גמבה נ נח

מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד וְהֵם דַּרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת נִפְלָאוֹת, כִּי הֵם בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וְלַעֲבֹד ה' בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא. וְיֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן עַל-יְדֵי אֲכִילָתָם. וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ עַל כֵּן נִמְצָאִים גַּם כֵּן שַׁקְרָנִים שֶׁמִּתְפָּאֲרִין גַּם כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלּוּ. וְיֵשׁ שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי הַדּוֹר וּמַטְעִים אֶת הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנָע מֵהֶם וְהַכֹּל בְּיָדָם. וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֶּאֱמֶת זֶה הַכֹּחַ, עַל כֵּן הֵם מִתְדַּמִּים אֲלֵיהֶם כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם וְהֵם נִקְרָאִים נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. אֲבָל בֶּאֱמֶת הֵם עוֹשִׂים טוֹבָה לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה וְהֵם רְשָׁעִים וְנוֹאֲפִים וְהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם הִיא מַזֶּקֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעַל כֵּן הוּא טוֹבָה מַה שֶּׁנִּמְצָאִים הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ''ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָרְשָׁעִים הַנַּ''ל פּוֹנִים אֲלֵיהֶם בְּצִדְקָתָם. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַכְשִׁיל אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁיִּתְּנוּ הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם לְהַשַּׁקְרָנִים הַנַּ''ל וְעַל-יְדֵי-זֶה נִצּוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מֵהַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם.
(ליקוטי תנינא - תורה טו')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים