זֶהוּ עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים לְהַמְתִּיק הַדִּינִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם מֵעֲוֹנוֹת שֶׁבָּאִים עַל-יְדֵי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיְּנִיקָתוֹ מֵהַדִּינִים כַּנַּ"ל, כִּי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְשַׁבְּרִים הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל מַעְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים וּמַמְתִּיקִים וּמְבַטְּלִים כָּל הַדִּינִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְבַטְּלִין כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע וּמַצִּילִין יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת, וְעַל-כֵּן הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִים עַל עַצְמָן יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אָכֵן חֳלָיֵינוּ הוּא נָשָׂא וַעֲוֹנוֹתָם הוּא יִסְבֹּל. כִּי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים תּוֹלִין כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת בְּעַצְמָן שֶׁאוֹמְרִים שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁאֵינָם מַמְתִּיקִין הַדִּין כָּרָאוּי מֵחֲמַת זֶה בָּאִים יִשְׂרָאֵל לַעֲוֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן הֵם סוֹבְלִים עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ', כִּי הֵם צְרִיכִים לִשְׁמֹר יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת כִּי צְרִיכִין לַעֲסֹק לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבַטְּלִין כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע וּמַצִּילִין יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת כַּנַּ"ל.

וּבִבְחִינָה זֹאת יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקִים אֲפִלּוּ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד אֲבוֹת הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין נֹחַ וְאַבְרָהָם וּמֹשֶׁה. שֶׁמֹּשֶׁה זָכָה לְהַמְתִּיק כָּל תֹּקֶף הַדִּינִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם וּמָסַר נַפְשׁוֹ וְהִצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת בְּחִינָה זֹאת יִהְיֶה נִגְמָר עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עֲדַיִן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְסָבִיל מַרְעִין בַּעֲדָם כָּל יְמֵי הַגָּלוּת עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ שֶׁיַּמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מִיִּשְׂרָאֵל וִיבַטֵּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע וְיָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיָשִׁיב כָּל יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ לְהַמְתִּיק שֹׁרֶשׁ הַדִּין הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ מִמֵּילָא כָּל הַדִּינִין שֶׁלְּמַטָּה וְכָל הַיְצָרִין רָעִים שֶׁיּוֹנְקִים מֵהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ וְתָבֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּבָא לְצִיּוֹן גֹּאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
(ליקוטי הלכות - שילוח הקן הלכה ד' אות טז'-יז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַיְּמִין בְּבִרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת, אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְכוּ', כִּי בְּוַדַּאי ה' יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר מַה שֶּׁהִתְחִיל, כִּי בְּוַדַּאי בֹּא יָבֹא אוֹרֵנוּ שֶׁהוּא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כִּי בְּשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וּבְכָל יוֹם מַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ מֵאוֹרוֹ הַגָּדוֹל עַד אֲשֶׁר תִּצְמַח יְשׁוּעָתֵנוּ וְעַל-כֵּן צְרִיכִים לְהַאֲמִין שֶׁאֲפִלּוּ בְּתֹקֶף חֶשְׁכַת הַגָּלוּת הָאוֹר מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וְיָכוֹל כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ לְהִתְקָרֵב לָאוֹר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא אוֹר הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁמַּדְלִיקִין עַל-יְדֵי שֶׁזָּכוּ צַדִּיקֵי הַדּוֹר לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח לָנֶצַח. 
(ליקוטי הלכות - שילוח הקן הלכה ה' אות ט')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
רבי נתן אמר: "אם יפסקו לו גיהינום בעולם הבא, אם יפסקו לו גיהינום, אז הוא יגיד תורה מ"ליקוטי מוהר"ן", יבואו כל הצדיקים לשמוע, אז יהיה נעשה שמה גן עדן" (סבא צוחק), נו, יש כבר רפואה, יש "ליקוטי מוהר"ן", יש ספרי רבינו, כבר, כבר גמר הכל.

רבינו הקדוש אמר: "הבעל שם טוב היה לו שישים תלמידים והם היו שישים גיבורים, אני צריך גם כן שישים גיבורים", נו, "רצון יראיו יעשה", אז מדוע לא היה לו שישים גיבורים, שישים תלמידים?, אז אני אמרתי, שרבינו הקדוש מגלה ומרמז לנו, היה לו רבי נתן, אחד, היה אצלו לפני כל, כל השישים גיבורים (סבא צוחק), היה לו, הוא, מה שהוא צריך, הוא היה לו, כן, היה לו רבי נתן.
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)
גם רבינו הקדוש הזהיר אותנו להדפיס ולהדפיס, ולהדפיס, וגם רבי נתן נתן את זה ביום, ביום עשרה בטבת שהוא הוציא נשמתו לפני יציאת הנשמה הוא דיבר מזה ואמר: "שיהיו שייתנו כל מה שיש להם, כסף, טרחה, עבודה, מה, מה, הכל בשביל להדפיס, "דף אחד מספרי רבינו יעקור את כל הרע מן העולם, כל החושך מן העולם!", ככה הוא אמר, כן.
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)
עֹצֶם גְּדֻלַּת קְדֻשַּׁת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה, כִּי אוֹרָם הַקָּדוֹשׁ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בְּחִינַת עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי.
(ליקוטי הלכות - מתנה הלכה ה' אות עג')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אנכי טוב לך מעשרה בנים

וזה שאמר אלקנה לחנה הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים (שמואל א', א') כי אלקנה זיכה את הרבים כמאמר חכמינו ז"ל ועל ידי אהבתם נעשו שניהם נפש אחת ואותן הנפשות שקירב נכללו גם בנפש חנה.
(קיצור ליקוטי מוהר"ן - תורה נט')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

חֲנֻכָּה אוֹתִיּוֹת חַנָּ"ה כ"ו

וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה וְאִיתָא בַּכַּוָּנוֹת שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת חַנָּ"ה כ"ו בְּחִינַת וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה עַל ה', כִּי וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה עַל ה' זֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת ה' מַמָּשׁ, שֶׁהִוא בְּחִינַת עַל ה'. שֶׁזֶּהוּ סוֹד שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת שֶׁבִּשְׁלֹשׁ עֶשְֹרֵה מִדּוֹת שֶׁהֵם ה' ה', הַיְנוּ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, הִתְפַּלֵּל בְּעַצְמוֹ בַּשֵּׁם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת רַחֲמִים פְּשׁוּטִים לְהַמְשִׁיךְ רַחֲמִים מִשֵּׁם הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא שְׁלִים יַתִּיר, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַחֲמִים גְּדוֹלִים רַחֲמִים רַבִּים. וְזֶה הַשֵּׁם הַשֵּׁנִי הוּא בְּחִינַת עַל ה'. 

וּלְשָׁם הִגִּיעָה חַנָּה בִּתְפִלָּתָהּ בְּחִינַת וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה עַל ה'. וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת ה' וְכַנַּ"ל וּמִשָּׁם מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה. וְעַל כֵּן מְרֻמָּז בַּחֲנֻכָּה חַנָּה כ"ו שֶׁמְּרַמֵּז עַל כָּל זֶה וְכַנַּ"ל, כִּי עַל יְדֵי תְּפִלַּת חַנָּה הַנַּ"ל בְּחִינַת תְּפִלַּת ה' הַנַּ"ל נוֹלַד שְׁמוּאֵל שֶׁמָּשַׁח אֶת דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁכָּל הַתִּקּוּן יִהְיֶה עַל יָדוֹ, כִּי הוּא יַשִּיג בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת תּוֹרַת ה' וּתְפִלַּת ה' מַמָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְכוּ' וְכַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָאוֹר שֶׁל הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא אוֹר נֵר חֲנֻכָּה בִּבְחִינַת עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹר הָאֱמֶת הַמֵּאִיר לָנוּ עַתָּה בְּתוֹךְ עַמְקוּת הַתְּהוֹם וְכַנַּ"ל.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית הַמּוּבָא לְעֵיל (בְּאוֹת נא) שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מֵהָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְכַנַּ"ל. אַךְ וְרוּחַ אֱלֹקִים - דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַתִּקְוָה. וְעַל יְדֵי זֶה, וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר כִּי כָּל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַמְּנוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר נֵר חֲנֻכָּה, נִמְשָׁךְ מִשָּׁם וְכַנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁחַנָּה הָיְתָה צְרִיכָה אָז לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת שְׁמוּאֵל שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשַׁח דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, עַל כֵּן עָלְתָה בִּתְפִלָּתָהּ לִבְחִינַת תְּפִלַּת ה', שֶׁהִוא בְּחִינַת אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - מתנה הלכה ה' אות סא')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

יִצְחָק וְרִבְקָה

וְעַל כֵּן הֵם שְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה כְּנֶגֶד בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁכָּל אֶחָד כָּלוּל מִד', ד' שֶׁהֵם בְּחִינַת יִ'צְ'חָ'ק וְרִ'בְ'קָ'ה', כִּי יִצְחָק אַרְבַּע אוֹתִיּוֹתָיו הֵם בְּחִינַת יְשָׁרִים צַדִּיקִים חֲסִידִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה. וְרִבְקָה בְּחִינַת תִּתְרוֹמָם וְכוּ' עַד תִּתְהַלָּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעַת חֶלְקֵי הַתְּפִלָּה.
נִמְצָא שֶׁתּוֹרָה וּתְפִלָּה הֵם שְׁמוֹנֶה בְּחִינוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל יִצְחָק וְרִבְקָה וְכַנַּ"ל. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם שְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה שֶׁבָּהֶם מֵאִיר אוֹר גָּדוֹל שֶׁעִקָּרוֹ נִמְשָׁךְ מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה, הַיְנוּ מִתּוֹרַת ה' וּתְפִלַּת ה' שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שֶׁמִּשָּׁם הָיָה תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה. וְהֶאָרַת הַנֵּס הַזֶּה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מִתְקַיְּמִים בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה.
וְעַל כֵּן נִקְרָא חֲנֻכָּה בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבַּיִת, כִּי עַל יְדֵי תֹּקֶף הַנִּסִּים הָאֵלֶּה אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁעֲדַיִן ה' יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וּמֵאִיר לָנוּ בְּתֹקֶף חֶשְׁכַת גָּלוּתֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה אֵין אָנוּ מִתְיָאֲשִׁין מִן הָרַחֲמִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה.
(ליקוטי הלכות - מתנה הלכה ה' אות נג')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים ה'

וְה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים נָתַן בְּלֵב הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו לִלְחֹם מִלְחֲמוֹת ה'. וְעִקַּר כֹּחָם הָיָה עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִמְשִׁיכוּ מִבְּחִינַת תְּפִלַּת ה' מַמָּשׁ כַּמּוּבָא שֶׁיְּהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל מַתִּתְיָהוּ הָיָה נִקְרָא יְהוּדָה מ'כ'בא'י' שֶׁהָיָה צוֹעֵק בַּמִּלְחָמָה מִ'י כָ'מוֹךָ בָּ'אֵלִים ה'. כִּי עִקַּר הַשֶּׁבַח שֶׁל מִי כָּמוֹךָ וְכוּ' הוּא מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ מַגְבִּיר הַחֲסָדִים עַל הַגְּבוּרוֹת לַעֲזֹר לְיִשְֹרָאֵל.
(ליקוטי הלכות - מתנה הלכה ה' אות נב')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

הַהִתְרַחֲקוּת הִוא תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁצַּדִּיקֵי אֱמֶת נוֹהֲגִין לִפְעָמִים לְרַחֵק אֵיזֶה אָדָם בִּתְחִלָּה כָּל זֶה הוּא בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן לְטוֹבָתוֹ, כִּי הַהִתְרַחֲקוּת הִוא תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת.

בִּבְחִינַת שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב הָרְחוֹקִים כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ בְּנִסָּיוֹן שֶׁל הִתְרַחֲקוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע הָרַע שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל, כִּי הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת זֶהוּ בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַנַּ"ל שֶׁמְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקָרֵב אֶת זֶה וּלְרַחֵק אֶת זֶה הַכֹּל כְּפִי הַמִּשְׁפָּט שֶׁבְּלִבּוֹ וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא בּוֹחֵן וּבוֹדֵק וּמְנַסֶּה אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבָם אִם הֵם בָּאִים לְהִתְקָרֵב בְּלֵב שָׁלֵם. וּכְשֶׁהֵם עוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן וְדוֹחֲקִין עַצְמָן לְהִתְקָרֵב אַף-עַל-פִּי שֶׁמְּרַחֲקִים אוֹתָם מְאֹד, זֶהוּ בְּחִינַת בְּטִישָׁא הַנַּ"ל שֶׁמְּבַטְּשִׁין גּוּפָם עַל-יְדֵי-זֶה וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים, דְּהַיְנוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֵהַמּוֹנְעִים מִבַּחוּץ שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִבִּפְנִים מֵהַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִים כָּל אֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים עַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע הָרַע שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הֵם מִתְקָרְבִים לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.

גַּם עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁהַצַּדִּיק מְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט וּמְרַחֲקָם בִּתְחִלָּה עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִנָּצֵל מִלְּקָרֵב אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְקָרְבָם, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם, כִּי הֵם בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן שֶׁל הִתְרַחֲקוּת וְיִתְרַחֲקוּ בֶּאֱמֶת עַל-יְדֵי שֶׁהוּא מַרְחִיקָם וְיִהְיֶה נִצֹּל מֵהֶם.
(ליקוטי הלכות - הלכות גרים הלכה ג' אות יא')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם בְּאֵין גָּלוּת אַחֲרָיו

וְזֶה בְּחִינַת עֹצֶם אֲרִיכַת הַגָּלוּת עַכְשָׁו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם, כִּי כְּבָר עָבְרוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, כִּי עַכְשָׁו ה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם בְּאֵין גָּלוּת אַחֲרָיו עוֹד כְּלָל וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי הַהֶכְרֵחַ שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה וִיבָרְרוּ כָּל הַבֵּרוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עֲבוֹדָה זָרָה דַּף ה' ע"א), אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר כָּל נִיצוֹצוֹת כַּיָּדוּעַ וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וּלְבָרֵר בֵּרוּרִים כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַנַּ"ל, שֶׁהוּא שׂוֹרֵף אֶת הָרַע וְאָז נִבְנֶה הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ בְּרוּחָנִיּוּת עַל-יְדֵי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁמְּקָרְבִים לַה' יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי יִבָּנֶה הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, דְּהַיְנוּ בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מַמָּשׁ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב, 'עַל מִשְׁפָּטוֹ' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל. 
(ליקוטי הלכות - הלכות גרים הלכה ג' אות כה')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

"ועליך אמרתי האש שלי תוקד עד ביאת המשיח"...

וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב. וְהוּא מֵהַמִּדְרָשׁ: הַפֶּחָמִי תָּמֵהַּ אָנָה יִכְנֹס כָּל הַפִּשְׁתָּן הַזֶּה, הָיָה פִּקֵּחַ אֶחָד הֵשִׁיב לוֹ, נִיצוֹץ אֶחָד יוֹצֵא מִמַּפּוּחַ שֶׁלְּךָ שֶׁשּוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ. כָּךְ יַעֲקֹב רָאָה כָּל הָאַלּוּפִים הַכְּתוּבִים לְמַעְלָה תָּמַהּ וְאָמַר, מִי יוּכַל לִכְבֹּשׁ אֶת כֻּלָּן? מַה כְּתִיב לְמַטָּה, אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, דִּכְתִיב, וְהָיָה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָֹו לְקַשׁ, נִיצוֹץ יוֹצֵא מִיּוֹסֵף שֶׁמְּכַלֶּה וְשֹוֹרֵף אֶת כֻּלָּם.

הַיְנוּ כִּי אַלּוּפֵי עֵשָֹו הֵם כֻּלָּם בְּחִינַת שֶׁקֶר שֶׁמִּשָּׁם כָּל מַלְכוּתָם וְהִתְנַשְּאוּתָם, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת וְשִֹנְאַת חִנָּם שֶׁבָּא עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשֶּׁקֶר שֶׁל הָעַכּוּ"ם וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנִּתְעָרֵב בְּיִשְֹרָאֵל עַל יְדֵי זֶה אֲרִיכַת הַגָּלוּת כַּנַּ"ל שֶׁהַשֶּׁקֶר בְּחִינַת מַלְכוּת עֵשָֹו שׁוֹלֵט עַל יִשְֹרָאֵל בְּחִינַת אֱמֶת וְזֶה עַל יְדֵי בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָֹו רַבְרְבֵי עֵשָֹו, בְּחִינַת יֶשׁ לִי רָב, בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה שֶׁהִתְגַּבֵּר וְנִתְרַבָּה מְאֹד בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.

וְעַל כֵּן יַעֲקֹב בְּחִינַת עֶצֶם הָאֱמֶת תָּמַהּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָאִיר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, כִּי אַלּוּפֵי עֵשָֹו רַבְרְבֵי עֵשָֹו הַנַּ"ל הֵם רַבִּים מְאֹד מְאֹד וְנוֹטְלִין לְעַצְמָן כָּל הַמֶּמְשָׁלָה בְּשִׁקְרֵיהֶם הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאֹד עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה מְאֹד לַעֲמֹד עַל הָאֱמֶת. הֵשִׁיב הַפִּקֵּחַ, נִיצוֹץ אֶחָד יוֹצֵא מִמַּפּוּחַ שֶׁלְּךָ וְכוּ', כִּי יֵשׁ בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁיָּכוֹל לְהַלְהִיב אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם שֶׁיִּשְֹרֹף לְכָל הַשְּׁקָרִים שֶׁלָּהֶם, כִּי קוּשְׁטָא קָאֵי, כִּי עַל יְדֵי נִיצוֹץ אֶחָד שֶׁל אוֹר תּוֹרָתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמֵאִיר בְּלֵב אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי הַמַּטֶּה דַּעְתּוֹ וּלְבָבוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הוּא שֹוֹרֵף וּמְכַלֶּה כָּל הַשְּׁקָרִים וְהַהַטְעָיוֹת וְכוּ' שֶׁל בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָֹו רַבְרְבֵי עֵשָֹו, כִּי שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְכוּ'.
(ליקוטי הלכות - הלכות גניבה הלכה ה' אות לב')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

יוסף בחינת משיח

וְזֶה, וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְֹאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט וְכוּ', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י לְהוֹדִיעַ מַתַּן שְֹכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים כִּי נָשְֹאוּ רֵיחוֹת טוֹבוֹת. כִּי יוֹסֵף בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב בְּחִינַת מוֹרַח וְדָאִין וְכוּ':
(ליקוטי הלכות - הלכות גניבה הלכה ה' אות כח')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך המשיח (:

עיקר היהדות תלוי בזקן ופיאות

עיקר הדת ישראל ועיקר היהדות תלוי בזקן ופיאות ובהם ניכר היהודי, כי הוא מזרע ברך השם, מזרע ישראל. ומי שרוח אחרת עמו, חס ושלום, ורוצה לכפור, חס ושלום, באלקי ישראל, תחילת הכפירה הוא, שמשליך חס ושלום מעליו הזקן והפיאות, כי באמת כל דת ישראל הקדוש הוא תלוי בזקן ופיאות.
(ליקוטי הלכות - הלכות גילוח הלכה ג' אות ב')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים