נ נח

נ נח

הָעִקָּר דְּעִקָּר הוּא גֹּדֶל כֹּחַ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה סָבָא דְּסָבִין שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עָלָיו

הָעִקָּר דְּעִקָּר הוּא גֹּדֶל כֹּחַ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה סָבָא דְּסָבִין שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עָלָיו. חֲזַק אָחִי חֲזַק, כִּי ה' אִתְּךָ עִמְּךָ וְאֶצְלְךָ. אַל תִּירָא וְאַל תֵּחַת. יְהִי רָצוֹן כִּי יִתֵּן ה' שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת. ה' יְרַחֵם עָלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מְהֵרָה, אָמֵן וְאָמֵן. 

יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶעסֶר

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּחַבְּרֵנִי וּתְקַשְּׁרֵנִי וּתְיַחֶדְנִי וּתְאַמְּצֵנִי בַּחֲגוּרַת מָתְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיְּתַקֵּן נַפְשִׁי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל-יָדוֹ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

(אב"י הנחל ח"ב מכתב נד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

לֹא הִתְמַנּוּת גָּדוֹל וְלֹא הִתְמַנּוּת קָטָן......

עַל-יְדֵי שֶׁחָפֵץ בְּכָבוֹד עַצְמוֹ הוּא פּוֹגֵם בִּבְחִינַת "מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", כִּי "אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בְּמָקוֹם אֶחָד". עַל-כֵּן יִשְׁתַּדֵּל בֶּאֱמֶת לְקַבֵּל הַכָּבוֹד רַק לְמַעַן כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ, לְהַעֲלוֹתוֹ לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד. שתזכה לבטל כל עצמיותך וגשמיותך וישותך עד שתהיה בעיניך כאין וכאפס ממש כאילו אינך בעולם כלל.

אָנָּא ה', מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ וְחוּס וַחֲמוֹל עַל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מֵהִתְמַנּוּת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה לְשׁוּם הִתְמַנּוּת כְּלָל, לֹא הִתְמַנּוּת גָּדוֹל וְלֹא הִתְמַנּוּת קָטָן, רַק נִזְכֶּה לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה בִּתְמִימוּת גָּדוֹל וּבִפְשִׁיטוּת לְמַעַנְךָ וּלְשִׁמְךָ לְבַד בְּלִי שׁוּם פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כְּלָל, וְנִבְרַח מִן הַכָּבוֹד וְהַהִתְמַנּוּת בְּתַכְלִית וְנִתְרַחֵק מֵהַהִתְמַנּות עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּתְזַכֵּנוּ וְתַעַזְרֵנוּ וְתִתֵּן לָנוּ דַּעַת שֶׁנִּזְכֶּה לְאֱחֹז עַצְמֵנוּ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. אָנָּא מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
(אב"י הנחל - מכתב צט')

[סבא איך בורחים מהכבוד?] אין זמן בשביל כבוד, אין זמן בשביל תאוות, אין זמן, רק העיקר רק ללמוד תורה ולקיים, בשביל זה נברא העולם, בשביל זה אנחנו חיים.
(שיחות סבא)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

ב"ה, לֵיל ט"ו מַרְחֶשְׁוָן תש"כ.

עֵינִי וְלִבִּי, שֶׁזָּכָה לִתְחֹב אֶת רֹאשׁוֹ בֵּין כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים הַמְקֻשָּׁרִים לַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמְבַטֵּל וּמְבַעֵר שֹׁרֶשׁ הָרָע לְגַמְרֵי וּמְהַפֵּךְ רָעִים לְטוֹבִים בְּגֹדֶל נִפְלְאוֹת חָכְמָתוֹ וְצִדְקָתוֹ, שָׁלוֹם.
(אבי הנחל - מכתב כט')

"לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִּבְזֶה"

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל כָּל הַחֲטָאִים הוּא עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, לָשׁוּב מִגַּדְלוּת וּלְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ, שֶׁיָּשִׂים עַצְמוֹ כֶּעָפָר לָדוּשׁ וְיַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ וְרִחוּקוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ וִישַׁבֵּר לִבּוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מוֹחֵל לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִּבְזֶה". כִּי עַל-יְדֵי הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס, עַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַדִּינִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחֲטָאִים.

יְזָרֵז עַצְמוֹ לִבְרֹחַ וּלְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הַמֻּבְחָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ נִפְלָא מְאֹד מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ וּלְקָרֵב כָּל הָעוֹלָם לַה' יִתְבָּרַךְ.


רְאֵה לְקַבֵּל הַכָּבוֹד וּלְהַעֲלוֹתוֹ רַק לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד, לַה' צְבָאוֹת שֶׁהוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.

דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְבָבִית לוֹ וְהַנִּלְוִים אֵלָיו, וּבִרְכַּת בְּרִיאוּת בַּגּוּף וָנֶפֶשׁ.

יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶסֶר

(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

כִּי הַקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ

וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, אַף-עַל-פִּי כֵן חַסְדּוֹ גָּבַר עָלַי כָּל-כָּךְ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ זַ"ל וְאֵינִי מִתְנַגֵּד עָלָיו וְגַם אֲנִי זוֹכֶה לִהְיוֹת נִכְלָל וְנִמְנֶה בֵּין אֲנָשָׁיו הַיְקָרִים בִּפְרָט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי הַקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עִם כֻּלָּם ה' יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר הַרְבֵּה, וְגַם עִמְּךָ בְּוַדַּאי ה' יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר הַרְבֵּה, בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ.
(אב"י הנחל מכתב יז' - ספר הגאולה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלם סבא המלך









גם לנו לקחו את הטליתות ואת הסידורים אבל לנו יש נ נח

"ובבוקר השכם הלכתי למקוה והייתי אצל כותל המערבי קודם התפילה כנהוג, ואחר כך התפללתי בין אנשי שלומנו שהתקבצו והתאספו בבית מדרשנו שם… והלכנו כולנו בחיות ובחשק גדול והתעוררות רב, להתפלל מוסף אצל הכותל המערבי… ואחר כך הלכנו לעלות לרגל עד הר הבית, עד למקום המקדש עד המקום שמותר לטמאי מתים לילך בו, ואמרנו ומפני חטאנו ומלך רחמן, אבל הכל בעל פה, כי להביט בסידור לא היו מניחים הגויים והשמש הערבי של מקום המקדש בשום אופן, וכן אצל שאר מקומות הקדושים כמו קברי מלכות בית דוד, הגויים לא נותנים להביט בסידור, כי יראים שלא יפעלו בתפילה להגאל, ואף על פי כן עשינו שם איזה פעמים בעלותנו לרגל ריקוד גדול במעגל בניגון, והשמש הגוי הנזכר לעיל ראה ובערה בו חמתו אבל לא יכול לעשות כלום. ואחר כך נכנסנו למקום לשכת הגזית, ששם ישבו הסנהדרין".
(ימי שמואל, חלק ב פרק קמד, עמודים עו-עח)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

עליה להר הבית ביום הראשון של ראש השנה - צולם ע"י גויים - נ נח אשריינו שזכינו












רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֶצְלוֹ אֵין שׁוּם טָעוּת

הָיָה כַּמָּה גְּדוֹלִים שֶׁהֵם, שֶׁהֵם חָשְׁבוּ שֶׁהֵם מָשִׁיחַ, הֵם דִּבְּרוּ בְּדִבּוּרִים כָּאֵלֶּה, אֲבָל, אֲבָל זֶה לֹא הָיָה נָכוֹן, הֵם טָעוּ, כֵּן, רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֶצְלוֹ אֵין שׁוּם טָעוּת, מַה שֶּׁהוּא גִּלָּה אֵיזֶה דִּבּור מְבֹרָר הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי.
(שיחות סבא המלך רבינו נ נח נחמ נחמן בירושלים)

מוֹצָאֵי שְּׁבִיעִת נִגְאָלִין

[הַשָּׁנָה זֶה שְׁנַת שְׁמִיטָה, הַשָּׁנָה זֶה שְּׁבִיעִת, וְכָּתוּב בַּגְּמָרָא: "מוֹצָאֵי שְּׁבִיעִת נִגְאָלִין"] כֵּן, נוּ, אֲנִי, אֲנִי אֶחְיֶה, "עַד שֶׁיָּבוֹא מָּשִׁיחַ", אַחַר כָּךְ אֲנִי גַּם כֵּן אֶחְיֶה, כְּשֶׁיָּבוֹא מָּשִׁיחַ אָסוּר לִחְיוֹת?.

[תִּזְכֶּה לִרְאוֹת מְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ] כֵּן, כָּתוּב: "עַד, עַד שֶׁיָּבוֹא מָּשִׁיחַ", "מַיין פַייעֶרְל וֶועט טְלִיעֶן בִּייייייז (מוֹשֵׁךְ בְּתֵיבַת בִּיז) מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען".

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לִבְרָכָה, אָמַר עַל מָּשִׁיחַ, הַגְּמָרָא, יֵשׁ גְּמָרָא: שֶׁמָשִׁיחַ יָבוֹא בִּשְׁנַת בְּרָכָה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַשָּׁנָה שְׁנַת בְּרָכָה (סַבָּא צוֹחֵק), כֵּן.

אֲבָל רוֹאִים שֶׁמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יְתַקֵּן וִיכַפֵּר וִיַהְפֹךְ הַכֹּל, הַכֹּל, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
(שיחות סבא המלך רבינו נ נח נחמ נחמן בירושלים)

רבינו הקדוש נמצא תמיד בירושלים

אני רואה עכשיו שתהיה השגחה שרבינו הקדוש יהיה בארץ ישראל, רבינו הקדוש נמצא תמיד בירושלים ואנחנו צריכים להגיע אליו. אומן היה רק הכנה לירושלים, היו צריכים ויזה ומטוסים, היום לא צריכים ויזה - ירושלים. רבינו הקדוש בירושלים איתנו, הכל היה הכנה לעכשיו.

אני חושב שהעצמות של רבנו כבר בירושלים, כשיגיע ערב ראש חודש אלול אז יתגלה ויבואו כל העולם לירושלים. יהיה ראש השנה הראשון בירושלים אוי מה שיהיה יבואו כל העולם, מי לא רוצה תיקון?!
(ספר המלך)

סבא ישראל רבי נ נח נחמ נחמן מאומן המלך המשיח
רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר: רָצִיתִי שֶׁיִּהְיֶה לִי קִבּוּץ שֶׁלִּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
(בזה"ל ובלא"ה "איך ואלט גיוואלט האבין מיינס אקיבוץ אין ארץ ישראל").
(קונטרס ההוספות - טז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי, יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם

הַפצ' זֶה עִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל רַבֵּנוּ, נִזְכָּר בְּהַפֶּתֶק שֶׁאֲנִי יֵשׁ לִי יְדִיעוֹת בְּעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה, רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי, יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם וְמָלֵא וְגָדִישׁ מִקַּו לְקַו, 'פצפצי-ק' זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הַתְּקִיעוֹת, עַל הַתְּקִיעַת שׁוֹפָר.
(שיחות סבא המלך)


נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא, זֶה הַכֹּל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.

יְרוּשָׁלַיִם זֶה הַאֲמֶרִיקָה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיְרוּשָׁלַיִם.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא, זֶה הַכֹּל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.


(קובץ שיחות מוקלטות של סבא ישראל רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

ראש השנה של רבינו סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים עולה על הכל


מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, שֶׁהוּא חִיּוּתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ לְדוֹר דּוֹר, נַחַל נוֹבֵעַ

אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ בּוֹעֶרֶת וְלוֹהֶטֶת כְּשַׁלְהֶבֶת לִשְׁתּוֹת מֵימֵי הַחָכְמָה שֶׁל הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, שֶׁהוּא חִיּוּתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ לְדוֹר דּוֹר, נַחַל נוֹבֵעַ, לְהַשְׁקוֹת אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מֵימֵי חָכְמָתוֹ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יִהְיֶה תִּקּוּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, וּבְוַדַּאי יָבוֹא הַיּוֹם אֲשֶׁר יִתְגַּלֶּה אוֹרוֹ הַגָּנוּז עַל כָּל הָעוֹלָם וַאֲפִלּוּ כָּל הָאֻמּוֹת יִתָּקְנוּ עַל-יָדוֹ וְיֵדְעוּ אֶת ה' וִיקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם וְיֹאמְרוּ ה' מֶלֶךְ הָעוֹלָם, וְיִהְיֶה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.
(אב"י הנחל - מכתב כח')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

מָשִׁיחַ יְגַלֶּה הַכֹּל

"גְּדֻלָּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ יְגַלֶּה מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ" הוּא אָמַר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַבִּי נָתָן אָמַר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יִדְאַג כְּלָל, מָשִׁיחַ יְגַלֶּה הַכֹּל, יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ. 

מָשִׁיחַ הָיָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא הָיָה, וְלֹא הָיָה כְּלוּם בִּגְלַל הָעוֹלָם הָיָה מִתְלוֹצְצִים וּמִּתְנַגְּדִים "בְּרֶסְלֵב, בְּרֶסְלֵב".

(שיחות סבא ישראל המלך המשיח רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יִהְיֶה תַּלְמִיד רַבֵּנוּ

וְזֶהוּ בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ כִּי מִלּוּי הַלְּבָנָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁאָז עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ. וְאָז יִתְקַיֵּם וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט.
(ליקוטי הלכות - הלכות ראש חודש הלכה ב' אות ב')

הַלְּבָנָה זֶה הַתַּלְמִיד, זֶה יְהוֹשֻׁעַ.
לֹא עַל חִנָּם חִכִּינוּ כָּל כָּךְ זְמַן עַל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יִהְיֶה תַּלְמִיד רַבֵּנוּ.
לֹא עַל חִנָּם כּוֹתֵב לִי רַבֵּנוּ "תַּלְמִידִי הַיָּקָר".

(שיחות סבא המלך המשיח רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)