כי סוכה היא בחינות דפנות ומחיצות המוחין שזוכין על ידם לשמירת הברית שעל ידי זה זוכין לבחינת כבוד בחינות נבואה שעל ידי זה נתברר המדמה כנ"ל שעל ידי זה זוכין לאמונה כנ"ל. שעל ידי זה מתקבצין החסדים וזוכין לחידוש העולם שיהיה לעתיד וכל זה הוא בחינת סוכה כנ"ל. ואז יתער השיר של לעתיד שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע שיתנגן על ע"ב נימין בחינת חסד וכו' כנ"ל. וזה בחינת השמחה של סוכות כמו שכתוב זמן שמחתינו כי משם עיקר כל השמחות שבעולם שכולם נמשכין מבחינת השמחה שיהיה לעתיד בחינת כי בשמחה תצאו. בחינת ששון ושמחה ישיגו וכו' כי אז יתער חדוה וניגונא בעלמא בעת שיתער בחינת שיר חדש הנ"ל. ועל כן מחמת שבסוכות זוכין שיתער שיר הנ"ל שמשם כל השמחות על כן הוא זמן שמחתינו וזה בחינת שמחת בית השואבה הנ"ל. ועל ידי הניגון הנ"ל על ידי זה גדלים כל הריחות והיראות שהם מזונא דנשמתא ועל ידי זה נכנע מזונא דגופא . וזה בחינת מצוות אכילה בסוכה שזה עיקר מצות סוכה כי על ידי מצות סוכה. שעל ידי זה זוכה לקול הניגון הנ"ל הוא בחינת הקול קול יעקב על ידי זה נכנע עקב עשו שהיא עקב דסטרא אחרא שמתגבר על ידי האכילה שהוא מזונא דגופא כי זוכין על ידי הקול הזה לבחינת ריח שהוא מזונא דנשמתא. ועל כן יכולין לאכול בקדושה שתהיה האכילה בבחינת מזונא דנשמתא. ועל כן מצוה לאכול בסוכה כי אז האכילה בבחינת מזונא דנשמתא על ידי מצוות סוכה שעל ידה זוכין לקול הניגון הנל שעל ידו גדלים כל הריחות הנ"ל. ועל כן סוכה היא בבחינת יעקב כמו שכתוב ויעקב נסע סוכותה כי סוכה היא בבחינת הקול קול יעקב שהיא קול הניגון הנ"ל כנ"ל:.
נמצא שסוכה היא בחינת חידוש העולם שזוכין על ידי החסד שזוכין על האמונה וכו' כנ"ל ועל ידי זה מעוררין קול הניגון שיתער לעתיד שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע שהם בחינת ע"ב נימין וכו' כנ"ל. וזה בחינת ד' מינים שנוטלין בסוכות שהם כנגד ד' אותיות השם י'ה'ו'ה' שהוא בחינת שיר פשוט כפול משולש מרובע כידוע. ועל כן לולב אחד וערבות שתים והדסים שלשה זה שיר פשוט כפול משולש. והאתרוג כלול מכל הארבע כידוע כי הוא בחינת ה' אחרונה בחינת מלכות שכלולה מכולם והוא בחינת שיר מרובע ועל כן מברכין על נטילת לולב. כי הלולב הוא בחינת צדיק כתמר יפרח שהוא בחינת הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן כידוע שעל ידו גדלים כל הריחות והיראות כנ"ל. וזה בחינת הנענועים כדי לעורר הריח מהדעת כי עיקר הריח על ידי שלימות הדעת כידוע כי על ידי הדעת זוכין לניגון הנ"ל שעל ידו גדלים כל הריחות ועל כן מנענעין הלולב ומיניו לעורר הריח מהדעת ועל כן הם ע"ב נענועים כנגד ע"ב נימין בחינת חסד שעליהם יתנגן השיר הזה כנ"ל. וזה בחינות נענועים כי עיקר הניגון על ידי בחינת נענועים שמנענעים בנימין שבכנור בחינת מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות . ועל כן עיקר מצות נטילת לולב ומיניו הוא בשעת אמירת הלל. כי זה עיקר בחינת ד' מינים שהם בחינת שיר פשוט כפול משולש מרובע שיתער אז. נמצא שארבע מינים והלל הם בחינה אחת. בחינת שיר והלל והודאה שיתנגן לעתיד כנ"ל על כן עיקר נטילת ד' מינים היא בשעת ההלל.
(אורח חיים הלכות סוכה הלכה ו - ח)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה