מָשִׁיחַ שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר גְּמַר תִּקּוּן הָאֲכִילָה

רוּת הָיְתָה גִּיּרֶת אֲמִתִּית. וְתִקְּנָה תִּקּוּן נִפְלָא מְאד מְאד עַד שֶׁזָּכְתָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה מָשִׁיחַ שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לִדְחוֹת וּלְבַעֵר הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים לְגַמְרֵי וְלִזְכּוֹת לִבְחִינַת בְּגָדִים נְקִיִּים שֶׁהֵם בִּגְדֵי שַׁבָּת וְכַנַּ"ל .....

וְעַל כֵּן הָיוּ כָּל מַעֲשֵׂה רוּת בִּשְׁעַת בֵּרוּר הַתְּבוּאָה מֵהַפְּסֹלֶת וּבִשְׁעַת הָאֲכִילָה, כִּי נִכְנְסָה בִּתְחִלַּת הַקָּצִיר וְיָשְׁבָה שָׁם בַּשָּׂדֶה עַד כְּלוֹת הַקָּצִיר. וְעִקַּר תִּקּוּנָהּ הָיָה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיּאמֶר בּעַז אֶל רוּת לְעֵת הָאכֶל גּשִׁי הֲלם. 'לְעֵת הָאכֶל' דַּיְקָא. כִּי הִיא הָיְתָה גִּיּרֶת שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לָצֵאת וּלְהִזְדַּכֵּךְ מִבְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם בָּהֶם כַּנַּ"ל, עַל כֵּן נִכְנְסָה בְּעֵת שֶׁקּוֹצְרִין וּמְבָרְרִין הַתְּבוּאָה מֵהַפְּסֹלֶת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבֵּרוּר מֵהַבְּגָדִים צוֹאִים כַּנַּ"ל. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עִקַּר הִתְקָרְבוּתָהּ הָיָה בְּעֵת הָאֲכִילָה דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת וַתּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתּתַר. 'וַתּאכַל' בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'וַתִּשְׂבַּע וַתּתַר' לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַיְנוּ שֶׁזָּכְתָה שֶׁאֲכִילָתָהּ הָיְתָה בִּבְחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה שֶׁהוּא הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן בִּבְחִינַת בֵּרוּר הָאֲכִילָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲכִילַת סְעֻדַּת הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, דְּהַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה מְברֶרֶת בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר בְּלִי אֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כְּלָל כַּנַּ"ל שֶׁזָּכְתָה רוּת לָזֶה עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגַּיְּרָה וּבָאָה מִמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים כָּאֵלֶּה וְנִתְגַּיְּרָה בֶּאֱמֶת וְסָבְלָה יְגִיעוֹת וְיִסּוּרִים וְטִלְטוּלִים וּמְרִירוּת כָּאֵלֶּה....

וְרוּת שֶׁזָּכְתָה לָצֵאת מִמָּקוֹם כָּזֶה וּלְהִתְגַּיֵּר, עַל כֵּן הִיא דַּיְקָא זָכְתָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה מָשִׁיחַ שֶׁיְּבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ שֶׁעַל יָדוֹ יִתְבַּטְּלוּ אֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מִכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֵּרוּר הָאֲכִילָה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ דַּיְקָא כַּנַּ"ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וַתּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתּתַר לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלָעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן זָכְתָה לְהוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְאִיתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי עוֹבֵד שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצֵא מָשִׁיחַ הוּא עוֹסֵק בִּבְחִינַת בֵּרוּרִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּרוּר הַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם. וְהָעִקָּר כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׂבּעַ לֶחֶם בִּבְחִינַת צַדִּיק אכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ. בִּבְחִינַת וַתּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתּתַר, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה וּשְׂבִיעָה דִּקְדֻשָּׁה וְכַנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וְכַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות – הלכות סעדה הלכה ה' אות יא')

נכשלתי ונפלתי, זה היה ביום שבעה עשר בתמוז, זה צום חמור של ארבע תעניתים, היה נדמה לי שאני מרגיש לא טוב ושאני מוכרח לבטל את התענית ואכלתי (שיחות סבא - סיפור נס הפתק)

אין תגובות :