וזה שנסמך פרשת יהודה ותמר לפרשת מכירת יוסף כי השבטים שמכרו את יוסף בזה פגמו בחינת פגם הברית כי יוסף הצדיק הוא בחינת ברית כידוע והם מכרוהו למצרים על כן פגמו בברית שהכניסו הצדיק בחינת ברית למצרים ועל כן אז בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו וכו' שעי"ז נמשך ונולד משיח כי אז נתעורר רוחו של משיח שמקנא על פגם הברית. ועל כן נסמכו זה לזה וכשרז"ל במדרש רבא וישב שאמר השם יתברך אתם עוסקים למכור את הצדיק ואני עוסק להמשיך נשמת משיח בעולם היינו כנ"ל כי מכירת יוסף הוא בחינת פגם הברית ועל כן עסק השם יתברך להמשיך נשמת משיח בעולם. שהוא התיקון לזה כנ"ל ועל כן נסמך אח"כ פ' ויוסף הורד מצרימה ששם מבואר הנסיון של יוסף הצדיק. כי יוסף זכה להמשיך על עצמו בחינת רוחו של משיח ולשומרו היטב ועי"ז זכה לעמוד בנסיון בתאוה זאת כי עיקר שמירת הברית זוכין ע"י בחי' רוחו של משיח וכנ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות ערב הלכה ד')
אני אין לי שום תאוה, לא תאוות אשה, לא, שום תאוה, אני נקי
אני נקי לגמרי, לגמרי, כמו ילד שנולד
אני איש יחיד בעולם הזה, איש יחיד, איך אפשר דבר כזה? שאדם בחייו שהוא אוכל וישן ו... איך התאוה עזבה אותי לגמרי?!, כאילו אני חי בעולם הזה, בעולם של, שלא, בלי תאוות לגמרי
(שיחות סבא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה