ליקוטי הלכות - חושן משפט ב, הלכות נזקי שכנים, הלכה ד, יד.

כי כל מה שמשבח ומפאר ומספר מנפלאות בנין ירושלים והבתים והמגדלים והארמונות שלה הכל כונתו על בחינת הבתים הנ"ל הנפלאים הנבנין על-ידי הקבוץ הקדוש על-ידי תוספת שכנים שהם כל הנידחים שיחזרו ויתכנסו לתוכה כנ"ל, כי ירושלים היא מקום התפילה כנ"ל ועל-כן מעולם לא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים, כי ירושלים כל בנינה מבחינת קבוץ הנידחים שהם בחינת שכנים הנ"ל אין צר ודוחק לשום אדם מחמת שכל מה שנתוסף שכן לקבוץ של התפילה נתרבין הבתים מאוד מאוד, כמבואר לעיל שלא כמידת בשר ודם וכו' כנ"ל ומשם נמשך הארה גדולה גם לבתי ירושלים הגשמיים שלא אמר אדם מעולם צר לי המקום בירושלים:

תגובה 1 :

אני נ נח נחמ נחמן מאומן אמר/ה...

רק צריך להיות מקום בשביל כל העולם שיהיה להם איפה לעמוד..."

(ישראל בער אודסר)

כל השנה ובפרט בערב ראש השנה עולים כל עם ישראל לציון הקדוש של רבי ישראל בער אודסר שאמר במפורש:

"רבינו הקדוש אמר לי, מי שיבואו אלי זה אומן"

" אני רבי נחמן! זה נ נח נחמ נחמן מאומן"

"לגלות בפירוש שאני הוא זה רק בהפתק הזה"

"הפ"צ-זה ענין ראש השנה של רבינו,

הוא נזכר בהפתק שאני יש לי ידיעות

מהענין של ראש השנה יותר מכל העולם"...

"יבואו כל העולם ויהיה נעשה ניסים

וניפלאות גדולות. כל המטוסים לא

יספיקו, כמה מטוסים שיש בעולם לא

יספיקו לנסוע לרבינו הקדוש בירושלים!"