וְכָל הַתִּקּוּן הוּא רַק עַל יְדֵי הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה דַּיְקָא וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. אֲבָל אָדָם הָרִאשׁוֹן בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְכוּ'. וּמֵאָז צְרִיכִין בֵּרוּרִים וְזִכּוּכִים וְצֵרוּפִים רַבִּים עַד אֵין חֵקֶר לְהוֹצִיא הַסִּיגִים מֵהַכֶּסֶף וְכוּ'. וְכָל הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאד שֶׁבְּכָל דּוֹר. וְהָעִקָּר הֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה רוֹעִים. וְכָל גְּמַר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל מִכֻּלָּם, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. וּגְדֻלַּת מָשִׁיחַ גִּלָּה אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְעַט בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַזַּיִן בֶּעטְלֵירְשׂ כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל וּמְעַיֵּן בִּדְבָרֵינוּ.....
עַל כֵּן כָּל הַתִּקּוּן עַל יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁנִּצַּח הַמִּלְחָמָה כָּל כָּךְ וְיָגַע בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ עַד שֶׁזָּכָה לְהִתְפָּאֵר שֶׁזּוֹכֵר לָאו כְּלוּם וְכוּ'. כִּי הוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם הַנְּשָׁמָה מִקּדֶם הָאֲצִילוּת עַד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם. עַד כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא שֶׁכְּלוּלִים בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁהֵם בְּחִינַת מַראֶה טַעַם רֵיחַ, עַד שֶׁהִתְחִילוּ לְהִתְגַּשֵּׁם הַכֵּלִים בִּבְחִינַת אוֹר מַיִם רָקִיעַ וְכוּ' עַד שֶׁיָּצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ לְזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְכוּ'. וְהוּא עוֹסֵק בְּתִקּוּן הָעוֹלָם יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כִּי כֻּלָּם מְתַקְּנִים הַרְבֵּה מְאד, אֲבָל עֲדַיִן לא נִגְמַר תִּקּוּנָם. וְעַל כֵּן עֲדַיִן הַגָּלוּת מִתְאָרֵךְ וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא מִתְפַּשֵּׁט שֶׁרוֹצֶה לְהַעְלִים מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. עַל כֵּן כָּל שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן עַל יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ סוֹף מַעֲשֶׂה מִמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. וְסוֹף מַעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ שֶׁזֶּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה....
וְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּחִינַת מָשִׁיחַ זָכָה לְזַכֵּךְ אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמִּתְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִין שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַמַּחֲשָׁבָה לְמַעְלָה מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה עַד תַּכְלִית סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, עָמַד בַּמִּלְחָמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת עַד שֶׁזָּכָה לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל אֵין מֶלֶךְ בְּלא עָם וּצְרִיכִין לְהוֹדִיעַ מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְכוּ', עַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד בִּכְלָל וּבִפְרָט הוּא עַל יָדוֹ. (ליקוטי הלכות - הלכות תפלת מנחה הלכה ז' אות צג')
בחינה זאת שהתפאר העור הנ"ל שהוא זקן ויניק וכו' וכל העולם אינו עולה אצלו כהרף עין וכו'. כל זה היא בחינת למעלה מהזמן שזהו בחינת חיים ארוכים שיזכה משיח בחינת חיים שאל ממך נתת לו שהוא בחינת דוד מלך ישראל חי וקיים. כי דוד הוא משיח. (ליקוטי הלכות - הלכות תפילין הלכה ה' אות טו')
ורבינו הנורא ז"ל ידע מכולם וידע לספר המעשה הנעשה במקום שנעשה מכולם, ובאמת אמר על עצמו בעת שסיפר המעשה הזאת שאם לא היה יודע בעולם כי אם זאת המעשה היה גם כן חידוש גדול מאד, ואין להאריך יותר בזה כאן (ליקוטי הלכות - הלכות תפילין הלכה ה' אות א')
עַל כֵּן כָּל הַתִּקּוּן עַל יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁנִּצַּח הַמִּלְחָמָה כָּל כָּךְ וְיָגַע בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ עַד שֶׁזָּכָה לְהִתְפָּאֵר שֶׁזּוֹכֵר לָאו כְּלוּם וְכוּ'. כִּי הוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם הַנְּשָׁמָה מִקּדֶם הָאֲצִילוּת עַד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם. עַד כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא שֶׁכְּלוּלִים בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁהֵם בְּחִינַת מַראֶה טַעַם רֵיחַ, עַד שֶׁהִתְחִילוּ לְהִתְגַּשֵּׁם הַכֵּלִים בִּבְחִינַת אוֹר מַיִם רָקִיעַ וְכוּ' עַד שֶׁיָּצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ לְזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְכוּ'. וְהוּא עוֹסֵק בְּתִקּוּן הָעוֹלָם יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כִּי כֻּלָּם מְתַקְּנִים הַרְבֵּה מְאד, אֲבָל עֲדַיִן לא נִגְמַר תִּקּוּנָם. וְעַל כֵּן עֲדַיִן הַגָּלוּת מִתְאָרֵךְ וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא מִתְפַּשֵּׁט שֶׁרוֹצֶה לְהַעְלִים מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. עַל כֵּן כָּל שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן עַל יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ סוֹף מַעֲשֶׂה מִמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. וְסוֹף מַעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ שֶׁזֶּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה....
וְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּחִינַת מָשִׁיחַ זָכָה לְזַכֵּךְ אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמִּתְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִין שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַמַּחֲשָׁבָה לְמַעְלָה מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה עַד תַּכְלִית סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, עָמַד בַּמִּלְחָמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת עַד שֶׁזָּכָה לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל אֵין מֶלֶךְ בְּלא עָם וּצְרִיכִין לְהוֹדִיעַ מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְכוּ', עַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד בִּכְלָל וּבִפְרָט הוּא עַל יָדוֹ. (ליקוטי הלכות - הלכות תפלת מנחה הלכה ז' אות צג')
בחינה זאת שהתפאר העור הנ"ל שהוא זקן ויניק וכו' וכל העולם אינו עולה אצלו כהרף עין וכו'. כל זה היא בחינת למעלה מהזמן שזהו בחינת חיים ארוכים שיזכה משיח בחינת חיים שאל ממך נתת לו שהוא בחינת דוד מלך ישראל חי וקיים. כי דוד הוא משיח. (ליקוטי הלכות - הלכות תפילין הלכה ה' אות טו')
ורבינו הנורא ז"ל ידע מכולם וידע לספר המעשה הנעשה במקום שנעשה מכולם, ובאמת אמר על עצמו בעת שסיפר המעשה הזאת שאם לא היה יודע בעולם כי אם זאת המעשה היה גם כן חידוש גדול מאד, ואין להאריך יותר בזה כאן (ליקוטי הלכות - הלכות תפילין הלכה ה' אות א')
אשריינו בסבאאאאאאאאאאאאאא מלך המשיח האמיתי של עם ישראל רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה