הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הוּא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית רֹאשׁ בַּיִת שֶׁהוּא רֹאשׁ שֶׁל כָּל בֵּית הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁכָּלוּל מִכָּל רִבּוּי הַבָּתִּים לְאֵין קֵץ שֶׁנַּעֲשִֹים עַל יְדֵי כָּל הַשְׁכֵנִים שֶׁל הַקִבּוּץ הַקָּדוֹשׁ כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא הָעִיקָּר וְהָרֹאשׁ שֶׁעוֹסֵק לְקַבֵּץ כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַשְׁכֵנִים הַנַ"ל וּבוֹנֶה וּמְצַרֵף מֵהֶם כָּל עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים הַנַ"ל, וְעַל כֵּן כֻּלָּם נִקְרָאִים שְׁכֵנִים אֶצְלוֹ כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת בְּחִינַת הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל כֻּלָּם וְכֻלָּם הֵם שְׁכֵנִים אֶצְלוֹ וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁהוּא שָׁכֵן אֶצְלוֹ עָלָיו נֶאֱמַר טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר אֶצְלוֹ וּלְהַקִבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ בְּנְגִיעָה כֹּל שֶׁהוּא וּנִטְפַּל לְהַקִבּוּץ שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שָׁכֵן בְּעָלְמָא תֵּכֶף נִתְרָבִּים וְנִכְפָּלִים הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת לְאֵין קֵץ כַּנַּ"ל.
וְעַל כֵּן אָמְרוּ בְּנֵי קֹרַח גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹקֵינוּ. בְּעִיר אֱלֹקֵינוּ דַּיְקָא שֶׁהוּא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁשָּׁם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם בֵּית הַתְּפִלָּה כִּי יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה מִכָּל הַבָּתִּים שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁנַּעֲשִֹים עַל יְדֵי הַצֵּרוּפִים שֶׁל הַתְּפִלּוֹת הַנַ"ל בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה וְכוּ' שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה' הַיְנוּ שֶׁכָּל בִּנְיָנָה הוּא בִּבְחִינַת בֵּית הַתְּפִלָּה הַנַ"ל בְּחִינַת לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה'.
וְאָז תִּהְיֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיַת מֶלֶךְ רָב כִּי אָז יִתְגַּלֶּה וְיִתְפַּרְסֵם גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי נִפְלָאוֹת וּגְבוּרָת וְרִבּוּי הַבָּתִּים הַנּוֹרָאִים הַנַ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות נזקי שכנים הלכה ד')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה