מִקְוֵה מַיִם כִּי שָׁם רוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא תַּכְלִית שֹׁרֶשׁ כָּל הָרוּחוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת וְהַחַיּוּת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.
וְעַל כֵּן הוּא מְרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם כִּי מַיִם הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ נֶגֶד כְּלַל הַבְּרִיאָה. כִּי גַּם בְּהַבְּרִיאָה בְּעַצְמָה יֵשׁ בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל כַּנַּ"ל. וּמַיִם הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ נֶגֶד כְּלַל הַבְּרִיאָה כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאָז הָיָה כָּל הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ בְּכֹחַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וְשָׁם הָיָה רוּחַ אֱלֹקִים שֶׁהוּא רוּחַ שֶׁל מָשִׁיחַ מְרַחֶפֶת שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הָרוּחוֹת וְהַחַיּוּת דִּלְעֵלָּא וּלְתַתָּא שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם וְאַחַר כָּךְ יָצָא הַכֹּל מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְעַל כֵּן הַטָּמֵא שֶׁנִּטְמָא שֶׁהוּא עַל יְדֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַחַיּוּת בְּחִינַת פֹּעַל וְנִתְעַלֵּם בִּבְחִינַת הַכֹּחַ הוּא צָרִיךְ לִטְבֹּל בְּמַיִם כְּדֵי לַחֲזֹר לְשָׁרְשׁוֹ לְשֹׁרֶשׁ הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא בְּחִינַת כֹּחַ הָעֶלְיוֹן כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהִתְבַּטֵּל שָׁם כְּדֵי לַחֲזֹר לְהוֹצִיא מִשָּׁם מֵחָדָשׁ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה מִבְּחִינַת רוּחַ דִּלְעֵלָּא שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַמְרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטְּהָרוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת כִּי עִקַּר הַטָּהֳרָה וְהַקְּדֻשָּׁה נִמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הכשר כלים הלכה ד' אות יב')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך המשיח
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה