התבואה שנתקלקלה:
שהיה מלך אחד והיה חוזה בכוכבים, וראה שאם לא יקצרו התבואה בשנה זו עד זה הזמן, יהא נתקלקל כל התבואה וכו' וכו', והזמן היה קצר. ונתייעץ ליקח קוצרים וליתן להם כל התענוגים וכל צרכם כדי שיהיה להם הרחבת הדעת לעבוד ביום ובלילה, ויספיקו ליקצור קודם... הזמן הנ"ל. והם אדרבא התענגו ושכחו, ועבר הזמן הנ"ל ולא קצרו התבואה. ונתקלקלה כל התבואה. ולא ידעו מה לעשות שהמלך יכעוס אליהם. ואמר להם חכם אחד עצה, איך שהמלך אוהב איזה ציפור, ובזה שיביאו לו זה הציפור, אז על ידי הנחת רוח והתענוג מזה יכפר על הכל. אבל קשה מאד להשיג הציפור, כי הוא באויר במקום גבוה ואין להם סולם, והזמן קצר. ונתן להם החכם עצה, כמו שהם כמה אנשים, אז יעמידו את עצמם אחד על חברו למעלה מעלה עד שיגיעו להציפור. אבל הם רבו זה עם זה כי כל אחד רצה שהוא יהיה למעלה וחברו תחתיו. ועל ידי מריבתם התרשלו והציפור פרח. ועל ידי זה נשאר להם הכעס מהמלך על התרשלותם מקצירת התבואה כנ"ל. (והענין הוא שהשם יתברך ברא האדם ונתן לו כל התענוגים והכל שיקצרו התבואה קודם שיקלקל בפגם הברית, ולעבוד השם יתברך וכו' במוחין נקיים. אבל הוא מתרשל על ידי התענוגים, עד שנכשל בהתבואה שכבר נתקלקל ונפגם המוחין מעוונות רחמנא ליצלן. אבל עדיין היה עצה על ידי הציפור שהוא הצדיק שבזה היה נתכפר הכל. אבל על ידי המחלוקת והקינאה שכל אחד רוצה להיות למעלה, מזה מתרחקין ולא מתקשרין להצדיק וכו'. ודי לחכימא) (כוכבי אור)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה