"מאד היה קשה לי לרדת אליך", "לרדת אליך", רואים בירידה, כל השורות ישר. נו, נפלתי לגמרי, "אני תלמידי היקר"? היה קשה לי לקבל את זה, אני הייתי למטה מכולם, לא היה לי שום מח ושום שכל, מה, אני? מי אני, מה אני? ואם אצל רבי נחמן היה קשה לרדת אלי, זה ירידה חס ושלום... זה נורא מאד, אז אני צריך לחפור קבר ולקבור עצמי בחיים מגודל הבושה. ותכף אחרי הירידה הזו הוא מחייה אותי, הוא מחזק אותי, הוא מעלה אותי מעמקי התהום לראש גבהי מרומים - "תלמידי היקר". הוא כותב לי במקום שלא צריכים לכתוב, באמצע השורה, הוא מפסיק וכותב לי "תלמידי היקר". תלמידי בעצמו לא מספיק? בשביל מה תלמידי היקר? היה יכול לכתוב: לרדת אליך להגיד לך כי נהנתי מאד מעבודתך. לא, הוא כותב לי תלמידי היקר! (נס הפתק)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא מלך המשיח לעולם ועד
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה