כולם שלמים - תמים פרושו שלם

אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁהוּא הַחֶסֶד חִנָּם כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ, כִּי הַצַּדִּיק אֲפִלּוּ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אַף עַל פִּי כֵן הַכְּלִי שֶׁלּוֹ הוּא תָּמִיד בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל וְעַל כֵּן הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְקַבֵּל הַחֶסֶד חִנָּם וּלְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם בּוֹ אֶת כָּל הַפְּשׁוּטִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְדַרְכֵּי הַפְּשִׁיטוּת וְהַתְּמִימוּת שֶׁל הַצַּדִּיק, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְנַהֵג בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה בְּלִי חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, כְּמוֹ כֵן הוּא יָכוֹל לִינֹק וּלְקַבֵּל יוֹתֵר מֵהַחֶסֶד חִנָּם שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק, כִּי עִקַּר הוּא אֱמוּנָה וּתְמִימוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלִי שָׁלֵם וְתָמִים לְקַבֵּל עַל יָדוֹ כָּל טוּב. 

אֵין שְׁלֵמוּת כִּי אִם מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה וּתְמִימוּת וְעַל כֵּן נִקְרָא בְּשֵׁם תָּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יח'), "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ" כִּי כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא, כִּי תָּמִים פֵּרוּשׁוֹ שָׁלֵם, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִתְמִימוּת בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת.
(ליקוטי הלכות - בית הכנסת הלכה ה' אות לג')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים