גמבה נ נח

ב"ה, כ"ח אֱלוּל תש"כ, תֵּל-אָבִיב

אוֹהֲבִי יַקִּירִי, מַר ז.שַׁזַר, הַטּוֹב וְנֶחְמָד לַכֹּל, הַשּׁוֹאֵב חַיִּים מִמֵּימֵי הַחֶסֶד שֶׁבָּהֶם תָּלוּי שֹׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ וְתִקּוּן נַפְשׁוֹ. יִכָּתֵב וְיֵחָתֵם בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ בְּסֵפֶר הַצַּדִּיק לְחַיִּים טוֹבִים וּנְעִימִים, לְחַיִּים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ.

(אב"י הנחל - מכתב לז')

*

וְאַחַר כָּךְ הוּא כּוֹתֵב וְחוֹתֵם נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן, "וּבָזֶה אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד", מַה הַסּוֹד?, "פ'צ'פ'צ'י'ה'" שֶׁזֶה תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

(שיחות סבא - קלטת 110 ב' 22:28)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים