֶהוּ מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאד גַּם נִזְכַּרְתִּי שֶׁאָמַר אָז זֶה הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא מְרֻצֶּה אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי אֵינִי זוֹכֶה חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲבד אֶת ה' עַל כָּל פָּנִים יַעֲבד יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁנִי אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל מְאד כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וּלְפִי דַּעְתִּי נִדְמֶה לִי שֶׁזֶּהוּ דָּבָר פָּשׁוּט מְאד כִּי בְּוַדַּאי אֲנִי רוֹצֶה וְחָפֵץ מְאד וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאד שֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲפִילּוּ אִם לא אֶזְכֶּה אֲנִי לָזֶה עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה חֲבֵרַי בְּנֵי גִּילִי וְכָל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים נוֹרָאִים אֲמִתִּיִּים כִּי זֶה עִקַּר הָאַהֲבָה וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּזְכֶּה לְתַכְלִית הָאֲמִתִּי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּהוּ עִקַּר טוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
(שיחות הר"ן - קיט')

נ נח נחמ נחמן מאומן סבא המלך

כֵן הַדָּבָר שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּעְלָם קְדֻשָּׁה עֲצוּמָה בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הוּא בִּתְחִלָּה תַּחַת יַד הַסִּטְרָא אָחֳרָא

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאַבְרָהָם דָּחַק עַצְמוֹ לִקְנוֹת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּכֶסֶף מָלֵא דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּדֶה קַח מִמֶּנִּי וְכוּ'". וְכֵן דָּוִד כְּשֶׁקָּנָה אֶת מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ מֵאֲרַוְנָה הַיְבוּסִי וְכוּ' שֶׁאָמַר, "וְלֹא אַעֲלֶה לֵאלֹקַי עֹלוֹת חִנָּם".

וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי אֵלּוּ הַמְקוֹמוֹת הָיוּ קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה מְאֹד, שֶׁהֵם מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁהוּא שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם עוֹלִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת אֶל עֵץ הַחַיִּים וְכוּ', וְכֵן מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְכוּ' וְכוּ', וְעִקַּר קְדֻשָּׁתָם הוּא שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ".

וּבְוַדַּאי גַּם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמוֹ כָּל מַה שֶּׁהַקְּדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, מִתְגַּלָּה שָׁם הַהַשְׁגָּחָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הַהַשְׁגָּחָה הִוא עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁעִקָּרָהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְשָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁם הֵם עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת עַד קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה, וְכֵן בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁהָיָה מוּכָן לִקְבוּרַת הָאָבוֹת לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ שָׁם לְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אֵלּוּ הַמְקוֹמוֹת הָיוּ תַּחַת יַד הַסִּטְרָא אָחֳרָא אֵצֶל עֶפְרוֹן וַאֲרַוְנָה הַיְבוּסִי, כִּי כֵן הַדָּבָר שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּעְלָם קְדֻשָּׁה עֲצוּמָה בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הוּא בִּתְחִלָּה תַּחַת יַד הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּמּוּבָא, וְעִקַּר הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא כְּפִירוֹת הַנַּ"ל שֶׁל הַטֶּבַע כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה מֵהֶם בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם מִדַּעְתָּם וּרְצוֹנָם עַל-יְדֵי כֶּסֶף מָלֵא וְלֹא בְּחִנָּם, כִּי כֶּסֶף כְּלַל הַהַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ"ל, וְכָל טָעוּתָם אַחַר הַכְּפִירוֹת שֶׁל הַטֶּבַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה הָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת חֶמְדַּת הַמָּמוֹן שֶׁבּוֹ תְּחוּבִים כָּל הַשִּׁבְעִים עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא בִּלְעָם מִפִּיהֶם בְּרָצוֹן טוֹב כִּי אִם עַל-יְדֵי הַמָּמוֹן, כְּמוֹ אַבְרָהָם וְדָוִד כַּנַּ"ל, וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְבָאֵר וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ:
(ליקוטי הלכות - הלכות פריה ורביה הלכה ה' אות טז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

וְנָתַן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרוּשָׁלַיִם הַשְּׁלֵמָה הַקְּדוֹשָׁה

ב"ה, כ"ה אֱלוּל תשכ"ט.
הִנֵּה כָּל הָעוֹלָם יוֹדֵעַ כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִתְּנָה מֵאֵת ה' לְעַם יִשְׂרָאֵל, וּבַתְּחִלָּה הָיְתָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיָדֵינוּ וּרְשׁוּתֵנוּ, וּבְיָמֵינוּ אֵלֶּה עָשָׂה ה' תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל וְנָתַן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרוּשָׁלַיִם הַשְּׁלֵמָה הַקְּדוֹשָׁה בְּשֵׁשֶׁת יָמִים בְּנִסִּים וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים. וַיַּךְ אֶת הָאָרִי הַגָּדוֹל רוּסְיָה מַכָּה גְּדוֹלָה, וְאֶת סוּרְיָה וְיַרְדֵּן וּמִצְרַיִם וּשְׁאָר מְדִינוֹת עֲרָבִיּוֹת אֲשֶׁר סְבָבוּנִי מִכָּל צַד לְכַלּוֹתֵינוּ וּלְהַשְׁמִידֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם.
וְעַתָּה, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' עִם יִשְׂרָאֵל, כָּל הַגּוֹיִים וַאֲפִלּוּ הָאֻמּוֹת שֶׁמַּרְאִים עַצְמָם כְּאוֹהֲבִים וִידִידִים, מְקַנְטְרִים וּמְקַטְרְגִים עָלֵינוּ וְחוֹשְׁבִים רַעֲתֵנוּ, חָרְקוּ שִׁנָּם עָלֵינוּ וְשָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ נַחַשׁ וְאוֹמְרִים לָנוּ גַּזְלָנִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וְאֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם הַשְּׁלֵמָה עִיר הַבִּירָה שֶׁלָּנוּ, מִידֵי חוּסֵיין וְנָאצֵר, יִמַּח שְׁמָם, הָרוֹצִים לְהַשְׁמִידֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם. יַשְׁמִידֵם ה' עֲדֵי עַד, וְיֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְּשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, יַמְטֵר עֲלֵיהֶם אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם עַד כָּלוֹתָם, וְיַכְרֵת מִן הָאָרֶץ זִכְרָם, וְיַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי דְּבַר ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד.
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי אוֹ כֻּלּוֹ חַיָּב

וְזֶה בְּחִינַת אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי אוֹ כֻּלּוֹ חַיָּב. כִּי כְּשֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי יִהְיוּ רְאוּיִים לַגְּאֻלָּה. וְאִם לָאו יָבוֹא בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ חַיָּב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּכְלִית הַהַסְתָּרָה וַאֲזַי דַּיְקָא יְגַלֶּה הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל וַאֲזַי יִגְאָלֵם, כִּי הַגְּאֻלָּה הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה שֶׁאֲזַי נִתְבַּטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה מַלְכוּת הָאֻמּוֹת וְיִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַמַּלְכוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן: 
(ליקוטי הלכות - הלכות ראש חודש הלכה ג' אות ח')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

הִתְקָרְבוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת

אֵין לָעוֹלָם שׁוּם תַּקָּנָה וְתִקְוָה בְּשׁוּם פָּנִים כִּי אִם עַל-יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲבָל הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר וּמַחֲשִׁיךְ כָּל-כָּךְ עַד שֶׁאֵין רוֹאִין הָאֱמֶת כְּלָל כְּאִלּוּ לֹא הָיָה בָּעוֹלָם. 
יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶעסֶר
(אב"י הנחל - מכתב קכח' ח"ב)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
עיקר קיום התורה הוא כשממית עצמו ומוסר נפשו בשביל שיתקרב להצדיק האמת ויהיה נשאר תמיד באוהל תורה של הצדיק האמת ולא ימיש מתוך האוהל לעולם, כי כל המקורבים לצדיק האמת נקראים "יושבי אוהל", כמו שכתוב: "קול רינה וישועה באהלי צדיקים" (תהילים קיח', טו'), והכתוב מבשר שלעתיד ישבו כל ישראל באהלי הצדיק האמת ויתקרבו אליו, כמו שכתוב: "עוד אושיבך באהלים וכו'" (הושע יב', י'). 

וזהו בחינת "אדם כי ימות באוהל" (במדבר יט', יד'), שעיקר תיקון האדם ועיקר קיום התורה הוא כשממית עצמו בשביל האוהל, היינו בשביל שיתקרב להצדיק האמת, שזה בחינת "יושב אוהל". כי הצדיק ממשיך לכל אחד שכל גבוה ועמוק ביותר שאי אפשר להשיגו כלל, שעל ידו יכולים לתקן ולטהר אפילו מטומאת מת שהוא אבי אבות הטומאה, דהיינו לטהר אותם שנפלו ביותר לבחינת סטרא דמותא, שזה אי אפשר כי אם על ידי גודל כוחו של הצדיק הגדול במעלה מאד שיש לו כוח לטהר הנופלים מאד שאוחזים עצמם בו באמת במסירת נפש, ולהכניס גם בהם השגות אלוקות שזה עיקר תקותם ותיקונם.
(אב"י הנחל - מכתב נה')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך
שָׁלוֹם לְאַהוּבִי וַחֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי הֶחָפֵץ בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי. 

כָּלְתָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ לִרְאוֹת בְּשׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ הַמְּאִירִים וְהַנְּעִימִים, וְלִבִּי תָּמִיד עִמְּךָ וְאוֹחֵז בְּיָדְךָ לְהַכְנִיסְךָ בְּעֵת הַהִתְבּוֹדְדוּת וּשְׁפִיכַת לִבִּי לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ בִּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּצְעָקוֹת.
(אב"י הנחל - מכתב קמז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא כָּל תִּקּוּנְךָ - בְּגַן הַדַּעַת הָאֲמִתִּי

ה' יְחַזֵּק לְבָבְךָ לִשְׁקֹד עַל דֶּרֶךְ הַחַיִּים שֶׁהוּא הַדַּעַת הַצַּדִּיק, לִרְאוֹתְךָ נָטוּעַ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא כָּל תִּקּוּנְךָ - בְּגַן הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, וּלְהַחֲיוֹתְךָ בְּחִיּוּת אֲמִתִּי שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת וְהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת. ה' יָאִיר עֵינֶיךָ וִישַׂמַּח לִבְּך בִּישׁוּעָתוֹ וְטוּבוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים.
יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶעסֶר

(אב"י הנחל ספר הגאולה של סבא ישראל המלך המשיח רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

וְכֻלָּם נוֹתְנִין כֹּחַ וַהֲדַר מַלְכוּת לְהָאֶתְרוֹג שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד

וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה מִינִין שֶׁנּוֹטְלִין בְּסֻכּוֹת, כִּי הָאַרְבָּעָה מִינִים הֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע דְּגָלִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁמְּיַחֲדִין וּמְחַבְּרִין אוֹתָם עַתָּה בְּיַחַד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֵינוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָעֵצָה שֶׁהוּא מְרַמֶּזֶת עַל הִתְאַחֲדוּת הַמַּלְכוּת, בְּחִינַת וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְחַלְּקוּ עוֹד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֵם אַרְבָּעָה דְּגָלִים, לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת, רַק יִהְיוּ כֻּלָּם אֶחָד וְכֻלָּם נוֹתְנִין כֹּחַ וַהֲדַר מַלְכוּת לְהָאֶתְרוֹג. שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. שֶׁהוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ אֶחָד עַל כֻּלָּם וְעַל-כֵּן כָּל הַמִּצְווֹת הָאַרְבָּעָה מִינִים הֵם בְּמִינֵי עֵץ, זֶה בְּחִינַת הִתְאַחֲדוּת הַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל, וְאַתָּה קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכוּ' וְקַח עֵץ אֶחָד וְכוּ' וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ כִּי עַל-יְדֵי הִתְאַחֲדוּת הָאַרְבָּעָה מִינִים נִכְלָלִין בְּיַחַד שְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעֵצָה שֶׁתִּהְיֶה שְׁלֵמָה וְלֹא חֲלוּקָה, כִּי הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל: 
(ליקוטי הלכות - סוכה הלכה ז' אות ה')

רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא ישראל המלך המשיח

הידור האתרוג נמשך מהצדיק האמת, שהוא הראש בית של כל העולם.
(ליקוטי עצות - סוכות)
*
עִקַּר חֲשִׁיבוּת הָאַרְבָּעָה מִינִים הִיא הָאֶתְרֹג שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ.
(ליקוטי הלכות - סוכה הלכה ה' אות ג')

רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא ישראל המלך המשיח

וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ

סֻכָּה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הָעֵצָה.

סֻכָּה הִיא בְּחִינַת אִימָא דִּמְסַכְכָא עַל בְּנִין, שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּינָה אִימָא עִלָּאָה, בְּחִינַת אִם לַבִּינָה תִּקְרָא שֶׁשָּׁם מְקוֹר הָעֵצָה. כִּי הָעֵצוֹת נִמְשָׁכִין מִבִּינָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל-יְדֵי תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְקִימִין סֻכַּת דָּוִד מִנְּפִילָתָהּ מִבְּחִינַת עֲצָתוֹ נוֹפֶלֶת שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִתְאַחֵד מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מַמָּשׁ, כִּי הַכֹּל אֶחָד. 

וְעַל-כֵּן מְרֻמָּז תִּקּוּן הָעֵצָה שֶׁלֹּא תִּתְחַלֵּק בַּפָּסוּק וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד, שֶׁמְּדַבֵּר מִתִּקּוּן וְאַחְדוּת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד כִּי הַכֹּל אֶחָד וְכַנַּ"ל, כִּי עִקַּר תִּקּוּן מַלְכוּת בֵּית דָּוִד יִהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ שֶׁאָז יִתְקַיֵּם, וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְכוּ' וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם.
(ליקוטי הלכות - סוכה הלכה ז' אות ב')

רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא ישראל המלך המשיח

מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה

אִי-אֶפְשָׁר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כִּי אִם בְּכֹחַ צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל מֵאוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עֵצוֹת נִפְלָאוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִשָּׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה שֶׁכְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲלוֹת לְשָׁם נִתְהַפְּכִין שָׁם כָּל הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ סוֹד יוֹם-כִּפּוּר בְּחִינַת יוֹבֵל הַגָּדוֹל בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִישִׁים שֶׁהוּא שַׁעַר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין הָעֵצוֹת נִפְלָאוֹת לְכָל הַחוֹטְאִים בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת רַחְמָנָא לִצְלַן שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְעוֹרֵר בְּכָל פַּעַם לִתְשׁוּבָה מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם, עַד שֶׁיִּזְכּוּ לָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת.

וְאֵלּוּ הָעֵצוֹת הָעֲמוּקוֹת הַנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת בְּחִינַת תְּשׁוּבָה זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' הַנֶּעֱלָמִים עַתָּה מְעֵין כֹּל, שֶׁשָּׁם סוֹד בְּחִינַת צַדִּיק וְטוֹב לוֹ צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ', שֶׁאֲפִלּוּ משֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִֹּיג זֹאת, כַּמְּבֹאָר בְּסוֹף הַתּוֹרָה תִּקְעוּ הַנַּ"ל, וְעַל-כֵּן עִקָּר הַתִּקּוּן יִהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִֹּיג דַּרְכֵי ה' הַנַּ"ל בְּחִינַת צַדִּיק וְטוֹב לוֹ וְכוּ' שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְגַּלּוּ עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וַעֲמוּקוֹת הַנַּ"ל שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְסוֹתְרָן לְעוֹלָם כַּנַּ"ל. 

הָעֵצוֹת שֶׁל לֶעָתִיד הֵם בְּחִינַת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת בְּחִינַת "אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶֹיךָ וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד". 

דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, מְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז יִתְגַּלּוּ עַל יָדוֹ פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, שֶׁהֵם הָעֵצוֹת עֲמוּקוֹת הַנַּ"ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶֹיךָ, נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים זֶה בְּחִינַת פֶּלֶא עַל פֶּלֶא, בְּחִינַת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת בְּחִינַת עֵצוֹת עֲמוּקוֹת הַנַּ"ל שֶׁיִּתְגַּלּוּ עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ.

וְזֶהוּ וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד, כִּי הֵם עֵצוֹת עֲמוּקוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְגַלּוֹתָן בִּכְתַב וְלֹא בְּעַל-פֶּה כִּי אִם לְחָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. בְּחִינַת אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד, מְאֹד הוּא בְּלִי גְּבוּל, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עֵצוֹת עַד לִמְאֹד, עַד אֵין סוֹף שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְסוֹתְרָן בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁהֵם בְּחִינַת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים בְּחִינַת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעֵת שֶׁרָצָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְגַלֶּה לוֹ דַּרְכֵי ה' בְּחִינַת צַדִּיק וְטוֹב לוֹ וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ, וְאָז בִּקֵּשׁ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְךָ וְכוּ' הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְפֶלֶא הַנַּ"ל שֶׁיִּתְגַּלֶּה בִּימֵי מָשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא פֶּלֶא יוֹעֵץ שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא עַל פֶּלֶא כַּנַּ"ל:
(ליקוטי הלכות - עירובי תחומין הלכה ה' אות לה'-לו')

"מאד היה קשה לי לרדת אליך תלמידי היקר להגיד לך כי נהנתי מאד מעבודתך" - מתוך הפתק הקדוש

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך המשיח

ושאזכה להכתב בספר הצדיקים האמיתיים לחיים טובים וארוכים, ושלום וכל טוב אמן.

ממני ידידכם ואוהבכם באמת בכל לב ונפש הדורש שלומכם באהבה רבה ורחומתן עזיזא. ומברך אתכם בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומבורכה בישועות ונחמות וכל טוב.

ישראל בער ברסלבר
(אב"י הנחל  - מכתב יט')

'אִבֵּי הַנָּחַל', אֲשֶׁר כִּמְעַט כֻּלּוֹ הוּא דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל

אמר רבינו הקדוש: "ממני ועד משיח לא יהיה חידוש"

חֲזַק וַחֲזַק, אָחִי חֲבִיבִי, וְתָגִיל וְתָשִׂישׂ וְתִשְׂמַח נַפְשְׁךָ בְּהַמַּתָּנָה טוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' בְּגֹדֶל אַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ עָלֶיךָ, מַה שֶּׁזָּכִיתָ לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיא לָאוֹר הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'אִבֵּי הַנָּחַל', אֲשֶׁר כִּמְעַט כֻּלּוֹ הוּא דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיָּכוֹל לַהֲפֹךְ כָּל הָעוֹלָם מֵרַע לְטוֹב, מֵחשֶׁךְ לְאוֹר. סֵפֶר זֶה כְּבָר עוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם וְהוּא הַמְתָּקָה וִישׁוּעָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל, וּמַפָּלָה גְּדוֹלָה לְכָל שׂוֹנְאֵינוּ. בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים יְסַפְּרוּ הַרְבֵּה עַל זֶה הַסֵּפֶר.

(אב"י הנחל מכתב קה')