עִקַּר הַנֶּחָמָה עַל יְדֵי הָרֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיַעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם" (מיכה). 'וַה' בְּרֹאשָׁם' דַּיְקָא זֶה בְּחִינַת רְאוּ כִּי קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל, דְּהַיְנוּ כִּי ה' בְּשֵׁם הַצַּדִּיק, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמוֹ. וְזֶה 'וַה' בְּרֹאשָׁם' שֶׁה' בְּתוֹךְ רֹאשָׁם וּמַנְהִיגָם, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, כִּי הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי בְּתוֹכוֹ שְׁכִינַת ה' יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה עִקַּר הַנֶּחָמָה שֶׁנִּזְכֶּה לָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁעַל יָדוֹ יִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
(ליקוטי הלכות - מצרנות הלכה ד' אות ו')
*
שֵׁם הַשֵּׁם י ק ו ק מְשֻׁתָּף עִם הַשֵּׁם שֶׁל רַבֵּנוּ, כֵּן כָּכָה כָּתַב בְּתּוֹרָה, כָּכָה הוּא מְגַלֶּה: "שֵׁם הַשֵּׁם מְשֻׁתָּף בְּשֵׁם הַצַּדִּיק. אִם שֵׁם הַצַּדִּיק מִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם - מִתְפַּרְסֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם", אֶת הָאֱמוּנָה, אֶת הַתּוֹרָה, כֵּן, זֶה עַל כָּל פָּנִים מִתְפַּרְסֵם שֵׁם הַצַּדִּיק, וּפֹה (בפתק) הוּא חוֹתֵם שֶׁהוּא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁל הַשִּׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע, הוּא- הוּא הוּא.
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)
*
אָמַר רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר:
"אֲנִי נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן"
(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)
*
אָמַר רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר:
"אֲנִי נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן"
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה