מַה שֶׁסִּפֵּר קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה תקס"ט סוֹף קַיִץ תקס"ח וּבְאוֹתוֹ הָעֵת הֵבִיא לוֹ הַשּׁוֹחֵט מִטֶּעפְּלִיק כִּסֵּא נִפְלָאָה.
וְסָמוּךְ לָזֶה סִפֵּר זֹאת שֶׁרָאָה בַּמַּרְאָה אוֹ בַּחֲלוֹם שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ כִּסֵּא, וְהָיָה אֵשׁ סְבִיבָהּ.....
וּבָאתִי לְהַכִּסֵּא וְרָאִיתִי שָׁם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, רֹאשׁ הַשָּׁנָה מַמָּשׁ. וְכֵן יוֹם כִּפּוּר, יוֹם כִּפּוּר מַמָּשׁ. וְכֵן סֻכּוֹת, סֻכּוֹת מַמָּשׁ....
וְרָאִיתִי שָׁם שֶׁהָיָה חָקוּק עַל הַכִּסֵּא כָּל צוּרוֹת שֶׁל כָּל בְּרוּאֵי עוֹלָם, וְכָל אֶחָד הָיָה חָקוּק עִם בַּת זוּגוֹ אֶצְלוֹ וּבִשְׁבִיל זֶה נַעֲשִׂין תֵּכֶף שִׁדּוּכִים. כִּי כָּל אֶחָד מָצָא שָׁם וְרָאָה בַּת זוּגוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים לָמַדְתִּי, נָפַל בְּדַעְתִּי שֶׁפָּסוּק (דָנִיֵאל ז'): "כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר" רָאשֵׁי תֵיבוֹת שַׁדְכָן כִּי עַל יְדֵי הַכִּסֵּא נַעֲשִׂין שִׁדּוּכִין כַּנַּ"ל, גַּם כָּרְסְיֵהּ רָאשֵׁי תֵיבוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹם כִּפּוּר סֻכּוֹת. וְעַל כֵּן בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת זִוּוּגָא דְמַטְרוֹנִיתָא. וְשָׁאַלְתִּי מַה יִּהְיֶה פַּרְנָסָתִי וְאָמְרוּ לִי שֶׁאֶהְיֶה שַׁדְכָן וְהָאֵשׁ הִקִּיף סְבִיבוֹ....
(חיי מוהר"ן - פד')
*
(ט) חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי-נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק׃
(י) נְהַר דִּי-נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן-קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִים אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ רִבְוָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ׃
(דניאל ז' - פסוק ט'-י')
תרגום:
(ט) רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ, וְעַתִּיק יָמִים יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת.
(י) נָהָר שֶׁל אֵשׁ נִמְשָׁךְ וְיוֹצֵא מִלְּפָנָיו, אֶלֶף אֲלָפִים יְשַׁמְּשׁוּהוּ, וְרִבּוֹ רְבָבוֹת לְפָנָיו יַעֲמֹדוּ, הַדִּין יָשַׁב וּסְפָרִים נִפְתָּחוּ.
פירוש מצודת דוד:
(ט) חזה. רואה הייתי כל זאת עד אשר הושלך והושם כסא וזקן מיושן בימים ישב על הכסא ולבושו היה לבן כשלג ושער ראשו היה כצמר נקי : כרסיה. כסא היה ניצוצות של אש גלגלי הכסא היה אש בוער.
(י) נהר. נחל של אש היה נמשך ויוצא מלפניו אלף פעם אלף ישרתו אותו ורבוא פעם רבוא יעמדו לפניו : דינא. עדת המשפט היה יושב ולפניהם ספרים פתוחים וזהו כי ראה את השכינה בדמות זקן להורות שהוא מלא רחמים ולבושיה כתלג לרמז כי ילבין עון עמו ושער ראשה כעמר נקי לרמז שינקה אותם מפשעם והב''ד של מעלה ישבו למשפט ולפניהם ספרי הזכרונות ממעשה בני אדם.
*
מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וְכוּ'
(ליקוטי הלכות - ברכת השחר הלכה ה' אות י')
*
עִקַּר כַּפָּרַת כָּל הָעֲוֹנוֹת הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן מְאֹד שֶׁהוּא הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַצַּדִּיק הַדּוֹר. שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין שָׁם כָּל הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל צֶמֶר שֶׁהָיָה תּוֹלֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָיָה מַלְבִּין הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. בְּחִינַת אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי צֶמֶר כְּבָשִׂים הוּא בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, לְנַקּוֹת יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת.
(ליקוטי הלכות - ראשית הגז ג' אות ה')
*
עַתִּיק הוּא בְּחִינַת חֶסֶד עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד, בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד, כִּי שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב וָחֶסֶד וְשָׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהֵם תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁשָּׁם נִמְחָלִין כָּל הָעֲוֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת. וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם הַכֹּל בִּבְחִינַת נִימִין וּשְׂעָרוֹת, כַּיָּדוּעַ בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי מֵעֹצֶם הַחֶסֶד וְהַטּוֹב הַנִּפְלָא שֶׁיֵּשׁ שָׁם. עַל יְדֵי זֶה מִסְתַּכֵּל ה' יִתְבָּרַךְ רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הוּא מִסְתַּכֵּל רַק עַל בְּחִינַת הַשְּעָרוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מְנַתֵּק עַצְמוֹ לִפְעָמִים כְּחוּט הַשַּעֲרָה מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי זֶה מְאִירִין שָׁם אוֹרוֹת גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינַת נִימִין וּשְׂעָרוֹת בְּחִינַת וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא. וְעַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הַשְּעָרוֹת נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְנִמְחָלִין כָּל הָעֲוֹנוֹת וְנִמְשָׁכִין כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת עַל יִשְׂרָאֵל הַכֹּל עַל יְדֵי בְּחִינַת שְׂעָרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל יְדֵי הַשְּעָרוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים.
(ליקוטי הלכות - ראשית הגז ד' אות ב')
*
(יג) חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה, וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה, וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי. (יד) וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ, וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן, שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה, וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל.
(ספר דניאל)
תרגום:
(יג) רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם כְּבֶן אָדָם בָּא הָיָה, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ.
(יד) וְלוֹ נִתַּן שִׁלְטוֹן וִיקָר וּמַלְכוּת, וְכָל הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעֲבֹדוּ, שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר, וּמַלְכוּתוֹ – אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת.
פירוש מצודת דוד:
{יג} חזה. רואה הייתי במראות שינת הלילה והנה עם ענני השמים היה בא כדמות בן אדם ועל מלך המשיח ירמז : ועד עתיק. והגיע עד הזקן המיושן בימים והקריבו אותו לפניו : {יד} וליה. ונתן לו הממשלה והכבוד והמלוכה וכל העכו''ם יעבדו לו : שלטוניה. ממשלתו תהיה ממשלת עולם אשר לא תסור ומלכותו תהיה נצחי אשר לא תושחת.
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך המשיח האמיתי
*
מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וְכוּ'
(ליקוטי הלכות - ברכת השחר הלכה ה' אות י')
*
עִקַּר כַּפָּרַת כָּל הָעֲוֹנוֹת הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן מְאֹד שֶׁהוּא הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַצַּדִּיק הַדּוֹר. שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין שָׁם כָּל הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל צֶמֶר שֶׁהָיָה תּוֹלֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָיָה מַלְבִּין הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. בְּחִינַת אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי צֶמֶר כְּבָשִׂים הוּא בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, לְנַקּוֹת יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת.
(ליקוטי הלכות - ראשית הגז ג' אות ה')
*
עַתִּיק הוּא בְּחִינַת חֶסֶד עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד, בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד, כִּי שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב וָחֶסֶד וְשָׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהֵם תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁשָּׁם נִמְחָלִין כָּל הָעֲוֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת. וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם הַכֹּל בִּבְחִינַת נִימִין וּשְׂעָרוֹת, כַּיָּדוּעַ בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי מֵעֹצֶם הַחֶסֶד וְהַטּוֹב הַנִּפְלָא שֶׁיֵּשׁ שָׁם. עַל יְדֵי זֶה מִסְתַּכֵּל ה' יִתְבָּרַךְ רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הוּא מִסְתַּכֵּל רַק עַל בְּחִינַת הַשְּעָרוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מְנַתֵּק עַצְמוֹ לִפְעָמִים כְּחוּט הַשַּעֲרָה מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי זֶה מְאִירִין שָׁם אוֹרוֹת גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינַת נִימִין וּשְׂעָרוֹת בְּחִינַת וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא. וְעַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הַשְּעָרוֹת נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְנִמְחָלִין כָּל הָעֲוֹנוֹת וְנִמְשָׁכִין כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת עַל יִשְׂרָאֵל הַכֹּל עַל יְדֵי בְּחִינַת שְׂעָרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל יְדֵי הַשְּעָרוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים.
(ליקוטי הלכות - ראשית הגז ד' אות ב')
*
(יג) חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה, וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה, וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי. (יד) וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ, וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן, שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה, וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל.
(ספר דניאל)
תרגום:
(יג) רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם כְּבֶן אָדָם בָּא הָיָה, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ.
(יד) וְלוֹ נִתַּן שִׁלְטוֹן וִיקָר וּמַלְכוּת, וְכָל הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעֲבֹדוּ, שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר, וּמַלְכוּתוֹ – אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת.
פירוש מצודת דוד:
{יג} חזה. רואה הייתי במראות שינת הלילה והנה עם ענני השמים היה בא כדמות בן אדם ועל מלך המשיח ירמז : ועד עתיק. והגיע עד הזקן המיושן בימים והקריבו אותו לפניו : {יד} וליה. ונתן לו הממשלה והכבוד והמלוכה וכל העכו''ם יעבדו לו : שלטוניה. ממשלתו תהיה ממשלת עולם אשר לא תסור ומלכותו תהיה נצחי אשר לא תושחת.
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך המשיח האמיתי
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה