בְּכָל מָקוֹם נִסְמָךְ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֵצֶל מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "מֶלֶךְ וְכֹהֵן" (אֵיכָה א), כִּי כָּל מַלְכוּת יִשְֹרָאֵל דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ, שֶׁלּוֹ נִתַּן כֶּתֶר מְלוּכָה עַל יִשְֹרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים הַנַּ"ל, שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל סָמוּךְ אֵלָיו, כִּי עֲבוֹדַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הָרוּחַ חַיִּים מֵרוּחַ שֶׁל מָשִׁיחַ וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מֹשֶׁה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" דָּא מֹשֶׁה. וְאַהֲרֹן הוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא עוֹסֵק לְהַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים מֵרוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, שֶׁהָיָה רַבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵדֶר הַמִּשְׁנָה, נִכְנַס אַהֲרֹן שָׁנָה לוֹ מֹשֶׁה פִּרְקוֹ. נִמְצָא, שֶׁאַהֲרֹן הָיָה תַּלְמִיד הָרִאשׁוֹן שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְעַל כֵּן זָכָה לִכְהֻנָּה, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, שֶׁהוּא עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הָרוּחַ חַיִּים מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִטְהָרִין מִכָּל הָעֲווֹנוֹת וְכַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הכשר כלים הלכה ד' אות יד')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה