וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה עוֹסֵק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וּבְכָל יוֹם כָּתַב בְּעַצְמוֹ תּוֹרָתוֹ. וְהָיָה מִתְפָּאֵר מְאֹד וְאָמַר: שֶׁהַחִלּוּק בֵּין תּוֹרַת חוּץ לָאָרֶץ לְתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָלְכוּ אֵלָיו הַגְּדוֹלִים עִם הַקְּטַנִּים לְשַׁמְּשׁוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ חָכְמַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד.
(שבחי הר״ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל ל')
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה