גמבה נ נח

עִנְיַן עַרְבוּת עַל פִּי הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת, יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן לב, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה:

וְהַכְּלָל, כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה'. וְשָׁם רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מְרַחֶפֶת וְכוּ' וּבְחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית וְכוּ'. 

וּבְחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נַעֲשֶֹה רוּחַ קִנְאָה עַל פְּגַם הַבְּרִית וְכוּ', אַךְ יֵשׁ יִחוּדָא תַּתָּאָה בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁהוּא בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה שֶׁהוּא יָקָר מְאֹד שֶׁתָּלוּי בּוֹ יִחוּדָא עִלָּאָה וְשָׁם הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ בִּשְׁבִיל אַהֲבָה וְכוּ', אַךְ מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּזֶה הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם עַל יְדֵי הָרוּחַ קִנְאָה וְכוּ' וְעַל כֵּן בִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם לְשָֹרְפָם לִפְעָמִים וְכוּ' כְּדֵי לְסַלֵּק הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁשּׁוֹרָה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים. וּכְשֶׁנִּשְֹרָפִין וְנִתְעַלְּמִין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, נִתְעַלֵּם הָרוּחַ קִנְאָה וְלֹא יִתְקַלְקֵל הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁבֵּין הַזּוּג הַכְּשֵׁרִים וְכוּ'. 

וְזֶה בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה וְכוּ' וְאָז נוֹשְֹאִין קַל וָחֹמֶר לְמַעְלָה לִשְֹרֹף לִמְחוֹת וּלְאַבֵּד וְלַעֲקֹר  וּלְכַלּוֹת וּלְבַטֵּל כָּל סִפְרֵי הַמִּינִין וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁהֵם סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים פִילוֹסוֹפְיָא שֶׁיֹּאבַד וְיִמָּחֶה שְׁמָם וְזִכְרָם מִן הָעוֹלָם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.

(ליקוטי הלכות - הלכות ערב הלכה ד' אות א')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים