וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חַדָּא הֲוָה אַזְלִינָן בְּמַדְבְּרָא, וַחֲזִינָן הַנֵי אַוָּזֵי דִּשְׁמִיטָן גַּדְפַיְהוּ מִשָּׁמְנַּיְהוּ, (רשב"ם - נפלו נוצה שלהם מרוב שומן) וְקָא נַגְדֵּי נַחֲלֵי דְּמִשְׁחָא מִתּוּתַיְהוּ. וְאַמִּינָא לְהוּ: אִית לִי מִנַּיְכוּ חוּלְקָא לְעַלְמָא דְּאָתִי. חַדָּא דַּלְיָא לִי אַטְמָא, וְחַדָּא דַּלְיָא לִי גַּדְפָא. (רשב"ם - הגביה לי הכנף. רמז: זהו חלקך לעתיד לבוא) כִּי אֲתָאִי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לִי: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין: (רשב"ם - שבחטאתם מתעכב משיח, ויש להם צער בעלי חיים לאותן אווזין מחמת שומנן).
שֶׁהָלַךְ לַחֲקֹר בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה שֶׁל עֲנָוָה, שֶׁאָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר לָדוּשׁ, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין עָלָיו. וְרָאָה חֲכָמִים, וְזֶה בְּחִינַת אַוָּזֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נז:): הָרוֹאֶה אַוָּז בַּחֲלוֹם, יְצַפֶּה לְחָכְמָה.
דִּשְׁמִיטָן גַּדְפַיְהוּ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: נוֹצוֹת. זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה): כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים; הַיְנוּ שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָן, וְשׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים. וְעַל שֵׁם הַשְּׁתִיקָה נִקְרָאִים חֲכָמִים, כִּי סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה (אבות פ"ג). [כִּי הַשְּׁתִיקָה הִיא בְּחִינוֹת כֶּתֶר*].
וְזֶה לְשׁוֹן דִּשְׁמִיטָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טו): שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְבַּע עֶלְבּוֹנוֹ.
וְזֶה פֵּרוּשׁ מִשַּׁמְנַּיְהוּ מִלְּשׁוֹן: שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ, (כְּלוֹמַר מֵחֲמַת שֶׁאוֹחֲזִין עַצְמָן בִּבְחִינַת (דברים לב) שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ), הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים, כִּי זֶה עוֹשִׂין בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה עַל עֲווֹנוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן, (בְּחִינַת הַשְׁמֵן לֵב כוּ', וְאָזְנָיו כוּ', פֶּן יִרְאֶה כוּ', שֶׁהַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים אֵלּוּ).
וְנַגְדֵּי נַחֲלֵי דְּמִשְׁחָא מִתְּחוֹתַיְהוּ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה זוֹכִין לְכָבוֹד אֱלֹקִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מה): אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ; וְזֶה בְּחִינַת (שם כד): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.
וְאַמִּינָא לְהוּ: אִית לִי מִנַּיְכוּ חוּלְקָא לְעַלְמָא דְּאָתִי, חַדָּא דַּלְיָא לִי אַטְמָא – זֶה בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כַּנַּ"ל. וְחַדָּא דַּלְיָא לִי כָּנָף – זֶה בְּחִינַת כִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל): וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, זֶה בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. הַיְנוּ שֶׁהֶרְאוּ לְרַבָּה בַּר בַּר חַנָה, שֶׁגַּם הוּא זָכָה לְאֵלּוּ הַבְּחִינוֹת.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים אָדָם, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּא חַד. וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אָדָם, יֵשְׁבוּ עַל הַכִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעַל הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם; וְיִשְׂרָאֵל יִתְּנוּ דִּין לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, הַיְנוּ הֵם יִשְׁפְּטוּ בְּעַצְמָן כָּל הַדִּינִין:
(ליקוטי מוהר"ן - תורה ו')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
שֶׁהָלַךְ לַחֲקֹר בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה שֶׁל עֲנָוָה, שֶׁאָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר לָדוּשׁ, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין עָלָיו. וְרָאָה חֲכָמִים, וְזֶה בְּחִינַת אַוָּזֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נז:): הָרוֹאֶה אַוָּז בַּחֲלוֹם, יְצַפֶּה לְחָכְמָה.
דִּשְׁמִיטָן גַּדְפַיְהוּ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: נוֹצוֹת. זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה): כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים; הַיְנוּ שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָן, וְשׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים. וְעַל שֵׁם הַשְּׁתִיקָה נִקְרָאִים חֲכָמִים, כִּי סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה (אבות פ"ג). [כִּי הַשְּׁתִיקָה הִיא בְּחִינוֹת כֶּתֶר*].
וְזֶה לְשׁוֹן דִּשְׁמִיטָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טו): שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְבַּע עֶלְבּוֹנוֹ.
וְזֶה פֵּרוּשׁ מִשַּׁמְנַּיְהוּ מִלְּשׁוֹן: שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ, (כְּלוֹמַר מֵחֲמַת שֶׁאוֹחֲזִין עַצְמָן בִּבְחִינַת (דברים לב) שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ), הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים, כִּי זֶה עוֹשִׂין בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה עַל עֲווֹנוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן, (בְּחִינַת הַשְׁמֵן לֵב כוּ', וְאָזְנָיו כוּ', פֶּן יִרְאֶה כוּ', שֶׁהַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים אֵלּוּ).
וְנַגְדֵּי נַחֲלֵי דְּמִשְׁחָא מִתְּחוֹתַיְהוּ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה זוֹכִין לְכָבוֹד אֱלֹקִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מה): אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ; וְזֶה בְּחִינַת (שם כד): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.
וְאַמִּינָא לְהוּ: אִית לִי מִנַּיְכוּ חוּלְקָא לְעַלְמָא דְּאָתִי, חַדָּא דַּלְיָא לִי אַטְמָא – זֶה בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כַּנַּ"ל. וְחַדָּא דַּלְיָא לִי כָּנָף – זֶה בְּחִינַת כִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל): וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, זֶה בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. הַיְנוּ שֶׁהֶרְאוּ לְרַבָּה בַּר בַּר חַנָה, שֶׁגַּם הוּא זָכָה לְאֵלּוּ הַבְּחִינוֹת.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים אָדָם, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּא חַד. וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אָדָם, יֵשְׁבוּ עַל הַכִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעַל הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם; וְיִשְׂרָאֵל יִתְּנוּ דִּין לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, הַיְנוּ הֵם יִשְׁפְּטוּ בְּעַצְמָן כָּל הַדִּינִין:
(ליקוטי מוהר"ן - תורה ו')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה