וזהו שאמר דוד ד' פעמים סבוני על הע' עממין המסבבין את הקדושה כמובא. והם בחינת ד' קליפות כמובא. וכנגדם אמר ד'פעמים סבוני. ועל כן אמר בפעם הד' סבוני כדבורים נגד קליפה הד' שהוא בחינת נוגה שהוא בחינת דבורים שיש בהם עוקץ רע שהוא בחינת זוהמת הנחש שיש לה ארס בפה בחינת הרע של ע' לשונות. ויש בהם גם כן מתיקות גדול דהיינו הדבש שהוא תכלית המתיקות כמו שכתוב מה מתוק הדבש היינו בחינת הלשון הקודש שמבררין משם. כי הוא בבחינת עץ הדעת טוב ורע כנ"ל. כי מתיקות הדבש הוא בחינת מתיקות הדיבור שנמתק בבחינת שלימות לשון הקודש בבחינת תיקון הברית שהוא בחינת מיין מתוקין. שהוא היפך מיין מרורין והם בחינת פגם הברית והם בחינת מרה דאית לה תרי פיות. היפך הדבש שהוא בחינת מתיקות הדיבור של לשון הקודש שהוא בחינת פי שניים כנ"ל...
הדבש הוא טהור היוצא מן הטמא והוא חידוש. כי הדבורים מרמזים על הסטרא אחרא המסבבת את הקדושה בבחינת סבוני כדבורים וכו' דחה דחיתני לינפול וה' עזרני עזי וזמרת יה וכו'. היינו כי הסטרא אחרא מסבבת את הקדושה בבחינת סבוני כדבורים והם רוצים לדחותו ולהפילו חס ושלום אזי צריכים לקבל כוח מהתפילה בבחינת דין של הבעל כח. וזהו עזי וזמרת יה וזמרת הוא גם בחינת תפילה, היינו התפילה שהוא בחינת דין בחינת עוז וגבורות, על יד זה ויהי לי לישועה כי על ידי התפילה זו מקבלין ישועה ועל ידי זה מוציאין כל הקדושות מהסטרא אחרא. וזהו בחינת מתיקות הדבש היוצא מהדבורים דייקא שהם טמאים בחינת הסטרא אחרא כי משם דייקא מוציאין מתיקות הדבש כי הסטרא אחרא מקיאה כל הקדושות שבלעה על ידי התפילה הנ"ל כנ"ל, ועל כן התירה התורה דבש כי הוא נמשך גם כן מבחינת התפילה הנ"ל, שעל ידי זה נכנע הסטרא אחרא ומוציאין ממנה כל הקדושה שזהו בחינת הדבש היוצא מן הדבורים כנ"ל. ועל כן אוכלין דבש בראש השנה. כי אז בראש השנה התפלה בבחינת דין ומשם הוא בחינת הדבש כנ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות בשר שנתעלם מן העין הלכה א' אות א')
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ♥ בִּירוּשָׁלָיִם
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה