"וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ"

כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" וְזאת הַבְּחִינָה מְבַטֶּלֶת הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי הַיְּסוֹדוֹת: 'דּוֹמֵם' 'צוֹמֵחַ' הַיְנוּ עַצְבוּת וְתוֹלְדוֹתֶיהָ, וְתַאֲווֹת רָעוֹת כִּי צַדִּיק הַדּוֹר נִקְרָא אֵם עַל שֵׁם שֶׁהוּא מֵינִיק לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹר תּוֹרָתוֹ וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת חָלָב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" וְזֶה אָנוּ רוֹאִים. בְּחוּשׁ כְּשֶׁהַתִּינוֹק הוּא בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ הוּא נִתְעוֹרֵר בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לִקְרַאת אִמּוֹ הַיְנוּ לְשָׁרְשׁוֹ גַּם אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ כְּשֶׁהַתִּינוֹק עוֹסֵק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת שֶׁלּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לָזֶה אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ הוּא מַשְׁלִיךְ כָּל תַּאֲווֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו וּמוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ לְאִמּוֹ נִמְצָא, שֶׁנִּתְבַּטְּלִין הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי הַיְּסוֹדוֹת: 'דּוֹמֵם' 'צוֹמֵחַ' עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק 

(ליקוטי מוהר"ן - ד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

קרדיט לברקאי אביב על התמונה