גמבה נ נח

וְזֶהוּ: רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב – הִיא הַתּוֹרָה, הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב. וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: מַעְיָן, הוּא הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', הוּא הַתְּפִלָּה. וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ – הֵם הַנְּשָׁמוֹת דְּאִתְרְבִיאוּ בַּגָּן, הַנֶּחֱלָקִים לְשֶׁבַע כִּתּוֹת*). שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת – הֵם מ"ט אוֹרוֹת, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז לֶעָתִיד (כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם), בְּחִינַת: עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שְׁנֵי אִילָנוֹת, הַיְנוּ אִילָנָא דְּחַיֵּי וְאִילָנָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ טוֹב וָרָע כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, כַּנַּ"ל. וּמִשָּׁם יִפָּרֵד, שֶׁנִּפְרָד הָרָע מֵהַטּוֹב, זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל. וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ: מָה אֵלֶּה. וַיַּעַן וְכוּ' לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי – הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, בְּחִינַת: כֹּה אָמַר ה' מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַטּוֹב מִן הָרָע כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל מַרְאֵה הַמְּנוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְרוּחַ הַחַיִּים וְנִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּנַּ"ל. 
(ליקוטי מוהר"ן - תורה ח' אות ח')
*
על פי התורה ראיתי מנורת זהב - ליקוטי מוהר"ן תורה ח':

בביאורו לדבר הכתוב ושניים זיתים, אילנא דחיי ואילנא דמותא, היינו טוב ורע וכו', ומשם יפרד וכו'. נראה שמבואר על אודות העץ החיים, ועץ הדעת [וגזירת המות] מטוב ורע, שבתוך הגן [שהוא התורה, שהוא] עניין הכתוב [ונהר וכו'] ומשם יפרד הנ"ל. 

גם לפי זה נראה מבואר, שנמצא בעניין זה בירורים אחר בירורים. כי גם אחר שבאתערותא דלעילא מהשם יתברך בעצמו, נתברר בתחילת הבריאה עץ החיים והטוב להיות מימין, לאילן בפני עצמו, ונחלק ונשאר לשמאל, אילנא דמותא הנ"ל, עדיין היה גם הוא מעורב מטוב ורע יחדיו. והבירור והפלת הרע שבו, היה תלוי ועומד באתערותא דלתתא מהאדם בעצמו, ואם היה מכניע את הרע שבתאוותו לזה, שהוא בעצמו מעין הרע שבעץ הנ"ל, [כי נפש האדם, היא מעץ וגידולי השדה דאתרביאו שם] (היה מתברר הטוב מן הרע בתכלית השלימות והיה אז תיקון העולם לגמרי על דרך שיהיה לעתיד ע"י משיח צדקנו). 

שגם לפי הנ"ל תבין מרחוק, שבדבר העדן [עין לא ראתה הנ"ל], יכפיל לבאר בהפלאת הצדיק לבוא בהמידה רעה המובא בפנים. כי באמת, לא ימוש הצדיק העליון הזה מאוהלו ומדרגתו שבעדן הזה אפילו כרגע אחת, כי בהפלאת העדן הזה בעצמו, נחשב ונתהווה כביכול לנכנס ויורד בהרע שנמשך משם. ובאמת, אין בו שום אחיזה מהרע בפשיטות, וכל ירידתו לא תהיה, רק להעלות מאתה בעצמה, כסוד הכתוב ויעל אברם וכו' המובא בפנים. כי אף על פי שבאמת ובשלימות לא יזכה לזה רק משיח צדקינו כנ"ל. אבל בכל זאת, נמצא מבחינת משיח בעצמו, גם בכל יחידי הדורות והצדיקים העליונים שהיו מעולם. 

(ביאור הליקוטים - ראיתי מנורת זהב סימן ח' אות כא'-כב')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים