באנחה ולב נשבר שבתפלה, מוכרח האדם להזהר, שלא יבוא ויגיע לאנחה ויגון לגמרי, [שאז נחשבים חס ושלום בתכלית ההיפוך, כמובא בדבריו הקדושים במקום אחר].
כי כמו שנתבטלים על ידם הצער והחיסרון, כן גם להיפוך, נאחזים ונשתלשלים מהם, עד שאין ביכולת לעסוק בעבודה הזאת כל היום [זולת במדריגת אדמו"ר ז"ל]. וכל אשר זולתו, גם אם יעבור עליהם מה שיעבור חס ושלום, אין להם לעסוק יותר מדאי בבכיה ואנחה [וכעין מה שאמרו חז"ל על אודות האבילות וכו', שעל מת אחר הוא בוכה], זולת בשעה אחת ביום לבד, וכל היום לא יהיה כל עסק התפלה, זולת בשמחה, ובתהלה, ובשיר.
שיש לבאר על אודות התהלה והשיר הנ"ל, שזה זה ענין התורה שבנסתר הנ"ל, אשר בה לבד, תתגלה לנצח, גדולתו של יוצר בראשית. וזה לבד, יהיה כל התהלה והשיר, שיתער לעתיד [בנבל וכנור דבן דוד, כמובא במקום אחר].
(ביאור הליקוטים - ביאור הליקוטים הארוך על מאמר ח' - אות ס"ו-ס"ז)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה