גמבה נ נח

עִקַּר הָרְדִיפָה שֶׁל הַשּוֹנְאִים הֵן מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן שֶׁהַחוֹלְקִים רוֹדְפִים מְאֹד אֶת הַכְּשֵׁרִים. וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁנִּדְמֶה לְכָל אֶחָד שֶׁהוּא נָבוֹן וְחָכָם וְרוֹצֶה שֶׁהַכֹּל יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ חָכְמָתוֹ הָעֲקֻמָּה וּמְהֻפֶּכֶת. וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת רוֹדֵף אֶת הַנִּרְדָּפִים מְאֹד, אֲבָל אֵלּוּ הַנִּרְדָּפִים צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִתְעוּ וְיִטְעוּ אַחֲרֵי חָכְמָתָם הָרָעוֹת רַק יִסְתַּכְּלוּ עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וִיקַיְּמוּ אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ. רַק לַחֲרֹשׁ וְלִשְׁתֹּק אֲפִלּוּ בְּדַעְתּוֹ לִבְלִי לִכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כַּנַּ"ל. רַק לְצַפּוֹת לִישׁוּעַת ה'. 

וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הָרְדִיפָה שֶׁל הַרוֹדְפִים אֶת הַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים הוּא שֶׁרוֹצִים לְתָפְסָם בְּחָכְמָתָם הָרָעָה וּבְרִבּוּי לֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם וְזֶה קָשֶׁה מִן הַכֹּל. כִּי עִקָּר הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ, כִּי מִתְּחִלָּה רוֹדְפִים אוֹתָם מַמָּשׁ כַּמְפֻרְסָם. וְאַחַר-כָּךְ מִשְׁתַּדְּלִים בְּיוֹתֵר לְפַתּוֹתָם בַּחֲלַקְלַקּוּת דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁדּוֹרְשִׁים טוֹבָתָם וְכוּ' וְזֶה קָשֶׁה מִן הַכֹּל, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּזֶה רַק הַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדֹּם וְיָבִין הֵיכָן הָאֱמֶת וִיקַיֵּם דִּבְרֵי הַתַּנָּאִים הַנַּ"ל שֶׁחָזְרוּ וְכָפְלוּ כַּמָּה פְּעָמִים עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
(ליקוטי הלכות - נטילת ידיים - הלכה ו' אות מד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים