ועיקר הגאולה הכל תלוי בחיבור שני הצפורים הנ"ל

רמזים מהמעשה של הז' בעטלירש, מהמעשה של יום הרביעי.

וענין מעשה זו יש לרמזה שהיא בחינת ראש השנה בחינת קולות והבלים של השופר הקדוש. כי השופר הוא בחינת עלמא דאתי (עולם הבא) כמובא בכוונות שהיא בחינת בינה שהיא עלמא דאתי בחינת והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. כי צריכין לעקום צוארו מהבלים דהאי עלמא (של זה העולם) שפילה ולהמשיך כל ההבלים לתוך השופר שהוא בחינת עולם הבא שלא יניח אפילו שום הבל פה לתוך זה העולם. רק כל הבל והבל וכל נשימה ונשימה שיוצא מפיו הכל יהיה נכנס לתוך השופר שהוא בחינת עלמא דאתי. שכל הבליו ונשימותיו יהיה רק אל התכלית מקושרים וכלולים בעולם הבא וע"י מצות תקיעת שופר אנו ממשיכין על עצמינו כוח צדיקי אמת שזכו לזה ובכוחם נזכה אנחנו גם כן לזה.

 וזה הצדיק שזכה לזה הוא מתפאר שיכול להשליך קולות. ועניין השלכת קולות האיר ה' עיני ומצאתי שנמצא במקרא בענין נבואה... וזה הצדיק הנ"ל שהיה לו צואר עקום זכה לזה ממטה למעלה שהיה יודע להשליך קולות לחבר השני ציפורים. כי באמת הנבואה נמשכת מבחינת שני הצפורים הנ"ל שהם מרמזים בשרשם על יחוד קוב"ה ושכינתי' אשר בגלות הם נתעים זה מזה כידוע בבחינת כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו שזה סוד קן צפור וכמבואר בתיקונים בכמה מקומות לאין מספר. כי אלו השני ציפורים הם בחינת שני הכרובים שהיו סוככים בכנפיהם על הארון אשר משם נמשך הרוח נבואה להנביאים כמו שכתוב וישמע את הקול מבין שני הכרובים וכו' אשר בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הם פנים אל פנים ולהיפך להיפך וכמו שכתוב בזוהר חדש ומהאי יומא לא אשתאר רק חד וכו'. וע"כ זה הצדיק שיודע להשליך קולות בודאי זכה להקול הנמשך משני הציפורים שמשם עיקר שורש כל הקולות, ומשם עיקר בחינת השלכת קולות בחינת ירעם אל בקולו נפלאות חו"ג הנ"ל. על כן מאחר שזכה לזה הקול של שני הציפרים על כן הוא יכול לחברם. וזה בחינת שופר כנ"ל כי שופר הוא בחינת רוח נבואה הנמשך מהצפרים הנ"ל בבחינת הרם כשופר קולך הנאמר בישעיה הנביא. וכן מתן תורה שאז היה עיקר התגלות הנבואה היה בקול שופר כמו שכתוב וקול שופר חזק מאד משה ידבר והאלקים יעננו בקול. ועל כן ע"י קול שופר ממשיכין קול נבואה שהוא בחינת קול המחבר שני הצפורים שמשם שורש הנבואה, ועי"ז זוכין לחבר ולייחד שני הצפורים הנ"ל שהם בחינת יחוד קוב"ה ושכינתי' שזה עיקר סוד כוונות השופר לנסר המלכות ולייחדה עם ז"א כידוע שהם בחינת שורש הצפורים הנ"ל כידוע וכנ"ל. וע"כ שופר מקבץ נדחים מהגלות כמ"ש והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וכו' והנדחים וכו'. כי עיקר קיבוץ גלויות ועיקר הגאולה הכל תלוי בחיבור שני הצפורים הנ"ל שעליהם נאמר כצפור נודדת מן קנה וכו' כידוע ועל ידי שופר נתתקן זאת שזה עיקר הגאולה בחי' קיבוץ גליות (ליקוטי הלכות - הלכות גילוח הלכה ד' אות לו')

וְזֶהוּ: "הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶך" כַּשּׁפָר דַּיְקָא
כִּי זֶה הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת "וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן"
הוּא בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ
שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע

כַּשּׁפָר רָאשֵׁי תֵבוֹת: פָּשׁוּט, כָּפוּל, שָׁלוּשׁ, רָבוּעַ
שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד (ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח')

סבא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן שורש כל התורה כולה משיח צדקינו