מי שרוצה לחום על חייו ולהסתכל על התכלית למען ייטב לו לעד צריך להשתדל בכל כוחו שיהיה על כל פנים שכן לכל מקום שמוצא איזה קיבוץ של כשרים ויראי ה' המקורבים לצדיקי אמת העוסקים לגשת אל הקודש ולהתפלל בכוונה ובכוח וכו'.
וכמו שאמר דוד חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך וכנ"ל כי אין ערך להעבודה שיעבוד האדם בעצמו אפילו כל היום אם הוא חלוק מיראי ה' האמיתיים לנקודה טובה אחת שעושה כשמצטרף ומתחבר לקיבוץ היראים באמת כי טוב לצדיק טוב לשכנו כי כשמתחבר לקיבוץ הכשרים והיראים הוא בבחינת תוספת שכן אליהם שעל ידי זה מתרבה ומתגדל בית התפילה אלפי אלפים ורבי רבבות לאין קץ כנ"ל.
ועל כן מתגבר ומתגרה הבעל דבר מאד מאד לארכו ולרוחבו להרבות מחלוקת על הצדיק הגדול האמיתי העוסק בזה לצרף ולבנות עוצם ריבוי בתים הקדושים הנפלאים הנ"ל על ידי שמקבץ ומוסיף בכל פעם נפשות השכנים על הקיבוץ הקדוש כנ"ל כי אם לא היה מחלוקת היו מתרבין הבתים של התפילה כל כך על ידי תוספת שכנים הרבה עד שכבר היו כל הטובות לישראל. וזה עיקר מחלוקת קורח ועדתו על משה רבינו שהוא בכל דור ודור כי בכל מקום שיש מחלוקת יש בהם ניצוצי קורח דתן ואבירם. כי כל צדיק אמיתי הוא בחינת משה והחולקים עליו הם בחינת קורח ועדתו.
הצדיק הגדול האמיתי הוא בחינת כלל התורה והתפילה בחינת בראשית ראש בית שהוא ראש של כל בית התפילה שהיא הבית המקדש שכלול מכל ריבוי הבתים לאין קץ שנעשים על ידי כל השכנים של הקיבוץ הקדוש כי זה הצדיק הוא העיקר והראש שעוסק לקבץ כל הנפשות השכנים הנ"ל ובונה ומצרף מהם כל עוצם ריבוי הבתים הנ"ל, ועל כן כולם נקראים שכנים אצלו כי זה הצדיק הוא הראש בית בחינת הבעל הבית של כולם וכולם הם שכנים אצלו ואשרי מי שהוא שכן אצלו עליו נאמר טוב לצדיק טוב לשכנו כי תיכף כשמתחבר אצלו ולהקיבוץ הקדוש שלו אפילו בנגיעה כל שהוא ונטפל להקיבוץ שלו כמו שכן בעלמא תיכף נתרבים ונכפלים הבתים של התפילה אלפי אלפים וריבי רבבות לאין קץ כנ"ל
(ליקוטי הלכות - הלכות נזקי שכנים הלכה ד' אות יא' ו- יב')
*
אֵיפֹה תִּתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה?, [אֵיפֹה הַסָבָא יִּהְיֶה?], כְפָר סָבָא, [אֵיפֹה רַבִּי יִשְׂרָאֵל יִּהְיֶה?], אֲנִי עוֹד לֹא יוֹדֵעַ, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי חוֹלֶה אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיפֹה? (סַבָּא צוֹחֵק), הָאֱמֶת אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בֵּין, בֵּין אֲנָשִׁים שֶׁהֵם, שֶׁהֵם מִתְקָרְבִים לְרַבֵּנוּ.
[אֲנַחְנוּ בִּירוּשָׁלַיִם] בִּירוּשָׁלַיִם [כֵּן בַּכֹּתֶל, עַל יַד הַכֹּתֶל] כֹּתֶל אוֹ אוֹ בְּרַשְׁבִּ"י. [כֵּן, כֵּן, אֵיפֹה אַתָּה אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים] נִרְאֶה, אֵין בְּעָיָה [אִם אַתָּה בַּכֹּתֶל, אֲנַחְנוּ בַּכֹּתֶל] אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי כָּל יְמֵי חַיָּי עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוּנֶר בְּרַשְׁבִּ"י, וְעַכְשָׁו נִכְבַּשׁ יְרוּשָׁלַיִם, אוּלַי רְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּהְיֶה בִּירוּשָׁלַיִם בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, כֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי זֶה הַמָקוֹם שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים, שֶׁל כָּל הַנְּשָׁמוֹת.
(שיחות סבא המלך)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך המשיח ראש השנה שלו עולה על הכל
"על ידי תוספת שכנים הרבה היו כל הטובות לישראל"
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה