גמבה נ נח

ליקוטי הלכות אורח חיים ב – הלכות דברים הנוהגים בסעודה הלכה ד:

וּבוֹ יִתְבָּאֵר עִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְסֻכּוֹת וְאַרְבָּעָה מִינִים וְהוֹשַׁעְנָא רַבָּא וּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה:

עַל-פִּי הַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין וְכוּ' בְּסִימָן כ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ:

~ אות א

וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כִּי כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְסֻכּוֹת וְאַרְבָּעָה מִינִים עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, הַכֹּל הוּא כְּדֵי לְגַלּוֹת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לָבֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁהִגִּיד לְעַמּוֹ הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה הַנַּ"ל, שֶׁאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. גַּם אָמַר שֶׁהָעִקָּר כְּשֶׁזּוֹכֶה אָדָם לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּאִלֵּין אִשְׁתַּכַּח גִּבָּר תַּקִּיף, הַיְנוּ כְּשֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֲזַי נִקְרָא גִּבָּר תַּקִּיף כִּי קֹדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֲזַי אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנּוֹצֵחַ אָז נִקְרָא אִישׁ מִלְחָמָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

נִמְצָא שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְעִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה שֶׁצְּרִיכִין לְנַצֵּחַ בְּזֶה הָעוֹלָם הָעִקָּר הוּא לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת עֲבוֹדָתֵנוּ בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִתְגַּלָּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל: תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה עַד אַחֲרִית שָׁנָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּמָקוֹם אַחֵר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מֵ"ם). נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִתְגַּלֶּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
*
כְּפִי הַנִזְכָּר בְּסוֹף הַמַּאֲמָר שֶׁבְּלִקוּ"א סִימָן כ' (תּוֹרָה ט' תִּקּוּנִין) קֹדֶם שֶׁבָּא לְבְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲזַי אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ, אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנּוֹצֵחַ אָז נִקְרָא אִישׁ מִלְחָמָה (וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁאֵין זֶה רַק מִי שֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת הַתִּשְׁעָה תִּקּוּנִים הַנִזְכָּרִים שָׁם וְשֶׁאֵין זֶה רַק מִי שֶׁגִּלָּה זֹאת), כִּי מִכָּל זֶה בֹּא נָּבוֹא בְּהַנִזְכַּר בְּנְסִיעַת רַבֵּנוּ זַ"ל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמְכֻוַּון מַמָּשׁ לְיְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה נִכְנָס בָּעִיר חֵיפָה (וְעַיֵּן שָׁם בְּסִּפּוּר הַנְּסִיעָה בְּרוֹב שִׂמְחַתו שֶׁהָיְתָה בְּזֹאת הַלַּיְלָה) כִּי לְפִי הַנָ"ל יֵשׁ לְבָאֵר שֶׁזֶה מַה שֶׁקָבַע מֵאָז וְהָלְאָה לְכָל אֲנָשָׁיו אֶת יוֹם אֲסִיפַתם אֵלָיו בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
ׁ(חכמה ותבונה - מתוך הספר סיפורי מעשיות הוצאת נקודות טובות - עמוד תקכג')