קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה תֵּיכֶף אַחַר פּוּרִים

וְזֶה בְּחִינַת לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתָהּ מַעֲשֶׂה כִּי אִם לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמַּאֲמַר הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וַאֲנִי יָדַי מְלוּכְלָכוֹת בְּדַם שְׁפִיר וְשִׁלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע זֹאת מִפִי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאָמַר זֹאת עַל עַצְמוֹ, עַל שֶׁהָיָה עוֹסֵק תָּמִיד לְהוֹצִיא בְּנֵי אָדָם מִירִידָה גְּדוֹלָה לְהַגְבִּיהָם וּלְקַרְבָם לַה' יִתְבָּרַךְ. נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחִינַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה יְרִידָה לִפְעָמִים כְּדֵי לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ וּלְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאָז בִּשְׁעַת יְרִידָתוֹ שֶׁיּוֹרֵד לִמְּקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, הוּא בִּבְחִינַת יָדַי מְלוּכְלָכוֹת בְּדַם וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׂפָּרָה אֲדוּמָה מְטַמְאָה כָּל הָעוֹסְקִין בָּהּ, מֵחֲמַת שֶׁעֲבוֹדָתָהּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְכוּ' כַּנַּ"ל אֲבָל הַטֻּמְאָה וְהַלִּכְלוּךְ הַנַּ"ל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה כִּי אֵינוֹ טָמֵא כִּי אִם עַד הָעֶרֶב, אֲבָל עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מַגְבִּיהַּ וּמְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מִבְּחִינַת טֻמְאָה גְּדוֹלָה שֶׁהִיא בְּחִינַת טֻמְאַת מֵת. וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁפָּרָה אֲדוּמָה מְטַמְאָה טְהוֹרִים וּמְטַהֵר טְמֵאִים בְּחִינַת יָדַי מְלוּכְלָכוֹת בְּדַם וְכוּ' כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ שֶׁהֵם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה תֵּיכֶף אַחַר פּוּרִים כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת פּוּרִים כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - ערובי תחומין הלכה ד' אות טז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים